הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות ת"ק 51071-05-19

בפני
כבוד ה שופטת שרון צנציפר הלפמן

התובעת

שרית דמרמרי

נגד

הנתבעת

דיגיטל אלקטריק בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לכיריים שרכשה התובעת מהנתבעת.

הרקע לתביעה וטענות הצדדים

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 12.12.2018 רכשה התובעת מהנתבעת כיריים מסוג אינדוקציה מתוצרת "בוש" (להלן: הכיריים) תמורת סך של 2,590 ₪ (חשבונית הקנייה צורפה כנספח 1 לכתב התביעה).

ביום 27.12.2018 הגיע טכנאי שירות להתקין את הכיריים בבית התובעת. התובעת בחרה במעמד זה לרכוש הרחבה של האחריות על הכיריים למשך חמש שנים נוספות מחברת אי.די.אס (להלן: אי.די.אס), תמורת סך של 1,500 ₪ (חשבונית מס צורפה כנספח 2 לכתב התביעה).

ביום 27.4.2019, כך על פי הנטען, חזרו התובעת ובעלה לביתם בשעות אחר הצהריים ומצאו סדק/שבר בצד של הכיריים – " כאילו הכיריים התנפצו" (צילום השבר צורף כנספח 4 לכתב התביעה; צילום ברור הוצג בדיון).

ביום 28.4.2019 יצרה התובעת קשר עם היבואן הרשמי של הכיריים . או אז, לטענתה, התברר לה שרכשה את הכיריים מחנות העובדת עם יבואן מקביל.

לאור האמור, כך מוסיפה התובעת ומפרטת, היא התקשרה לנתבעת ודיברה עם נציג בשם בוריס אשר דיבר אליה בגסות ובאופן שפגע בה. אותו בוריס, כך נטען, מסר לתובעת "שהוא 30 שנה טכנאי/מוכר ושזה אף פעם לא קרה/קורה שהכיריים נסדקות/נשברות לבד ושנפל על הכיריים משהו חזק".

התובעת יצרה קשר עם חברת אי.די.אס, אך נמסר לה שהביטוח אינו מכסה שברים או סדקים.

ביום 29.4.2019 ניגש בעלה של התובעת לנתבעת ומסר לנציגה מכתב התראה לפני תביעה (המכתב צורף כנספח 7 לכתב התביעה) .

ביום 1.5.2019 התקשר לתובעת נציג הנתבעת, מר יצחק ליפשיץ, אשר התייצב אף הוא לדיון בפני . הלה הציע לתובעת במהלך השיחה, כי היא תקבל "כיריים זהות" לאלה שרכשה, בהשתתפות בסך של 1,490 ₪. כן הוצע, שמר ליפשיץ ידאג לכך שהביטוח שרכשה התובעת לכיריים המקוריות יועבר לכיריים החדשות וההתקנה תבוצע ללא עלות נוספת.

ביום 2.5.2019 התקשרה התובעת למר ליפשיץ, אישרה את ההצעה שהציע לה וביקשה ממנו להסדיר את הארכת האחריות מול אי.די. אס.

ביום 5.5.2019 חזר מר ליפשיץ אל התובעת ואישר כי הסדיר את הארכת האחריות מול חברת אי.די.אס.

ביום 15.5.2019, כך מוסיפה התובעת ומפרטת, ניגשה התובעת לחנות הנתבעת על מנת לאסוף את הכיריים בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים , אלא שאז הודיע לה מר ליפשיץ שלא מייצרים עוד את דגם הכיריים שרכשה, ועל כן הוא מספק לה כיריים מדגם אחר. התובעת מתארת כי בעודה בחנות היא ערכה בירור באשר לעלות הכיריים, והופתעה לגלות שמחירן הוא החל מ- 1,697 ₪ (נספחים 8 ו -9 לכתב התביעה).

התובעת, אשר סברה כי היא רוכשת כיריים בעלות ששילמה, תיארה כי: "כשהבנתי שמנסים לרמות אותי עזבתי את החנות מושפלת, כועסת ובוכה". עוד ציינה התובעת כי כשהגיעה לביתה היא בדקה את ההבדלים בין הכיריים, וגילתה קיומם של תשעה הבדלים בין הדגם המקורי לבין הדגם שהוצע לה. בנוסף התברר לה, כי מדובר בדגם ישן יותר.

מכאן התביעה שלפניי, במסגרתה עותרת התובעת להחזר עלות הכיריים בסך של 2,590 ₪, הוצאות והפסד יום עבודה בסך של 700 ₪ ותשלום אגרה בסך של 50 ₪.

הנתבעת מציינת בכתב הגנתה, כי מעולם לא נמסר לתובעת כי הכיריים הן באחריות של היבואן הרשמי וכי גם באתר הנתבעת מצוין כי האחריות לכיריים היא של חברת אי.די.אס. לגופו של עניין נטען כי גם היבואן הרשמי אינו נותן אחריות לשברים. עוד נטען, כי השבר הנראה בתמונה אינו יכול להיגרם מעצמו, בפרט לא לאחר שימוש של למעלה מארבעה חודשים, וכי שבר כזה יכול להיגרם רק כתוצאה ממכה. הנתבעת מוסיפה ומפרטת כי בעקבות חילופי הדברים עם התובעת וכדי לרצותה, הוצע לתובעת לרכוש כיריים זהות בעלוּת של 1,490 ₪. ואולם, כך נטען, משהתברר כי הדגם שברשות התובעת לא קיים יותר, הוצע לתובעת דגם אחר שבו "במקום סלייד, התפעול הוא על ידי חיישני (+) או (-)". בדיון הבהיר הנציג כי אמנם אמר לתובעת "שאנו רוצים לבוא לקראתך, יש לנו כיריים זהות, אלה היו המלים. הסתבר שדגם ספציפי זה אזל, אין אותו יותר בארץ, יש דגם מקביל באותן תכונות ובאותם ביצועים, במקום הזזת יד, לחיצת פלוס מינוס. הצענו לה את הדגם הזה ב-1,450 ₪... נכנסה לאינטרנט, אה זה רק 1,750 ₪ זה עולה ועשיתם לי ב- 1,450 ₪... מפה זה התחיל, שהיא לא הרוויחה כל כך הרבה כסף" (עמוד 1 לפרוטוקול, שורות 31-29 ועמוד 2, שורות 5-1).

דיון והכרעה

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות על צרופותיהם, האזנתי להקלטת שיחתה של התובעת עם מר ליפשיץ ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה.

טענותיה של התובעת פורטו בהרחבה לעיל. התובעת לא העלתה באופן מפורש כל טענה משפטית נגד הנתבעת ואף לא הניחה תשתית ראייתית להוכחת טענותיה.

ככל שהתובעת ביקשה לטעון כי הכיריים נשברו במהלך תקופת האחריות (טענה שלא הועלתה במפורש) – הרי שהנתבעת הבהירה כי האחריות לכיריים אינה כוללת סדקים או שברים שנגרמו לכיריים. התובעת לא חלקה כלל על טענה זו ואף הייתה מוכנה, כזכור, לרכוש כיריים חדשים תמורת הנחה במחירן.

ככל שטענת התובעת היא כי הכיריים הן בבחינת מוצר פגום – הרי שטענה זו לא הוכחה. התובעת ציינה אמנם כי הביאה הוכחות לכך שהכיריים יכולות להישבר מאליהן (עמוד 1 לפרוטוקול, שורה 23), אך הסתפקה בכך שצירפה לתביעתה כתבה ממדור צרכנות, אשר לא צורפה במלואה, שבכותרתה נרשם כי "כיריים ב-7,500 ₪ התנפצו אחרי שבועיים". עוד נרשם כי "כיריים העשויים מזכוכית של 'שולטס' התנפצו לרסיסים, איש לא היה במטבח. הקונים ביקשו לקבל זיכוי, אך היבואנית הסכימה להחליף את המוצר או לתת החזר כספי של 70% מערכו". כן הובאה בכתבה תגובת היבואנית לפיה "משטחים אינם נשברים מעצמם ושבר אינו מכוסה בתעודת האחריות". בכתבה החלקית שצורפה אין כדי לתמוך בטענות התובעת או כדי להוכיחן , בין השאר מן הטעם שמדובר ביצרנית אחרת (שולטס), בכיריים שונות (שמחירן 7,500 ₪) אשר נעשה בהן שימוש פרק זמן קצר יותר (שבועיים). התובעת צירפה גם את נספחים 5א' ו-5ב' – חוות דעת מהאינטרנט, מהן עולה כי רוכשים שונים של כיריים רשמו בחוות דעתם כי מדובר ב"מוצר מסוכן מאד וזכוכית התפוצצה תוך כדי בישול. לא כדאי לקנות" . כן נרשם בחוות דעת נוספת : "זהירות! הכיריים התפוצצו והתנפצו לי בזמן בישול לשבת". למותר לציין, כי לא ניתן ל הסיק דבר מחוות דעת אלה , של רוכשים עלומים, ואין בהן כדי להרים את הנטל להוכיח פגם בכיריים מושא התביעה.

נראה כי עיקר טרונייתה של התובעת היא כי נציג הנתבעת, מר ליפשיץ, ביקש להוליכה שולל, שעה שהבטיח לה , במסגרת ההסכמה המאוחרת אליה הגיעו הצדדים, כי יספק לה כיריים זהות תמורת סך של 1,490 ₪, אך כשהגיעה לחנות התברר כי ביקש לספק לה כיריים מדגם ישן שמחירן נמוך יותר. התובעת פירטה לעניין זה בדיון כי "הם הציעו להחליף כיריים זהות, הייתי מוכנה אבל כשהגעתי הוא הציע להביא לי כיריים אחרות" (עמוד 1 לפרוטוקול, שורה 9). כן ציינה היא כי "אם הוא היה עומד בשיחה שלו כמו בשיחה המוקלטת ומביא לי כיריים זהות, ולא היה מנסה לעשות איזה שהיא מניפולציה, לא היינו מגיעים לכאן... לתת לי כיריים שהן לא זהות, ש [המחיר] שלהן הוא הרבה יותר נמוך בשוק. להביא בחורה לחנות ולעבוד עליה בצורה מניפולטיבית..." (עמוד 1, שורות 25-23 ועמוד 2, שורות 9-8). אף בענין זה אין בידי לקבל את טענת התובעת. נציג הנתבעת שב והסביר כי הדגם הספציפי שרכשה התובעת אזל ומשכך לא ניתן היה לספקו (עמוד 1 לפרוטוקול, שורות 31-29 ועמוד 2, שורה 22). עדותו לעניין זה מקובלת עלי. בנסיבות אלה, לא התרשמתי גם כי נעשה ניסיון להונות את התובעת. אוסיף ואציין כי הכיריים שהוצעו לתובעת ב-1,490 ₪, הוצעו לה במחיר הנמוך ממחיר השוק ( מנספחים 8 ו-9 לכתב התביעה עולה כי מחירן של כיריים אלה נע בין 1,697 ₪ לבין 2,870 ₪).

מן המקובץ עולה כי דין התביעה להידחות. בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (מרכז) תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתן היום, ג' תשרי תש"פ, 02 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.