הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 23787-10-15

התובעים:

1.אורלי חנוכה
2.אברהם חנוכה

נגד

הנתבעת:

קשרי תעופה בע"מ

פסק דין

רקע וטענות הצדדים
בפני תביעה שהוגשה בהליך תביעות קטנות על ידי בני הזוג אורלי ואברהם חנוכה ( להלן: "התובעים") כנגד חברת קשרי תעופה בע"מ ( להלן : " הנתבעת").
ביום 21.9.15 רכשו התובעים מהנתבעת נופש למדינת יוון שכלל טיסות, לינה ואוכל. בעבור הנופש של חמישה ימים שילמו סך השווה בשקלים ל 958$. ההזמנה בוצעה טלפונית מהנתבעת.
התובעים טוענים בכתב התביעה כי לא קיבלו מה שהובטח להם על ידי מוקדנית הנתבעת.
כך למשל, המלון היה רחוק 25 ק"מ מהעיר ולא קרוב לים כפי שהובטח, מה גם שהתובע טוען כי מדובר בחדר קטן, "כמו בית סוהר"-כלשונו, קומה 6 ללא מעלית, דבר שגרם לאי נוחות יתירה כי אשתו סובלת מבעיות ברגליה. בנוסף המלון סיפק מיטות יחידות ולא זוגיות, מזרוני דיקט, כשלי ניקיון, לטענתם האוכל במלון היה לא אכיל, ולכן שילמו על אוכל שאכלו בחוץ 400 יורו. עוד עולה מכתב התביעה כי היו בחדר ג'וקים ודבורים, וכשפנו לנתבעת לא קיבלו שירות ומענה באשר לתלונותיהם. כעת התובעים מבקשים החזר תשלום הנופש, תשלום בגין מוניות מאחר ונקודת האיסוף לסיורים המוסכמת על הצדדים הייתה רחוקה מהמלון, החזר בגין האוכל שנרכש בחוץ, ופיצוי בגין עוגמת נפש ובסך הכ ול 10,000 ש"ח.
הנתבעת הגיבה לטענות התביעה בכתב הגנתה, הכחישה את כל הנטען וצירפה חוו"ד של אתרי דירוג מלונות הנחשבים למובילים, המדרגים את המלון כארבעה כוכבים. לעניין ה טיולים, הנתבעת טוענת כי הוסכם שהתובעים יצטרכו להגיע לנקודת האיסוף בכוחות עצמם. בנוסף התנהלות המלון לרבות המזון שהוגש לא באחריות הנתבעת שכן כך הוסכם בין הצדדים.

בדיון שהתקיים ביום 27.7.16, נכחו התובעים, ונציגה מטעם הנתבעת הגב' מיכל ירמי. התובע חזר על האמור בכתב התביעה, והדגיש כי קיבל חדר רחוק מהים הנמצא על הר (ובלשונו הציורית "כאילו הבטיחו לי מלון ליד הים בחיפה ושיכנו אותי בסטלה מאריס") . נציגת הנתבעת הגב' מיכל ירמי חזרה על האמור בכתב ההגנה, והפנתה את ביהמ"ש לפסיקה בחא (י-ם) 804/07 דיזנהויז יוניתורס נסיעות ותיירות (1979) בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה על מנת לחזק טענותיה.
בנוסף הדגישה נציגת הנתבעת כי ללא ראיות לא ניתן לבסס את התביעה. בהמשך, וזאת על אף התנגדות נציגת הנתבעת, אפשרתי לתובעים להציג לעיני ביהמ"ש תמונות ממכשיר הסלולרי של מור, אשר גם היא שהתה במלון הנתבעת באותו הזמן.
ראיתי לנכון לנסות להביא את הצדדים לפשרה בבחינת "אין הנזק שווה בצר המלך", אך הצדדים ביקשו מביהמ"ש, לפעול בבחינת "ייקוב הדין את ההר" (מסכת סנהדרין דף ו' עמ' ב'). משכך אין מנוס מלהכריע בעניין על פי הדין .
דיון והכרעה
הטוען טענה חשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה. כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל השכנוע שנתקיימו כל העובדות המהוות את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי על מנת לזכות בסעד המבוקש (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד טז 1000, 1005 – 1004 וכן ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי פ"ד כ"א (2) 358, 364).
אכן בתיק זה, כבכל הליך תביעה שיגרתי, התובעים ה ם בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" ולפיכך נטל ההוכחה להוכיח את טענותיה ם עליה ם הוא מוטל.
נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, אשר במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". ב ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 נקבע:
"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שמצורפים, והקשבתי לטענות הצדדים במהלך הדיון, סבורני כי התובעים לא הצליחו להרים את הנטל המוטל עליהם בכדי לקבל סעד מבית המשפט.
הנני מודע לעובדה כי ישנם לעיתים כשלים מסוימים הן בחברות התיירות המשווקות את הנופשים מהארץ והן במלונות המשווקים בחו"ל .
ולכן, טענה לפיה הנתבעת- חברת התיירות- תהיה פטורה מכל חבות מאחר והצדדים הסכימו על כך לא תתקבל באופן גורף ( ראו ת"ק 64919-11-15 שיבלי ואח' נ' בליק תיירות וטכנולוגיה בע"מ ואח' (פסק דין מיום 17.4.16) וגם ת"ק 14867-07-11 רותם לנגר נ' דיזנהאוז יוניתורס נסיעות (1979) בע"מ). משחברה התחייבה בטלפון או באתר האינטרנט לחופשה מושלמת שירות מושלם ואוכל נפלא מחד, היא אינה יכולה להסתמך על הסכמת מזמין הנופש במעמד התשלום מאידך. ולכן על אף שקיימות תביעות רבות, שלעיתים אינם מוצדקות, אני מודע לכך שלעתים יש ממש בתביעות אלה, מהסיבה הפשוטה שככל שישנם יותר לקוחות, יש פחות דגש על הלקוח היחיד.
ולכן, ראיתי לנכון לקבל ( חלקית) תביעה דומה לזו, לפני ימים מספר בתיק אחר ( ראו ת"ק 58018-11-15 קמר ואח' נ' נויה הולידייז (2011) בע"מ) שם הראו התובעים בראיות של ממש כשלים מצד הנתבעת. לעומת זאת בתביעה בה עסקינן לא הוכיחו התובעים דבר וחצי דבר מטענותיהם הקשות. ראיתי רק תמונות שצולמו ע"י שוהים אחרים באותו מלון, אך לא ראיתי שום פגם משמעותי בשירות העולה מהם ( כך הוצגה תמונה של אסלת שירותים בטענה שהם היו מסריחים (??) , ותמונה של מגבות זרוקות על הרצפה, בטענה שהם לא נאספו ).
הפסיקה דנה רבות במגמת התביעות סרק בכלל, ובהפרזת סכומי " עוגמת הנפש" בפרט ( ראו 10373/06 גבאי לירון נ' חב` השטיח המעופף בע"מ, ת"ק 16276-12-12 איריס אורויא נ' וואלה טורס בע"מ) אשר לדידי יש לשים להם קץ.
בהינתן מחיר החבילה מחד וסכום התביעה מאידך, ולאור ההסכם החל על הצדדים והעובדה שהתובעים לא הראו ולו בדל ראייה על מנת להוכיח טענותיהם כנגד הנתבעת דין תביעה זו להידחות.

התובעים ישלמו הוצאות הנתבעת בסך של 360 ₪ תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא פסק דין זה בדואר רשום לצדדים

ניתן היום, י"ט תמוז תשע"ו, 25 יולי 2016, בהעדר הצדדים.