הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בעפולה ת"ק 10785-03-18

בפני
כבוד ה שופט העמית יובל שדמי

תובע
פלוני

נגד

נתבעת
צילה אליהו

פסק דין

התובע מספר בכתב התביעה, שביום 16.1.18 טיילה הנתבעת עם כלב , ברשות הרבים, כשהכלב חופשי מרצועה וללא רסן.

הוא מוסיף שכלב הנתבעת קפץ עליו ונשך אותו בכל גופו, ברגלו השמאלית ובידו השמאלית , ועקב כך נזקק התובע לטיפול רפואי.

התובע מבקש פיצוי של 25,000 ₪ בגין האירוע.

הנתבעת טוענת להגנתה שהינה בת 68.

היא מספרת שהאירוע התרחש ביום 16.1.18 כאשר טיילה עם כלב של בנה כשהכלב קשור ברצועה.

היא הוסיפה שבנה עוסק באילוף כלבים והכלב בו מדובר מאולף וממושמע.

היא מספרת שהייתה הכרות קודמת בינה לבין התובע, כאשר הם נפגשו בטיולים בגן הציבורי, כשהתובע מטייל עם כלבו והנתבעת עם כלב שלה, והתובע מידי פעם ליטף את הכלב שלטענתו נשך אותו באירוע נשוא התביעה.

היא מספרת שבמקרה שבו מדובר, הגיע התובע לפארק הציבורי עם שני כלבים והתקרב לעבר הנתבעת כששני הכלבים שלו נובחים לעבר הנתבעת והכלב שלה.

הנתבעת ביקשה מהתובע להתרחק, אך הוא התקרב עם שני הכלבים שלו אותם החזיק ברצועות.

כלבה של הנתבעת ושני הכלבים של התובע החלו להתקוטט, והנתבעת והתובע ניסו להפריד ביניהם והנתבעת אף נפגעה בכף ידה.

כשהופרדו הכלבים, הבחינה הנתבעת בכך שהתובע ניסער , ויש לו שריטה קלה בכף הרגל שהייתה חשופה, אך הוא לא נפגע מעבר לכך.

בהמשך לאירוע, ניסה התובע לסחוט מהנתבעת כסף במהלך 3 ימים.
כאשר נוכח שהנתבעת מסרבת לדרישותיו, פנה התובע למשרד הבריאות, לקופת חולים ולמשטרה, רק ביום 18.1.18 והתלונן שננשך.

בעקבות זאת הוכנס כלבה של הנתבעת להסגר.
הנתבעת ובנה שחשו עקב כך מצוקה , ביקשו מהתובע לבטל את תלונתו והסכימו לשלם לו 700 ₪. התובע ניסה לברר עם גורמי האכיפה, האם חזרתו מהתלונה תגרום לשחרור הכלב מההסגר והתברר שהדבר אינו אפשרי.

בדיון עצמו התרשמתי לרעה מעדות התובע והתרשמתי מאוד לטובה מעדות הנתבעת שהינה אדם מהימן ותם לב.
מעדות התובע התרשמתי כי מדובר באדם במצוקה, חסר עכבות, אשר מנסה להרוויח כסף במרמה מהנתבעת.

התובע סיפר שטייל עם שני כלבים.
בכתב התביעה לא הזכיר זאת.

לטענתו על כך שהנתבעת הגיעה עם כלבים גדולים ומשוחררים, איני מאמין כלל.
איני מאמין לטענתו שהכלב של הנתבעת נשך אותו ברגל וביד.
הוא לא ידע להסביר מדוע בתעודה הרפואית לא נרשם שהוא ננשך ברגל.

הוא לא יכול היה להסביר, מדוע פנה לגורמים השונים רק 3 ימים לאחר האירוע.

בעדות הנתבעת אני נותן אמון מלא. היא סיפרה שטיילה עם הכלב כשהוא קשור ברצועה.
היא סיפרה שהכלבים החלו להילחם ביניהם, ולמחרת בא אליה התובע ודרש 700 ₪ בטענה שננשך על ידי הכלב שלה, אך הנתבעת סירבה לדרישה.

כאשר קיבלה הנתבעת דרישה להכניס את הכלב להסגר, פנתה לתובע עם הבן שלה, שהתחנן בפניו למנוע את ההסגר של הכלב.

התובע אמר להם אז, שהוא מוכן לכך תמורת תשלום של 700 ₪, וכאשר הסכימה לכך הנתבעת בשל הצער על הכלב, טלפן התובע לאחראים על ההסגר וביקש לבטל אותו, אך נכשל בכך.

התובע אישר שדיבר עם גורמי האכיפה של ההסדר וביקש לבטל את התלונה, וטען שעשה זאת משום שאמא שלו ביקשה ממנו.

הוא הכחיש את הטענה, שעשה זאת בעקבות הסכמה על תשלום של 700 ₪.

כאמור לעיל, הגעתי למסקנה שגרסת התובע שקרית ונועדה לנסות ולקבל במרמה כסף מהנתבעת.

אני מאמין לנתבעת בדבריה שההליך המשפטי גרם לה עוגמת נפש גדולה.

הנסיבות האמורות לעיל, מצדיקות ומחייבות הטלת הוצאות כבדות על התובע כפיצוי לנתבעת וכהרתעה לתובע ולרבים .

התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת בתוך 30 יום הוצאות בסך 5000 ₪, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתן היום, כ"ח אייר תשע"ח, 13 מאי 2018, בהעדר הצדדים.