הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בעכו ת"ק 3188-09-19

בפני
כבוד ה שופטת זהבה (קאודרס) בנר

תובע

מחמוד עבד אל ראזק

נגד

נתבעת
איזוטופ בע"מ

החלטה

בפני בקשת הנתבעת להעברת מקום הדיון, לנוכח ההסכם בין הצדדים.
בהסכם בין הצדדים נקבע כי לבית המשפט באשדוד ו/או ברמלה ו/או ברחובות , תהיה סמכות שיפוט ייחודית.

הבקשה נדחית, אף מבלי להזקק לתשובת התובע.

1. תקנה 2 (א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 קובעת את הסמכות המקומית:

"תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין; ואלה הם:
(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;
(2) מקום יצירת ההתחייבות;
(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;
(4) מקום המסירה של הנכס;
(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים;
(6) בתביעה שכנגד – מקום הגשת התביעה המקורית.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או מקום מגוריו או מקום עסקו של התובע, בלבד." (ההדגשה הוספה).

הנה כי כן, תקנה זו קובעת במפורש כי אין הצדדים יכולים להתנות על מקום השיפוט, ואף אם התנו – התקנות גוברות.

במקרה דנן, בוצעה עסקה טלפונית.
סעיף 5 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, קובע כי: "הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע..."
הלשון "שנמסרה" מביא למסקנה כי השתכללות החוזה מתבצעת עם המסירה של הודעת הקיבול.
פרופ' דניאל פרידמן ונילי כהן, בספרם "חוזים", מהדורת תשנ"א -1991, כרך א' עמ' 209, (הערה 224), עומדים על הקושי לקבע את מקום הקיבול בעסקה טלפונית.

"אולם כבר עמדנו על כך שכאשר נקשר חוזה תוך דיון או שיחה בין צדדים הנמצאים במעמד אחד, קשה לאתר מיהו המציע ומי הניצע... קושי דומה קיים לגבי שיחת טלפון".

הנתבעת היא הטוענת להעדר סמכות מקומית, על כן, עליה הנטל להביא ראיות לתמיכה בטענתה. היא לא השכילה לעשות כן. הנתבעת לא התייחסה בבקשתה למקום השיפוט כפועל יוצא מתנאי ביצוע העסקה, אלא לתניית השיפוט בלבד.

2. במספר פסקי דין נקבע , כי הקיבול נעשה במקום שיחת הרוכש. וזאת, לנוכח אינטרס המוכרים להגיע לתפוצה רחבה באמצעות עסקאות טלפוניות.
ברוח זו כתבה כבוד השופטת תמר נאות-פרי בבש"א (שלום, חיפה) 22199/04 (ת"א 2024/04) הדקה ה-90 נ' חליווה ואח' (פסק הדין מיום 2/1/05):

"... הנתבעת משקיעה מאמצים לקשור עסקאות טלפוניות עם לקוחות המצויים בכל רחבי הארץ ולאו דווקא עם כאלו אשר יכולים לסור פיזית למשרדיה, כפי שהיה נהוג לפני שנים. נראה לי כי בנסיבות אלו, שעה שמטרת הנתבעת לפרוץ את הגבולות המקומיים, לא ראוי להעלות טענות בדבר חוסר סמכות מקומית, ואין לי אלא להפנות את הצדדים לפסק דינו של כב' השופט פיש בבש"א 16900/04 בת"א 12599/04 אשר פסק בנוגע לבקשה דומה בנוגע לסוגיית הסמכות המקומית ...' ".
[ראה לעניין זה גם: ת"ק (אי') 52/08 צוריאל שלמה נ' מנו ספנות בע"מ פסק הדין מיו ם 11/12/08]

3. זאת ועוד. קביעת מקום השיפוט לפי מקום הנתבעת אינה עולה בקנה אחד עם התכלית והמהות של תביעות קטנות. כך, בהתייחס לעסקאות טלפוניות אמר בבר"ע (ב"ש) 16/90 דרעד נ' יהודית (לא פורסם) כב' השופט טירקל:

"לדעתי, מקום שיפוט הוא בלתי סביר כאשר יש בו כדי להרתיע בעל דין מלממש את זכויותיו בנסיבות העניין. לדוגמא, קביעת בית משפט השלום באילת כמקום שיפוט ייחודי, לגבי מתדיינים מצפון הארץ ואף ממרכזה, לצורך הכרעה במחלוקות ששוויין פעוט, עלולה להרתיע בעל דין בשל הוצאות הנסיעה הכרוכות בהתדיינות' ".

כל גם קבעה כבוד השופטת אנה שניידר ב ת"ק (ירושלים) 4137/05 חקיקיאן אסף נ' הדקה ה-90:
"הציפייה הסבירה של צרכן המסתייע בשירותי האינטרנט היא שכשם שהשירות אותו מספקת הנתבעת מגיע עד לביתו, כך גם במקרים של מחלוקת, יתאפשר לו לפעול באופן סביר לפתרונה. קביעה כי עקב מקום מושבה של הנתבעת תהיה, בכל מקרה, סמכות שיפוט לבית המשפט בתל-אביב עשויה למנוע מצרכנים רבים לממש את זכותם היסודית להגיש תביעה, במיוחד מאלו המתגוררים במרחק משמעותי."

הנה כי כן, הפסיקה קבעה כי מקום ביצוע העסקה בעסקה טלפונית, הוא מקום הרוכש. מקום מגוריו של התובע הוא בנהריה. לפיכך הסמכות נתונה לבית משפט זה.

אי לכך, כאמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ט, 22 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.