הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בעכו ת"ק 37085-05-20

בפני
כבוד ה שופט עמית רוזינס

תובעת/נתבעת שכנגד

אסנת בוזגלו

נגד

נתבע/תובע שכנגד
כמיל סויטאת

פסק דין

התובעת הזמינה את הנתבע לבצע בביתה עבודות של איטום גג מעל דלת כניסה, ל צורך תיקון נזילה, וכן עבודות שיפוץ חדר אמבטיית ילדים , בדרך של פירוק האמבטיה וקרמיקה קיימת , התקנת קרמיקה חדשה למקלחון והרכבה של ברז מקלחת וראש מקלחת, בתמורה לתשלום סך של 4,500 ₪.
טענות התובעת/נתבעת שכנגד
לטענת התובעת בעבודתו של הנתבע, שהתבצעה במהלך 3 ימים החל מיום 4/2/20 , התגלו ליקויים רבים, בזמן פירוק הקרמיקה הקיימת הנתבע פגע בצינור מים ונאלץ לבצע תיקון לכך. הקרמיקה עצמה הודבקה בצורה לא מקצועית, עם מרווחים עקומים והרובה בוצע בצורה מכוערת. בהמשך, לאחר מספר ימים, כאשר החלה לעשות שימוש במקלחת התברר כי קיימות נזילות של מים מתוך הקיר , ברווח שבין הקיר לרצפה. עוד טענה התובעת כי ראש המקלחת שהתקין הנתבע לא התאים למקום בו הותקן, באופן שחסם באופן חלקי את פתיחת חלון המקלחת ולכן הוחלט להחליפו בראש מקלחת אחר. כמו כן, התובעת טענה כי התיקון שבוצע לאיטום הגג שמעל הכניסה, לא צלח ולאחר שירדו גשמים התברר, שמים ממשיכים לצאת מתקרת המטבח.
בעקבות זאת התובעת ביקשה מהנתבע לחזור ולתקן את העבודה ואכן, כשבועיים לאחר מכן, החל מיום 19/2/20 ובמשך 3 ימים, הנתבע ואינסטלטור שהגיע אתו פרק ו את הקרמיקה , תיק נו בשנית את הצינור והרכיב ו הכל מחדש. כמו כן, הנתבע ביצע תיקון נוסף בתקרת המטבח, בניסיון נוסף למנוע את נזילת מי גשם מהגג.
לאחר שחזרו הגשמים התברר שגם התיקון השני של גג מעל דלת הכניסה לא הואיל ומים חודרים מתקרת המטבח. כמו כן, כשלושה שבועות לאחר התיקון השני, ביום 11/3/20, החלו להופיע סימני רטיבות בתקרת הסלון בק ומה התחתונה וכן בשירותי האורחים , במקום בו הייתה רטיבות בעבר.
אינסטלטור של חברת הביטוח שהתובעת הזמינה לא הצליח לאתר את מקור הרטיבות בתקרת הקומה התחתונה. אולם, לאחר עריכת פעולות של ניסוי וטעייה התברר שרק לאחר שזורמים מים בחדר האמבטיה שהנתבע תיקן מופיעה רטיבות בקומה מתחת.
כאשר פנתה התובעת לנתבע בעניין זה וביקשה לפרק שוב את המקלחת כדי לחפש את מקור הנזילה, הוא התנער מאחריות וסרב להחזיר לה את הכסף ששילמה לו.
בעקבות זאת עותרת התובעת לחייב את הנתבע להחזיר לה את הסכומים שש ילמה לו, כדי שתוכל לפנות לאיש מקצוע שיפרק ויתקן בפעם השלישית את העבודות שביצע הנתבע ו לבצע עבודות טיח, גבס וצבע לצורך תיקון סימני הרטיבות שנוצרו בקומה התחתונה. סך הכל, עתר ה התובעת לחייב את הנתבע להחזיר לה את הסכומים ששילמה ל ו בסך של 4,500 ש"ח וכן תשלום עבור עגמת נפש בסך 29,000 ₪.
טענות הנתבע/תובע שכנגד
הנתבע טען, כי העבודה שביצע עבור התובעת בפעם הראשונה, היתה ראויה והכחיש שפגע בצינור במהלך עבודתו בעת פירוק הקרמיקה. לדבריו, ככל שהייתה קיימת נזילה יתכן שמי שאחראי לה הוא מי שהרכיב את המקלחון לאחר שהוא סיים את עבודתו.
הנתבע אישר שהסכים לבוא פעם שנייה לביצוע עבודות בביתה של התובעת, לפרק את הקרמיקה ולהרכיב מחדש , אך זאת לא מכיוון שהיה אחראי לנזילות, אלא בתמורה תשלום נוסף. לטענתו, הוא ועובד נוסף עבדו שלושה ימים כדי לפרק ולהדביק את הקרמיקה פעם שניה, והתברר שלא קיימת במקום כל נזילה. למרות זאת, הוא לא קיבל מהתובעת כל תמורה על כך.
לטענת הנתבע, סימני הנזילות בתקרת קומת הקרקע של התובעת היו קיימים בעת שהגיע לדירה לראשונה ואינם קשורים לעבודות שביצע.
משכך, הגיש הנתבע תביעה שכנגד, וביקש לחייב את הנתבעת שכנגד לשלם לו 5,000 ₪ בגין עבודות הקרמיקה שביצע פעם שניה, 3,500 ₪ בגין עבודות נוספות שלא שולם עליהם וכן 25,000 ₪ בגין פגיעה בשם הטוב ועוגמת נפש.
דיון והכרעה
לטענת התובעת כאמור, לאחר התיקון השני של המקלחת, התברר קיומן של נזילות בקומה מתחת. הנתבע טען כזכור, כי הנזילות הללו היו קיימות עוד לפני שהתחיל לבצע עבודות ואינן קשורות לעבודות שביצע.
לאחר שנתתי דעתי לטענות שני הצדדים הגעתי למסקנה שלא עלה בידי התובעת להוכיח, שסימני הנזילה בקומה התחתונה נגרמו כתוצאה של העבודות שביצע הנתבע.
לדברי התובעת איש מקצוע ששלחה חברת הביטוח לא הצליח לאתר את מקור הנזילות בקומה התחתונה. עם זאת, לטענת התובעת עצמה, שלא נתמכה בחוות דעת מקצועית, המסקנה שהנזילות קשורות לשימוש במקלחת שהנתבע תיקן, נובעת מכך שהנזילות מתחילות ומפסיקות עקב שימוש והפסקת שימוש באותה מקלחת.
לא מצאתי שיש בכך, בנסיבות העניין, כדי להוביל למסקנה ברורה שהנזילות קשורות לעבודות שהנתבע ביצע. זאת מכמה סיבות שיפורטו להלן.
טענת הנתבע שהיו נזילות באותו מקום גם בעבר וכי ראה את סימני הנזילה בעת שהגיע לביתה של התובעת , מקבלת אישור בכתב התביעה, שם רשמה התובעת בעצמה, שהיו בעבר סימני נזילה באותו מקום בקומה התחתונה, לפני שהנתבע ביצע את העבודות.
נזילת המים שהתובעת מתארת, מתחילה ומפסיקה ביחס לפתיחה וסגירה של הברז במקלחת. לא מדובר בזרימת מים רציפה, כפי שהיה אמור להיות אילו הנזילה הייתה נובעת מפריצה של בצינור מים שנפגע. כלומר, לא מדובר ב נזילה הקשורה לצינור שהתובעת טענה שנפרץ בעת שהנתבע שבר את הקרמיקה בפעם הראשונה. ככל שהייתה קיימת נזילה מהקיר אחרי התיקון הראשון, בגלל צינור שנפרץ, ולטענת התובעת: "מים יצאו מהקיר", על פני הדברים הנזילה תוקנה, במ סגרת סבב התיקונים השני. התובעת לא טענה שנזילות המים מהקיר, המשיכו לאחר התיקון השני.
בדיון שהתקיים בבית המשפט, התובעת טענה לראשונה, שהזמינה איש מקצוע אחר לתיקון העבודות שביצע התובע אולם, הציגה חשבונית ללא פירוט. איש המקצוע הנוסף לא הובא לעדות ואף לא הוצג אישור מטעמו על הממצאים שמצא, ליקויים לכאורה ופירוט של העבודות שביצע. בכתבי הטענות התובעת לא הזכירה את העובדה ששילמה למישהו אחר עבור תיקון של העבודות שביצע הנתבע.
בנסיבות אלו, כאשר מדובר בנזילות, שלא נמצא קשר ישיר בינן לבין העבודות שביצע הנתבע, שהחלו כשלושה שבועות לאחר ביצוע העבודות, במקום בו היו נזילות לפני ביצוע העבודות, לא ניתן לומר שהוכח קשר סיבתי בין העבודות לנזילות, אשר יתכן שנובעות ממצב הצנרת (מים, ניקוז או ביוב), שקדם לביצוע העבודות.
משכך, לא מצאתי שעלה בידי התובעת להוכיח כי העבודות שביצע הנתבע בחדר האמבטיה, לאחר סבב התיקונים השני, היו לא תקינות או רשלניות או שגרמו לנזקים כלשהם.
אשר לעבודות האיטום בגג שמעל לכניסה, הנתבע טען, כי מדובר בגגון ק טן בגודל של השולחן באולם בית המשפט, וכי ביצע שם עבודות איטום כפי שנתבקש. התובעת לא הכחישה דברים אלו אולם טענה , כי הנזילות בתקרת המטבח, חזרו לאחר התיקון הראשון שביצע הנתבע וגם לאחר העבודות שביצע בסבב התיקונים השני.
כפי שעולה מהחשבונית שהציגה התובעת, הוסכם בין הצדדים על ביצוע "איטום גג מעל דלת כניסה לתיקון נזילה". ככל שהנתבע ביצע עבודות איטום בגגון, אשר לא פתרו את הנזילה, יתכן שהדבר נובע מביצוע לקוי של העבודות ויתכן שהמקור לחדירת מי הגשם הוא במקום אחר בגג. אם הנתבע ביצע את העבודות כפי שהוסכם והנזילה נגרמת ממקור אחר, אין לתובעת עילת תביעה כלפיו בנושא זה. התובעת לא הביאה חוות דעת בעניין ולא כל ראייה אחרת להוכיח שהמשך חדירת המים למטבח נגרם כתוצאה מביצוע עבודות לקוי מצדו של הנתבע.
בתביעה שכנגד, עתר התובע שכנגד לחייב את הנתבעת שכנגד לשלם לו עבור סבב התיקונים השני שביצע. הנתבעת שכנגד טענה שלא הוסכם על תשלום עבור סבב תיקונים זה, שבוצע לצורך תיקון ליקויים בעבודות הראשונות.
התובע שכנגד אישר בכתבי הטענות שהגיע לביתה של הנתבעת לצורך תיקונים של העבודות הראשונות שביצע. בדבריו בבית המשפט אישר, התובע שכנגד שכל הקיר מחת לקרמיקה שביצע היה רטוב. בתמונה שהציגה התובעת ניתן לראות צינור מים חשוף, שעבר תיקון שנראה חדש לגמרי, כלומר בוצע לאחר פתיחת הקיר.
התובע שכנגד לא הציג הזמנת עבודה לביצוע סבב התיקונים השני, לא חשבונית ולא התחייבות לתשלום סכום נוסף. הוא גם לא פנה לנתבעת שכנגד, לפני שהגישה תביעה נגדו , בדרישה לשלם לו עבור סבב התיקונים השני. בבית המשפט אמר התובע שכנגד דברים שמתיישבים עם טענת הנתבעת שכנגד יותר מאשר עם טענתו : "...אמרה לי שהעבודה יש עוד נזילות. חזרתי עוד פעם, תיקנתי על חשבוני את כל הקרמיקה שוב..." (ההדגשה שלי – ע.ר.).
בנסיבות אלו, טענת הנתבעת שכנגד, כי סבב העבודות השני בוצע לצורך תיקון פגמים שנפלו בעבודות הראשונות, על חשבון התובע שכנגד, ולא כעבודה בתשלום נוסף , הן סבירות יותר.
התובע שכנגד לא פרט אלו עבודות ספציפיות ביצע עבור הנתבעת שכנגד, מעבר לעבודות המוסכמות ולא הביא ראיות לכך שביצע עבודות כאלו. כן לא הביא ראיות לכך שהנתבעת שכנגד פגעה בשמו הטוב בצורה כלשהי.
סיכומו של דבר, מצאתי שהן התביעה והן התביעה שכנגד לא הוכחו ואני דוחה את שתיהן.
בנסיבות העניין לא יינתן צו להוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז תשרי תשפ"א, 05 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.