הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון 22

מספר בקשה:1
בפני
כב' הרשם הבכיר נועם רף

מבקשים

1.ציטרין פרויקטים והשקעות בע"מ
2.צבי ציטרין

נגד

משיב

מרדכי קרסנובסקי

החלטה

בפניי בקשת המבקשים לדחיית התביעה על הסף בטענה של השתק עילה.

לטענת המבקשים המשיב הגיש תביעה בת.א. 37929-09-16 בבית משפט השלום בפ"ת כנגד המבקשים במסגרתה עלו טענות, בין היתר, של ליקויי בנייה.

מעיון בת.א. 37929-09-16 עולה שהתנהל דיון הוכחות, הצדדים סיכמו טענותיהם והתיק ממתין למתן פסק דין.

לטענת המבקשים, המשיב לא הגיש בקשה לפיצול סעדים במסגרת ת.א. 37929-09-16 ועל כן הינו מנוע מלהעלות את טעונותיו לליקויי בניה במסגרת התיק דנא.

נוסף בזאת, המשיב לא הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה בבית המשפט בפ"ת, למרות שהיה יכול לעשות כן.

לטענת המשיב, התביעה דנא עניינה הפרת התחייבות המבקשים לספק אלומיניום מסוג " קליל" ותריסי אלומיניום בדירתו. למשיב נודע על ההפרה רק לאחר שהגיש את תביעתו בבית משפט השלום בפ"ת. כשגילה האמור במהלך הדיונים נמנע ממנו לתקן את תביעתו לאור התנגדות המבקשים בטענה כי מדובר בהרחבת חזית אסורה.

לתביעתו של התובע בהליך שבפני צורף מכתב מספק אלומוניום בשם קובי בנפשי מיום 8.3.18.

במסגרת ההליך בבית משפט השלום בפ"ת הגישו הצדדים חוות דעת ומונה מומחה מטעמו של בימ"ש לבחינת ליקויי הבניה הנטענים.

ביום 16.4.18 הגיש המשיב בקשה לזמן את מר קובי בנפשי כעד מטעמו ללא תצהיר עדות ראשית ובית המשפט נעתר לבקשתו.

למרות האמור, המשיב בחר שלא לזמן את העד לדיון ההוכחות. בדיון ההוכחות מיום 6.5.19 נשאל המשיב בעניין זה והשיב:

"ש. למה לא הבאת את קובי בנפשי להעיד היום? הרי הגשתם בקשה גם להביא את המומחה מטעם בית המשפט וויתרתם על זה, הגשתם בקשה להביא את העד ובית המשפט נתן החלטה ארוכה והתיר לכם להזמינו, למה לא הבאתם אותם?
ת. אם אענה לך לא תהיה שבע רצון. למיטב זכרוני, כשביקשנו להביא את קובי בנפשי, טענתך הייתה הרחבת חזית. לפיכך, היות ואמרת הרחבת חזית אני מורה לך על כך שתבעתי את צביקה ציטרין בנפרד על נושא האלומיניום.
ש. למה לא זימנת אותו לעשות?
ת. כי אמרת שזו הרחבת חזית. אמר לי עו"ד שלי להוריד את זה, ותבעתי אותו בנפרד.
ש. מתי תבעת?
ת. לפני שבועיים. אז מחכה לך תביעה. לא וויתרתי, כי יש לך פה רשלנות פושעת. התחייבת אל קליל ושמת לי סיני." (ראו פרוטוקול , עמ' 21, שורות 15-25)

תקנה 101 לסדר דין אזרחי לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת:

"(א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:
(1) מעשה בית דין;
(2) חוסר סמכות;
(3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע."

תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 קובעת:
"(א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה, אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד, כדי להביא את התובענה בתחום שיפוטו של בית המשפט.נ
(ב) תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו לא יגיש אחרי כן תובענה בשל חלק זה."

תקנה 45 לתקנות קובעת :

"מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע כולם או מקצתם, אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הירשה לו בית המשפט שלא לתבעו."

ומן הכלל אל הפרט, עניינו של ההליך שבפני הינו חלק מליקויי הבניה הנטענים בדירתו של המשיב שקשורים למבקשת.

משנודע למשיב על הליקוי האמור, באפשרותו היה לבקש מבית המשפט השלום בפ"ת לתקן את כתב תביעתו או לאפשר לו לפצל סעדים. המשיב לא עשה כן.
אין להתעלם מכך שהמשיב מיוצג בהליך בבית משפט השלום בפ"ת.

כב' הש' אורי גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שתים עשרה- 2015, מציין:

מיצוי העילה- כפי שנאסר על לפצל סעדים שונים בתביעות נפרדות, כך גם אין לפצל סעד אחד לסעדי משנה אחדים ( בתביעות נפרדות). אם נגרם לתובע נזק כספי הנובע מעילה אחת, אין הוא ראשי לתבוע חלק מהסכום בתביעה אחת. ואת היתרה בתביעה נוספת. תקנה 44 קובעת תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה. מכאן למדים, שאם התובע אינו ממצה את זכותו למלוא הסעד, רואים אותו כמוותר על היתרה והוא מנוע מלתבוע בתביעה נפרדת את החלק הנותר במועד מאוחר יותר.
אפילו זכאי התובע להגיש תובענה נפרדת בגין כל עילת תביעה העומדת לזכותו, הרי שבמקרים מסוימים עליו למצות את כל עילת תביעה העומדת לזכותו, הרי שבמקרים מסוימים עליו למצות את כל העילות בהליך אחד, שכן הפרדתן מהווה שימוש שלא בתום לב בהליכי בית המשפט.
כלל מיצוי העילה אינו חל רק על טענות שהעלו בעלי הדין בהליך קודם, אלא אף על טענות שהיה עליהם להעלותן במסגרת אותו הליך. מטרתו המעשית של הכלל היא למנוע מבעלי דין, שהיה לו יומו בבית המשפט או אצל הבורר, להטריד את בעל דינו בהתדיינות חוזרת באותו עניין שכבר הוכרע ביניהם במשפט הראשון." (ר' עמ' 171)

הש' גורן מוסיף ומציין:

"כשם שנאסר לפצל סעדים שונים לתביעות נפרדות, כך אין גם לפצל סעד אחד לסעדי משנה אחדים ( בתביעות נפרדות). אם נגרם לתובע נזק כספי הנובע מעילה אחת, אין התובע רשאי לתבוע חלק מהסכום בתביעה אחת ואת יתרת הנזק בתביעה שנייה, נוספת. בנושא זה של האיסור על פיצול הסעד האחד לחלקים, דנה תקנה 44, הקובעת כי תובענה תכיל את מלוא הסעד. אם התובע אינו ממצה את זכותו למלוא הסעד, רואים אותו כמוותר על היתרה והוא מנוע מלתבוע את החלק הנותר לאחר מכן בתביעה נפרדת.
קיים איסור לתבוע סעד של פיצויים על דרך חלוקתו לסכומים והגשת תביעה נפרדת בגין כל סכום. נקבע שאין אפשרות לקבל היתר לצפת סעד אחד לסעדי משנה ( דהיינו לסכומי כסף נפרדים), דוגמת ההיתר לפיצול סעדים על פי תקנה 45 לתקנות.
הכלל הוא שאין אפשרות ליתן היתר לפיצולו של סעד אחד לכמה חלקים. משעתרה המערערת במסגרת התביעה שכנגד לסעד כספי בגין ליקויי הבנייה בחלק המגורים, נראה כי לא הייתה יכולה לזכות בהיתר להגשת תובענה כספית נוספת בגין עילה זו" (ר' עמ' 308)

במצב דברים זה יש לבחון אם המסכת העובדתית מולידה שתי עילות או רק עילה אחת. מקום בו המסכת העובדתית מולידה שתי עילות יכול התובע להגיש תביעה נוספת לאחר שהגיש תביעתו הראשונה. מקום בו מדובר בעילה אחת, התובע מנוע מלהגיש תביעה נוספת, אלא אם קיבל את רשות בימ"ש כאמור בהוראות תקנה 45 לתקנות סד"א.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וכתבי בית הדין בשני התיקים, עניינה של התובענה דנא והתביעה בבית משפט השלום בפ"ת אחד הוא, ליקויי בנייה.

במסגרת ההליך שבפני מבקש המשיב סעד נוסף שלא נתבע במסגרת ההליך בבית משפט השלום בפ"ת, אך היה ידוע למשיב במהלכו. אין המדובר בעילה נפרדת. המשיב לא ביקש לתקן את תביעתו, לא ביקש לפצל סעדים ואף ויתר על זכותו לזמן את ספק האלומיניום למתן עדות.

לאור המפורט לעיל, המשיב מנוע מלתבוע את הסעד המבוקש במסגרת ההליך שבפני.

במאמר מוסגר אציין כי המשיב נמנע מלצרף לכתב תביעתו שבפני כל ראיה לעניין היקף הנזק הנטען והוא טען בעלמא במסגרת מכתבו של מר קובי בנפשי להפחתה בשיעור של 40% בעלות האלומיניום, מסכום לא ידוע.

לסיכומם של דברים, הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת בזאת ותביעתו של המשיב נדחית בזאת.

הדיון שנקבע ליום 21.8.19 מבוטל בזאת.

אך מאחר ומדובר בהליך בבית משפט לתביעות קטנות בו הצדדים אינם מיוצגים ואינם בעלי הכשרה משפטית, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ט, 22 יולי 2019, בהעדר הצדדים.