הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 57371-03-19

לפני כבוד השופטת איילה גזית

התובע:

אוהד שמיאן

נגד

הנתבעת:

פנגו פיי אנד גו בע"מ

פסק דין

התובע הגיש תביעה כספית לפיצוי בגין משלוח הודעות אלקטרוניות (מסרונים) בעלות תכנים שיווקיים, וזאת למרות שלמיטב זכרונו, מעולם לא הסכים לקבל מסרים פרסומיים, ולמרות שדרש מהנתבעת במס' הזדמנויות בכתב ובעל פה להסיר את מס' הטלפון מרשימת התפוצה.

הנתבעת טענה כי אשתו של התובע נרשמה לשירות באופן עצמאי, וביקשה תשלום בחניון באמצעות האפליקציה של הנתבעת, ועם רישומה של אשתו של התובע לשירות, קיבלו התובע ואשתו הודעות של שירות לשני כלי הרכב שנרשמו בחשבון אצל הנתבעת. לטענתה, התובע איננו מקבל דברי פרסומת, אך מעולם לא ביקש הסרה של השירות בעניין החניה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ושמעתי את טענות הצדדים בדיון, עולה כי אין מקום לקבל את התביעה.

ההודעות שקיבל התובע, ואשר צורפו כנספח א' לכתב התביעה, מלמדות על שירות שמבצעת הנתבעת עבור התובע, שהוא שירות שאליו נרשמה אשתו של התובע ביוזמתה. במקרה דנן, אין מדובר בהודעות פרסומת או בהודעות אלקטרוניות בעלות מסר שיווקי, האמורות בחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשס"ח – 2008. די בכך כדי להורות על דחיית התביעה.

גם לגוף העניין, הנתבעת טענה כי ביום 09/05/17 נרשמה אשתו של התובע באופן עצמאי דרך האפליקציה, כאשר ביקשה ושילמה תשלום בחניון באמצעות חשבונה. שירות החניון המהיר, מאפשר לתובע ואשתו לשלם בחניון באמצעות קישור, אשר בלחיצה עליו מתבצע התשלום בחניון, באמצעות אמצעי התשלום המעודכן בחשבון הלקוח אצל הנתבעת.

התובע הודה כי אשתו מנויה אצל הנתבעת, אלא שכל אחד מהם נרשם בנפרד ומשתמש בכרטיס אשראי שונה. לא ברור האם אשתו של התובע נרשמה לשירות ורשמה את מס' הרכב והטלפון של התובע.
התובע לא הביא לעדות את אשתו אשר נרשמה לשירות, על מנת להוכיח את טענתו שהרכב שבבעלותו ומס' הטלפון של התובע לא נכללו ברישום שביצעה אשתו. בשאלה זו, לא הרים התובע את הנטל המוטל עליו להוכיח את טענתו שלא נרשם לשירות.

אשר על כן, לאור הנימוקים לעיל, התביעה נדחית בזה.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 250 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים
המזכירות תבצע סגירת תיק.

ניתן היום, כ"א תמוז תשע"ט, 24 יולי 2019, בהעדר הצדדים.