הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בקריות ת"ק 39461-03-19

בפני
כבוד ה רשם בכיר נדים מורני

תובע

יעקב גל

נגד

נתבעת

רכבת ישראל בע"מ

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה קטנה כנגד הנתבעת ע"ס 2,779 ₪.

2. הנתבעת הינה חברה ממשלתית בבעלות מלאה של מדינת ישראל המוסמכת עפ"י דין לתכנן, לבנות, להחזיק ולהפעיל את מסילת הברזל.

3. התובע הינו בן 70 ומועסק מדי פעם כמורה נהיגה ומנהל מקצועי בעיר הבהדים שבדרום.

4. ביום 20/2/19 בשעות הבוקר המוקדמות התובע נסע ברכבת מחיפה מרכז לתחנת באר שבע מרכז, שם המתינה לו הסעה על מנת להעבירו למקום עבודתו.

5. התובע טען בתביעתו כי בעקבות שביתה פראית של נהגי הרכבת, הם אילצו את הנוסעים לרדת מהרכבת בתחנת האוניברסיטה בבאר שבע, שהיא תחנה אחת לפני תחנת המרכז באר שבע והוא נאלץ לשכור מונית עד תחנת מרכז וכשהגיע לשם התברר לו שההסעה עזבה את המקום וכך הוא לא הגיע למקום עבודתו וכתוצאה מכך הוא הפסיד שכר יומי בסך 1,500 ₪ ועוד הוצאות בסך 300 ₪.

6. הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי דין התביעה כנגדה להידחות על הסף, לאור הוראות נוהל פיצוי בגין איחור שנקבע ע"י מנהל מסילת ברזל ארצית (להלן: "הנוהל") ומהנימוק שהאיחור בהגעת התובע ליעדו הינו עקב שביתה פראית של עובדי הרכבת שאינה מזכה אותו בקבלת פיצוי כלשהו.

7. השאלה המחייבת הכרעה בתיק זה הינה: האם מגיע לתובע פיצוי כלשהו, מכח מה ומה סכומו?

דיון והכרעה:

8. הנוהל נקבע מכח תקנות מסילת הברשל ודינו כדין חקיקת משנה מחייבת.

9. בסעיף 1 של הנוהל נקבע:
"הנוהל מתייחס לזכאות לפיצוי בגין איחור רכבת במסילת ברזל ארצית ולשיעור הפיצוי.
נוהל זה והפיצוי לפיו הינם ממצים, בלעדיים, אחידים וידועים מראש לכלל הנוסעים במסילה הארצית. חברת הרכבת לא תישא בכל אחריות, בכל פיצוי נסוף, בכל השבה או בכל זיכוי מעבר לאמור בנוהל זה".

בסעיף 2 של הנוהל נקבעה המטרה לקביעתו שהיא:
"מטרת נוהל זה הינה לקבוע את שיעור הפיצוי שחברת הרכבת תשלם לנוסע בגין איחור רכבת מכל סיבה שהיא."

בסעיף 5 של הנוהל נקבעו תנאי הזכאות ואופן הפיצוי ונקבע שהפיצוי הינו בכרטיס נסיעה אם האיחור שווה או עולה על חצי שעה ובשני כרטיסים אם האיחור שווה או עולה על שעה.

בסעיף 3 של הנוהל נקבע שהנהלת הרכבת תישא בפיצוי לנוסע לפי הנוהל בין שהאיחור נגרם באשמתה ובין שלא באשמתה.

10. מכל האמור ניתן לקבוע שאין הרכבת חבה בכל פיצוי בגין נזקים ישירים או עקיפים לנוסעים מעבר למה שקבוע בנוהל.

11. במקרה שבפנינו, האיחור נבע משביתה פראית של עובדי הרכבת.
מתעוררת השאלה אם השבתת רכבת ע"י עובדיה מזכה את הנוסע הנפגע לפיצוי על הנזקים שנגרמו.
בתיק ת"ד (ת"א) 21198-03-12 נקבע ע"י כב' השופטת שושנה אלמגור כי הכרה בזכות כזו מרוקנת מתוכן את זכות השביתה אשר אין עוררין על כך שהיא זכות חוקתית הראויה להגנה וכשאנו מעמידים על כפות המאזניים כל אחת מהזכויות הנוגדות הללו, לא מן הנמנע שייפסק כי זכות השביתה גוברת.

12. לאור כל האמור לעיל, לא קמה לתובע זכות לתבוע ולקבל מהנתבעת פיצוי מעבר לפיצוי המגיע לו לפי הוראות הנוהל המזכה אותו בקבלת 2 כרטיסי נסיעה מתחנת חיפה מרכז לתחנת מרכז בבאר שבע (לכל היותר).

13. אוסיף שגם מבחינת הגיון והגינות אין לחייב את הרכבת בנזקי מאות נוסעיה בגין הנזקים הישירים והעקיפים שיגרמו להם כתוצאה מכל איחור בגין כל איחור, שאם לא תומר כן, ספק אם תהיה כדאיות כלכלית בהפעלתה.

14. סיכומו של דבר, אני מורה על דחיית התביעה ובמקביל אני מחייב ה נתבעת להמציא לתובע 2 כרטיסי נסיעה מחיפה מרכז ועד לבאר שבע מרכז ללא כל חיוב כפיצוי המגיע ע"פ הנוהל.

15. הצדדים רשאים להשיג על פסק דין זה על ידי הגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום מיום קבלת העתק ממנו .

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לצדדים בדואר רשום ותסרוק את המוצג נ/1 בתיק.

ניתן היום, כ"א כסלו תש"פ, 19 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.