הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 25912-01-20

לפני כבוד השופטת מי-טל אל-עד קרביס

התובע:

אהרון קונפלד ת.ז. XXXXXX347

נגד

הנתבעים:

  1. א.ד. טריפל בע"מ/קליימקס קפיטל בע"מ
  2. אשר דורון
  3. עומר מויאל

פסק דין

לפניי תביעה כספית בסכום של 20,755 ₪.

1. בספטמבר 2019 התובע פנה לנתבעת 1, חברה העוסקת באימון כלכלי (להלן: "החברה"), כדי לקבל ייעוץ מקצועי בדבר פתרונות כלכליים וניהוליים שבאמצעותם יוכל להוציא עצמו מהסחרור הכלכלי אליו נקלע באותה העת. לטענת התובע, לא נחתם בין הצדדים הסכם, אולם הוא נפגש פעמיים עם נתבעים 2-3 (בעלי המניות והדירקטורים של החברה) אשר הבטיחו לו הרים כגבעות. אלא, שלאחר שגבו את שכר טרחתם בסכום של 11,000 ₪ (מבלי להוציא חשבונית מס או קבלה) - נעלמו כלא היו מבלי לתת לו כל תמורה לכספו, ולו הקטנה ביותר. על רקע זה התובע מייחס לנתבעים הפרת הסכם (שנכרת בעל-פה) והתנהגות שלא בתום לב, ולפיכך הוא תובע את החזר הסכום ששולם (11,000 ₪) בצירוף עגמת נפש (אותה העריך ב – 8,000 ₪) וייעוץ משפטי שקיבל (1,755 ₪). סה"כ 20,755 ₪.

2. הנתבעים מציגים תמונה שונה לחלוטין, ולפיה נחתם עם התובע הסכם המפרט את התחייבות כל אחד מהצדדים. הם אף הכינו תכנית עסקית שבאמצעותה הוצעו לתובע פתרונות למצבו הכלכלי, עמדו לרשותו בזמינות מרבית ואף חשבונית עבור התשלום נמסרה-גם-נמסרה לתובע בעצמו. דווקא התובע, שאותו עודדו לאורך כל הדרך, הוא זה שלא שיתף פעולה והחליט, מסיבותיו, שלא ליישם את ההמלצות שנמסרו לו, ולו בחלקן. אין לו להלין אלא על עצמו. הנתבעים דוחים את הדרישה להחזר שכר-טרחתם, מאחר שהכינו את התוכנית העסקית והשקיעו בה שעות עבודה ומחשבה מרובה. לפיצוי בגין עוגמת נפש – אין אחיזה במציאות, והחזר שכר טרחת עורך דין אינו מקובל בבית המשפט לתביעות קטנות. לסיכום, מטרתו של התובע היא להתעשר שלא כדין , לאחר שהתחרט על התקשרותו, ולנסות לגבות מהם את שאינו זכאי לו.

לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט ושמעתי את הצדדים, דין התביעה להידחות.

3. הנטל להוכיח את עילת התביעה קרי, את כל אותן עובדות שעל פי הדין המהותי יש בהתקיימותן כדי לזכות את התובע בסעד המבוקש על ידו, מונח לפתחו של התובע, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" (ע"א 1184/04 קרויזר נ' שוורץ (2007) בפסקה 23). במשפט האזרחי נקבע כי נטל זה הינו על פי "הטיית מאזן ההסתברויות" - "דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות..." (ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589, 598 (1986)). התובע לא עמד בנטל זה.

4. כך, אין בסיס עובדתי לטענותיו של התובע, זולת אמירותיו שלו – שאותן בנסיבות כפי שיפורטו לא ניתן לקבל. מתברר, בניגוד לטענתו של התובע, כי מערכת התחייבויות בין הצדדים הוסדרה בהסכם בכתב שעליו חתם. עוד מתברר כי בגין התשלום, הוצאה חשבונית בתאריך 10.9.19 (ראו הסכם מתאריך 4.9.12 וחשבונית 10.9.19 נספחים א-ב לכתב ההגנה). לטענת התובע הוא נפגש עם הנתבעים (אחד מהם או שניהם יחדיו) לכל היותר פעמיים, ולאחר קבלת התשלום הם "נעלמו". אלא שגם טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם תכתובת צ'אט שהתנהלה בין התובע לבין נתבע 3 לאחר העברת התשלום בניסיון של נתבע 3 לקבוע פגישה. נראה היה כי הסיבה לכך שהתקשורת ביניהם נקטעה היתה תרעומת אותה התובע הביע על כך שנתבע 3 לא מתאם פגישה עם הבנק, באשר סבר כי זהו תפקידו של נתבע 3 (למרות שהלקוח של הבנק הוא התובע) (ראו תכתובת "צ'אט" שצורפה לכתב ההגנה, בפרט בתאריך 16.9.19).

5. הוצגה לפני תכנית עסקית שכותרת "תוכנית הבראה" שהוכנה על ידי הנתבעים (נספח א לכתב ההגנה). אין מחלוקת כי התוכנית הוכנה על בסיס נתונים, לרבות דפי חשבון בנק, אותם התובע העביר לנתבעים. במסגרת התוכנית, הוצע לתובע לעשות שימוש בכספי התמורה אותם הוא היה עתיד לקבל ממכירת דירה כדי לסלק את כל ההלוואות נושאות הריבית שהיו לו באותה העת (ניתוחן פורט בדוח, לרבות השפעת ההלוואות על הגרעון המצטבר לשנה שלאחר מכן) , כאשר היתרה תופנה להשקעה סולידית נושאת ריבית. במקביל הוצע לו להקטין את ההוצאות בגין סעיף הדיור ולהגדיל את הכנסותיו באמצעות עבודה נוספת, חלקית, גמישה. לטענת התובע הוא לא קיבל תכנית זו אלא רק לאחר הגשת התביעה (פרוטוקול בעמ' 2 שו' 1). אולם, לאור הסתירות שהתגלו בעדותו עד-כה, אין באפשרותי לקבל גרסתו זו. בפרט משאחת ההמלצות בתוכנית היתה לפנות לנותני האשראי לצורך צמצום הלוואות, אותה פעולה שנזכרה ב"צ'אט" לעיל שבגינה יחסי הצדדים ככל הנראה "עלו על שרטון".

6. בחוזה בין הצדדים הוסכם כי "במידה והלקוח הפסיק את התהליך מכל סיבה שהיא, אין הדבר מקנה לו זכות לקיזוז תמורה כלשהיא משכר הטרחה ששולם". מאחר שהצלחת התוכנית תלויה גם במידת שיתוף הפעולה של הלקוח, התובע, ובמידת ההיענות של צדדי ג' (בנקים ונותני אשראי) הוסכם כי "שכר טרחתנו האמור אינו מותנה בתוצאות הטיפול או באופן סיומנו". משעמדו הנתבעים בהתחייבויותיהם, ואילו התובע הוא שביכר לסגת מההמלצות או לא לקבלן, אין להטיל זאת לפתחם.

7. לא היה מקום להגשת תביעה מלכתחילה נגד נתבעים 2-3. נסיבות המקרה אינן חריגות ואינן מקימות עילה להרמת מסך ההתאגדות שבין החברה לבין בעלי מניותיה (סעיף 6 ל חוק החברות, תשנ"ט - 1999). לא הוכח כי נתבעים 2-3 עשו שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה או שפעלו באופן שיש בו להונות אדם. טענות התובע שנטענו בכתב התביעה נגד נתבעים 2-3 היו שלובות בטענותיו נגד החברה, ללא הפרדה, בעוד שפעולה של הרמת מסך היא פעולה חריגה המחייבת תשתית עובדתית מפורטת ומלאה – שהיתה חסרה .

8. טרם סיום; מוטב היה למנסח כתב התביעה ולחתום עליו לשקול מילים טרם שאלו הועלו עלי-כתב והוגשו לבית המשפט. בכתב טענות יש לשמור על גישה עניינית ומכבדת, גם כשקיימות מחלוקות. לביטויים העוקצניים שבכתב התביעה לא היה מקום.

9. סוף דבר; התביעה נדחית.

התובע ישא בהוצאות נתבעים 1-3 בסכום של 700 ₪ לכל אחד מהם , קרי 2,100 ₪ יחדיו. הסכום ישולם תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לצדדים בדואר רשום.
ניתן היום, ג' אב תש"פ, 24 יולי 2020, בהעדר הצדדים.