הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות ברמלה ת"ק 6740-03-19

בפני
כבוד ה שופט אייל כהן

תובעת

שרה דברשוילי

נגד

נתבעת

אנה טרטאקובסקי

פסק דין

לפניי תביעה כספית לפיצוי בגין נזקי נזילות מים.

מעיון בכתב התביעה, עדויות בעלי הדין והעדים מטעמם גם יחד, עולה כי במועד הרלבנטי התגוררה התובעת, ישישה כבת 94, בדירתה המצויה בקומה השלישית, בבניין ובו שמונה קומות. אין חולק כי הנתבעת היא בעלת הדירה המצויה בקומה הרביעית, מעל לדירת התובעת וכי אח הנתבעת התגורר במועד הרלבנטי באותה דירה.

בכתב התביעה עתרה התובעת לפיצוי בסך 30,000 ₪, בגין נזקים שנגרמו לתקרת דירתה, לטענתה, כתוצאה מנזילת מים שלא טופלה, ואשר מקורה ברצפה שבדירת הנתבעת. בשל אלה, כך נטען, לא ניתן היה להשכיר את הדירה משך שלשה חודשים.

בפתח הדיון שהתקיים, נעתרתי לבקשת התובעת, בשל גילה וקשיי שפה, כי בנה יטען בעניינה. כמו כן העידו הנתבעת ובן זוגה.

במהלך הדיון הובהר כי הנתבעת אינה מתכחשת לכך כי מקור הנזילה בדירתה וכי נזקי אותה נזילה בדירה נוספת תוקנו ע"י בן זוגה של הנתבעת, לשביעות רצונה של הדיירת שם. הנתבעת הביעה נכונות לטפל גם בנזקה של התובעת.

בנה של התובעת הציג לעיוני תמונות המתעדות נזק לתקרת הדירה בחדר מסוים, כתוצאה מן הנזילה. לדבריו הנזק כבר תוקן ע"י בעל מקצוע , בתמורה לתשלום סך 4,000 ₪ כנלמד מחשבונית שהציג (ת/1).

לאחר ששמעתי בקשב רב את טיעוני הצדדים ועיינתי בכל הנדרש, מצאתי כי דין התביעה להתקבל, באופן חלקי.

לא שמעתי מפי בן התובעת כל הסבר סביר מדוע לא פנתה התובעת או מי מטעמה בזמן אמת לנתבעת. גם אם הנתבעת לא התגוררה באותה עת בבניין, לא ברור מדוע לא אותרה היא לכאורה, תוך פרק זמן סביר ומהיר, שכן אחיה מתגורר במקום. אף לא שמעתי כל הסבר מניח את הדעת, מדוע זה המתין בן התובעת מספר חודשים, לדבריו, עד לתיקון הנזק. בהקשר זה אציין כי בעוד בכתב התביעה נטען כי לא ניתן היה להשכיר את הדירה בשל הנזילה משך שלשה חודשים, הרי בעדותו טען כי המדובר בחמישה ועד שישה חודשים.

בלתי סביר בעיניי כי בן התובעת פעל בתום לב כאשר תיקן את הנזק מבלי ליידע את הנתבעת ולאפשר לה לתקנו ע"י איש מקצוע מטעמה ובכך להקטין את נזקה. יתרה מכל אלה, הוצגה חשבונית (ת/1) המלמדת על כי בעל עסק לעבודות אלומיניום ביצע עבודות "תיקון תקרה, מחסן, מטבח צבע אמבטיה חדר תיקונים צבע" בסך 4,000 ₪.

הלכה ולמעשה, התובעת לא הוכיחה איזה חלק מן העבודה הנ"ל רלבנטי לנתבעת. לא הוכח כל נזק שהוא, מעבר לאמור.

התובעת או מי מטעמה לא טרחו לנסות ולמצות אפשרויות לצמצום המחלוקת, כמתואר לעיל. אף לא הוכח כל קשר בין העדר יכולת להשכיר את הדירה בזמן נתון כלשהו, לנתבעת ומחדליה הנטענים. מקל וחמר שלא מצאתי כל הצדקה לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין עגמת נפש.

בהינתן כל האמור, אני מוצא לקבוע על דרך האומדן כי נזקה של התובעת אינו עולה על סך 2,000 ₪.

אשר על כן התביעה מתקבלת, באופן חלקי. הנתבעת תשלם לתובעת סך 2,000 ₪. הסך ישולם תוך 30 יום שאם לא כן ישא בהפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן לבקש רשות ערעור בפני בית המשפט המחוזי- מרכז, תוך 15 יום.

המזכירות תיידע.

ניתן היום, ו' סיוון תשע"ט, 09 יוני 2019, בהעדר הצדדים.