הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון ת"ק 67144-03-19

לפניי
כבוד ה רשמת הבכירה דליה אסטרייכר

תובעת

גילי חגי

נגד

נתבעת

נס 70 בע"מ

פסק דין

לפני תביעה לביטול עסקה, שעניינה ה זמנה למתן שירותי שיווק ופרסום עסקה של התובעת.

לא הייתה מחלוקת כי התובעת, אחות מוסמכת העובדת כקוסמטיקאית ומטפלת ברפואה סינית ואשר בבעלותה קליניקה התקשרה עם הנתבעת בהזמנת עבודה למתן שירות שיווק ופרסום לעסקה וזאת לאחר שנציג הנתבעת מר משה זוארץ פנה אלייה, באמצעות הפייסבוק, והציע לה לקיים פגישה ע ל מנת שיוכל לשווק את העסק של התובעת באופן טוב יותר . לטענתה של התובעת , כאשר נפגשו התובעת ומר זוארץ הוא ה בטיח לה כי יביא לפריצת דרך עסקית משמעותית ויביא לגידול הלקוחות והגדלת הרווחים בעסק , עוד נאמר לתובעת כי נציג הנתבעת מומחה בשיווק דיגיטלי ובאמצעות הפרסום שיכיל על העסק האמור יגיעו אל התובעת לעסקה 2-3 לקוחות בשבוע וכי יקים עבורה אתר אינטרנטי שיועבר בכל חודש למספר רב של חברות וועדי עובדים עמם הוא בקשר. לטענת התובעת, נוכח הבטחות אל ו חתמה על הזמנה עם מר זוארץ אשר שולמה תמורתה. לטענת התובעת, הנתבעת לא עמדה בהסכם ואף לא לקוח אחד הגיע לקליניקה, עסקה של התובעת לא קודם, לא הוקם אתר אינטרנט עסקי וממילא התובעת לא קיבלה שירות כלשהו מטעם הנתבעת אלא הפסד ועוגמת נפש רבה. התובעת, ביקשה לבטל את ההסכם אלא שהנתבעת סרבה ומכאן תביעה זו. במסגרת הדיון שהתקיים לפני התברר בדיעבד כי התובעת ביטלה 2 שיקים אשר הוגשו לביצוע בלשכת הוצאה לפועל ונגבו ממנה לאחר שלא הוגשה התנגדות.

הנתבעת מכחישה את המיוחס לה בכתב התביעה. לטענת מר זוארץ שהעיד מטעמה, הנתבעת מנהלת ומפעילה את אתר האינטרנט "פשוש פרמיום"- אתר הטבות והנחות המוכר וידוע בקרב עובדי החברות המובילות בארץ ובאמצעותו נחשפים עסקים חדשים וותיקים למאות אלפי עובדים בקרב חברות המובילות במשק. עוד טוענת הנתבעת כי ביום 2.5.2018 נחתם בין בצדדים הסכם במסגרתו התובעת הייתה מעוניינת במסע פרסום. לטענת הנתבעת, טענותיה של התובעת משוללות כל יסוד וכי בחרה לטעון כל ט ענה אפשרית על מנת להביא לביטול ההתקשרות בין הצדדים משום שבית העסק של התובעת נסגר וברצונה להפסיק לשלם את התמורה ה מגיעה לנתבעת ולא מכל סיבה אחרת שמקורה באופן התנהלות הנתבעת . לטענת מר זוארץ, לא הובטח לתובעת אתר עסקי, כי ישודרג ביצועי עסק התובעת, כי עסקה של התובעת יופיע בעמוד הראשון בגוגל וממילא לא ניתנה כל התחייבות להצטרפות לקוחות. לטענת נציג הנתבעת, התחייבותה כלפי התובעת היא לפרסם את עסקה של התובעת באתר האינטרנט שלה תוך מתן הנחות או הטבות לעובדים ולחברות החשופים לאתר כפי שתציע התובעת ולא מעבר לכך. לגופו של עניין, התחייבות זו בוצעה בפועל, הנתבעת העלתה באתר "פשוש פרימיום " דף המתאר את פעילות עסקה של התובעת והטבות למבקשים להשתמש בשירותיה תוך שעמוד זה חשוף לכל החברות והעובדים המנויים אליו וממילא כי הנתבעת עמדה בכל התחייבויותיה בהתאם להסכם.

עיון בטופס הזמנה וסיכום חוזה ההתקשרות שצורף לכתב ההגנה מעלה כי העסקה בין הצדדים נחתמה לתקופה של 12 חודשים כאשר על התובעת לשלם לנתבעת סך 900 ש"ח כפול 12 חודשים ( סה"כ 10,800 ₪). לא הייתה מחלוקת כי התובעת ביקשה לבטל את ההתקשרות עם הנתבעת בחודש אוגוסט 2018 היינו כ- 4 חודשים לאחר תחילת ההתקשרות.

כמו כן, עיון בטופס הזמנה האמור מעלה כי הנתבעת התחייבה לפרסם את עסקה של התובעת באתר האינטרנט המופעל על ידה כאשר במסגרת זו לתובעת מוקם דף על אודות פרטי העסק והטבות שבו. חרף טענות התובעת, לא מצאתי בהסכם בין הצדדים אינדיקציה כלשהי להתחייבות הנתבעת למינימום פניות מטעם לקוחות בחודש, הקמת אתר אינטרנט וכדומה. הגם שטענה התובעת כי הובטחו לה בעל פה הבטחות על יד נציג הנתבעת הרי שהבטחות אלה לא בא זכרם בהסכם שבין הצדדים ולא מצאתי לעדיף בעניין זה את טענות התובעת על פני טענות נציג הנתבעת.

כמו כן, עיינתי באותן פעולות ופרסומים שביצע נציג הנתבעת על מנת לפרסם ולקדם את עסקה של הת ובעת. התרשמתי כי בהתאם להתחייבות הנתבעת עסקה של התובעת פורסם באתר הנתבעת. שלל הפרסומים שצורפו לכתב ההגנה מדברים בעד עצמם. נציג הנתבעת הציג לבית המשפט, במסגרת הדין שהתקיים, כי דף עסקה של התובעת עדיין קיים באתר ומפורסם בו.

בנסיבות אלה, הרי שלא מצאתי כי הנתבעת מצדה הפרה התחייבות כלשהי כלפיי התובעת.

יחד עם זאת, נתתי דעתי לפרק הזמן הממושך של חוזה התקשרות- 12 חודשים ולכך כי ההסכם נעדר התייחסות לאפשרות ביטולו וממילא לטענת נציג הנתבעת כי לא ניתן לבטל ו.

כל הסכם צריכה להיות בו האפשרות לבטלו.
התחייבות לשנה היא התחייבות לפרק זמן משמעותי ואין למנוע צד מביטול עסקה לתקופה שכזו וזאת בשים לב למועד בו מתבקש ביטול, סיבת הביטול, ומהות השירות.
אני מקבלת את טענת נציג הנתבעת כי מרב העבודה בסוג השירות שהעניק לתובעת נעשתה בשלב הראשוני, אז למעשה , הוקם באתר הנתבעת עמוד בדבר עסקה של התובעת ולכך כי מ עת לעת עמוד זה נדרש לעדכון נוכח ההנחות והטבות שהייתה אמורה התובעת להעניק. יחד עם זאת, לא יעלה על הדעת כי לקוח המתקשר בהסכם למשך שנת שירות ולאחר חודש מבקש לבטל אותו יאלץ לשאת בכל סכום החוזה כאילו ניתן לו שירות לשנה וממילא על הנתבעת לשכלל במסגרת ההסכם תנאי ביטול ששיקפו את כימות עבודתה ומתן שירותה אל מול הימשכות העסקה על כל המשתמע מכך.

בהינתן כי לא מצאתי כשלים כלשהן בהתנהלות הנתבעת או חריגה מהתחייבותה כלפי התובעת ובהינתן כי התובעת השתמשה בשירותי הנתבעת כ-4 חודשים עובר לבקשת הביטול (היינו כשליש מתקופת החוזה חלף) הרי שעל התובעת לשלם בגין ארבעה חודשים אלו. בהינתן כאמור כי מצאתי לקבל את טענת נציג הנתבעת כי העבודה המשמעותית מתבצעת בתחילת הדרך בו הקים למעשה את דף עסקה של התובעת באתר הנתבעת הרי שמצאתי לזכות את הנתבעת ב-20% נוספים וממילא על ה תובעת לשלם לנתבעת סך של 60% מעלות העסקה.

בהתאם לכך ובהינתן כי סכום עסקה עמד על 10,800 ₪. אני מחייבת את הנתבעת להשיב לתובעת סך של 4,320 ₪ סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה מיום השת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בנסיבות, אין צו להוצאות.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, תוך 15 ימים, לבית המשפט המחוזי מרכז- לוד.

ניתן היום, י"ז שבט תש"פ, 12 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.