הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 43100-03-19

לפני כבוד השופטת מי-טל אל-עד קרביס

התובעים

  1. משה מיכאל
  2. אורלי מיכאל

נגד

הנתבעות

הצד השלישי

  1. איזי גו בע"מ (שולחת ההודעה לצד השלישי)
  2. ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ

ארקיע שירותי תעופה ישראליים בע"מ

פסק דין

תביעה כספית בסכום של 18,716 ₪ בגין ביטול טיסת ארקיע מסיישל לישראל שהופעלה על ידי נתבעת 2 (להלן: "ארקיע").

1. בתאריך 25.9.18 בשעה 16:15 התובעים היו אמורים לעלות על טיסה ארקיע מסיישל לישראל (נספח 1 לכ"ת). שעת הטיסה נדחתה לשעה 21:45 (נספח 5 לכ"ה), ובפועל המריאה לישראל רק למחרת, בתאריך 26.9.18 בשעה 01:09 (לטענת ארקיע, 00:59). קרי, איחור של למעלה מ – 8 שעות (גם לפי שיטת ארקיע).

מכאן תביעתם של התובעים לפצותם בסכום לעיל הכולל את עלות כרטיסי הטיסה, את הפיצוי הסטטוטורי שלפי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב – 2012 (להלן: " חוק שירותי תעופה" או " החוק"), תשלום עבור מוניות למלון ובחזרה לאחר שהטיסה בוטלה, מזון ומשקאות, ימי עבודה שהפסידו ועוגמת נפש.

2. ארקיע טוענת כי האיחור נבע מתקלה בלתי צפויה במטוס; חפצים שהושלכו לאסלה על-ידי נוסעים במקטע טיסה קודם של המטוס, גרמו לסתימה בצינור הניקוז המרכזי של תא השירותים. סתימה זו היתה כה-חמורה עד שחייבה לקרקע את המטוס ולבצע בו תיקון יסודי, וכאשר מטוס אחר נשלח במקומו לסיישל.

דיון

3. חוק שירותי תעופה מסדיר את ההטבות להן זכאי נוסע שטיסתו בוטלה. אין חולק שהטיסה דנן היא "טיסה שבוטלה" כהגדרת מונח זה בסעיף 1 לחוק, שכן היא המריאה באיחור של 8 שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה.

4. סעיף 6(א) לחוק שכותרתו "טיסה שבוטלה" קובע כדלקמן:
"6. (א) נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל טיסה או מהמארגן הטבות אלה:
(1) שירותי סיוע;
(2) השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע;
(3) פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה.
(ב) מפעיל טיסה או מארגן שהציע לנוסע כרטיס טיסה חלופי כאמור בסעיף קטן (א)(2), והנוסע קיבל הצעה זו, רשאי להפחית במחצית את סכום הפיצוי הכספי שהנוסע זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (א)(3), ובלבד שהאיחור במועד הנחיתה ביעד הסופי של הנוסע לעומת המועד המקורי לנחיתה באותו יעד הוא כמפורט להלן:
(1) – (2) ...
(3) עד ארבע שעות – אם הטיסה היא במרחק העולה על 4,500 ק"מ" [הדגשות אינן במקור].

5. הנה כי כן, נוסע זכאי ל שירותי סיוע ללא תשלום. אלו כוללים, לפי סעיף 3 לחוק, מזון ומשקאות, שירותי לינה , שירותי הסעה ו שירותי תקשורת. במקרה זה לא היה צורך בשירותי תקשורת ו בלינה.

אשר לשירותי הסעה, הוכח לפניי כי לתובעים נשלחה הודעה על דחיית מועד הטיסה מהשעה 16:15 לשעה 21:45, הן לדוא"ל (11:02) הן לטלפון הנייד שלהם (11:26) (נ/1). קרי, ארקיע הודיעה לתובעים על העיכוב בשעת הטיסה כ – 5 שעות לפני ההמראה, זמן סביר לכל הדעות . על כן, אם התובעים לא ראו את ההודעה ובכל זאת נסעו מהמלון לשדה התעופה ולאחר מכן ביכרו לחזור למלון , לא ניתן להטיל זאת לפתחה של ארקיע.

אשר למזון ומשקאות, ארקיע טוענת כי הציעה לכלל הנוסעים זיכוי של עד 50 יורו. לא הוצג לפניי אישור של ארקיע כי הנפיקה שובר זיכוי שכזה לתובעים או ששלחה להם מסרון כי הם זכאים לכך. יש להניח כי התובעים לא נותרו ללא מזון ומשקה במשך שעות ארוכות ורכשו זאת מכספם. לכן, הם זכאים לפיצוי של 100 יורו (לשניהם יחדיו ) שהם 390 ₪, גם מבלי להביא על כך קבלות.

6. בנוסף, ולפי סעיף 6(א)(2) לחוק, התובעים זכאים ל השבת תמורה או לכרטיס טיסה חלופי. מאחר שהתובעים קיבלו כרטיס טיסה חלופי שבאמצעותו הגיעו לישראל למחרת היום, הם אינם זכאים לדרוש את תמורת הכרטיסים ששילמו.

7. ולבסוף, הפיצוי הסטטוטורי על פי התוספת הראשונה לחוק . עסקינן בטיסה למרחק של למעלה מ – 4,500 ק"מ , כשהפיצוי הוא בסך של 3,120 ₪ לנוסע. אמנם לפי סעיף 6(ב) לחוק רשאי מפעיל הטיסה להפחית סכום זה במחצית, אולם רק מקום שבו האיחור בנחיתה ביעד הסופי לעומת המועד המקורי לנחיתה הוא עד 4 שעות. ארקיע לא טענה בעניין זה, ויש להניח כי הגנה זו אינה עומדת לה והפיצוי הוא פיצוי מלא ולא חלקי .

8. אלא, שלארקיע טענה מרכזית, לפיה היא פטורה כליל ממתן פיצוי לפי התוספת הראשונה . וכל זאת על שום הוראת הפטור שבסעיף סעיף 6(ה)(1) לפיו "הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו [של מפעיל הטיסה– הערה אינה במקור ], וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות;". הנטל להוכיח את תנאי הסעיף הוא על ארקיע.

9. מאחר שהחוק הוא חוק צרכני מובהק, שנועד לתת מענה לנזקים שנגרמו לנוסעים שטיסתם נדחתה או בוטלה, אזי כדי לשקף ולהביא לידי ביטוי את תכלית החוק, נהוג לפרש את הפטור שבו בצמצום. הגם שכך, הפסיקה הכירה במקרים בהם כשל טכני ייחשב כ"נסיבה מיוחדת" הפוטרת מפיצוי, כאשר כל מקרה ונסיבותיו (רת"ק (מחוזי ת"א) 45063-02-18 חברת בלו-אייר נ' פלוני (2018) בפסקאות 8(ג)-(ד) [להלן: "פרשת בלו-אייר"]).

10. במקרה דנן; המטוס שהיה אמור להטיס את התובעים מסיישל לתל אביב היה מטוס שבאותו יום ביצע את טיסת ארקיע בקו תל אביב-בנגקוק-תל אביב. טרם שביצע את הטיסה, נבדק ונמצא תקין (נספח 1 לכ"ה). במטוס בוצע טיפול במערכות הניקוז בתאריך 16.9.18, 9 ימים לפני הטיסה שבה עסקינן, ובהתאם להוראות היצרן לפיהן יש לבצע טיפול כל 10 ימים לכל היותר (להוראות היצרן ולביצוע הטיפול בתאריך 16.9.18 ראו נספחים 2-3 לכ"ה). על פניו, בוצעה תחזוקה בהתאם להוראות היצרן.

11. לטענת ארקיע לאחר שהמטוס הגיע מבנגקוק לתל אביב, ולפני שהמריא לסיישל, התגלתה סתימה בצינור הניקוז המרכזי של תא השירותים במטוס. לטענתה, בעקבות "חפצים" שהושלכו על ידי הנוסעים בטיס ה מבנגקוק. מהם אותם " חפצים", לא פירטה. אולם, במהלך הדיון שלפניי הוגש דו"ח תחזוקה והתברר כי בתחתית המיכל הצטברה "שכבה עצומה" שחסמה את צינור הניקוז - "At the bottom of the tank they found a huge layer blocking the draining valve" (נ/2). [הדגשה אינה במקור].

ארקיע מלינה על נוסעיה בטיסה מבנגקוק על שהשליכו "חפצים" כהגדרתה לאסלת השירותים. הקורא את כתב ההגנה עלול לסבור כי מדובר בהשלכת חפצים קשיחים כלשהם (מתכת, עץ וכד'), שאכן יכול שהימצאותם בצינורות הניקוז תיחשב חריגה.

אולם, הצטברות "שכבה עצומה" אינה שקולה לזריקת "חפצים". באותה מידה, אם לא בסבירות גבוהה יותר , "שכבה עצומה" יכולה להיות הצטברות של פסולת רכה יותר כנייר או בד (נייר טואלט, חיתולים, מוצרי היגיינה וכד'). הגם שארקיע יכולה היתה להיות ממוקדת יותר ולפרט מהם אותם "חפצים" שלשיטתה נזרקו - היא לא עשתה כן.

על רקע זה, האם הצטברות "שכבה עצומה" של חומר כלשהו בצינורות ניקוז של השירותים היא תקלה כה חריגה, כה יוצאת דופן וכה בלתי-צפויה שלא ניתן היה להיערך אליה מראש ? ספק בכך . ארקיע לא הוכיחה באמצעות הצגת נתונים (שבוודאי מצויים ברשותה) מדוע חרף התחזוקה שבוצעה צינור הניקוז נסתם במועד שנסתם, מה היה מקור הסתימה והאם נתקלה בעבר בתקלות מעין אלו ובאיזו תדירות , ומה היא עושה כדי למנוע עיכובים בגינן ?

12. לא נעלמה מעיני אסופת פסקי דין של בתי המשפט לתביעות קטנות שאותן ארקיע הגישה לתמיכה בטענותיה (ת"ק 68944-11-18, ת"ק 41344-01-19, ת"ק 59218-12-18, ת"ק 63329-12-18) . בפסקי דין אלו שבו ונדחו תביעות של נוסעים אחרים באותה טיסה לקבלת פיצוי לפי החוק, נוכח ההגנה שבסעיף 6(ה) לחוק. אלא שמקריאת פסקי הדין, לא ניתן ללמוד על כך כי לפני המותבים השונים עמד אותו דוח תחזוקה (נ/2) בדבר "שכבה עצומה".

ועוד; ארקיע גם אינה יכולה לסמוך טענותיה של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בפרשת בלו אייר לעיל. שם, הוכח באמצעות חוות דעת מומחה (שלא נחקר על אודות חוות דעתו , והיא לא נסתרה) כי התקלה הטכנית שארעה במטוס (תקלה במנגנון שחרור האוויר מהצמיג עקב חום יתר) היא תקלה נדירה , שאינה נובעת מתחזוקה לקויה וכי אין מדובר בפריט שהיה צריך להחליפו במועד שלפני הטיסה. המוביל פעל שם להטיס חלקי חילוף מתאימים לישראל ואף לא המתין לתיקון המטוס אלא הטיס את הנוסעים ליעדם במטוס שהביא את חלקי החילוף. מכאן קביעתו של בית המשפט שם שהתקיימו "נסיבות מיוחדות" שלא היו בשליטת המוביל וגם אם היה עושה ככל שביכולתו, לא היה יכול למנוע את ביטול הטיסה.

13. לאור האמור, משלא הוכיחה ארקיע את טענתה כי מדובר באירוע חיצוני-פתאומי העולה כדי "נסיבה מיוחדת", לא עומדת לה ההגנה שבסעיף 6(ה) לחוק והיא אינה פטורה מהפיצוי הסטטוטורי שבתוספת הראשונה - 3,120 ₪ לכל אחד מהתובעים שה וא 6,240 ₪ לשניהם יחדיו.

14. לנתבעת טענה נוספת כי המטוס ש לבסוף הגיע מישראל כדי להחזיר את הנוסעים לארץ נחת בסיישל באיחור של 41 דקות, לאחר שנקלע למזג אוויר קשה לקראת הנחיתה. טענה זו לא הופיעה במכתב ששלחה לתובעים כאשר דרשו פיצוי (ראו מכתב מתאריך 20.11.18, נספח לכ"ת). מכל מקום, גם לשיטתה של ארקיע כי המטוס המריא בשעה 00:59, העיכוב הוא בן 8 שעות ו – 44 דקות (החל מהשע ה 16:15). גם אם 41 דקות אלו ינוכו מפרק הזמן שבו התעכבה הטיסה, אין בכך כדי להוריד את זמן העיכוב אל מתחת לשמונה השעות (בהערת אגב, ככל שהשעה 00:59 היא שעת ההתנתקות של המטוס מהשרוול, אזי שברת"ק (מחוזי חי') 6589-11-18 ALBA STAR נ' פרל (2018) נקבע כי מועד ההמראה הוא המועד שבו התנתקו גלגלי המטוס ממסלול ההמראה, ולא מועד ההתנתקות מהשרוול ).

15. אשר לדרישת הפיצוי בגין אובדן ימי עבודה, הגם שהתובעים הגיעו לישראל באיחור ניכר, לא הוכח בראיות מתאימות כי נוכה להם יום חופש משכרם בחודש ספטמבר 2018 (תלושי השכר לחודש יוני 2019 אינם רלוונטיים להוכחת האמור ).

16. עגמת נפש; לא מצאתי לפסוק פיצוי מעין זה, מאחר שהתובעים לא הצביעו על המקור לפסיקתו, ובפרט משקיבלו פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק (אעיר כי תלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי בתל אביב סוגיה דומה שטרם הוכרעה - האם ניתן לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש בתביעה נגד המוביל האווירי בגין איחור בקבלת כבודה מכוח אמנת מונטריאול (רת"ק (מחוזי ת"א) 23465-07-17‏ איבריה נתיבי אויר ספרדיים נ' פלישר -פלד).

17. סך הפיצוי לתובעים עומד איפוא על 6,630 ₪ (6,240 ₪ פיצוי סטטוטורי ו - 390 ₪ בגין מזון ומשקאות).

18. ביחס לנתבעת 1; עסקינן במי ששימשה 'סוכן נסיעות', ובנסיבות אינה אחראית לאירוע מושא תביעה זו. גם ארקיע הסכימה כי ככל שייפסק פיצוי היא תישא בו (ראו פרוטוקול בעמ' 1 שו' 14). על כן, התביעה נגד נתבעת 1 נדחית. בהתאמה, ובהיעדר חיוב על נתבעת 1, ההודעה לצד שלישי נגד ארקיע, נדחית.

ארקיע מודעת להיקף אחריותה של נתבעת 1, ובכל זאת לא פעלה להודיע לבית המשפט מבעוד מועד כי זו אינה בעל דין נחוץ, גם לא לאחר שנתבעת 1 שלחה לה הודעה לצד שלישי שבה העלתה טענותיה. משכך, נתבעת 2 תישא בהוצאות נתבעת 1.

19. סוף דבר;

ארקיע (נתבעת 2) תשלם לתובעים, יחד ולחוד, את הסכום של 6,630 ₪. בנוסף, תישא בהוצאותיהם (כולל אגרת בית משפט) בסכום של 750 ₪.

ארקיע תשלם לנתבעת 1 את הוצאותיה בסכום של 500 ₪.

כל הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור בית המשפט המחוזי בתל אביב תוך 15 ימים.

המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים בדואר רשום .
ניתנה היום, כ"ח תמוז תשע"ט, 31 יולי 2019, בהיעדר הצדדים.