הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בקריות ת"ק 13347-11-18

בפני
כבוד ה רשם בכיר נדים מורני

תובע

ד"ר צבי חי ברנע

נגד

נתבעת
אליאב סוכנויות רכב בע"מ

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה קטנה כנגד הנתבעת ע"ס 22,500 ₪.

2. התובע הינו רופא במקצועו ואילו הנתבעת הינה חברה העוסקת בסחר במכוניות משומשות.

3. בחודש אוגוסט 2018 התובע החליט לרכוש מכונית מיני יד שניה משנת 2018 וקבע לעצמו את מאפייני הרכישה שהם:
יד ראשונה פרטית
ללא עבר תאונתי
במחיר טוב.

4. התובע טען כי מצא באתר יד 2 שתי הודעות על רכב מיני, אחת מראשון לציון והשניה מחיפה. התובע יצר קשר עם האחראים על הרכב שבראשון לציון אשר גילו לתובע שאותו רכב עבר תאונה.
התובע יצר קשר עם הנתבעת לפי הפרסום שבאתר יד 2 ונענה ע"י הנציג ראשון אשר השיב לשאלות התובע שהרכב הינו יד ראשונה בבעלות פרטית שלא היו לו תאונות קודמות .

5. התובע טוען כי כאשר הגיע למשרדי הנתבעת הוא ביקש לראות את הרשיון של הרכב ואז מר רוני הראה לו שטר העברת בעלות ומסר לו כי הנתבעת לא נחשבת ליד נוספת.
נטען כי כאשר מר רוני נשאל מי הבעלים הראשון הוא השיב שאינו זוכר.
באותו יום הרכב נבדק במכון דינומטר ובבדיקה הוברר שהרכב קיבל מכה ורוני הסביר שמדובר במכה קלה ואף העביר לתובע צילומים לרכב לפני תיקונו ובעקבות כך רוני הסכים להוריד את המחיר שנתבקש עבור הרכב מ-108,000 ₪ לסך 105,000 ₪.

6. ביום 20/8/18 נערך ונחתם הסכם בין הצדדים והבעלות ברכב הועברה ע"ש התובע , אולם, ב אותו מעמד לא ניתן היה להוציא רשיון רכב ע"ש התובע.
לאחר השלמת העסקה התברר לתובע שקיים מפתח אחד לרכב וכאשר ביקש מרוני מפתח נוסף, הוא הבטיח לספק מפתח מקורי נוסף , ואם לא, הנתבעת תדאג לשכפל עבורו מפתח מתוחכם, דבר שלא קוים ע"י הנתבעת.
התובע טען כי למחרת רוני העביר לתובע רשיון רכב חדש ואז חשכו עיניו עת ראה שהרכב בעברו מהשכרה.

7. כך התובע מצא את עצמו עם רכב מהשכרה שמחירו עפ"י המירון היה 96,990 ₪, כאשר בפועל נמסר לו שהמחיר הוא 122,000 ₪, ללא מפתח שני ועם בעיות חשמל שנתגלו.

8. הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי מר רוני והבוחן במכון הבדיקה מסרו לתובע שהיתה לרכב תאונה קוסמטית בלבד ללא פגיעה בשלדה או בדפנות.
נטען גם שבטרם החתימה על ההסכם הובר לתובע שמדובר ברכב מליסינג ואף הוצג בפניו רשיון הרכב עליו רשום השכרה/החכר.
מר שגיא אליאב טען בעדותו שלא הובטח לתובע מפתח שני לרכב וטען כי בגין ליסינג יש להפחית 13% ממחיר המחירון וכי המחיר ששולם עבור הרכב 105,000 ₪ הינו אף פוחת מהמחיר גם לאחר הפחתת 13%.

מר שגיא (מנהל הנתבעת) העיד שהתובע קיבל ממנו טופס גילוי נאות והשיב לשאלת ביהמ"ש שהוא חושב שהטופס עונה על דרישות התקנות.
מר שגיא הוסיף וטען כי לאחר שנשמעו טענות מפי התובע הוא הציע לתובע לרכוש ממנו את הרכב בחזרה והתובע לא הסכים לכך.

דיון והכרעה:
טופס גילוי נאות:

9. הוראת סעיף 4(א) לחוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ח -2008 (להלן: "החוק") קובעת:
"לא יעשה עוסק ברכב עסקה בעניין מכירת רכב משומש, אלא אם כן התקיימו כל אלה:

  1. נחתם חוזה בכתב בינו לבין רוכש הרכב.
  2. העוסק ברכב מסר לרוכש הרכב, עד למועד חתימת החוזה ובנפרד מהחוזה, טופס חתום על ידו שמפורסמים בו הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב)."

סעיף 4(ב) לחוק קובע מה יכלול טופס גילוי נאות במדויק והוא יכלול את הפרטים המצוינים בסעיפים (6)-(1) באותו סעיף אשר מהם:
"1. ...
2. שמו המלא של בעל הרכב, מספר הזהות שלו ומענו המלא, היה הבעלים תאגיד – גם את סוג התאגיד מספרו ומענו המלא.
3. מספר הבעלים הקודמים של הרכב וככל הידוע לו – אם הבעלים הקודמים היה חברה שעיסוקה החכר – גם את שמה ומספרה של החברה.
4. פגיעות שנגרמו לרכב, ככל הידוע לעוסק עד למועד מסירת טופס הגילוי.
5. ...
6. ..."

10. הוראת סעיף 5 לחוק קובעת שמי שעובר על הוראות סעיף 4 לחוק דינו קנס פי שבעה מהקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

11. עיינתי בטופס גילוי נאות מיום 20/8/18 שנמסר לתובע לטענת הנתבעת ולא מצאתי בו פרטים כלשהם על הבעלים של הרכב ומספר הבעלים הקודמים ופרטים אחרים נוספים, הכל בניגוד להוראות סעיף 4(ב) לחוק.

12. מעניינת אף יותר תשובתו של מר שגיא אליאב שהופנתה אליו ע"י ביהמ"ש כי לדעתו הטופס שנמסר לתובע עונה על דרישות התקנות!

13. די באמור לעיל כדי לקבוע שהנתבעת לא גילתה את מה שהיתה צריכה לגלות לתובע ובכך גרמה שהוא יסכים להתקשר עמה בחוזה.

14. ביהמ"ש מאמין לעדות התובע אשר לפיה הובטח לספק לו מפתח נוסף לרכב, הבטחה שלא קוימה וקובע כי מחיר המפתח הנוסף הינו בסך 2,500 ₪ + מע"מ, כפי שהתובע נתבקש לשלם (בסה"כ 2,925 ₪).

15. מר שגיא אליאב אף העיד כי עפ"י המחירון של יצחק לוי, ההפחתה בגין היות הרכב מהשכרה/החכר צריכה להיות בשיעור 13%, כאשר השיעור הנ"ל נכון לאדם פרטי ולא החכרה לחברה המחייבת הפחתה בשיעור 21%.

16. התובע דרש בתביעתו סך של 8,000 ₪ משקלול אמת של הרכב, כאשר היה מקום להפחתת 21% מערך הרכב שסוכם עליו מאחר והסכום 105,000 ₪ נקבע תוך הנחה שהרכב הינו יד פרטית, דהיינו, הנתבעת הסכימה להפחתה הנ"ל ללא כל קשר עם ההפחתה של 21%.
ביהמ"ש אינו יכול לפסוק לתובע סכום העולה על סך 8,000 ₪ שנתבע ע"י התובע והוא נפסק לטובתו.

17. לסיכום, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים המפורטים להלן:

א. סך של 8,000 ₪ בגין שקלול מחיר הרכב כפי שהוסבר לעיל.
ב. סך של 2,925 ₪ בגין מפתח נוסף לרכב.
ג. סך של 585 ₪ בגין שכ"ט שמאי.
ד. סך של 1,500 ₪ נוספים בגין אגרת משפט, הוצאות משפט נוספות, יעוץ משפטי, אובדן אחריות מתיקון הרכב במוסך שאינו מורשה, תיקונים שנעשו בסמוך לאחר מכירת הרכב.

18. הסכומים שנפסקו (בסה"כ 13,010 ₪) ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן הם ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

19. הצדדים רשאים להשיג על פסק דין זה על ידי הגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום מיום קבלת העתק ממנו .

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לצדדים בדואר רשום ותסרוק את המוצגים ת/1-ת/3, נ/1 בתיק.
ניתן היום, י"ט תמוז תשע"ט, 22 יולי 2019, בהעדר הצדדים.