הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 46025-02-20

לפני כבוד השופטת דלית ורד

התובע:

שר חיים קרבצקי

נגד

הנתבעת:

מדינת ישראל - כונס הנכסים הרשמי מחוז תל אביב

פסק דין

לפני תביעה לקבלת פיצוי כספי בשל עיכוב הנתבעת להשיב כספים לתובע במסגרת הליך פשיטת רגל אשר נוהל בעניינו של התובע. סכום התביעה הועמד על סך של 33,900 ₪.

העובדות וטענות הצדדים:
ביום 15.9.16 הגיש התובע בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל (העתק הבקשה צורף כנספח לכתב ההגנה). בבקשה הצהיר התובע על 61 נושים, וחובות בהיקף של 2.9 מיליון ₪ לערך.
ביום 26.10.16 ניתן צו כינוס לנכסיו של התובע, ומונתה מנהלת מיוחדת לנכסיו.
עקב הליכים משפטיים שהחלו עוד לפני צו הכינוס, התקבל בקופת הכינוס סך של 1,308,250 ₪ ובהמשך סך נוסף של 200,000 ₪.
לפי דוח מסכם שהגישה המנהלת המיוחדת, הוגשו כנגד התובע 16 תביעות חוב בסך כולל של 1,529,887 ₪ ומצבת הנשייה שאושרה על ידה עמדה על סך של 378,507 ₪. לאור כך שבקופת הכינוס היה מצוי סכום שיש בו כדי לפרוע 100% דיבידנד נטו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על פי סעיף 81 פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, מליצה המנהלת המיוחדת כי התובע יוכרז כפושט רגל, ויינתן לו הפטר לאלתר. התובע והנתבעת הסכימו לבקשה זו.
בפסק דין שניתן ביום 10.11.18 על ידי בית המשפט המחוזי מרכז (בתיק פש"ר 58981-09-16) הוכרז התובע כפושט רגל, וניתן לו הפטר. עוד נקבע כי הכספים הקיימים בקופת הכינוס ישמשו בראש ובראשונה לתשלום דיבידנד מלא נטו לנושי החייב, וכן להוצאות ההליך, שכ"ט והשגחה כדין. המנהלת המיוחדת מונת ה כנאמנת על נכסי התובע לשם השלמת ההליך.
ביום 24.3.19 אישר בית המשפט המחוזי בקשה למתן הוראות שהגישה הנאמנת לחלוקת הכספים מקופת הכינוס, כאשר יתרת הכספים שנותרו בקופה בסך של 697,532 ₪ הועברו לתובע.
ביום 8.4.19 הגיש התובע בקשה להשבת כספים מהטעם שמרבית הכספים שהצטברו בקופת הכינוס מקורם בכספי ירושה וסכומם עולה על סכום הנשייה המאושרת, ולכן לטענתו, יש לחשב את שכר טרחת הנאמנת ואגרת ההשגחה כשיעור ממצבת הנשייה ולא מסך הכספים המצויים בקופת פשיטת הרגל.
לאחר הידברות בין הצדדים הושגה הסכמה לפיה שכר הטרחה של הנאמנת יעמוד על 75,000 ₪ בצירוף מע"מ, ואגרת ההשגחה של כנ"ר תחושב בהתאם. עוד הוסכם כי הסכום ששולם לנאמנת ולכנ"ר מעבר לסכום האמור יושב לקופת פשיטת הרגל המנוהלת בכנ"ר ויושב לחייב. הסכמה זו אושרה על ידי בית המשפט ביום 29.5.19.
ביום 14.7.19 התובע הגיש באמצעות בא כוחו בקשה כי בית המשפט יורה לנתבעת להשיב לקופת פשיטת הרגל את אגרת ההשגחה שנגבתה ביתר בסך של 9023 ₪, זאת על פי ההסכמה שאושרה ביום 29.5.19. בא כוח התובע ציין כי הנאמנת השיבה כבר ביום 30.5.20 סכום של 53,782 ₪.
על פי החלטת בית המשפט מיום 14.7.19 התבקשה תגובת כנ"ר בתוך 21 ימים. בקשה נוספת מטעם התובע להשבת אגרה ההשגחה הוגשה בחודש אוקטובר 19, ועל פי החלטת בית המשפט ניתנה לכנ"ר ארכה למסירת תגובה עד ליום 23.10.19.
בסכומו של דבר, לאחר מספר החלטות של בית המשפט בהן ניתנה לכנ"ר ארכה, על פי בקשתו, הודיע בא כוח התובע, כי ביום 19.12.19 הועבר הסכום לקופת הנאמנות.
הנתבעת טוענת כי פרק הזמן אשר חלף מבקשתו של התובע להחזר אגרת ההשגחה ועד ליום השבתה בפועל הינו סביר, וזאת בשים לב לעובדה שעל פי בקשת כנ"ר אישר בית המשפט מתן ארכה מספר פעמים.
עוד טוענת הנתבעת כי במשרדי הנתבעת נוצרו עומסים חריגים בעקבות חקיקת חוק חדלות פירעון החדש ומוסיפה כי בתקופה הנדונה התחלף הגורם המטפל בתיק (פרוטוקול עמוד 2, שורות 8-9) .
דיון משפטי:
התביעה דנן איננה בגין תשלום הסכום שהתובע היה זכאי להשבתו, אשר שולם לו זה מכבר , אלא בגין פרק הזמן שחלף בין ההחלטה להעביר לו את סכום אגרת ההשגחה ששולם ביתר, לבין מועד העברתו בפועל. כלומר, ההסכמה בדבר ההשבה אושרה על ידי בית המשפט ביום 29.5.19, אך הסכום הוחזר בפועל ביום 19.12.19.
התובע טוען בכתב התביעה כי כתוצאה מהעיכוב האמור נגרמו לו נזקים ועגמת נפש, ובנוסף נדרש לשלם שכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ. יצוין כי במועד הדיון טען התובע כי שילם לבא כוחו בגין הגשת הבקשות להשבת הכספים סכום של 6000 ₪, זאת להבדיל מטענתו בכתב התביעה.
לא הומצאה כל אסמכתא לתשלום שכר הטרחה בגין הבקשות שהוגשו בעניין זה לבית המשפט. כמו כן, יש לשים לב כי בא כוחו של התובע ייצג אותו בהליך פישטת הרגל בכללותו, ולא רק בעניין זה, כך שהיה על התובע להראות תשלום נפרד בגין הבקשות שהוגשו לבית המשפט להחזר אגרת ההשגחה ששולמה ביתר.
יחד עם זאת, מצאתי לקבל את טענתו של התובע כי עקב עיכוב בטיפול מטעם הכנ"ר הוגשו שתי בקשות לבית המשפט באמצעות בא כוחו להשבת הכספים. ניתן להניח כי בא כוחו גבה תשלום עבור כך, ובגין כך זכאי התובע לפיצוי.
כמו כן, מהחומר שהוגש עולה כי בא כוחו של התובע אף טרח והגיש פעמיים טפסי פניה רשמיים לקבלת ההחזר באמצעות אתר הכנ"ר, אך לא קיבל מענה.
תביעה לקבלת פיצוי בסכום של 33,900 ₪ בגין עיכוב של כחצי שנה בביצוע החזר בסך של 9023 ₪ אינה עומדת במבחן הסבירות או הקטנת הנזק.
נראה כי העיכוב במקרה זה נגרם עקב עומס עבודה, שאינו מצדיק ,כשלעצמו, אי מתן מענה במועד, תוך היזקקות התובע להגשת בקשות חוזרות להחזר הכספים. אני סבורה כי התובע זכאי לפיצוי, אך בסכום המשקף את הנסיבות, סכום אשר נפסק תוך הסתמכות על התשתית החלקית שהונחה בפני בית המשפט. ראו, רע"א 10124/17 אשקר נ' סלימאן,

סוף דבר:
הנתבעת תשלם לתובע סך של 3000 ₪ בצירוף סך של 500 ₪ בגין הוצאות המשפט.
התשלום יבוצע בתוך 45 ימים מהיום.
מזכירות תמציא לצדדים את פסק הדין.
המועד להגשת בקשה רשות ערעור על פסק הדין הינו 15 ימים .

ניתן היום, כ"ה חשוון תשפ"א, 12 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.