הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בקריות ת"ק 63629-12-17

בפני
כבוד ה רשם בכיר נדים מורני

תובעים

1.דוד אנדור
2.ינקה דוד
3.רון ורטיס
4.מלכה ורטיס
5.גידו שניידר
6.ריטה שניידר
7.סרגיו סגל
8.פאני סגל
9.מיכאל גבריאלי
10.פנינה גבריאלי
11.יעקב אבירם
12.רודיקה אבירם
13.משה שמו
14.יעקב שמו

נגד

נתבעת

אגם נטו - טיולי הקריות בע"מ

פסק דין

1. 14 תובעים הגישו תביעה קטנה כנגד הנתבעת ע"ס 3,400 ₪, כאשר תובע מס' 1 (להלן: "התובע") הוא לבדו הגיע לדיון, העיד וחקר את נציג הנתבעת.

2. התובע טען בתביעתו כי ביום 13/12/16 הוא פנה אל הנתבעת העוסקת בהסעות והזמין ממנה 2 הסעות עבור התובעים, הראשונה נקבעה ליום 19/12/16, כאשר איסוף התובעים נקבע לשעה 01:00 מאזור הקריות ובהמשך מחיפה לנתב"ג, והשניה נקבעה ליום 26/12/16 מנתב"ג בחזרה כאשר סוכם שההמתנה בנתב"ג תהא משעה 14:00.

3. בהצעת המחיר שהוגשה ע"י הנתבעת, אשר הפכה להיות להזמנה, סוכם שההסעה המוזמנת הינה עבור 14 נוסעים + 14 מזוודות גדולות.
עלות ההסעה לכל כיוון נקבעה ע"ס 950 ₪.

4. התובע העיד כי הסעת ההלוך היתה מוצלחת וכי היא בוצעה באמצעות מיניבוס עם 20 מושבים ואף התובעים שילמו טיפ לנהג המיניבוס.

5. התובעים טענו כי ביום 26/12/16 טיסת החזור נחתה בשעה 14:15 וכי התובעים הגיעו לרכב הנתבעת בסביבות השעה 15:00 ונתגלו להם העובדות הבאות:

א. הרכב שנשלח ע"י הנתבעת אמנם יש לו 20 מושבים, אך לא היה לו נפח איחסון בתא המטען, מאחר והוא היה עמוס בחפצי הנהג (התובעים צרפו תמונות נ/3, נ/4).

ב. התובעים פנו לנהג הרכב בבקשה שיעזור להם בהעמסת המזוודות ברכב והנהג השיב להם שאין זה מתפקידו ושעליהם להעמיס את המזוודות בעצמם.

ג. התובע יצר קשר עם הנתבעת והתלונן על כך שהנהג מסרב לעזור בהעמסת המזוודות וכי אין מקום מספיק למזוודות, ונטען בסעיף 8 כי הוויכוח עם הנתבעת ועם הנהג ארך למעלה משעה.

ד. התובעים נכחו לדעת שאין די ברכב שנשלח כדי לאסוף אותם עם המזווד ות ובאין ברירה עליהם להתפצל.

ה. 6 מהנוסעים המתגוררים בחיפה שכרו מונית תמורת 720 ₪ ונסעו בנפרד ואילו 8 הנוסעים הנוספים המתגוררים בקריות נסעו ברכב הנתבעת.

ו. בדרך חזרה לקריות, התובעים יצרו קשר עם הנתבעת וביקשו להפחית סך 720 ₪ מסך 950 ₪ שסוכם והזדעזעו לשמוע שהנתבעת ביקשה מהנהג לא להמשיך בנסיעה ולהורידם מהרכב במידה ומלוא הסכום המוסכם לא ישולם לו.

ז. התובעים ביקשו מהנהג לנסוע דרך כביש 6 והוא לא הסכים, כפי שלא הסכים לנסוע דרך מנהרות הכרמל.

ח. התובעים טענו כי הגיעו לקריות בסביבות השעה 19:30 במקום 17:00, כפי שצויין בהזמנה.

ט. התובעים תבעו סך 720 ₪ ששולם למונית ועוד פיצוי בגין עוגמת נפש והפסד שעות המתנה והוצאות שכ"ט עו"ד (אשר לא שולם כפי שהתובע העיד).

6. התובע טען בעדותו שהרכב שנשלח ע"י הנתבעת הינו עם 14 מושבים ולא 20 מושבים.

7. נציג הנתבעת מר עזרא אברהם העיד, בין היתר, כדלקמן:

א. גם בנסיעת ההלוך וגם בנסיעת החזור הנתבעת סיפקה לתובעים רכב מדגם מיניבוס עם 20 מושבים, כך שיספיק להסיע 14 נוסעים עם 14 מזוודות גדולות.

ב. מהמידע שהוצג באמצעות הנייד של העד ואשר נמסר ע"י חברת "איתורן" הרכב הגיע לשדה התעופה בשעה 12:55 והמתין לתובעים אשר הגיעו עד אליו בשעה 15:00.

ג. חלק מהנוסעים שכרו מונית מאחר ולא רצו להעמיס את המזוודות לבד או שכמות המזוודות גדלה באופן משמעותי.

ד. המיניבוס הגיע לקריות בשעה 18:23 ולא בשעה 19:30, כפי שנטען ע"י התובעים.

ה. הרכבים של הנתבעת לא אמורים לנסוע בכביש 6 ולא במנהרות הכרמל, כל עוד והדבר לא סוכם מראש עם הנתבעת.

דיון והכרעה:

8. מעדותו של נציג הנתבעת שוכנעתי שהרכבים שסופקו ע"י הנתבעת הינם מדגם מיניבוס עם 20 מושבים.
התמונות שהוצגו ע"י התובע לאותו רכב בנסיעת החזור מעידות בצורה מוחלטת שמדובר במיניבוס עם 20 מושבים ולא ברכב עם 14 מושבים, כפי שנטען ע"י התובע.

9. מיניבוס עם 20 מושבים אמור, לכל הדעות, להספיק להסעת 14 נוסעים עם 14 מזוודות, גם אם נמצאו בתא המטען חפצים אישיים של הנהג.

10. המטוס נחת בנתב"ג בשעה 14:15 והתובעים הגיעו עד לרכב בשעה 15:00, דבר המלמד שלא היה כל עיכוב בהגעת המיניבוס.

11. נמסר ע"י נציג הנתבעת כי נהג המיניבוס הינו אדם מבוגר (בן כ-70) והוא אינו מחוייב לעזור בהעמסת המזוודות וההזמנה לא כללה שירות זה.
12. עפ"י הקבלה של המונית שהוצאה עבור 6 הנוסעים שהתפצלו, היא הודפסה בשעה 18:11, דבר המלמד שהמונית הגיעה לחיפה בשעה 18:11, או לאחר מכן, כאשר הוכח שהמיניבוס הגיע לקריות בשעה 18:23, דבר המלמד שלא היה כל איחור בלתי סביר במשך הנסיעה בחזרה לקריות.

13. ביהמ"ש לא מוצא כל פסול בהתנהגות נהג המיניבוס שלא הסכים לנסוע דרך כביש 6 ודרך מנהרות הכרמל, מאחר והדבר כרוך בתשלום והוא לא סוכם מראש.

14. יש להניח שהבעיה נוצרה כאשר כל זוג ואף יתכן כל נוסע חזר עם מזוודה נוספת עקב הקניות שנעשו בחו"ל.

15. נסיון התובעים לקזז מעלות הנסיעה 720 ₪ מבלי לקבל את הסכמת הנתבעת לכך גם הוא פסול.

16. מעבר לכל האמור, יש לציין שתי עובדות חשובות והן:

א. התובע הגיש תביעה קטנה קודמת בתיק 23072-01-17 בשמו הוא, אשר נמחקה ע"י בית המשפט על מנת לאפשר לו לצרף את יתר הנוסעים וזאת לאחר הגשת כתב הגנה מטעם הנתבעת והתייצבות לדיון.

ב. ביהמ"ש הציע לתובע לקבל מהנתבעת סך 720 ₪ ששולם עבור המונית והוא סירב להצעת ביהמ"ש, על אף הסכמת הנתבעת שקיבלה בכבוד את הצעת ביהמ"ש.

17. כנראה שהתובע סבר שלא יקבל לעצמו כל חלק מסכום ההצעה, מאחר והוא לא נסע במונית והוא עמד על כך שביהמ"ש יפסוק לתובעים את מלוא סכום התביעה.

18. לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה שלא היה לה כל בסיס להגשתה.

19. אני מחייב את התובע מס' 1 (בלבד) לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 500 ₪, אשר ישולם תוך 40 יום מהיום, שאם לא כן, הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לכל אחד מהתובעים ולנתבעת בדואר רשום.

ניתן היום, י"ב אב תשע"ח, 24 יולי 2018, בהעדר הצדדים.