הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות ברמלה ת"ק 60502-08-19

בפני
כבוד ה רשמת הבכירה אביגיל פריי

תובע ונתבע שכנגד

מאור ישראל חיים אביעזר

נגד

נתבע ותובע שכנגד

עידן ויקטור

פסק דין

1. לפני תביעה שעניינה חוות דעת שמאי שהוכנו ע"י הנתבע בתמיכה לתביעות שהוגשו ע"י התובע כנגד נותני שירות שטיפלו בשני רכבים שבבעלותו. התובע שילם את שכר הטרחה בגין חוות דעת השמאי אולם לא שילם מאום לנתבע בגין עדותו בביהמ"ש.
לטענת התובע הינו זכאי להחזר מלא ביחס לחוות הדעת שהוכנו ע"י הנתבע ואינו חולק כי השמאי זכאי לשכר עדות כפי שיקצוב ביהמ"ש ביחס לעדותו. הנתבע מאידך טוען כי הינו זכאי למלוא הסכומים ששולמו ע"י התובע בגין חוות הדעת וכן לשכר עדות – הכל כפי שסוכם בכתב ע"י הצדדים טרם מתן העדות.

2. בדיון שנערך במעמד הצדדים הבהיר התובע כי לטענתו עלויות חוות הדעת מוגזמות שכן טענות הנתבע ביחס לשעות שהושקעו בהכנתן מופרזות ומופרכות. לא היה מקום למלל הרב שכללו חוות הדעת ואשר השפיעו על אורך הכנתם; לא היה כל מקום לביצוע מס' רב של בדיקות כפי שבוצעו ולאור חוות הדעת הנגדיות שהוגשו למול חוות דעת השמאי הוא למד כי חוות הדעת שנערכו ע"י הנתבע הינן מופרכות. ביחס לתשלום שכר טרחת השמאי באשר למועד הדיון טען התובע כי בין הצדדים נכרת הסדר בע"פ הגובר על המסמך שנערך בין הצדדים וזאת לומד התובע מפירוט שכר הטרחה ביחס לאחד הדיונים הנמוך מן הסכום שסוכם עליו בכתב בין הצדדים.

3. הנתבע מכחיש מכל וכל את טענות התובע וטוען כי האמור בחוות דעתו נכון ומדויק והוא עומד מאחורי האמור בהן גם כעת. לטענתו העילה להגשת התביעה שלפני הינה העובדה כי בתיקים ביחס אליהם התבקש הנתבע ע"י התובע להכין את חוות דעתו כשלה התביעה ופסקי הדין ניתנו כנגד התובע שלא קיבל את מלוא תביעתו. הנתבע הדגיש כי השעות שהוצגו על ידו כשעות שהושקעו בביצוע העבודה הן אכן השעות שהושקעו על ידו וע"י צוות משרדו בפועל בטיפול בחוות הדעת. הנתבע ציין כי פעל מול התובע בשקיפות ותוך שיתופו במידע ובמעשיו ואף העביר לעיונו ולהערותיו את טיוטת חוות הדעת טרם חתימתן. הנתבע הכחיש קיומו של סיכום בע"פ ביחס לשכר טרחתו באשר לעדויות בביהמ"ש וטען כי פעל בהתאם לסיכום ולהזמנת העבודה עליה חתם התובע טרם הגיע להעיד.

בכתב הגנתו כנגד התביעה שכנגד ציין התובע כי הנתבע הוא שגרם לסכסוך בינו לבין המוסכים וכי הנתבע הוליך אותו שולל לאור חוות דעתו. י צוין כי לאחר הדיון ביקשו התובע והנתבע לצרף ראיות נוספות לעיון ביהמ"ש אולם לא התרתי ציר ופן לאור סיום הדיון ולמקרא הבקשות לציר ופן, ספק אם היה בהן כדי לשנות מסקנותי כפי שיפורטו להלן.

4. כידוע, נטל הראיה חל על כל אחד מהצדדים להוכיח את תביעתו. הרמת נטל הראיה משמעותה כי התובע הוכיח במבחן ההסתברויות כי עמדתו היא המשקפת יותר את העובדות ובהתאמה- את המצב המשפטי. בנוסף, הלכה כי, כי החוזה הכתוב בין הצדדים ממצה את כל התחייבויותיהם, הצהרותיהם ורצונותיהם, כאמור ב ע"א 138/56 דוידון נ' חברת בוני חיפה בע"מ פ"ד יא(2) 1474, 1479.

5. התובע לא הציג לפני כל ראיה לפיה חוות הדעת שהוצאה לבקשתו לתמיכה בתביעות שבחר הוא להגיש (לאחר שלדבריו הוא סירבו 20 מומחים להכין לו חוות דעת כמבוקש על ידו) היתה בלתי סבירה או נערכה באופן לא מקצועי. מקצוע השמאות אינו מדעי מדויק והוא כפוף להנחיות איגוד השמאים ובהתאם לשיקול דעתם המקצועי של עורכי חוות הדעת. התובע ביקש להסתמך על חוות דעת נגדיות שהוכנו ע"י שמאים ביחס לתיקים אחרים (שאינם נדונים לפני ואיני מחווה כל דעה ביחס אליהם) אולם לא הראה כיצד חוות דעתו של הנתבע אינן עומדות בהנחיות המקצועיות שנקבעו להן, או ביקש לזמן לעדות מי מהשמאים הנגדיים שעל חוות דעתם הוא מבקש להסתמך, וזאת כדי שביהמ"ש יכול להתרשם האם אכן חוות דעתו של הנתבע הינן משוללות כל יסוד מקצועי כנטען על ידו.
עצם העובדה כי קיימת חוות דעת מקצועית החולקת על חוות דעתו של שמאי שמינה לעצמו התובע, וגם אם הינה חולקת עליה באופן מוחלט- אין משמעותה כי חוות הדעת הנ"ל הינה בלתי מקצועית ומשוללת כל יסוד.
בנוסף, הסכם שכר הטרחה בין הצדדים לא נקבע על יסוד הצלחה והתובע לא הראה כל התחייבות מצידו של הנתבע כי חוות דעתו תתקבל כמות שהיא על ידי מאן דהו. זאת ועוד, קבלת התביעה כפי שהוגשה משמעותה כי התובע מבקש ליהנות מפרי עבודתו של הנתבע, אשר אף התובע עצמו אינו חולק כי ביצע עבו רו, וזאת כשרק שכר עדותו ישולם לו. זאת אין לקבל.

6. עם זאת, באשר להיקף השעות בהם חויב התובע- מידע מדויק ביחס להיקף זה מצוי בידי הנתבע בלבד. הנתבע ביקש לזמן עדות מטעמו שיעידו על היקף זה אולם בסופו של יום הן לא התייצבו לעדות. עובדה זו נזקפת לחובתו.
בנוסף, מקום בו מוסכם על הצדדים חיוב על בסיס שעתי, חייב להישמר מתאם בין עלות הכנתה של חוות דעת לבין היקף השעות שמוקדש לה המהווה פועל יוצא לחיוב שכר הטרחה. ניתן ללמוד מקביעות ביהמ"ש בעניין רע"א 6248/18 עו"ד זכי כאמל נ' קרבקי (פורסם בנבו, 5.12.18) המאשר את קביעות ביהמ"ש המחוזי ב הפב (חי') 49476-06-17 חנה קרבקי נ' עו"ד זכי כמאל (פורסם בנבו, 5.3.18). באותו מקרה, קבע ביהמ"ש כי המסד העובדתי הוא כי הצדדים הסכימו על תשלום בהיקף של 400 ₪ לשעה אולם מעת שהיקף השעות חרג מהמצופה היה מקום לבורר להגביל עצמו ב יחס למצבת השעות שהושקעו בבוררות.

"כמו כן וכאמור לעיל אין חולק על כך שהבורר לא מסר לצדדים הערכה מוקדמת כלשהי של היקף השעות שיידרש ממנו לצורך הכנת פסק הבוררות, ולא התריע בפני הצדדים על החיוב המצטבר של שכר הטרחה במהלך הכנת פסק הבוררות.

בנסיבות שכאלו אני סבור כי דרישת הבורר לכשעצמה הנשלחת לצדדים ללא פרוט וללא כל התרעה מראש, אינה ממלאת אחר חובת הריסון העצמי , חובת הנאמנות וחובת תום הלב החלה על הבורר ביחסיו עם הצדדים ,ולפיכך בבחינת סבירות שכר הטרחה המגיע בגין הכנת פסק הבוררות , לא ינתן על ידי משקל רב לנתון שעות העבודה שצוין על ידי הבורר, והדיון יתמקד בשאלת השכר הסביר והראוי עבור הכנת פסק הבוררות."

בענייננו, נראה כי היקפו של החיוב גבוה מן המקובל ביחס לנהוג בענף וגם זאת יש לקחת בחשבון לאור האמור לעיל. מצופה היה לפיכך כי הנתבע, בבואו להכין את חוות הדעת ייקח לתשומת ליבו היקפי השעות אותן הוא מבקש להקדיש לבדיקה ובמקרים החורגים מן הפרופורציה המקובלת, יעמיד את המבקש את שירותיו ביחס לעלויות הצפויות על מנת שיוכל המבקש להשתמש בשרותיו לכלכל את צעדיו בהתאם. לא ניתן לקבל מצב בו הזמנת עבודה תהפוך לשטר פתוח שאין לצידו כל מגבלה ביחס להיקפו של החיוב בגין שכ"ט . לו היה היקף שכה"ט עולה על היקף הנזק, האם גם אז היה סבור הנתבע כי אין כל מגבלה ביחס להיקף העבודה שעליו להשקיע בתיק? חובת תום הלב בקיום חוזה ופסיקת ביהמ"ש כפי שפורטה לעיל מביאה למסקנה שלילית. לפירוט לעניין סבירות חיוב שכ"ט שמאי והנטל המוטל על הטוען להעדר סבירות ראה תא"מ (קריות) 23345-08-09 בועז יהודה ארד נ' מוחמד זובידאת (16.2.10). יוער כי באותו מקרה ציין ביהמ"ש כי היקף ממוצע של 4 שעות תואם הכנת חוו"ד במקרה שאינו מורכב. בענייננו, המדובר בחוו"ד שעילתן ביצוע תיקונים ברכב ברשלנות, סיטואציה מורכבת באופן יחסי מעבר להערכת נזקי רכב רגילה, ולפיכך היקף השעות המושקע בה צפוי לעלות על ההיקף הממוצע אליו מתייחס ביהמ"ש בפסה"ד. זאת ועוד, מהתכתבויות הצדדים כפי שצורפו ע"י הנתבע עולה כי התובע עצמו ירד לפרטי פרטים בהכנות השומה, ולפיכך נראה כי כפועל יוצא היה עליו לצפות כי גם הנתבע מטעמו יפעל בדקדקנות ביחס לשומה וכי הדבר יתבטא בהיקף שעות עבודה תואם.

7. סיכומם של דברים בעניין תביעה זו- אני דוחה את הטענה כי חוות דעת הנתבע היו מופרכות ו נטולות בסיס. עם זאת, אני קובעת כי לא הוכח כי אכן היקף השעות עמד על ההיקף שהוצג ע"י הנתבע מחמת אי העדת עדות רלוונטיות ובכל מקרה, כי היה מקום לקבוע רף השקעת שעות סביר ביחס להיקף התביעה שבה באה חוות הדעת לתמוך ואני מעמידה, על דרך האומדנא, את שכה"ט הראוי לגביה ביחס לחווה"ד בעניין רכב הונדה על סך 2, 880 ₪ ואת שכה"ט ביחס לרכב ניסאן על סך 2, 400.

8. ביחס לתביעה שעניינה שכר עדותו של התובע שכנגד (לצורך נוחות ולאור פסה"ד עד כה יכונה "הנתבע") בדיונים בתביעות הנתבע שכנגד (לצורך נוחות ולאור פסה"ד עד כה יכונה "התובע") הרי שכידוע, ע"פ ס' 80 לפקודת הפרוצדורה העותומנית קיים קושי בהעלאת טענה כאמור ויש לתמוך טענה כזו בראיות בכתב. עיון בנוסח ההסכם בין הצדדים אינו תומך בטענת התובע, וכך גם סכום התביעה שכנגד ממנו עולה כי סכום הבסיס אותו התחייב התובע לשלם לנתבע עומד על 1,200 ₪ בתוספת מע"מ כאשר כל זמן עדות נוסף הינו על בסיס התחשיב של 600 ₪ + מע"מ בגין כל שעה נוספת. לפיכך ביחס לרכב ההונדה חויב התובע בסך של 2,200 ₪ בתוספת מע"מ (וזאת ביחס לשני דיונים, בימים 5.6.19 ו- 19.6.19) ואילו ביחס לרכב הניסן חויב התובע בתשלום 1,200 ₪ בתוספת מע"מ בגין דיון אחד ביום 12.6.19. לעניין זה אין כל משמעות לשאלה האם העיד הנתבע אם לאו והדברים אף מצוינים מפורשות בהסכם שנחתם בין הצדדים. לעניין טענות התובע באשר להתמשכות הדיון- הטענות אינן ברורות, פרוטוקול הדיון אליו מתייחס התובע לא צורף וממילא לא הובאה כל ראיה ביחס למשך הדיון, למצב התנועה באותו יום (ודוק, אין המדובר בהסכם לעריכת חוות דעת. ההסכם ביחס למתן עדות בביהמ"ש מציין מפורשות כי לתחשיב הזמנים לעניין עדות יש להוסיף את זמן הנסיעות הרלוונטי). משכך זכאי הנתבע לתשלום בגין הופעותיו לדיוני ביהמ"ש ביחס לחוות הדעת בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים, בסך 3,978 ₪.

9. לא ניתן היה להתחמק מן התחושה כי התובע סבור היה כי לאור העובדה כי חוות דעת הנתבע לא הפיקו את התוצאה המקווה ולאור קיומן של חוות דעת נגדיות הרי שיש בכך כדי להצביע על איכות עבודתו של הנתבע וכאמור לעיל- אין הדבר כן. טענות ביחס לרשלנות מקצועית יש להוכיח ע"י חוות דעת מקצועית הבוחנת את חוות הדעת, מבהירה מהם הכשלים המקצועיים שנפלו בה ומדגימה היכן בהתאם לכללים המקצועיים פעל נותן חוות הדעת המקורית בניגוד אליהם. חוות הדעת שהוצגו לי לא עשו כן, ורק אחת מהן שהוצגה עסקה בשאלת היקף הבדיקות שנערכו- אולם אין בכך כדי להצביע על כשל מקצועי כי אם כאמור לעיל על היקף השעות שהיה מקום להקדיש לבדיקת הרכב.

10. סיכומם של דברים-

ביחס לסכומים נשוא התביעות: את התביעה העיקרית קיבלתי באופן חלקי ואת התביעה שכנגד קיבלתי באופן מלא. (ביחס לטענות הנתבע באשר להוצאות נלוות- לא הוצגו לפני ראיות באשר להיקף הסכומים שהוצאו על ידו).

התובע זכאי להחזר שכ"ט בגין חוות דעת העומד על סך 3,390 ₪.
הנתבע זכאי לתשלום בגין הופעותיו בביהמ"ש בסך 3,978 ₪.
לאחר קיזוז הסכומים ישלם התובע לנתבע סך של 588 ₪.
בנוסף, לאור ניתוח התביעות ותוצאת פסק הדין יישא התובע בהוצאות הנתבע בסך 750 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה עד למועד תשלומם בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ב כסלו תש"פ, 10 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.