הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות ברמלה ת"ק 53674-07-20

בפני
כבוד ה רשמת בכירה אביגיל פריי

תובע

משה עמר

נגד

נתבעים

  1. בנק מרכנתיל בנק 17 סניף 669
  2. ויקטור ברגר מנהל הסניף

פסק דין

לפניי תובענה שעניינה נזקים ועוגמת נפש שנגרמו לתובע על ידי התנהלות הנתבעת 1 (להלן "בנק") באמצעות עובד מטעמה שהינו מנהל הסניף הרלוונטי, הנתבע 2(להלן: "מנהל הסניף").

התובע העמיד את תביעתו ע"ס 34,000 ₪ וטען כי נגרמו לו נזקים ועוגמת נפש כתוצאה מהתנהלות הבנק בסניף רמלה באמצעות עובד מטעמה שהנו מנהל הסניף.
לטענת התובע בכתב התביעה הינו לקוח עסקי של הבנק מזה כשנה. בעקבות משבר נגיף הקורונה מרבית מהעסקים נאלצו לסגור את עסקיהם בתקופה זו וכתוצאה מכך לא הופקדו כספים ע"י התובע בחשבון הבנק אותו מנהל כאמור אצל הבנק. לטענתו ביום 27.04.20 מנהל הסניף קיבל החלטה לסגור את חשבונו בבנק. התובע קיבל מסרון ובו צוין כי על אי עמידה בתשלומי הלוואה הוחלט לסגור את חשבונו. בעקבות המכתב שקיבל, ניגש התובע לסניף הבנק ו ביקש ממנהל הסניף כי יאחד בעבור את שלוש ההלוואות שנטל כך שישלם סך של 1,000 ₪ לחודש במקום סך של 1,500 ₪ וזאת לאור המצב הקשה בו מצוי המשק והתובע בכללם.
מנהל הסניף התנה את האיחוד בתשלום מיידי של סך של 3,000 ₪ וחרף הקושי כבר למחרת הפקיד התובע בחשבונו סך של 3,000 ₪, ומנהל הסניף פתח לרשותו את חשבון הבנק ואיחד את שלוש ההלוואות להלוואה אחת, אשר התשלום החודשי שנוכה עמד על סך של 1,000 ₪.
לאחר ביצוע פעולות אלו, חשבונו של התובע לא צ בר פיגורים ולא היה ביתרת חוב בעו"ש.
ביום 17.06.20 פנה התובע לשירות הלקוחות של הבנק ועודכן כי מאחר וזוהה בכרטיסו אפשרות ל הונאה, חברת האשראי החליטה להגביל את סכום המשיכה בכרטיס עד ל- 300 ₪ ומסרה כי יש ביכולתו להגיע לסניף הנתבעת 1 ולקבל כרטיס ויזה חדש.
ביום 22.06.20 הגיע התובע לסניף הבנק בכדי לאסוף את כרטיס האשראי החדש שהוזמן בעבורו . הפקידה ביקשה את פרטי התובע ולאחר מכן ניגשה למנהל הסניף אשר סרב למסור לתובע כרטיס אשראי חדש והפקידה הודיעה לו על כך.
התובע לטענתו לא הבין מדוע סורב מלקבל כרטיס אשראי שכן עמד בתנאי פירעון ההלוואה וללא חריגות בחשבון. לאחר שהבין התובע כי לא יינתן לו אשראי, הרים את קולו אשר הגיע לטונים גבוהים וצילם את המתרחש.
ביום 27.07.20 לאחר המקרה שאירע בסניף הנתבעת 1, קיבל התובע מכתב מהנתבעת 1 בו הודיעה לו על ההחלטה לסגירת חשבונו לצמיתות, עוד צוין כי על התובע להשיב לבנק את מלוא תשלום ההלוואה שקיבל העומדת ע"ס 28,000 ₪.
התובע טען כי מנהל הסניף החליט ע"פ שיקול דעת עצמאי לסגור את חשבונו ולא לאפשר לתובע להחזיק בכרטיס אשראי חדש.
התובע לא יכול לעמוד בפירעון מיידי של ההלוואה בסכום גבוה ובתקופה מאתגרת זו. שלילת הזכאות לכרטיס אשראי נלקחה מהתובע ללא כל הסבר כאמור.

הנתבעים בכתב הגנתם טענו כי מאחר והתובע לא עמד בהתחייבויותיו, נאות הבנק לבקשת התובע בחודש ינואר 2020 לאחד את שלוש ההלוואות שנטל להלוואה אחת ע"ס 30,000 ₪ שתיפרע ב42 תשלומים. פעולה זאת נעשתה עוד בטרם החלה מגפת הקורונה.
בתקופה שבין ההלוואה המאוחדת ועד לסוף חודש יוני 20', הפר התובע את הסכם ההלוואה שנערך עמו מס' פעמים.
ביום 27.04.20 נשלחה לתובע הודעה בדבר התראה על חוב בחשבון בעקבות חריגות אשר אילצו את הבנק להחזיר חיובים שונים שהתקבלו בחשבון ולא הייתה יתרה מספקת שאפשרה את פירעונם.
הנתבעים הבהירו כי חשבונו של התובע מעולם לא נסגר.
כחלק מפעילות בחשבון החזיק התובע כרטיס אשראי של חברת CAL.
ביום 16.03.20 נשלח לתובע מכתב כי בעקבות חשד לניסיון זיוף שנעשה בכרטיס הפחיתה חברת האשראי , ללא קשר לבנק , את סכום המשיכה היומי ת מכרטיס האשראי ל-300 ₪, וזאת על מנת להקטין את הסיכון לנזק ו לאפשר לתובע להמשיך שימוש בכרטיס. עוד נכתב כי הכרטיס החדש והקוד הסודי יישלח בדואר, והובהר כי יש להפעיל את הכרטיס בתוך 90 ימים מיום הנפקתו. לאור העובדה כי התובע לא הפעיל את הכרטיס בתוך המועד שנקבע , הכרטיס בוטל באמצע חודש יוני 20. ביום 22.06.20 הגיע התובע לסניף הבנק בבקשה לקבלת כרטיס אשראי חדש. בעת הגעתו ובעקבות בדיקה בנקאית שנעשתה לבדיקת סטטוס הכרטיס, ניגשה הפקידה למנהל הסניף לבירור הנושא. בסיום הבירור עדכנה הבנקאית את התובע כי לאור החריגות הקיימות בחשבונו מסרב מנהל הסניף לאפשר לו הנפקת כרטיס אשראי חדש וכי באפשרותו להזמין כרטיס חיוב מידי או כספומט שכן הנתבעת 1 רשאית לסרב ליתן ללקוח אשראי ובודאי מקום בו המדובר בלקוח שאינו עומד בהתחייבויותיו לבנק.
לאחר שנודע לתובע על הסירוב ליתן לו אשראי, החל להרים את קולו אשר הגיעו לטונים גבוהים, תוך שימוש במילים קשות כנגד מנהל הסניף ונציגי הבנק והטרדה של לקוחות הבנק.
לאחר מקרה האלימות החריג שארע בסניף הבנק, ביום 28.06.20 נשלח מכתב לתובע ובו הודיעה הנתבעת 1 להודיע כי התערערו יחסי בנק-לקוח ובנסיבות אלו הוחלט לסגור את חשבונו בתוך 30 ימים עד ליום 29.07.20. עם זאת, בנסיבות התקופה ולבקשת התובע הגיעו הצדדים להסכמה לפי ה חשבונו של התובע לא ייסגר והלוואה תיפרע בהתאם ללוח הסילוקין.

בדיון התקיים לפניי העידו התובע בעצמו, ומנהל סניף הבנק, הוא הנתבע 2 כאמור.
התובע העיד כי טעה בחישוב התאריכים שכן ציין בכתב התביעה כי המקרה החל בחודש מרץ ובפועל החל בחודש ינואר.
התובע ציין כי קיימים לפחות שני עדים שביכולתם להעיד כי לא ניתן היה לעבוד מול התובע בהעדר חשבון בנק פעיל ולפיכך נמנעו ממנו הכנסות. התובע העיד כי לא היה מודע לאפשרות להביא עדים לדיון.
כן העיד כי נעשה לו עוול על ידי מנהל הסניף אשר לא נימק או מסר הסבר המניח את הדעת לאופן ההתנהלות וחזר על טענותיו בכתב התביעה המתייחסות להנפקת כרטיס האשראי.

מנהל הסניף העיד כי למעשה התובע קיבל את כל שדרש כאשר הגיע לבנק לצורך איחוד ההלוואות והוסיף כי המועד ים המצוינים בכתב התביעה שגויים. כן ציין כי מיום 27.04.20 לא הופקדו כספים בחשבונו של התובע המנוהל בבנק.
עוד העיד מנהל הסניף כי ביום 22.06.20 הגיע התובע לסניף הבנק בדרישה להנפקת כרטיס אשראי. לבנק קיים שיקול דעת באם להנפיק אשראי ללקוח זה או אחר. לאחר שנודע לו כי הוא מסורב לקבל כרטיס אשראי החל בהשמעת גידופים והתבטאויות שגם הנייר לא יכול לספוג.
החשבון פעיל ובסיכום עם התובע לפריעת ההלוואה בלבד ובנוסף באם היו מעוניינים להתנכל לתובע לא היו מגיעים עמו להסדר ומעבירים את התיק לטיפול המחלקה המשפטית.

התובע אישר בתגובה כי אכן צעק וגידף וכי הוא מביע חרטה על כך. עוד הוסיף כי הנו בעל עסק עצמאי בתחום המזגנים וכי הבנק מודע לעובדה כי ישנם ענפים אשר רווחיותם נעה בהתאם לעונות השנה, וכי הבנק "תפס" אותו בתקופה קשה.
לשאלת בית המשפט האם ברשות התובע חשבון פעיל בבנק אחר, השיב כי לא נתנו לו אפשרות מאחר והמדובר בקופה קשה בה אין הכנסות או עבודה.

דיון ומסקנות-

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות והאזנתי לעדויות הצדדים, אני סבורה כי דין התביעה להידחות.

הסתירות עליהן הצביעה הנתבעת בכתב ההגנה ביחס למועדים הנקובים בתביעה ובהם הודה התובע אינן טעויות של מה בכך. התובע נתלה במשבר הקורונה על מנת להצדיק את הפיגורים בתשלומי ההלוואות שנטל מקום בו פיגורים אלה התרחשו עוד טרם פרצה המגפה. כך למשל ציין בכתב התביעה כי האירועים החל ו בחודש מרץ מיד עם פרוץ נגיף הקורונה, כאשר בפועל צבר פיגורי הלוואה עוד קודם לכן, וביקש איחוד ההלוואות כבר בחודש ינואר 2020 כשלושה חודשים טרם התפשטות נגיף הקורונה. העדר ההתאמה מצביע לדידי על קושי בקבלת עמדת התובע.
כך ניתן לראות כי גם לאחר הסדר ההלוואה שבוצע כאמור בחודש ינואר היה התובע במצב קבוע של יתרה שלילית בחשבונו- וגם בנתון זה לא דייק התובע בטענותיו.

באשר לטענת התובע כי לא חרג מחשבונו לתקופה מסוימת וכי תשלומי ההלוואה שולמו במועדם ועל אף האמור הבנק סרב ליתן לו אשראי, נקבע בפסיקה לא אחת כי לבנק שיקול דעת עצמאי. רוצה לומר, הבנק רשאי לקבוע סטנדרטיים פנימיים ולו שיקול דעת עסקי באשר למתן אשראי ללקוחותיו.
לעניין זה יפים דבריו של כ' הש' שיינמן בת"א 1596-08-07 פ.א ברקאי חברה לבניין וייזום בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ שקבע כי:
"הבנקים נותנים אשראי על פי מכלול של שיקולים ונתונים, והבנק "סוברני" להחליט למי הוא נותן אשראי ולמי לא. הסכמי הבנק בנויים כך שהבנק רשאי גם לצמצם את מסגרת האשראי במהלך התקופה בייחוד לנוכח שינויים והגדלת הסיכונים אליו נחשף הבנק במתן האשראי.
אך טבעי הוא, שבנק ירצה להמשיך ולתת אשראי לחברה שהיא לקוחה שלו, כל עוד הוא סבור כי רמת הסיכון בו הוא מצוי או עלול להימצא, אינו גדול מדי".
מכאן שדין טענה זו של התובע להידחות.

התובע בהגינותו הודה כי הרים את קולו שהגיע לכדי טונים צורמים והגם שהביע חרטתו, הרי שזו עילה כשלעצמה לסגירת חשבון בנק.
בהקשר הזה, יפים דבריו של כ' הש' מינץ בע"א 3794/18 טולדנו נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, שם קבע כי:

"ניתן למנות מספר מצבים אופייניים, שעל פניהם עשויים להוות סיבות סבירות לסירוב. ביניהם, התנהגות בלתי הולמת או רשלנית מצד לקוח בניהול חשבונו, התנהגות ספציפית של בעל חשבון ויחסו לפקידי הבנק, לרבות התנהגות לא הוגנת ואף תוקפנית ואלימה ( בג"ץ 8886/15 רפובליקנים מחו"ל בישראל ( ע"ר) נ' ממשלת ישראל [פורסם בנבו] (2.1.2018); עניין עמותת איעמאר, פסקה 14 וההפניות שם; ע"א 6389/17 ביטס אוף גולד בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (25.2.2018); רע"א 2407/19 זיו נ' בנק לאומי לישראל [פורסם בנבו] (14.5.2019)). סיבה אפשרית נוספת לסירוב היא קיומו של חשש ממשי להלבנת הון או מימון טרור".
הנתבע 2 פעל במסגרת שיקול דעתו המקצועי שנמסר לו ע"י הנתבעת 1 על מנת להקטין את נזקיה על ידי ניהול של משאבי הבנק והחלטתו שלא לאשר לתובע להמשיך וליטול אשראי בדרך של כרטיס אשראי חדש בחשבון אינה בלתי סבירה בנסיבות העניין. בחירתו של התובע, אשר לא הסתפק בהתפרצות הרגשות הראשונה בה נקט בסניף הנתבעת 1 אלא שב וחזר לאחר מכן לסניף הנתבעת 1 תוך שהוא ממשיך בהתנהלותו הקשה מול הנתבע 2 מדברת בעד עצמה.

התובע לא המציא ולו ראשית ראיה ביחס לטענותיו לנזקים שנגרמו לו עקב החלטת הנתבעת 1 לסגור את חשבונו- החלטה שלא מומשה במלואה. התובע גם לא המציא כל ראיה ממנה ניתן היה ללמוד מדוע לא פתח חשבון בנק אחר שכן לו היה פותח חשבון כאמור, יכול היה להנות מההכנסות שלהפסדן הוא טוען. במצב עניינים זה לא ברור מדוע היה בנק מתחרה מסרב לקבל את התובע כלקוח לאור קיומם של מקורות הכנסה נטענים ומשכך טענות אלה- כי הפסיד הכנסות וכי לא יכול היה לפתוח חשבון בהעדר הכנסות- סותרות זו את זו. התובע גם לא פירט את התחשיב לפיו הוגשה התביעה; מה היה היקף הפסד ההכנסות הנטען וכיצד הגיע התובע לקביעת סכום התביעה והגיע עד לסך המקסימלי.

לפיכך אני מוצאת כי התובע לא הוכיח את נזקיו, טענותיו סתרו זו את זו ובעיקר כי התובע לא הוכיח כי נפל פגם בהתנהלות הנתבעים שהיו רשאים שלא להנפיק לו כרטיס אשראי תוך מתן אשראי נוסף ואף לסגור את חשבונו אצל הנתבעת 1.

בנסיבות אלה אני מורה על דחיית התביעה. משהמדובר בלקוח של הנתבעת 1 ייפסקו הוצאות על הרף הנמוך והתובע יישא בהוצאות הנתבעים בסך 400 ₪ שישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה כדין עד למועד תשלומם בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, א' אדר תשפ"א, 13 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.