הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות ברמלה ת"ק 66153-12-18

בפני
כבוד ה רשמת הבכירה אביגיל פריי

תובעים

1.סתיו אסתר נחום
2.משה לוי

נגד

נתבעת

קווי חופשה בע"מ

פסק דין

לפני תביעה שעניינה איחור במועד טיסה אשר נרכשה ע"י התובעים מאת הנתבעת במסגרת חבילת נופש.

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעים רכשו אצל הנתבעת חבילת נופש אשר כללה כרטיסי טיסה ושהות במלון בהרקליון. אין מחלוקת בין הצדדים כי הטיסה המריאה באיחור של כ-6 שעות ביחס למועד הטיסה המקורי. עוד אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעים עלו על הטיסה המאוחרת , שהו בנופש ושבו לארץ לאחריה. כן אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעים עודכנו מראש ע"י הנתבעת על העיכוב והתייצבו לטיסה כ-3 שעות ממועד יציאת הטיסה בפועל וכי לא התייצבו לטיסה לקראת מועד היציאה המקורי.

בדיון שהתקיים במעמד הצדדים הדגיש התובע 2 כי עילתה של תביעה זו הינה מניעת הזכויות המגיעות לתובעים לטעמו ע"פ דין ע"י הנתבעת. כך ציין בתחילה כי מניעת הזכויות עניינה פיצוי כספי וטיסה חלופית (עמ' 1 שורה 15). לאחר מכן הבהיר כי הזכות הייתה לקבלת טיסה חלופית חלף הטיסה אליה היה רשום (עמ' 1 שורה 16) וכן הזכות למזון ומשקאות.
הנתבעת טענה מאידך כי התובעים אינם זכאים לפיצוי ע"פ דין לאור העובדה שקיבלו מראש הודעה על העיכוב בטיסה ובהתאם לא התייצבו אליה. הנתבעת הודתה כי במסגרת הליכים שהתקיימו מח וץ לכותלי ביהמ"ש, מטעמי שימור לקוחות, הוצעה לתובעים הצעת פשרה אולם משסירבו לה, עומדת היא על דחיית התביעה. הנתבעת הפנתה לפרטי העסקה אשר אושרו ע"י התובעים בהם מבהירה הנתבעת כי המדובר בטיסת שכר ולפיכך הובהר לתובעים מראש כי ייתכנו שינויים במועד הטיסה וכן כי פרטים אלה כוללים גם הפניה להוראות החוק הרלוונטיות לעניין ביטול טיסה וזכויות התובעים ע"פ דין.
כבר בראשית פסק הדין יש להבהיר כי למרות טענת התובעים, אין חולק כי ע"פ הוראות הדין אינם זכאים לפיצוי כספי בשל איחור במועד יציאת הטיסה שכן רק איחור העולה על 8 שעות מזכה את הנוסע בפיצוי כספי קבוע וזאת בהתאם להוראת ס' 7 לחוק שרותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) התשע"ב- 2012 (להלן : "החוק").

וכך קובעות הוראות החוק ביחס לטיסה שעיכובה נע בין חמש לשמונה שעות בסעיף 7 (ב)-
"בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שהמריאה באיחור של חמש שעות ופחות משמונה שעות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה זכאי להשבת תמורה או לכרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתו; נוסע שהוצע לו כרטיס טיסה חלופי לטיסה שאמורה להמריא ביום שלמחרת ובחר לקבלו, זכאי לקבל גם שירותי לינה ושירותי הסעה; ואולם המריאה הטיסה באיחור כאמור בשל שביתה או השבתה מוגנות, יהיה הנוסע זכאי להשבת תמורה וכן למזון ומשקאות ולשירותי תקשורת, בלבד."

על מנת לקבוע זכאותו של הנוסע להטבות יש לעיין גם בהוראות ס' 2 (א) הקובעות-
"נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שמתקיימת לגביה עילה מזכה, זכאי להטבות, כולן או חלקן, אם התייצב במועד בדלפק הבידוק (Check-in Counter) של מפעיל הטיסה בשדה התעופה, ואם לא הוקצה דלפק בידוק כאמור לאותה טיסה – התייצב במועד לפני אדם שמונה מטעם מפעיל הטיסה לפי סעיף 8ג(א1) לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963, ואולם נוסע אינו מחויב להתייצב במועד כאמור, אם הטיסה בוטלה; בסעיף קטן זה, "התייצבות במועד" – התייצבות במועד שנקבע לכך והובא לידיעת הנוסע על ידי מפעיל הטיסה, המארגן או נותן שירותי סוכנות נסיעות, ובלבד שהנוסע לא יידרש להתייצב יותר משלוש שעות לפני המועד המתוכנן להמראת הטיסה, ואם לא נקבע מועד כאמור – 90 דקות לפחות לפני מועד ההמראה האמור."

על אתר יש להעיר כי אין חולק כי התובעים התייצבו בדלפק הבידוק כ-3 שעות טרם מועד יציאת הטיסה בפועל וכי לא התייצבו 3 שעות טרם מועד הטיסה המקורי. לא למותר לציין כי עובדה זו כלל אינה מוזכרת בכתב התביעה בו נטען כי רק בבוקר הטיסה נודע לתובעים על הדחייה (ס' 2 לכתב התביעה) ומניסוחו ניתן היה לסבור בטעות כי התובעים התייצבו למועד הטיסה המקורי והמתינו בנמל התעופה כל אותן שעות מבלי שאיש מעדכן אותם בזכאותם להטבות ע"פ הדין- וראו למשל ניסוחו של סעיף 16 (ב) לכתב התביעה . התובע אישר במהלך הדיון כי הודעה על דחייה התקבלה אצל התובעים בשעות הערב שקדם לטיסה (עמ' 2 שורות 17-18) , אולם מדובר היה בדחייה לשעה מוקדמת יותר מזו שבה יצאה הטיסה בפועל ואילו בשעות הבוקר נתקבלה הודעה על דחייה נוספת. כאמור לעיל- טענות אלה סותרות את האמור בכתב התביעה לפיה רק בבוקר הטיסה נודע לתובעים על דחייה במועדה.

כאמור לעיל, קצפם העיקרי של התובעים כנגד הנתבעת התייחס לעובדה כי לא ניתנה בידם בחירה לבטל את כרטיסי הטיסה ולקבל לידיהם את עלותם על מנת שיוכלו לבחור במטיס חלופי.

ראשית יש להעיר כי התובעים לא רכשו מאת הנתבעת כרטיסי טיסה בלבד אלא חבילה הכוללת כרטיסי טיסה וכן שהות במלון. התובעים לא הבהירו כיצד ניתן היה לבטל רק חלק מן העסקה וכלל לא טענו כי ביקשו לבטל את כלל העסקה. התובעים אף לא חלקו על העובדה כי קיבלו לידיהם את פרטי החבילה, לרבות ההודעה ביחס לזכויותיהם ע"פ החוק (וראו הנספח לכתב ההגנה)- גם זאת בניגוד לנטען על ידם במסגרת כתב התביעה- אולם לא מצאו לנכון לעיין במסמך ובזכויותיהם ע"פ חוק . עיון בפסיקה אותה בחרו התובעים לאזכר בכתב התביעה מעלה כי נסיבות מקרים אלה ש ונות בתכלית מן הנסיבות בענייננו שכן אינן מתייחס ות למצב בו רכשו התובעים חבילת תיור ולא רק כרטיסי טיסה או למצב בו ניתנה הודעה מוקדמת והתובעים כלל לא התייצבו לטיסתם במועד המקורי (כך למשל בעניין תא"מ ( ת"א) 47505-05-17 קסניה סיזוב נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 26.12.17) מרחיב ביהמ"ש בתיאור המצב אליו נקלעה התובעת אשר המתינה בשדה התעופה משך זמן ארוך וממושך ועל משמעות המתנה זו- אשר כאמור כלל לא התקיימה בענייננו כאשר באותו מקרה ביהמ"ש אף מבהיר כי חומרתה של העילה נובע מהתקיימות התנאי בס' 14 (ב) לפיו המדובר בנוסע שחלה לגביו עילה מזכה כהגדרתה בחוק- כאשר בענייננו אין חולק כי התובעים כלל לא התייצבו למועד הטיסה המקורית).

ביהמ"ש פסקו לא אחת כי מעת שמומש כרטיס הטיסה החלופי הרי שלא קמה לתובעים הזכות לפיצוי (וראו תק ( ת"א) 19063-03-14 שני קינן תאני נ' בריטיש איירוואיס פלס (פורסם בנבו, 15.8.14) ). מוצאת אני לאזכר גם את פסיקת ביהמ"ש בעניין ת"ק (חי') 60510-07-17 קרני ואח' נ' אל על נתיבי אוויר לישראל (פורסם בנבו, 28.1.18) העוסק במצב בו הודעה ביחס לדחיית הטיסה לא נמסרה לתובעים- ובגין מחדל זה חויבו הנתבעת וצד ג' בתשלום פיצוי לתובעים שטיסתם עוכבה. ומכלל לאו אתה שומע הן- משקיבלו התובעים הודעה על העיכוב בטיסה ולא התייצבו בדלפק הבידוק במועד שנקבע לכך ובחרו להתייצב ולטוס במועד החדש שנקבע לטיסה הרי שאינם זכאים לפיצוי סטטוטורי שכן לא קמה בעניינם עילה מזכה .

הדברים עולים מפורשות מלשונו של סעיף 2 (א) לחוק, הקובע כתנאי סף לזכאות להטבות הקבועות בחוק את ההתייצבות בשדרה התעופה ובדלפק הבידוק. כך גם עולה מדברי ההסבר לחוק המציינים את המצב בו לאחר הבידוק נתון הנוסע לחסדי מפעיל הטיסה או המארגן ועל מנת למנוע מצב של המתנה ארוכת שעות ללא אפשרות תקשורת, מזון ומשקאות- ניתנות לנוסע ההטבות המנויות בחוק. בענייננו- מצב בו הנוסע אינו נתון לחסדי מפעיל הטיסה וכלל אינו נמצא בשדה התעופה, והטיסה יצאה בסופו של יום כשהתובעים עליה, במועד אשר אינו מזכה אותם בפיצוי כספי ע"פ החוק, הרי שהגיונם של דברים מחייב דחיית התביעה בהעדר עילה מזכה.

בהתאם לא ברורה טענת התובע כי היה על נציג לבוא ולעדכן אותם ביחס לזכויותיהם (עמ' 3 שורה 6)- שהרי לא שהו בשדה התעופה כלל במועדים הרלוונטיים. כלום היה על נציג הנתבעת לסור לביתם ע"מ להעמידם על הוראות החוק?

התובעים עמדו בדיון על קבלת פסק דין בתביעתם, בבחינת ייקוב הדין את ההר לאחר שדחו את הצעת הפשרה של הנתבעת הן טרם הדיון (כעולה מנספחי כתב התביעה) והן במועד הדיון. התובעת 1 אף הבהירה כי ביקשו להגיע לגישור טרם מועד הדיון, והתובע אף הבהיר כי הפיצוי שהוצע להם אינו עומד בדרישותיהם (עמ' 2 שורה 27) וכי מטרתו של פיצוי זה הינו לאפשר לתובעים לצאת לחופשה נוספת (" הפיצוי שאני מבקש זה עבור כך שנקבל חופשה"- עמ' 2 שורה 30) . לעניין זה אזכיר את פסיקת כבוד השופט הורוביץ בת"ק (ת"א) 25354-12-16 אריק מיארה נ' הדקה התשעים בע"מ (פורסם בנבו, 17.12.17) בדבר היחס בין היקפה של התביעה והיקפה של התמורה בעד השירות אשר ביחס אליו הוגשה התביעה.

בנסיבות אלה אני דוחה את התביעה והתובעים יישאו בהוצאות הנתבעת בסך 500 ₪.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ב אדר ב' תשע"ט, 29 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.