הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 51243-11-19

לפני כבוד השופטת הדס פלד

התובעת:

דפנה גסר

נגד

הנתבעת:

סיון מסר

פסק דין

1. התובעת בעלת מכון לטיפולים אסתטיים, בשכונת רמת החייל בתל אביב.
בשנים 2016 ועד חודש ינואר 2018 היתה הנתבעת לקוחה במכון. התביעה הוגשה בגין חוב נטען של הנתבעת.

2. בסעיף 3 לכתב התביעה נטען : "הנתבעת ביצעה מספר טיפולים בשנת 2016 בתאריכים: ב- 10.5.2016, טיפול הזרקה לשפתיים ב-23.6.2016, טיפול הזרקה ללחיים ב-13.12.2016, וכן מספר טיפולים בשנת 2017 בתאריכים 18.4.2017, ב-11.7.2017 הזרקת בוטוקס ב-15.8.2017,-טיפול הזרקה לשפתיים, 17.10.2017, ובתאריך 23.1.2018 טיפול הזרקת בוטוקס".
ובסעיף 4 לכתב התביעה נטען: "בעבור חלק מהטיפולים שילמה הנתבעת, אך נותרה חייבת סך של 7,000 ₪".

3. לכתב התביעה צורפו, טופס הסכמה והסברה להזרקת חומרי מילוי זמניים, חתום ע"י הנתבעת מיום 10.5.2016 והעתק התכתבויות בין התובעת לנתבעת באפליקציית וואטסאפ.

4. הנתבעת אשר לא הגישה כתב הגנה (ר' לעניין זה ס' 10 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז-1976), התייצבה לדיון, כפרה בגובה החוב הנטען ואישרה חוב בסך 600 ₪ בלבד . לדבריה: "אכן באותה פעם הגעתי לעשות אזור אחד של בוטוקס עלה 600 ₪ ולא 500. אני לא מתחמקת מהתשלום של ה-600 ₪ אך אני מעולם לא חתמ תי על תשלום של 7,000 ₪ זה אף פעם לא הגיע לסכום הזה. גם אם הייתי עושה מילוי פה מילוי שם זה לא יכול להגיע לסכום הזה" .

5. נטל השכנוע להוכחת טענה מסוימת מוטל על הצד שהטענה מקדמת את עניינו במשפט, כאשר הכלל הבסיסי הינו "המוציא מחברו – עליו הראיה" (יעקב קדמי , על הראיות (חלק שלישי, 2003) עמ' 1508-1509; ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 45955-10-15 שמעון מידן נ' מדיה 10 הוצאה לאור בע"מ (פורסם בנבו, 01.11.2016) ). מקום בו איש מבעלי הדין לא הביא ראיה, או מקום בו בתום הערכת מכלול הראיות כפות המאזניים מעוינות, על התובע הנטל להוכיח את כל יסודותיה של עילת התביעה, החיובים והשליליים (ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, סא(3) 18 (2006)‏‏(.

6. עצם העובדה שהתובעת היא "המוציא מחברו" ופונה אל בית המשפט בבקשת סעד, מטילה עליה מיניה וביה את נטל הראיה. אולם, התובעת לא צרפה לכתב התביעה כרטסת הנה"ח של הנתבעת, או כל מסמך אחר המפרט את הטיפולים שנעשו לנתבעת ולא סיפקה גרסה הכוללת פירוט סדור של מהות ועלות הטיפולים, אשר תמורתם על פי הנטען לא שולמה.

7. מכתב התביעה עולה כי הטיפול האחרון ניתן לנתבעת ביום 23.1.18. בכתב התביעה נטען, כי יתרת החוב נובעת מטיפולים שלא שולמו ולאו דווקא מהטיפול האחרון. אלא שבעדותה, אישרה התובעת, כי הנתבעת תמיד שילמה עבור הטיפולים שעשתה וטענה כי החוב נובע מהטיפול האחרון בלבד. התובעת אישרה בעדותה כי עלות הזרקת בוטוקס לאזור הינה 600 ₪.

8. בניגוד לנטען בכתב התביעה לפיו, בטיפול האחרון הוזרק בוטוקס, טענה התובעת בעדותה, כי הוזרקו חומרי מילוי. לדבריה : "בסוף ינואר 2018 סיון הגיעה אלינו לטיפול אסתטיקה. ברגע שיצאה מהטיפול אמרה ששכחה את הצ'קים ואין לה כרטיס אשראי וביום ראשון היא תגיע ותבוא לשלם. הטיפול עלה 7,000 ש"ח.. טיפול אחד של כמה מזרקים של חומצה היאלרונית.. היו טיפולים של מזרק אחד שעלו בסביבות האלף או 1,500, 1,600. באותו טיפול היא עשתה מספר מזרקים. ה-7000 ₪ זה על הטיפול האחרון עליו הייתה אמורה לשלם לי באותו יום".

9. מנגד, מהודעות וואטסאפ שצורפו עולה , כי הנתבעת אינה כופרת בקיומה של יתרת חוב וחוזרת ומבטיחה כי תשלם את החוב. התובעת אף נקבה באחת ההודעות בסכום החוב הנטען בסך 7000 ₪ "הבנתי מהעורך דין שלי שאת אפילו לא לקחת את המכתב שקיבלת. ברגע שתוגש תביעה כבר לא תוכלי לברוח. ברגע שאת לא משלמת זה כאילו גנבת מאיתנו. לפני שנה זה היה 7,000 ₪. היום זה כבר יותר". הנתבעת בתשובתה, לא כפרה בסכום. בעדותה טענה, כי סברה שמדובר בריביות והוצאות משפטיות "הייתי בטוחה שזה היה על הוצאות משפטיות".

10. אפילו מדובר בהסבר דחוק ומעורר תמיהה - נוכח טענתה כי מדובר בחוב בסך 600 ₪ - אין בידי לקבוע, כי הנתבעת אישרה הלכה למעשה בתשובותיה, את יתרת החוב בהיקף הנטען.

11. התובעת טענה כי הנתבעת שלחה את תמונתה אוחזת בשטרות בסך 7000 ₪. אולם עת הציגה את התמונה ב אולם ביהמ"ש באמצעות מכשיר הטלפון הנייד, אישרה, כי לא ניתן לדעת את סכום השטרות בתמונה "זה סכום כסף אני לא יודעת כמה זה".

12. מהמקובץ עולה כי התובעת לא הניחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת סכום התביעה.

13. אשר על כן, התביעה מתקבלת בגובה החוב בו הודתה הנתבעת . הנתבעת תשלם לתובעת סך 600 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

התובעת עתרה להחזר הוצאות משפטיות בסך 1,228.5 ₪. הליך בבית המשפט לתביעות קטנות , מובנה באופן שניתן לנהלו ללא סיוע משפטי ואין מקום להשית הוצאות משפטיות על הצד שכנגד. יש לפסוק הוצאות מידתיות והולמות לתכליות המיוחדות של בית משפט לתביעות קטנות.
בהתאם תישא הנתבעת בהוצאות התובעת בסך 400 ₪ בתוך 30 ימים מהיום אחרת ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ט' תמוז תש"פ, 01 יולי 2020, בהעדר הצדדים.