הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות ת"ק 31508-11-20

מספר בקשה:8
בפני
כבוד ה שופטת אדנקו סבחת- חיימוביץ

המבקשת

גליה גלית קהא

נגד

המשיב
דוד סרוסי

החלטה

לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה ולפיצול סעדים.

רקע וטענות הצדדים
התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה קטנה בסך של 34,000 ₪ בגין רשלנות מקצועית, בנוגע לייצוג בתביעת פיצויים בגין תאונת דרכים מתאריך 20.12.2005, שבו יוצגה על-ידי הנתבע.
בתאריך 22.04.21 התקיים דיון בו שיקף בית המשפט את התרשמותו מכתבי הטענות ובין היתר נאמר לתובעת כי "סכום התביעה אינו ברור ולא פורט מהם מרכיבי התביעה וכיצד תוכיח התובעת את הסכום הנתבע" (פרוטוקול, עמ' 2, שורות 10 – 11).
בתאריך 12.07.21 הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה ובין היתר עתרה לפיצול סעדים.
בתאריך 12.07.21 ניתנה החלטה המורה לתובעת להבהיר, האם נוכח סכום התביעה שחורג מסמכותו של בית משפט לתביעות קטנות , עותרת התובעת להעביר את ההליך לסדר דין מהיר שיתנהל בהתאם לסמכותו של בית משפט השלום, או שהיא מעמידה את סכום התביעה עד למקסימום שבסמכות בית משפט לתביעות קטנות.
עוד באותו היום הבהירה התובעת, כי היא מעמידה את סכום תביעתה בהתאם לסכום המקסימלי שבסמכות בית משפט לתביעות קטנות ואת היתרה, הסעדים שחורגים מכך, היא מבקשת לתבוע בתביעה קטנה נפרדת.
לאחר קבלת תגובת הנתבע, שהתנגד לבקשה, הורה בית המשפט על תיקון כתב התביעה. עוד נקבע כי "תשומת לב הצדדים כי יתכן שהתאמת התביעה להליך זה תיבחן בשנית, לאחר שיוגשו כתבי הטענות".
בתאריך 11.08.21 הוגש כתב תביעה מתוקן במסגרתו עתרה התובעת לפיצול סעדים. על פי כתב התביעה המתוקן, על רקע רשלנות מקצועית בניהול תיק תאונת דרכים בו יוצגה התובעת על-ידי הנתבע, עתרה התובעת לקבל פיצוי כדלקמן:
(א) פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק איסור לשון הרע , תשכ"ה – 1965 משום שהוטל בעניינה צו עיקול לאחר שלא שילמה אגרת בית משפט בסך 1,605 ₪ בגין סגירת תיק הפיצויים ומחיקתו מחוסר מעש .
(ב) פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה ), תשל"א- 1970 בשל הפרת החוזה שבין עורך-דין לקוח על בסיס ייפוי הכח שניתן לנתבע .
(ג) לקבוע כי הנתבע התרשל בתפקידו לפי סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א - 1961 ולפי סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986 ולפסוק לתובעת פיצוי בגין עוגמת נפש.
עוד עתרה התובעת להתיר לה לפצל סעדים כדי שתוכל בעתיד להגיש תביעה כנגד הנתבע לסעדים אחרים , לפי תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 , כדי שלא תועלה כנגדה טענת השתק עילה.
בתאריך 29.08.21 הוריתי לתובעת להבהיר מדוע התביעה לא תועבר לתביעה בסדר דין מהיר נוכח סכום התביעה שחורג מגובה סמכות בית משפט; וכן להבהיר מה הסעד הנתבע בהליך זה ומה הסעד שיתבקש בעתיד.
בתאריך 29.09.21 מסרה התובעת הבהרותיה, כדלקמן:
בנוגע להעברת התיק מסרה, כי נוכח חולשתה הכלכלית של התובעת, שתאלץ לשכור שירותי עורך-דין, למול הנתבע, עורך-דין פרטי, עתרה התובעת "לקבל לעת עתה את הסכום המגיע לה לכל הדעות בלי לפגוע בזכותה לתבוע את היתרה".
בנוגע לבקשה לפיצול סעדים הבהירה התובעת, כי הסעד המתבקש בהליך זה הינו סכום התביעה בתביעת הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בסך של 45,000 ₪, בהפחתה עד לגובה סמכות בית משפט, דהיינו, סך של 33,800 ₪.
הסעדים שיתבקשו בתביעה עתידית הינם כדלקמן:
הפרשי ריבית והצמדה על הסך שיפסק בתביעה זו עד למועד התשלום בפועל;
החזר כספי של אגרת בית משפט בשל סגירת התיק ומחיק תו מחוסר מעש והסכום שעוקל מחשבונה בסך של 1,605 ₪ בתוספת ריבית והצמדה;
פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח סעיף 7(א)(ב) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 , בסך של 50,000 ₪ נוכח עיקול חשבון הבנק של התובעת;
פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה ), תשל"א- 1970, בשל עוגמת נפש בסך של 10,000 ₪ שנגרמה עקב הפרת חוזה בין עורך-דין ללקוח.
החזר הוצאות ליווי התובעת בסך של 1,737 ₪.
החזר הוצאות אגרת בית משפט בסך של 304 ₪.
בקשת התובעת לפיצול סעדים הועברה לתגובת הנתבע אולם עד כה טרם ניתנה עמדתו.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בכתב התביעה המתוקן ובבקשה לפיצול סעדים נחה דעתי , כי דינה להידחות.
כתב התביעה הוגש בתאריך 12.11.20.
התובעת מפנה לתקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 , שכותרתה – " מי שלא תבע סעד אחד מרבים", אשר קובעת "מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו".
ואולם, בענייננו חלה תקנה 25 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 שעניינה " תביעת מלוא הסעד וכל הסעדים בשל עילה אחת":
"(א) תובע יכלול בכתב תביעה את מלוא הסעד שלטענתו הוא זכאי לו בשל עילת התביעה ולא יוכל להגיש תביעה בשל החלק שלא תבע.
(ב) תובע יכלול בכתב התביעה את כל הסעדים המבוקשים בשל עילת תביעה אחת, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט או הדין מתיר שלא לתבעו במסגרת אותה תביעה; רשות מבית המשפט לא תינתן אלא במסגרת בקשה לפיצול סעדים.
(ג) בית המשפט יכריע בבקשה לפיצול סעדים עד תום קדם-המשפט".
על רקע אותה מסכת עובדתית, טענה לרשלנות בייצוג בתביעת פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, עותרת התובעת לקבלת פיצוי לפי חוקים נפרדים ובשל עילות נפרדות , בין היתר הפרת חוזה ואיסור לשון הרע.
בפסק הדין שניתן בע"א 466/89 יאיר ותמר צברי נ' יואל ושונה מסוארי (03.12.90) עמד בית המשפט על השיקולים אותם על בית המשפט לשקול בעת הדיון בבקשה לפיצול סעדים:
"גיבושו של נזק אינו אמת המידה היחידה לשיקול הדעת של בית המשפט הבא להחליט בבקשת פיצול הסעדים. השיקול הדומינאנטי הוא ייעול הדיון כדי לא להטריח את היריב ואת בית המשפט לשוא. כך, למשל, כאשר עילה אחת מקימה סעדים שונים שאינם מתיישבים זה עם זה וניתן לתובעם רק לחלופין, קיום דיון בכל הסעדים האפשריים רק יאריך את הדיון ללא צורך, בייחוד במקרים בהם הוכחת שיעור הנזק הנתבע כרוכה בראיות רבות".
בהחלת הפסיקה לעיל דומ ה, כי בקשת התובעת לקבלת פיצוי בגין אותה מסכת עובדתית אך בגין עילות שונות, לא מתיישבת עם שיקולי היעילות המצופים מבית המשפט ועם בירור ראיותיה בפני מותבים שונים. די בכך כדי להורות על דחיית בקשתה לפיצול סעדים.
נוכח כל המפורט לעיל הבקשה לפיצול סעדים נדחית.
התובעת תודיע בתוך 30 ימים האם היא מבקשת להמשיך בהליך זה או למחוק את התביעה ולהגיש תביעה שתכלול את מלוא סעדים בבית משפט השלום.
ככל שתבחר התובעת לנהל את תביעתה בבית משפט לתביעות קטנות, תדע התובעת, כי סכום התביעה יוגבל לתקרת סמכות בית משפט זה. כך שלא ניתן יהיה לפצל את הסעדים המבוקשים בתביעה זו, והמשמעות היא שהנתבע יוכל לטעון בעתיד להשתק עילה, ככל שתוגש תביעה בעתיד בגין העילה בתיק זה.
בנסיבות אלה מוצע לתובעת ל שקול למחוק את התביעה בתיק זה ולהגיש תביעה בסדר דין מתאים בבית משפט השלום בו תוכל לתבוע את מלוא הסעדים המבוקשים. תשומת לב התובעת, כי נכון וראוי שתפנה לקבלת עזרה מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים או לכל גורם המעניק סיוע משפטי ללא תמורה.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ג' כסלו תשפ"ב, 07 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.