הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה ת"ק 47628-10-18

מספר בקשה:7
בפני
כבוד ה רשמת בכירה זהבית אלדר

תובע-נתבע שכנגד

אורי בלק

נגד

נתבעים-תובעים שכנגד

  1. קרן רז
  2. שי רז

החלטה

1. לפניי תביעה כספית לפיצוי התובע מכוח הוראות חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן:"החוק").

התביעה הועמדה על סך של 30,000 ₪, במסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבעים בתשלום פיצוי בגין הודעות אשר נשלחו כפי הנטען על ידי הנתבעים במסגרת קבוצת הווטס-אפ המשותפת של דיירי הבניין בו מתגוררים הצדדים המונה כ-65 דיירים , אשר יש בהן לטענת התובע משום לשון הרע.

2. בכתב התביעה, פירט התובע את המסרונים שנשלחו על ידי הנתבעים וכן פירט באשר לאופן התנהגותם והתנהלותם אשר לשיטתו מקימים לו עילת תביעה כנגדם.
התובע מפרט בכתב התביעה מסרונים אשר נשלחו במועדים 24-25.8.18. כן ממשיך וטוען התובע כי הנתבעים לא הרפו והמשיכו לשלוח לא פחות מ-60 מסרונים בקבוצת הווטס-אפ של הבניין.

3. בנוסף טוען התובע בכתב התביעה לאירוע מיום 1.9.18, במהלכו צעקו אליו הנתבעים בעת ששהה במרפסת ביתו, אמירות אשר אף בהן יש משום לשון הרע. כפי טענת התובע אירוע זה תועד ותומלל בנספח 8 לכתב התביעה, וכן מציין כי הסרטון יוצג בפני בית המשפט במהלך הדיון.
בהמשך טוען התובע לאיומים ולאמירות מבזות נוספות שהשמיעו לעברו הנתבעים אשר אף לגביהם צורף תמלול הקלטה כנספח 9 לכתב התביעה.
בנוסף טוען התובע כי הנתבעים הגישו כנגדו לבית המשפט צו למניעת הטרדה מאיימת , אשר נדחה בהחלטה מיום 12.9.18, אלא שלאחר הגשת הבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת , פנו הנתבעים למספר דיירים בבניין והודיעו לה ם כי הוציאו כביכול צו הטרדה מאיימת כנגד התובע. בכך ביקשו הם לטענתו להציגו כאדם מאיים ולהשחיר את דמותו בפני אחרים.
לטענתו, גם כיום הנתבעים ממשיכים ופונים לדיירים בבניין בדברי בלע על התובע ושולחים הודעת ווטס-אפ לדיירים רבים. (צורפו כנספחים 11 לכתב התביעה).

3. הנתבעים הגישו כתב הגנה אשר מתפרש על פני 141 עמודים (כולל נספחים). בנוסף הוגשה על ידם תביעה שכנגד אותה העמידו ע"ס 33,500 ₪.
במסגרת כתב ההגנה מתייחסים הנתבעים לכל אחד מהאירועים הנטענים בכתב התביעה ומפרטים לעניין כל אחד מהם את ההגנות הקבועות בחוק העומדות להם לטענתם.
במסגרת כתב התביעה שכנגד מתייחסים הנתבעים לשלושה אירועי פרסום שונים המקימים כפי הנטען עילה לפי חוק איסור לשון הרע כנגד התובע : פרסום בדבר תלונות שווא במשטרה; פרסום בנוגע לארובה של הקמין; פרסום בנוגע לחוג בית.
בנוסף הגישו הנתבעים לתיק הודעות לפיהן הגישו תביעה כנגד התובע למפקחת על רישום המקרקעין ביום 4.12.18 בגין פעולות שבוצעו על ידו במסגרת תפקידו כיו"ר נציגות הדיירים, וכן תביעה נזיקית כנגד אמו של התובע בגין אירוע תקיפה שארע כפי הנטען באולם בית המשפט.

4. לאחר בחינת החומר המצוי בתיק ועל מנת לבחון התאמת ההליך לבית משפט זה, התבקשו הצדדים בהחלטתי מיום 30.12.18, ליתן עמדתם להעברת הדיון בתביעה לבית המשפט השלום. כן נתבקשו הצדדים לפרט רשימת חומר הראיות והעדים מטעמם.

5. במסגרת הודעות שהוגשו מטעם הצדדים בזיקה להחלטתי הנ"ל , הודיע התובע כי במסגרת ראיותיו הינו מבקש להציג סרטונים והקלטות, וכן להעיד עדה מטעמו אשר היתה עדה לאמירות הנתבעים המפורטות בכתב התביעה. הנתבעים מצדם הודיעו כי כי בכוונתם להציג תמונות מחבלתה של הנתבעת וכן את כתב התביעה שהוגש כנגד אימו של התובע. כן הודיעו כי בכוונתם להביא עורך דין כעד מטעמם אשר מכיר מקרוב את האירועים נשוא התובענה. הנתבעים עתרו להותרת התיק בבית המשפט לתביעות קטנות.

מסקנות:

5. לאחר עיון בכתבי הטענות ובכלל האסמכתאות שהוגשו, סבורה אני כי אין מדובר בתביעה שמקומה להישמע בבית משפט לתביעות קטנות וזאת לאור ריבוי הטענות ומורכבותן המצריכות בירור, הן עובדתי והן משפטי, וזאת בטרם הכרעה בתובענה לגופה.

ולהלן נימוקיי:

6. סעיף 60(ב) ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 קובע:

"בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה-שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות".

השיקולים להעברת דיון מבית המשפט לתביעות קטנות לבית משפט השלום נקבעו בפסיקה ענפה. גישות שונות בענין זה פורטו, בין היתר, בבר"ע (מחוזי י-ם) 525/04 קורן ואח' נ' עיריית ירושלים (14/04/05).

ההכרעה, האם התיק מתאים לדיון בבתי המשפט לתביעות קטנות, מבוססת גם על מטרת הקמת בית משפט לתביעות קטנות וכפי שנקבע ברע"א 292/93 סרבוז נ' ע. אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177, 189-191 (1994) :

""הדרך שנקבעה בחוק שיפוט בתביעות קטנות הייתה לתקוף ישירות את הקשיים הכרוכים בפנייה לערכאות. ואכן, פתיחת שערי המשפט בפני 'האזרח הקטן' היתה גם המטרה המוצהרת של החוק כפי שנכתב בדברי ההסבר: 'עיקר הכוונה בהקמת מוסד שיפוטי זה הוא לאפשר לאזרחים, הנאלצים לוותר על תביעותיהם משום ההוצאות הגדולות הכרוכות בכך והטרדה של משך ההתדיינות, להביא תביעות לסכומי כסף קטנים לפני המוסד השיפוטי החדש'".

באמצעות סדרי דיון פשוטים, דיני ראיות "מרוככים" ואגרות משפט נמוכות, מוסד התביעות הקטנות מעניק לציבור פורום נאות לפתרון סכסוכים אזרחיים המערבים סכומי כסף קטנים".

ובהמשך:

"...מוסד התביעות הקטנות לא נוצר מתוך מטרה לפתח שיטת דיון יעילה ומהירה כשהיא לעצמה, כי אם מתוך הרצון לסייע לאזרחים ולצרכנים הקטנים להביא את עניינם לפני ערכאה שיפוטית. אלא שכדי להשיג את המטרה הסופית יש הכרח בצמצום הדרישות הפורמאליות ובפישוט ההליכים המקובלים בערכאות השיפוט הרגילות. אמור מעתה: אם כי הליכי דיון מהירים, זולים ובלתי פורמאליים אינם תכליתו של מוסד התביעות הקטנות, יש לייחס להם חשיבות ראשונה במעלה, באשר בלעדיהם לא ניתן להגשים את התכלית שלשמה נוצר מוסד זה, היא פתיחת שערי המשפט בפני האזרח הקטן".

6. נוכח עמדותיהם וגרסותיהם החלוקות של הצדדים באשר לכלל האירועים המפורטים בכתב התביעה ובכתב התביעה שכנגד והרקע להתרחשות כל אחד מהם, הרי שאת בירור זה לא ניתן לעשות במסגרת דיון בבית משפט לתביעות קטנות.

לא זאת אף זאת – התובע ביקש להציג סרטים והקלטות שברשותו ועל פניו, נראה כי יהיה מקום לאפשר לתובע/נתבע שכנגד לעשות כן. ודוק – שיקול חשוב הוא זכותו המהותית של בעל דין להתגונן כראוי מפני התביעה ואין כל הצדקה לפגיעה בזכות זו.

אי הנוחות אשר יכול ותיגרם למי מהצדדים כתוצאה מהעברת התיק אינה יכולה להוות שיקול בנסיבות העניין.

7. יש להדגיש כי כל אימת שמדובר בתביעה בגין לשון הרע, הרי שדרך כלל מורכבות התביעה מצריכה שמיעת עדים, (במקרה דנן על פי הודעת הצדדים כ-5 עדים ובכללם הצדדים) ובירור מעמיק של טענות הצדדים תוך בחינת האסמכתאות שבידיהם ובנוסף, בחינת הוראות החוק הרלוונטיות, החזקות הקבועות בו וההגנות להן טוענים הצדדים מכוח החוק. יודגש כי אין מדובר בתביעות שהוגשו בתיק דנן באירוע יחיד ספציפי אותו ניתן היה לשקול לברר במסגרת הליך של תביעה קטנה.

8. בתביעות בתיק זה הועלו סוגיות שונות בקשר עם אירועים שונים , בפן העובדתי ובפן המשפטי, אשר חלקן מורכבות ומן הראוי כי תתבררנה במסגרת הליך רגיל ולא במסגרת תביעה קטנה.

אציין, כי התיק מצוי בשלב מקדמי ביותר, טרם התקיים דיון לגופם של כתבי הטענות ונוכח טיבה של המחלוקת והבירור הנדרש, לרבות קיום הליכים מקדמיים – הרי שבמסגרת דיון בבית משפט השלום, יוכלו הצדדים ליטול ייצוג משפטי.

התוצאה:

9. בהתאם לסמכותי לפי סעיף 60 ( ב) ל חוק בתי המשפט נוסח משולב, תשמ"ד - 1984, אני מורה על העברת התיק לבית משפט השלום.

נוכח סכום התביעות הדיון יתקיים בהליך של סדר דין מהיר.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

10. ניתנת בידי הצדדים שהות בת 30 ימים לשלם הפרש האגרה בגין כ"א מהתביעות.

הדיון שנקבע ליום 3.1.19, מבוטל. נוכח סמיכות מועד הדיון תודיע המזכירות דבר החלטתי לצדדים טלפונית.

11. לאחר תשלום הפרש האגרה יועלה התיק בפני המותב שייקבע, לשם מתן הוראות, לרבות התאמת כתבי הטענות להליך של סדר דין מהיר.
נקבע לת.פ. ליום 15.2.19.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ט, 01 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.