הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בנתניה ת"ק 43493-01-20

בפני
כבוד ה שופטת, סגנית הנשיאה טל אוסטפלד נאוי

התובע

יוני אברגיל

נגד

הנתבעת
עוגן משלוחים והסעות בע"מ

פסק דין

לפני תביעה כספית בגין שתי תאונות דרכים.
התובע הוא הבעלים של רכב מסוג פולקסוואגן גולף (להלן: "רכב התובע") והנתבעת הבעלים של רכב הסעות מסוג אוטובוס (להלן: "רכב הנתבעת").

כתב התביעה
התאונה הראשונה
בהתאם לכתב התביעה, ביום 18.12.18, בעוד אשת התובע יושבת ברכב התובע, לפני נסיעה, פגע רכב הנתבעת ברכב התובע וגרם לו נזק בצד שמאל (להלן: "התאונה הראשונה"). בעקבות התאונה נגרמו לרכב התובע נזקים כדלקמן: נזק על פי דו"ח שמאי בסך של 8,002 ₪, שכ"ט שמאי בסך של 850 ₪, ירידת ערך בסך של 3,877 ₪.
התאונה השנייה
ביום 23.12.19, חנה רכב התובע בסמוך לביתו של התובע. התובע, שיצא לעבודתו קיבל שיחת טלפון מחברת איתוראן נוכח התראה על תזוזת הרכב. התובע התקשר לאשתו, שהיתה אותה העת בבית, יצאה לרכב והבחינה בפגיעה (להלן: "התאונה השניה"). התובע פנה למצלמות האבטחה של שכן ולטענתו, נראה רכב הנתבעת נכנס אל מקום החניה ויוצא ממנו. לטענת התובע, מלבד רכב הנתבעת לא היה במקום רכב נוסף שיכול היה לפגוע ברכבו. בעקבות התאונה נגרמו לרכב התובע נזקים כדלקמן: נזק על פי דו"ח שמאי בסך של 6,740 ₪, שכ"ט שמאי בסך של 702 ₪.

התובע עותר לפסוק לזכותו בנוסף, הוצאות משפט בסך של 400 ₪ ופיצוי עבור עוגמת נפש, ה פסד יום עבודה ונסיעות בסך של 1,400 ₪.
בסך הכל עותר התובע ל- 21,971 ₪.

כתב ההגנה
בעניין התאונה הראשונה טענה הנתבעת כי רכבה חנה בחניה מסודרת במוך ל"בית הקשיש" ואמור היה להעלות נוסעים. אשת התובע נסעה לאחור, עברה בין שני רכבים עומדים, המשמשים להעלאת נוסעים, כאשר אחד מהם הוא רכבה של הנתבעת. תוך כדי העלאת הנוסעים, פנתה אשת התובע אל נהג הנתבעת וטענה כי פגע ברכבה.
בעניין התאונה השנייה, טענה הנתבעת כי התובע יצר עם נהגה קשר וטען כי רכב הנתבעת פגע שוב ברכבו. התובע הציג סרטון אך לטענת הנתבעת לא ניתן לראות בו כי מדובר ברכב הנתבעת.
הנתבעת צירפה לכתב ההגנה תמונה המצביעה על כך כי רכב התובע הוא שחונה על המדרכה.

דיון והכרעה
התאונה הראשונה
בדיון בבית המשפט העידה אשת התובע בעניין תאונה . העדה העידה כי יצאה מהחניה בנסיעה לאחור תוך סיבוב שמאלה, ועצרה את הרכב מאחר והתינוקת שהיתה עימה בכתה. בעודה בעצירה, נהג הנתבעת נסע לאחור, לא שמע את הצופר שהפעילה, ופגע ברכבה.

מנגד העיד נהג הנתבעת כי רכבו היה בעצירה, שלא על המדרכה כטענת התובע, ובעודו מעלה נוסעים לאוטובוס , אשת התובע יצאה בנסיעה לאחור מהחניה, ופגעה ברכבו.
מטעם הנתבעת העידו:
גב' שרה כהן, המלווה את הקשישים ומסייעת להם לעלות לאוטובוס. העידה כי בעודה מסייעת לקשישים לעלות לאוטובוס הנתבעת, הבחינה באשת התובע יוצאת בנסיעה מהחניה, ובעודה צועקת לעברה להיזהר, פגעה ברכב הנתבעת. העדה העידה כי רכב הנתבעת היה בעצירה מוחלטת, לא היה על המדרכה והיא הבחינה בפגיעה. העדה הוסיפה כי לאחר הפגיעה, יצאה אשת התובע מרכבה וכעסה על נהג הנתבעת.
מר עמנואל שלום , נהג האוטובוס השני שהעלה נוסעים מ"בית הקשיש". העד העיד כי באותו היום חנה בחניון, לפני הכניסה למעון הקשישים, לצד רכבה של הנתבעת. העד המשיך הועיד כי אשת התובע יצאה בנסיעה לאחור ו"שפשפה את האוטו שלה", כאשר רכב הנתבעת היה בעצירה מוחלטת. העד העיד כי הבחין בפגיעה עצמה בטמבון של רכב הנתבעת ו"טיפה למעלה" ברכב התובע.
העד הכחיש כי העלו את הנוסעים באותו היום כאשר רכבם חנה על המדרכה.

התובע הציג תמונות של הפגיעה ברכבו וטען כי מדובר ב"מעיכה" ולא בשפשוף ואין זה יתכן כי אשתו היא שנסעה לאחור.

לאחר ששמעתי עדויות הצדדים, מצאתי כי התובע לא הוכיח את תביעתו בעניין תאונה זו.
בגרסת הנתבעת תמכו שני עדים שהעידו כי נכחו בעת התאונה, רכב הנתבעת היה בעצירה מוחלטת ואשת התובע היא שנסעה לאחור בחוסר זהירות. עדות שני עדים אלה לא נסתרה ועדותם היתה עקבית וקוהרנטית.
לפיכך, הנני דוחה את התביעה בכל הנודע לתאונה הראשונה.

התאונה השניה
התובע העיד כי באותו היום, יצא מביתו לעבודה כהרגלו בסמוך לשעה 07:20 בבוקר, הבחין ברכבו חונה ללא כל פגע, והמשיך לעבודה שלא באמצעות רכב זה. בהמשך, קיבל שיחת טלפון מחברת איתוראן, ונאמר לו כי התקבלה קריאה כי גלאי הנפח המותקן ברכב, הופעל. התובע התקשר לאישתו שיצאה לבדוק את הרכב וגילתה את הפגיעה. התובע פנה לשכן שבחצרו מותקנת מצלמה והציג סרטון שם, בטווח הזמנים הרלוונטי , בין 07:30 עד 07:45, נראה רכב שחור היוצא מאזור החניה. לטענת התובע, מדובר ברכבה של הנתבעת. עוד טוען התובע, בהתאם לתמונות הנזק, כי הנזק נגרם כתוצאה מפגיעת רכב גבוה שכן הפגיעה היא באיזור מכסה המנוע ורכב נמוך לא יכול היה להגיע לשם.
התובע המשיך והעיד כי כשיצר קשר עם נהג הנתבע, האחרון מסר לו כי לא הוא שנהג ב אותו היום ברכב, אלא אשתו. התובע הוסיף, כי התבונן ברכב הנתבעת לאחר התאונה השניה, ומצא קרעים של זכוכית ברכב שלו. התובע הציג תמונות רכב הנתבעת באמצעות האלפון הנייד שברשותו.

נהג הנתבעת, אישר כי הרכב הנראה בתמונות שהציג התובע באמצעות הטלפון הנייד, אכן של הנתבעת, אך טען כי הרכב הנראה בסרטון אינו של הנתבעת. לטענת נהג הנתבעת הוא מגיע למקום בכל יום בסביבות השעה 08:15 כך שלא היה בזמנים הרלוונטיים במקום. עוד העיד נהג הנתבעת, כי הגיש תלונה במשטרה כנגד התובע שאיים עליו ודרש ממנו כסף.
נהג הנתבעת סיפר כי הוא נוהג לאסוף את הקשישים מבתיהם בסביבות השעה 06:30- 06:45, ומגיע למקום- לבית הקשיש בסביבות השעה 08:15.
בזמנים הרלוונטיים היה נוהג לבוא להחזיר את הקשישים לבתיהם בשעה 13:30. הנתבע הכחיש כי הוא מגיע למקום בשעה 13:07 (השעה המופיעה כשעת צילום התמונה שהוצגה עלך ידי התובע).

לאחר ששמעתי עדויות הצדדים, עיינתי בסרטון ובתמונות שהוצגו בדיון, מצאתי כי התובע הוכיח את תביעתו בכל הנוגע לתאונה זו. בית המשפט עיין בסרטון שהציג התובע, שם נראה רכב שחור מאותו סוג של רכב הנתבעת. בהתחשב בזמנים הרלוונטיים, ובחזות הרכב הנראה ובעובדה כי לא נראה רכב אחר באותם הזמנים, מצאתי כי הרכב הנראה בסרטון הוא רכב הנתבעת. הנני מקבלת עדותו של התובע לפיה יצא מביתו, לא הבחין בפגיעה ורק לאחר מכן נודע לו על הפגיעה ברכב כתוצאה מהקריאה שקיבל מחברת איתוראן. עוד התרשמתי, בהתאם לתמונות כי הפגיעה בטמבון בצד הימני האחורי, ברכב התובע, הינה פגיעה "טריה" ונגרמה כתוצאה מפגיעת רכב גבוה- כרכבה של הנתבעת .
איני מקבלת עדות נהג הנתבעת לפיה לא שהה במקום בזמנים הרלוונטיים. לראיה, נהג הנתבעת העיד כי הוא מגיע לאסוף חזרה את הקשישים בשעה 13:30 ולא לפני, ולבית המשפט הוצגו תמונות לפיהן רכב הנתבעת היה במקום בשעה מוקדמת יותר - 13:07. כך, שלא מן הנמנע כי אף בבוקר מגיע נהג הנתבעת למקום לפני השעה 08:15, השעה שלטענתו מגיע למקום.

סוף דבר
לאור האמור לעי, הנני דוחה את התביעה בכל הנוגע לתאונה הראשונה ומקבלת את התביעה בכל הנוגע לתאונה השנייה.
הנתבעת תשלם לתובע סך של 6,740 ₪ עבור הנזק על פי דו"ח השמאי ובנוסף שכ"ט השמאי בסך של 702 ₪, הוצאות משפט ועוגמת נפש בסך של 600 ₪.
בסך הכל תשלם הנתבעת לתובע סך של 8042 ₪.
הסכום ישלום בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים .

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 15 יום.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תש"פ, 19 יולי 2020, בהעדר הצדדים.