הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בעפולה ת"ק 10027-05-16

בפני
כבוד השופט סאמר ח'טיב

תובע

דמיטרי דומבה

נגד

נתבעות

1.מכללת נצרת עילית-יזרעאל ע"ש מרדכי(מוטקה)
2.מדינת ישראל - משרד הכלכלה

פסק דין

1. בתביעה שלפניי עותר התובע לקבלת פיצויי בגי ן הפרת הסכם, שעניינו קורס CNC- מפעיל ומתכנת, איליו נרשם התובע אצל הנתבעת 1 (להלן "ההסכם הנ"ל").

תמצית טענות התובע:
2. התובע נרשם אצל הנתבעת 1 לקורס CNC מפעיל ומתכנת בעלות של 11,500 ₪.
לאחר סיום הקורס שהיה שנתי וארך חודשיים יותר מהמתוכנן, הודיעה הנתבעת 1 לתובע, חודש מראש, כמתחייב מההסכם הנ"ל, כי המבחן הממשלתי יתקיים ב שני מועדים, הראשון ביום 17.01.16 והשני ליום 18.02.16. (להלן: "המבחן הנ"ל")

3. בעקבות הודעת הנתבעת 1 הנ"ל, הזמין התובע, לו ולבת זוגו חופשה בחו"ל, לשבעה ימים החל מיום 22.02.16 ועד ליום 01.03.16. ההזמנה כללה שני כרטיסי טיסה לחו"ל, שהייה במלון וכן שני כרטיסי מופע בתיאטרון. (להלן החופשה הנ"ל).

4. ביום 17.02.16 הגיע התובע לכיתת הבחינה, אך נדהם לגלות כי הבוחנים מטעם הנתבעת 2 לא הגיעו, ועל כן לא התקיים המבחן הנ"ל באותו היום.

5. התובע טוען כי הנתבעות הטיחו האשמות, האח ת בשנייה, בנוגע לאי התייצבות הבוחנים ודחיית מועד המבחן הנ"ל .

6. לאחר מכן, יידע התובע את הנתבעת 1 אודות החופשה הנ"ל, וביקש לקבוע מועד חלופי למבחן הנ"ל, לאחר שובו מחו"ל, קרי אחרי 01.03.16.
חרף בקשתו הנ"ל הודיעה לו נציגת הנתבעת 1, עוד באותו היום , כי המבחן הנ"ל נדחה לימים 22.02.16 ו' 23.02.16. (להלן: "המועד החלופי")

7. מששב התובע על הודעתו בדבר שהותו בחו" ל במועד החלופי, הציבה נציגת הנתבעת 1 בפניו
שתי אופציות, הראשונה לדחות את החופשה הנ" ל ולהבחן במועד החלופי, והשנייה
להבחן עם קבוצה נוספת, בעוד חודשיים , כשהמועד המדויק למבחן, לפי אופציה זו, טרם
נקבע.

8. בשל עומס בעבודה ותנאי ימי החופשה שלא נוצלו לרבות אי הסכמת המעביד להיעדרות נוספת, נאלץ התובע לממש את האופציה הראשונה , קרי לדחות את החופשה הנ"ל ולהבחן במועד החלופי. התובע מדגיש כי בנסיבות העניין האופציה השנייה כלל לא התאימה.

9. כך מצא התובע את עצמו פועל להקטנת נזקיו, שינה את מועד הטיסה בהתאם, ביטל את ההזמנה במלון וכן את כרטיסי המופע בתיאטרון.
כתוצאה מכך נגרמו לתובע הנזקים כדלקמן:
א. תשלום קנס בגין דחיית מועד הטיסה בסך של 936 ₪.
ב. תשלום בגין ההבדל בתעריפי הטיסה המקורית למועד הטיסה החדש בסך של 546 ₪.
ג. תשלום עבור יומיים לבית המלון (דמי ביטול מינימאליים) בסך של 350 ₪.
ד. תשלום עבור כרטיסי המופע בתיאטרון, שאליו לא הגיעו התובע ובת זוגו בסך של 185 ₪.

10. בנוסף לנזקים הנטענים בסעיף 9 לעיל תובע התובע מהנתבעות פיצויי בגין עוגמת נפש בסך
של 20,000 ₪.

תמצית טענות הנתבעות

11. הנתבעות אינן מכחישות את העובדה כ י הבוחנים לא הגיעו למבחן הנ"ל ביום 17.02.16 .

12. הנתבעת 1 טוענת כי היא פעלה לפי הנהלים הידועים והמוסכמים עם הנתבעת 2 והגישה לנתבע ת 2 בעוד מועד , טופס (נ'3) אישור פיקוח לקיום בחינה חתום על ידי מפקח המשרד לכלכלה ו בקשה לערוך מבחן בשני מועדים דהיינו 17.02.16 ו' 18.02.16. (להלן: "הטופס הנ"ל") . הנתבעת 1 ביקשה לראות בטופס הנ"ל כאישור הנתבעת 2 לקיום המבחן ה נ"ל במועדים שנרשמו בו, קרי 17.02.16 ו' 18.02.16.
הנתבעת 1 מציינת כי גם היא הופתעה עד מאוד מאי התייצבות הבוחנים ביום 17.02.16, ומדגישה כי אין הדבר באשמתה , אלא באשמת הנתבע ת 2.

הנתבעת 1 עותרת לחיובים נפרדים בינה לבין הנתבעת 2, זאת ככל שבית המשפט יחייבה בסכום כלשהו.

13. ביחס לתובע טוענת הנתבעת 1 כי היא העמידה לרשותו האופציה להבחן לאחר חזרתו מחו"ל, ובכך לא היה נגרם לו כל נזק , אלא שהתובע ומשיקולים השמורים אתו, בחר להתייצב למבחן ביום 22.02.16, ועל כן אין לתובע אלא להלין על עצמו.

14. הנתבעת 2 טוענת כי הטופס הנ" ל שנשלח אליה על יד הנתבעת 1, אינו מהווה אישור לקיום המבחן הנ"ל במועדים הנקובים בו, אלא שמחובתה של הנתבעת 1 לבדוק מול ה ולוודא מתי מתקיים המבחן. הנתבע ת 2 מדגיש ה כי המועדים הנקובים בטופס הנ"ל , מעולם לא אושרו על ידה.
לדדי הנתבעת 2, אם הנתבעת 1 הייתה פועלת בהתאם למוטל עליה ובודקת מולה , אודות מועד המבחן, לא הייתה הנתבעת 1 מזמינה תלמידיה למ ועד שמעולם לא אושר.

15. יצוין ויודגש כי הנתבעת 2 מאשרת קבלת הטופס הנ"ל ומשלחו לחברת סיסטם, אשר נותנת לנתבעת 2 שירות תפעול מערך הבחינות המעשיות וכי כבר ביום 05.02.16 קבעה חברת סיסטם הנ"ל מועדי בחינות שונים מהמועדים שהנתבעת 1 הזמינה במסגרת הטופס הנ"ל.

עוד מאשרת הנתבעת 2 כי בשל עומס עבודה רב, לא נשלחה על ידה הודעה לנתבעת 1, בדבר מועדי הבחינה שנקבעו לנתבעת 1, ואשר שונים מאלה אשר הוזמנו על ידה בטופס הנ"ל, כאמור.

דיון והכרעה

16. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך
חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, תוך שאני לוקח
בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים,
הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל כנגד שתי הנתבעות.

אנמק להלן מסקנתי זו:

17. אני קובע כי הנתבעת 1 הפרה את ההסכם הנ"ל, עת הזמינה את התובע למבחן הנ"ל ביום 17.02.16, אליו הגיע התובע, אך לא הבוחנים.
אני קובע עוד, כי היה על הנתבעת 1 לוודא מול הנתבעת 2, אם המועדים הנקובים בטופס
הנ"ל מאושרים על ידה, וזאת בטרם תזמין את התובע למבחן הנ"ל, דבר שיכל למנוע את
הפרת ההסכם מטעמה.

18. באשר לנתבעת 2, אני קובע כי לאור מערכת היחסים וההסכמים שבינה לבין הנתבעת 1, היה
עליה להודיע לנתבעת 1, מיד לאחר שהדבר נודע לה, קרי ביום 05.02.16, כי ה מועדים המבוקשים על ידה למבחן הנ"ל וכפי שנרשמו בטופס הנ"ל, אינם מאושרים.

19. הנה כי כן, הנתבעת 2 אינה פטורה מאחריות כלפי התובע בגין הנזקים שנגרמו לו, שכן אף היא תרמה, בהתנהגותה הרשלנית שהתבטאה בכך שלא הודיעה לנתבעת 1, כי המועדים המבוקשים בטופס הנ"ל, לא אושרו על ידה, וכי נקבע מועד חלופי למבחן הנ"ל.

20. על קצה המזלג אציין כי אני דוחה את בקשת הנתבעת 1 לחיובים נפרדים.
לא מצאתי במקרה דנן טעם לסטות מיישומו של הכלל "ביחד ולחוד" נוכח הוראתו המפורשת של המחוקק בסעיף 11 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח – 1968.
ראה בהרחבה לעניין זה ע"א 09\7008 אלחלים נגד אלקאדר.

21. זאת ועוד, אני מקבל את גרסת התובע, ולפיה בשל אילוצים הנוגעים לעבודתו, נמנעה ממנו
האפשרות להבחן עם קבוצה אחרת לאחר שובו מחו"ל. ולמעשה בנסיבות העניין נותרה בידו
הברירה היחידה, קרי להיבחן במועד החלופי.

22. לאור קביעתי הנ"ל אני קובע שאין לייחס לתובע כלל אשם תורם .

23. באשר לגובה הנזק הנני מקבל את ראשי הנזק המפורטים בסעיף 9 לעיל, ואשר צויינו בסעיף
14 לכתב התביעה, ולא נסתרו, וקובע כי רשלנותן של הנתבעות הסבה לתובע נזקים כ דלקמן:
א. תשלום קנס בגין דחיית מועד הטיסה בסך של 936 ₪.
ב. תשלום בגין ההבדל בתעריפי הטיסה המקורית למועד הטיסה החדש בסך של 546 ₪.
ג. תשלום עבור יומיים לבית המלון (דמי ביטול מינימאליים) בסך של 350 ₪.
ד. תשלום עבור כרטיסי המופע בתיאטרון, שאליו לא הגיעו התובע ובת זוגו בסך של 185 ₪.
ובס"ה 2,017 ₪.

24. בנסיבות העניין נחה דעתי כי יש מקום לפסוק לתובע פיצויי בגין עוגמת נפש, אך לא בסכום
המבוקש על ידו. אני מעמיד אפוא סכום הפיצוי המגיע לתובע בגין עוגמת נפש על סך של
1,500 ₪.
סוף דבר

אני מחייב את הנתבעות יחד ולחוד, לשלם לתובע, סך של 3,517 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך של 250 ₪, ובס"ה 3,767 ₪.

הסכום הנ"ל ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 15 יום.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ז' אלול תשע"ו, 10 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.