הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות ברמלה ת"ק 14762-04-20

בפני
כבוד ה שופט הישאם אבו שחאדה

תובעים

  1. אתי ליבל
  2. סיני ליבל

נגד

נתבעים
הוט מובייל בע"מ

החלטה

1. התובעים טוענים בתמצית ב-ת"ק 14762-04-20 שהנתבעת יצרה קו טלפון פיקטיבי שמעולם לא הסכימו לקבלו וחייבה אותם שלא כדין בגין תשלומים שונים עבור אותו קו במשך כמעט חמש שנים. בתביעה זו, התובעים מבקשים סעד כספי שהוא שווה ערך לארבע פעמים מהשווי הכולל של החיובים שבוצעו. בנוסף, התובעים הגישו תביעה נוספת נגד הנתבעת ושמספרה ת"ק 34220-04-20 בגין אותה עילה ובמסגרתה ביקשו השבה של הכספים שנגבו מהם.

2. הנתבעת טוענת בתמצית שלא היו דברים מעולם ולמעשה מדובר בקו טלפון שהוזמן על ידי התובעים בעצמם מהנתבעת.

3. במסגרת ת"ק 14762-04-20, התובעים הגישו ארבע בקשות כדלקמן: ראשית, בקשה לאחד את הדיון בשתי התביעות; שנית, בקשה להגדיל את סכום התביעה לסכום המקסימאלי המותר בתביעות קטנות; שלישית, לחייב את הנתבעת לחשוף את פרטיו האישיים של העובד שלה שיצר את הקו הפיקטיבי; רביעית, מתן צו לגילוי מסמכים שמחייב את הנתבעת לחשוף את הסכם ההתקשרות עם התובעים ובמיוחד בנוגע לקו מושא התביעות שהגישו. אדון בכל אחת מהבקשות בנפרד.

4. לגבי הבקשה לאחד את הדיון בשתי התביעות, אכן מדובר באותם בעלי דין ובטענות זהות בשתי התביעות בדבר הקמה של קו פיקטיבי וחיוב שלא כדין בגינו . לפיכך, הנני מורה על איחוד הדיון בשתי התביעות.

5. לגבי הבקשה להגדיל את סכום התביעה לסכום המקסימאלי המותר בתביעות קטנות. כאמור, שתי התביעות דנות באותם בעלי דין, באותה עילת תביעה, ומבוססות על אותן טענות בדיוק. לפיכך, ברור שקיימת חפיפה בין שתי התביעות. לתובעים קיימת זכות לבקש מבית המשפט להגדיל את סכום התביעה, אך יש לזכור שמאחר ושתי התביעות הן למעשה כפילות של אותה עילת תביעה, יש לראותן כתביעה אחת. ולפיכך, הסכום הכולל של שתי התביעות לא יכול להיות יותר מהתקרה המקסימאלית של 34,000 ₪, וזאת כפי שנקבע בסעיף 60(א)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984.

6. על כן, לגבי ת"ק 14762-04-20, הנני מורה על הגדלת סכום התביעה לסך של 34,000 ₪, וזאת בכפוף לכך שהתובעים ישלמו את הפרש האגרה בין מה שכבר שולם בפועל, לבין האגרה בגין הסכום המקסימאלי האמור. יש לציין, שמאחר וקבעתי שיש לאחד את הדיון בשתי התביעות ואף לראותן כתביעה אחת, יש לקזז מסכום ההפרש שיש לשלם, את האגרה שכבר שולמה במסגרת ת"ק 34220-04-20.

7. לגבי הבקשה לחייב את הנתבעת לחשוף את פרטיו האישיים של העובד מטעמה שיצר את הקו מושא התביעה, בקשה זו דינה להידחות. נזכיר כאן את הוראות סעיף 60(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד -1984:

"60(א) בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד –
(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 34,000 שקלים חדשים;
(2) למתן צו להחלפת מצרך או תיקונו או לביטול עסקה, ששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי העניין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1), ובתביעה שכנגד לסכום או תביעה כאמור, ובלבד שהתביעות אינן לפי זכות שהומחתה או הוסבה ואינן בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר."

8. עינינו הרואות כי סמכותו של בית משפט לתביעות קטנות מצומצמת לדיון בשני סוגי עניינים, שאין בלתם: ראשית, סעד כספי שאינו עולה על 34,000 ₪; שנית, מתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה כאשר שווים אינו עולה על 34,000 ₪. הא ותו לא.

9. במקרה שבפני, הסעד הרלוונטי הוא הסעד הכספי בסך של 34,000 ₪. התובעים הודיעו לבית המשפט שהגישו תלונה במשטרה נגד הנתבעת בגין ביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה וזיוף. יודגש, ההליך של תביעות קטנות לא נוצר על מנת לשמש במה לאיתור חשודים שנטען כלפיהם שביצעו עבירות פליליות, וזאת באצטלה של צו דיוני לבירור זהותו של נתבע פוטנציאלי במטרה לצרפו כנתבע נוסף. כמו כן, תביעה קטנה איננה תחליף לחקירה משטרתית וגם איננה מנגנון לבירור עובדתי לגילוי האמת במישור הפלילי.

10. יתר על כן, הנתבעת הבהירה הבהר היטב שגם אם בית המשפט יקבל את טענות התובעים וימצא לנכון לחייב את העובד מטעמה בתשלום כלשהו, וזאת כאשר היא עומדת על טענתה שמדובר בתביעות מופרכ ות וחסרות שחר, הרי שהיא תישא בכל תשלום שייקבע. בנסיבות אלה, כאשר הסעד הכספי המקסימאלי ש התובעים רשאים לקבל בהליך של תביעות קטנות ממילא יבוא על סיפוקו גם ללא אותו עובד, מתייתר הצורך בצירוף אותו עובד לתביעות שבפניי וגם מתייתר הצורך בבירור זהותו.

11. לגבי הבקשה למתן צו לגילוי מסמכים שמחייב את הנתבעת לחשוף את הסכם ההתקשרות עם התובעים. בתגובות שהתקבלו מטעם הנתבעת, לא ברור אם היא מחזיקה את הסכם ההתקשרות בידיה, או לא. הנתבעת העלתה טענה כללית של נזק ראייתי מעצם כך שהתביעות הוגשו בשיהוי ניכר ממועד עריכת ההתקשרות. מכל מקום, על הנתבעת להבהיר, אם היא אכן מחזיקה בהסכם ההתקשרות עם התובעים, או לא, ואם כן עליה להגיש ו לתיק בית משפט.

12. לסיכום, הנני מורה כדלקמן:

א. הנני מורה על איחוד הדיון בת"ק 14762-04-20 ובת"ק 34220-04-20. שתי התביעות ידונו בפניי ביום 13.7.20. לפיכך, הדיון שנקבע בפני כבוד הרשמת הבכירה אביגיל פריי ליום 2.8.20 בת"ק 34220-04-20, מבוטל. המזכירות תעביר העתק ההחלטה לעיונה של כבוד הרשמת הבכירה אביגיל פריי ותעדכן את יומנה בהתאם.

ב. בת"ק 14762-04-20, הנני מורה על הגדלת סכום התביעה לסך של 34,000 ₪, וזאת בכפוף לכך שהתובעים יסדירו את תשלום האגרה עד ליום 12.7.20, והכל כפי שצוין בפסקאות 5 ו-6 לעיל.

ג. הבקשה של התובעים לחשוף את פרטיו האישיים של העובד מטעם הנתבעת שיצר את הקו מושא התביעה, נדחית.

ד. הנתבעת תבהיר עד ליום 12.7.20 אם היא מחזיקה בידיה את הסכם ההתקשרות עם התובעים בנוגע לקו מושא התביעה, או לא. ואם כן, עליה להגיש עותק ממנו לתיק בית משפט עם העתק לתובעים.

המזכירות תיישם את האמור בפסקאות 12(א) ו-(ב) לעיל ותעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תש"פ, 07 יולי 2020, בהעדר הצדדים.