הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון ת"ק 52869-06-18

בפני
כבוד ה שופט גיא שני

התובע

אלי צביק

נגד

הנתבעת
בזק בנלאומי בע"מ

פסק דין

1. לפניי תביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות. עניינה של התביעה: התקשרות בין הצדדים לאספקת "שירותי אירוח" בחוות השרתים של הנתבעת.

2. מטענות הצדדים ומהחומר שלפניי עולה כי בחודש מרץ 2018 התקשרו הצדדים בהסכם אשר לפיו תספק הנתבעת לתובע שירות של אירוח שרת U1 ברוחב פס של עד 1 ג'יגה בחוות השרתים בברקת. על-פי ההסכם קיימת תקופת התחייבות מינימלית של 12 חודשים. התובע טוען כי הנתבעת לא סיפקה את השירות המובטח, היו תקלות ו"נפילות" חוזרות של החיבור לאינטרנט , והוא אולץ – כלשונו – לרכוש ציוד נוסף שאף-הוא לא סייע בפתרון הבע יה. לפיכך הודיע התובע לנתבעת כי הוא חפץ לבטל את ההתקשרות, ובתביעה שלפניי הוא עותר לקבל החזר של הסכום ששילם (2158 ₪) וכן להורות על הפסקת החיובים החודשיים . הנתבעת מצדה טוענת כי השירות סופק כדבעי בהתאם למה שהוזמן, ו כי כאשר התובע פנה וביקש להגדיל את המהירות מעבר ל- 1 ג'יגה , הובהר לו שלשם כך יש להתחבר לחוות השרתים באמצעים אופטיים מיוחדים. הדבר מצריך רכישת שני רכיבי חיבור ("ג'יביקים"), אלא שהתובע – כך טוענת הנתבעת – רכש את אחד החיבורים מצד ג' בעלות נמוכה, ועקב כך לא התאפשר להגדיל את המהירות ל- 10 ג'יגה. עוד מדגישה הנתבעת את תקופת ההתחייבות הנקובה בהסכם, שהתובע היה מודע לה היטב.

3. היום התקיים דיון במעמד הצדדים. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר שלפניי, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות . בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, אנמק את פסק-הדין בצורה תמציתית.

4. ראשית יש לציין כי התובע לא טען בכתב התביעה, או בדיון היום, כי הנתבעת מנועה מכוח הדין לקבוע בהסכם תקופת התחייבות (אם כי צירף לכתב התביעה כתבה בעניין ביטול קנסות היציאה בענף התקשורת) . התובע מיקד את טענותיו בכך שהנתבעת לא סיפקה את השירות שהובטח, כלומר הפרה את ההסכם עמו. הנתבעת מצדה הבהירה בכתב ההגנה כי השירות הנדון אינו בא בגדרי הוראות חוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב-1982, שעניינן הגבלה על תקופת התחייבות בהסכמי התקשרות של בעל רישיון . בפסיקה אכן מצאתי עיגון לפרשנות זו (ראו ניתוח בתא"מ (של' ת"א) 51693-02-13 בזק בינלאומי בע"מ נ' אקספים בע"מ (27.3.2014)). אין בנתונים ובראיות שלפניי כדי לבסס מסקנה משפטית בדבר תחולת הוראות חוק התקשרות לגבי ביטול הסכמי התקשרות במקרה דנן .

5. אפנה אפוא ל בחינת טענתו של התובע כי הנתבעת לא סיפקה את השירות בהתאם להסכם. טענה זו, לדידי, לא הוכחה. ראשית, אין ספק כי התובע לא היה שבע רצון מהשירות שקיבל בחוות השרתים , אולם מכאן בלבד אין לגזור שהנתבעת הפרה את התחייבותה לפי ההסכם. שנית, לא הובאה לפניי חוות דעת או עדות של בעל מקצוע שיש בה כדי לתמוך בטענותיו – ולעיתים בהשערותיו – של התובע בדבר כשלים טכניים הקשורים בהתנהלות הנתבעת, "חוסר מקצועיות של הטכנאים", "פתרונות לא תקינים", "האופטיקה שהם חיברו, אני חושב שהם הפכו", "הכניסו כבל לא מתאים" וכדומה. כאן המקום להדגיש כי הנתבעת, באמצעות איש המכירות מר שמונר, טוענת כי רכיבי השירות והצעת המחיר הוגדרו בהלימה לצרכים שהציג התובע. טענה זו לא נסתרה, ולא הוצגה בהליך שלפניי תשתית ראייתית לקבוע כי התובע הוטעה בכל הנוגע להתאמת השירות לצרכיו. לאחר מכן , בעקבות פניותיו של התובע לנתבעת, הוצע לו למעשה "שדרוג" הכרוך בתוספת תשלום (שימוש באמצעים אופטיים) . התובע, כך מתברר, הסכים לפתרון שהוצע שהרי אין חולק כי רכש רכיבי חיבור לצורך יישומו; אולם, את אחד ה"ג'יביקים" רכש התובע עצמאית במחיר מוזל ( כפי שאישר בעדותו). לטענת הנתבעת, זו הסיבה לכך שלא התאפשר לממש את השדרוג ( ועוד טוענת הנתבעת לבעיה בכרטיס הרשת שבו השתמש התובע). על-פי החומר שלפניי אין בידי לשלול את טענות הנתבעת בעניין זה, ואין בידי לקבוע ממצא מבורר לגבי סיבת התקלות – ככל שהיו . עובדה זו עומדת לתובע לרועץ שכן הוא שנושא בנטל ההוכחה בהליך זה. שלישית, התובע טוען כי בינתיים עבר לחברה אחרת והבעיות – נעלמו. יתכן שכך הדבר, אולם לא הוצגו לפניי נתונים כלשהם לגבי מהות וטיב ההתקשרות עם החברה האחרת, ואין בעצם טענתו של התובע שכעת "הכל עובד" כדי ללמד על כך שהנתבעת הפרה את ההסכם עם התובע באופן המקים עילה לביטולו. רביעית, טענתו של התובע בכתב התביעה, כי נציג הנתבעת הבטיח ש"לא בעיה לצאת מההסכם אם זה לא עובד כמו שצריך", עומדת בסתירה להסכם הכתוב; הנתבעת מכחישה טענה זו מכל וכל (ולמעשה התובע לא חזר על הטענה בדיון היום).

6. יוּער כי "גרף התעבורה" שהציג התובע (ת/1) לא השלים את התשתית העובדתית והראייתית הדרושה להוכחת עילת התביעה, וכששאלתי מה משמעות ההערה "הנפילות עקב הגנה עם הפורט", המופיעה ב- ת/1 , הצדדים לא ידעו להסביר.

7. לאור האמור, ועם כל ההבנה לתחושותיו של התובע, אין בידי לקבוע כי הוכחה עילת התביעה. בה בעת אציין כי לנוכח חוסר שביעות הרצון של התובע מהשירות וה תקופה הקצרה שבה השתמש בחוות השרתים, ולאור העובדה שהנתבעת – כפי שרשמה בהתכתבות שצורפה ל כתב התביעה – "רואה בשביעות רצון לקוחותיה כנושא בעל חשיבות ראשונה במעלה" – ראוי כי הנתבעת תשקול אם יש מקום לעמוד על המשך התשלומים לפי ההסכם ו על הגשת תביעה בגין חוב נטען. מכל מקום, אני מבהיר בזאת כי אין לראות בפסק-דיני משום מעשה בי-דין בכל התדיינות אחרת בין הצדדים, וזאת במיוחד לאור העובדה שהכרעתי במסגרת הליך זה של תביעה קטנה נשענת על היעדר ראיות מספיקות להוכחת טענות התובע, להבדיל מקביעות עובדתיות פוזיטיביות.

בכפוף לאמור לעיל, התביעה נדחית. בנסיבות העניין לא ראיתי ליתן צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז תוך 15 ימים.

ניתן היום, כ"ב שבט תשע"ט, 28 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.