הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 14073-01-18

לפני כבוד השופטת נאוה ברוורמן

התובע:

חיים בוטביקה

נגד

הנתבע:

בר כוכבא

פסק דין

מהות התביעה

בפניי תביעה כספית על סך של 4,735.43 ₪.

רקע וטענות הצדדים

התובע הינו בעל דירה בבניין ברחוב ירושלים 55 (להלן: "הבניין"), דירה 10 כניסה א'. התובע משכיר דירה זו.

הנתבע הינו בעל דירה מספר 8 בבניין, ומשכיר את הדירה אף הוא.

ביום 28.02.2016 פרצה שריפה בארון החשמל בקומה העליונה של הבניין (להלן: " השריפה"), והוזמן למקום צוות מכבי אש, אשר ערך דו"ח (להלן: "דו"ח האירוע").

בסופו של יום, הנתבע יצר קשר עם חשמלאי (להלן: "החשמלאי"), בכדי שיתקן את לוחות החשמל בדירת הנתבע – דירה 8, בדירה 9, ובדירת התובע – דירה 10.

אין חולק כי ארעה השריפה, אך יש חולק האם הנתבע או מי מטעמו, אחראי לקרות השריפה, ולנזקים בהם נשא התובע.

התובע מבקש כי הנתבע ישיב לו את שכר החשמלאי על סך של 1,350 ₪, ואת עלות החיבור לחשמל שנדרש מאת חברת החשמל על סך של 1,484.43 ₪. כן מבקש סך של 2,500 ₪ בגין עגמת נפש וקלקול המזון.

להשלמת התמונה, הנתבע הזמין חשמלאי, נטען כי שולם לו סך של 8,000 ₪, ולשיטת הנתבע, מסכום זה שולם עבור טיפול הארקה בדירות 8, 9, ו- 10 סך של 4,000 ₪.

הנתבע מציין כי התשלום בגין הארקה הינה ללא כל קשר לשריפה, ועל כן על התובע לשאת בתשלום עבור החשמלאי .

לשיטת התובע, השריפה נגרמה מקצר שנוצר מדירת הנתבע. התובע מוסיף כי הדיירים הזעיקו את מכבי האש, אשר ניתקו את החשמל לדיירי הקומה, ביניהם דירת התובע.

התובע טוען כי החשמלאי, שהוזמן על ידי הנתבע לטפול בחשמל , ביצע את הטיפול אך בעקבות השריפה.

ועוד, טוען כי החשמלאי איים שאם לא ישולם על ידי התובע שכרו על סך של 1,350 ₪, ינתק את החשמל. התובע מוסיף כי החשמלאי תלש את לוח החשמל , ועל כן הדייר ששוכר את הדירה שילם את הסכום , ודרש אותו ממנו , בחזרה. על כן, החזיר את הסכום לדייר.

בד בבד, חברת החשמל דרשה מכל דירה סך של 1,484 ₪ עבור חיבור החשמל.

הנתבע טוען בכתב ההגנה כי מדובר בבניין ישן, אשר נבנה למעלה מ – 60 שנה. התשתיות ישנות והבניין הוכרז כמבנה מסוכן על ידי מהנדס העיר.

לשיטת הנתבע, הוזמן על ידו חשמלאי , שבין היתר אמור היה לטפל בהארקה של בעלי שלושת הנכסים בדירה 8 (של הנתבע), בדירה 9, ובדירה 10 (של התובע). תחילה התובע לא היה מוכן לשלם, אולם באותו היום סוכם כי ישלם סך של 1,350 ₪ עבור הדירה שלו , קרי – כל אחד על פי חלקו . הנתבע טוען כי כל התיקונים והצעות המחיר של החשמלאי הובאו לידיעת התובע ולאישורו. מה גם, שהתובע התבקש להגיע לבניין על מנת לראות את טיב העבודה, ולהעביר את התשלום לחשמלאי, אולם הוא התעלם מכך .

הנתבע טוען לנזקים שנגרמו לו מול חברת הביטוח, שכן התובע סרב לשתף עמו פעולה, ולמלא מסמכים מטעם חברת הביטוח.

כמו כן, חברת החשמל חייבה כל בעל נכס בסך האמור.

הנתבע מוסיף כי הוא נאלץ להתמודד לבד עם הפרויקט והתפשר על הנושא הכספי, וניסה לפתור סוגיות של חשמל והארקה בבניין. הנתבע טוען כי התובע פעל בחוסר תום לב, ולא שילם על פי חלקו. לפיכך, סבור הנתבע כי הוא דווקא זה שמגיע לו פיצוי מאת התובע על סך של 10,817.43 ₪ שנגרמו לו כתוצאה מהעדר היכולת לקבל את כספו מחברת הביטוח.

ביום 23.01.2019 התקיים בפני דיון, הצדדים התייצבו לדיון , והעלו את טענותיהם.
דיון והכרעה
השאלה הדורשת הכרעה – האם על הנתבע לשאת בהוצאות החשמלאי ובתשלום חברת החשמל, ששולמו על ידי התובע, שלשיטתו נגרמו כתוצאה משריפה לה אחראי הנתבע , אם לאו.

כבר עתה אומר, שלאחר שעיינתי בכל אשר הובא בפניי, השתכנעתי לקבל את התביעה בחלקה, ולהלן נימוקיי בתמצית, כמצוות תקנה15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.

בקליפת אגוז, סעיף 39 של פקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כי:

"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבעיר האש או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה התרשלות שיחוב עליה" .

התובע העיד כדלקמן –
"אני חוזר על האמור בכתב התביעה, הכל בו אמת. הדירה שלי היא לפני הקצר הייתה דולקת בכל מצב. מהשריפה שהייתה בדירה שלו, הייתה שם שריפה בארון חשמל, הלוח שלו נשרף כללי. נהיה כמו המחשב, שחור. שלי התכווץ. שניהם התכווצו. באו חברת חשמל וניתקו את החשמל. אני לא יודע למה קרה הקצר, יכול להיות שזה מעומס חשמל. עומס יתר של צריכת חשמל כנראה. זה קרה בשעות הלילה. בתושייה של הדירה האמצעית, הוא עלה על זה והזמין את חברת חשמל ומכבי אש והגיעה גם משטרה. אני הגעתי למחרת, ראיתי הכל שרוף. הנתבע קרא לחשמלאי, הוא אמר שהוא עובד פה, שאלתי אם הוא מתקן את כל הנזקים, יש גם דירה אמצעית והוא אמר לי אני הוזמנתי ע"י הנתבע... . אני ביקשתי ממנו לעצור את העבודה על מנת להביא חוקר שריפות. רציתי חוקר שריפות כדי לבדוק מאיפה הבעיה, הוא לא מודה בנזק. ... אני מבקש שבית המשפט יפסוק לי את החזר ההוצאות ששילמתי לחברת החשמל ולחשמלאי. חידשו אותם בגלל השריפה שהנתבע אחראי לנזק, דירה 8, הדירה שלו , ולא בגלל משהו אחר.

(ר' עמ' 2 לפרוטוקול שורות 1-17).

מנגד, מעיד הנתבע כי אינו אחראי על הנזק והנזק לא נגרם אצלו בדירה. לטענתו, מדובר בארון חשמל של כל הבניין ולא רק שלו (ר' עמ' 3 שורות 1-2). כן מסביר –
"אין פה החלטה ודאית לגבי מה שקרה בארון חשמל. אף אחד לא יודע מה קרה בארון חשמל. לקחתי על עצמי את האחריות כי ראיתי מה קורה עם הנפשות הפועלות. לקחתי אחריות כי ידעתי שיתחילו פה תביעות. מתוך תקווה לעתיד שאני אקבל את הכסף בחזרה. שילמתי את כל הסכום לחשמלאי. המקור של הנזק הוא לא ממני. לא כתוב חד משמעי שזה מדירה 8 אני מאוד מצטער. כל הקומפלקס עצמו נשרף, אני לא יודע מאין נבעה השריפה. לגבי הטענה שזה עומס חשמל מהדירה אצלי אני משיב שאין לי מה להגיד בנושא, אני לא יודע, אני לא גר שם. אני שוכר את הדירה.
האירוע קרה כאשר השוכרים היו בבית. לשאלת בית המשפט למה לא הזמנתי אותם לדיון אני משיב שאני לא רוצה להטריח אנשים. אני עשיתי את כל התהליך כדי להימנע להגיע לפה. ועד עכשיו לא קיבלתי את כספי. אני רוצה לגמור את הדבר בצורה יפה וכמו ושצריך. אני רוצה להגיד עוד משהו מאוד חשוב- התובע שילם לחשמלאי 1300 ₪ עבור הארקה שלא הייתה בדירה שלו, בשלושת הנכסים לא הייתה ארקה, וחסכתי בזה חיי אדם כי ארקה בדירה זה דבר חשוב שאם קורה משהו זה מאוד מסוכן. הכנו את שלושת הדירות, אני פעלתי לבד, הכנו את שלושת הדירות להגעת המפקח של חברת חשמל על מנת שיבוא וייתן חיבור של החשמל בדירה, חלק מהחיבור היה צריך להיות הארקה בשלושת הדירות שלא היו עוד לפני השריפה. ה- 1350 ₪ שהתובע שילם הם על הארקה שהיה בדירה. זה חלק מתהליך השריפה. בלי הארק הלא היינו מקבלים חיבור לחשמל. זה לא קשור לשריפה כבוד השופטת. הוא היה צריך לעשות הארקה בכל מקרה. אני הייתי בכל הפרויקט. הוא לא היה שותף לפרויקט. אני ניהלתי אותו לבד ואני יודע מה היה שם בעצם. אני בא מהתחום ואני מכיר אותו טוב מאוד. הכל שולם, אני שילמתי את חלקי".

(עמ' 3, שורות 11-28).

יוצא אפוא, כי לפנינו שתי גרסאות שעומדות האחת מול רעותה. התובע טוען כי מקור הנזק הוא מדירת הנתבע, ואילו הנתבע טוען כי מדובר בארון חשמל של כל הבניין , וכי הנזק לא ארע מלוח החשמל של דירתו. לא זו אף זו, גם אם לא ידוע מקור השריפה, הרי הנתבע לא אפשר להביא חוקר שריפות.

ראשית, מדו"ח אירוע עולה כי מקום האירוע הינו "בת ים, ירושלים 55, דירה מס' 8", קרי – דירת הנתבע . עולה אם כן, כי בדו"ח מצוין בפירוט כי מדובר באירוע הקשור לדירת הנתבע, כגרסת התובע. סבורני כי לדו"ח זה יש ליתן משקל גבוה, שכן עסקינן בדו"ח אובייקטיבי, אשר נערך על ידי הרשות לכבאות והצלה, בזמן אמת ומשקף את אשר אירע הלכה למעשה .

לא זו אף זו, ככל שהתעורר ספק באשר למקור השריפה, דרש התובע שיוזמן חוקר שריפות, אך הנתבע בחר שלא להיעתר לבקשה זו, אלא בחר מיד להזמין חשמלאי.

ללמדך - הנתבע הוא זה שיזם את קריאתו של החשמלאי, ונראה כי הדבר לא נעשה בתאום עם התובע, מבעוד מועד.

יתרה מכך, הנתבע עצמו מציין כי לקח אחריות, טיפל בבעיה, אך מוסיף כי סבר כי עניין התשלום יוסדר.

מעבר לאמור, הנתבע הסיט את הדיון לנושא הארקה, אולם לא על כך נסוב הדיון, שהרי הדיון נסוב סביב השאלה – האם דירת הנתבע היא זו שגרמה למקור השריפה, ולנזקים בגינם , ולא עלה בידי הנתבע לסתור את גרסת התובע. הגם, שלא עלה בידי הנתבע לאשש את גרסתו כי עניין ההארקה היה דרוש לטיפול, עוד טרם השריפה.
על מנת שלא נמצא חסרים, בקבלה שצורפה לכתב התביעה מפורט כי סך זה הינו בגין "התקנת לוח חשמל עקב שריפה בחדר מדרגות [...], ובשולי הקבלה נכתב: "והארקה + השתלת חוטים [...]". עולה כי אין הפרדה בין רכיב הארקה לבין התקנת לוח החשמל שבא בעקבות השריפה, אשר על כן מצאתי לחייב את הנתבע בכל הסכום הנקוב בקבלה. מה גם שבקבלה על סך של 8,000 ₪ לא פ ורט כי בוצעה הארקה, אך כן צורפה קבלה על סך של 1,333 ₪ בגין הארקה לדירה 8, בלבד.

לאור האמור, העדפתי את גרסת התובע, ולפיכך - הריני מורה על קבלת התביעה בחלקה. הנתבע יישא בהוצאות חיבור החשמל על סך של 1,484.43 ₪ ובשכר החשמלאי על סך 1,350 ₪. באשר לעגמת הנפש ראו מטה, עגמת הנפש כלולה בהוצאות. לא הוכח כי לתובע נגרמה עגמת נפש המצדיקה את אשר הוא מבקש, כגון קלקול מזון וכיוצב'. מדובר לכל היותר בנזק שנגרם לשוכר שכן התובע אינו התגורר בדירה אותה עת בהתאם לטענתו.

סוף דבר

לאור המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה. הנתבע ישלם לתובע את הוצאות החשמלאי בסך של 1,350 ₪, והן הוצאות החיבור לחברת החשמל בסך של 1,484.43 ₪, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כמו כן, יישא הנתבע בהוצאות התובע על סך של 500 ₪, סכום המבטא את עוגמת הנפש הנטענת.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתוך 15 ימים מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י"ח שבט תשע"ט, 24 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.