הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון ת"ק 49061-03-21

לפניי
כבוד ה רשמת הבכירה דליה אסטרייכר

התובעת

אינגה קרסילניקוב

נגד

הנתבע
לירן אביאני

פסק דין

לפניי תביעה לפיצוי התובעת בגין נזקים, שנגרמו לרכבה כתוצאה מתאונה שאירעה לה עם רכב הנתבע ביום 13.10.2020 ברחוב השייטים בשכונת נווה ים בעיר ראשון לציון.
טענות הצדדים:
התובעת טענה כי הגיעה בבוקר ה 14.10.2020 לרכבה שחנה ברחוב השייטים, בשכונת מגוריה. היא מצאה את הפגוש האחורי של רכבה מפורק על הרצפה ועל השמשה הקדמית של הרכב מצאה פתק, בו נרשם כי פגע ברכבה, רכב הנתבע. התובעת הלכה עם הפתק למשטרה והגישה תלונה. בנוסף חיפשה היכן בשכונה יש מצלמות אבטחה והשיגה סרטון וידאו שצולם על ידי מצלמת אחד הבתים שתיעד את האירוע. ביום 15.10.2020 הגיעה התובעת לביתו של הנתבע, שם התברר כי אחיו הוא שנהג ברכב ונטען לפניה כי יש מצלמה ברכב הנתבע. כשביקשה התובעת לראות את הצילום, גורשה לטענתה מהבית. בנוסף סרבו בעלי הבית לתת לתובעת את פרטי פוליסת הביטוח והתובעת נאלצה לתקן מכיסה את נזקי רכבה. התובעת תמכה תביעתה בהצעת מחיר לתיקון הרכב.
מנגד טען הנתבע באמצעות אחיו, הנהג בעת האירוע, כי אכן חנה שם כמתואר, אלא שלא היה מגע בין הרכבים. עוד טען כי על הרכב שלו, לא הייתה אף לא שריטה. כשנשאל על ידי בית המשפט לגבי המתועד בסרטון מדוע נעצר פתאום באמצע החניה, השיב כי היה בשיחת טלפון. עוד נשאל מדוע יצא מהרכב והסתובב והביט סביבו, לכך השיב כי היה צפוף ודאג שאינו פוגע בכלום ביציאה מהחניה. עוד טען כי אין כל הגיון בנזק הנטען ברכב התובעת, שכן אצלו אין שריטה ויחד עם זאת כל הפגוש אצל התובעת נפגע, נפל וניזוק.
דיון והכרעה:
לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם ועניינתי בתמונות שהוצגו לבית המשפט, כמו גם צפיתי בסרטון המתעד את קרות האירוע, ולאחר ששמעתי את הנהגים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל. ואלו נימוקיי:
אין מחלוקת בין הצדדים כי רכביהם של הצדדים חנו אותו יום במקביל במקום המתואר.
עוד אין מחלוקת כי החניה הייתה צפופה וכי כפי שנראה בסרטון רכב הנתבע מתמרן את כניסתן לאחור.
עוד לא היתה מחלוקת כי בהתאם לסרטון שהוצג רכב הנתבע נכנס לחנייה כאשר לצדו חונה רכב התובעת נהג הנתבע יוצא מן הרכב וחוזר אליו לאחר מספר דקות ויוצא עם הרכב מהחניה כאשר הרכבים שלצדו לא השתנו.
המחלוקת היא על מעורבות רכב הנתבע בפגיעה, שכן גרסותיהם של הצדדים סותרות, התובעת טוענת כי רכב הנתבע הוא האחראי לנזק, בעוד הנתבע טען כי לא היה מגע בין הרכבים, אלא שהתובעת טרחה והגישה סרטון המחזק את גרסתה ואילו הנתבע, על אף שהייתה לו מצלמה ברכב, לא הביא עמו סרטון נגדי ודי לחכימא ברמיזא.
הסרטון שהוצג, הגם שמצולם מרחוק, מעלה כי בעת כניסתו לאחור קיים רגע שבו נעצר ומשתהה רכב הנתבע. כמו כן בעת יציאה לאחר מספר דקות מהחנייה חל ק מרכבה של התובעת נופל על הכביש לא לפני ש עובר ליציאה נראה נהג הנתבע עושה סיבוב סביב הרכב. אני מוצאת כי הצורך ללכת לבדוק סביב הרכב מקורו באותה פגיעה שביצע רכב הנתבע ברכב התובעת.
ההתנהלות של נהג הנתבע, העולה מן הסרטון, לפיה נעצר באמצע החניה, מסתובב סביב הרכב, בוחן ובודק, מתיישבת יותר עם גרסתה של התובעת.
עיון בסרטון מעלה כי מיד עם יציאתו מן החניה קיימת התגודדות אנשים סביב מקום החנייה שהתפנה – נוכח החלק שנפל.
בנסיבות אני קובעת כי נהג רכב הנתבע הוא אשר אחראי לקרות התאונה.
באשר לנזק- הנזק הנטען ברכב התובעת גובה בהערכת המוסך אליו פנתה. לא הוגשה הערכה נגדית וממילא הערכה זו לא נסתרה. התובעת הצהירה כי הרכב תוקן אלא שאינה מוצאת את הקבלה בדבר התיקון. הכלל הוא כי מרגע שתוקן הרכב הרי שהשיפוי בגינו יבוצע על פי התשלום בפועל. על התובעת להציג אינדקציה כאמור לתשלום. בנסיבות אלה אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 2,766 ₪ וזאת בכפוף לאסמכתא בדבר התשלום ששולם בגין התיקון. די בהצגת העתק קבלה לצורך/ אישור המוסך המטפל בדבר התיקון בעלות האמורה. עוד אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 500 ₪ בגין הוצאות משפט. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה עד ליום התשלום בפועל.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, תוך 15 ימים, לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.
ניתן היום, ז' כסלו תשפ"ב, 11 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.