הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בנצרת ת"ק 45035-10-18

בפני
כבוד ה שופט העמית יובל שדמי

התובע

סולטאן הייב ת.ז. XXXXXX205

נגד

הנתבעות

1.איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ
2.אילן קארגלס בע"מ

פסק דין

התובע כתב בכתב התביעה ,שהוא מבקש לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 7,350 ₪ בצירוף מע"מ.

הוא סיפר שבתחילת חודש יולי 2018, ביטח את הרכב שלו אצל הנתבעת בפוליסה שתחילת תוקפה מיום 1/7/18.
הוא ציין שמדובר בביטוח מקיף הכולל נזק ל שמשות.

הוא הוסיף, שהתבקש על ידי הנתבעת להביא את הרכב שלו לבדיקה מטעם הנתבעת בעפולה ו קיבל אישור שהבדיקה הייתה תקינה לגמרי.

הוא מספר שביום 27/8/18 גילה שהשמשה הקדמית ברכב נסדקה, והוא מניח שהדבר אירע כתוצאה מפגיעת חצץ.

לבקשת הנתבעת, הוא הגיע יומיים לאחר מכן לבד יקה על ידי השמאי שלה מיכה ביבי, שצילם את השמשה וטען שמדובר בנזק ישן.

התובע טוען שכאשר קנה את הרכב, השמשה הייתה תקינה לחלוטין.

הוא מצרף שתי תמונות של הרכב לאחר הקניה, וטוען שהן מעידות כי השמשה ללא סדק.

לכתב התביעה צורף מסמך שבו כותב מר ביבי כך: "נזק ישן מלווה בפטריה קשה...".

בכתב ההגנה של נתבעת 1, היא מסתמכת על חוות דעת השמאי הנ"ל, לפיה מדובר בנזק ישן שנגרם לשמשה לפני עריכת הביטוח.

הנתבעת מוסיפה שרכב התובע נקנה ביום 17/5/18 בעוד הפוליסה נרכשה ביום 1/7/18 (כחודש וחצי לאחר הקניה).
הנתבעת מוסיפה עוד, שלפי תנאי הפוליסה, השמשה שתותקן למקרה של נזק תהא חליפית ולא מקורית.

נתבעת 2 מסתמכת גם היא על קביעת השמאי מטעמה.

היא מפנה לדרישת הפוליסה, לפיה בתחילת תקופת השירות, על השמשה להיות תקינה ללא סדק.

נתבעת 2 טוענת שהתובע לא הציג ראיה על בדיקת תקינות השמשות עובר לתחילת תוקף הפוליסה.

היא מוסיפה שהתמונות שצירף התובע אין עליהן תאריך, ולא ניתן ללמוד מהן על תקינות השמ שה. נתבעת 2 מציינת כי אף ביום שהגיע אליה התובע עם הנזק, לא ניתן היה לראות את הנזק בתמונה.

היא מוסיפה שהתובע לא צירף דו"ח שמאות הסותר את דו "ח השמאי שלה.

היא מוסיפה שעלות החלפת שמשה חליפית הינה בסך הכל 710 ₪, וצירפה חשבוניות המעידות על כך (נספח ד').

ביום 24/2/19 דחיתי את התביעה.

ביום 21/5/19 קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור התובע, ביטל את פסק הדין קמא והשיב את הדיון לבית משפט זה להמשך שמיעת ראיות.

בין השאר התקבל הערעור , משום שלאחר הדיון בפני, הגיש התובע ברשותי חוות דעת שמאי מטעמו ממנה התעלמתי בפסק דיני.

בעקבות זאת נקבע דיון בפני לשמיעת ראיות.

מטעם התובע העיד השמאי מר בסול כרם, ולאחר שמיעת עדות זו אין מנוס מן המסקנה שחוות דעתו של העד ועדותו, משקלן אפסי.

העד סיפר שהתובע פנה אליו עוד לפני שפנה לנתבעים, והעד הציע לו לבדוק קודם כל עם השמאי של הנתבעים את הערכת הנזק.

הוא סיפר שהתובע פנה אליו שוב בחודש אוגוסט בשנה שעברה , והעד ראה את השבר בחלון והבין שמדובר בשבר מחצץ שפגע בשמשה.

תאריך הבדיקה של העד הינו 30.1.19, והוא מסביר זאת בכך שהתובע חזר אליו עם הרכב אחרי שהנתבעות סירבו לשלם לו פיצוי .

כשנשאל מדוע לא כתב בחוות הדעת , שבדק את הרכב כבר באוגוסט 2018, לא הייתה לו תשובה טובה.

הוא סיפר שלקראת כתיבת חוות הדעת, ראה את הרכב לאחר התיקון וראה את השמשה השבורה כשהיא מפורקת מהרכב במוסך.

הוא טען שהשבר נראה לו "חדש", כשבדק אותו חמישה חודשים לאחר מועד הפגיעה הנטען בשמשה.

הוא לא יכול היה להסביר, מדוע לא כתב בחוות הדעת , שראה את השמשה הפגועה עצמה , וכתב שם שרק עיין בתמונה צבעונית שלה.

באופן "פרודיאני" העד אמר: "שכחנו לרשום את זה בדו "ח", ונראה שהתכוון לו עצמו ולתובע כש ותף להפקת הדו"ח.

הוא סיפר שכאשר ראה א ת השמשה המוחלפת והפגועה, לא יכ ול היה לדעת כמה זמן עבר מאז שנוצר השבר, אך ראה שמדובר בשבר חדש, שקוף לגמרי, שאין בו חלודה .

הוא הסתמך על כך שלא נכנס אבק לסדק.

הוא אמר שאם השמשה הפגועה אינה חשופה למים, קיימת אפשרות שהשבר ייראה כל הזמן חדש, אפילו שנה לאחר השבר.

הוא אמר שלא יכול היה להעריך זמן מדויק של יצירת השבר, ו אמר שאינו יכול לשלול אפשרות שהשבר נוצר שנה קודם, אם לא היה חשוף למים.

העד לא יכול היה לומר איך בנויה השמשה.
הוא אמר תחילה שהיא בנויה מזכוכית, ואחר כך אמר שמדובר בניילון וזכוכית שמעורבבים יחדיו.

בסופו של דבר הודה בהנחיית מי שחקר אותו, שהשמשה הרלוונטית מורכבת משתי שכבות זכוכית שביניהן שכבת ניילון.

הוא לא יכול היה להסביר כיצד התייחס כל הזמן לאפשרות היווצרות חלודה (העדר חלודה הביאו למסקנה שהשבר חדש י.ש) , כשאין בשמשה מתכת.

התובע שהבחין במצוקת העד מטעמו, ניסה להתערב בחקירה ולהפריע לעדות.

העד סיפר שחוות הדעת נערכה על סמך תמונות ש"אנחנו צילמנו" (ראה הערה שלי לעיל על החשד לדו"ח שתוכנו מוזמן) , אך התמונות לא צורפו לחוות הדעת.

הוא סיפר שהתמונות ניתנו לתובע.

התמונות לא נמסרו בסופו של דבר לתיק.

העד אמר שמסקנתו על כך שמדובר בשבר חדש, מסתמכת בעיקר על ניקיון הסדקים היוצאים מלב הפגיעה.

כשנשאל האם יכולה להיווצר פטריה בשמשה, השיב העד שאינו יכול לענות על השאלה ואמר לנציג הנתבעות : "תשאל מקצוען של שמשות".

הוא אמר שאינו יודע באשר לפטריה שבשמשה.

בסופו של דבר התברר בנוסף, שהערכת עלות החלפת השמשה שנעשתה על ידי העד, מופרכת.

הוא הסכים עם נציג הנתבעות, שחוות הדעת שלו אינה מדויקת באשר לנסיבות השבר בשמשה ואינה מדויקת באשר לגובה הנזק.

בנוסף לשמאי מטעם התובע, העיד חברו מר חוסיני חאלד חוסני.

הוא הגיש תצהיר לפיו ראה ביום 22.8.18 את הרכב של התובע, כשהרכב תקין ללא שום נזק או שבר בשמשה הקדמית.

בעדותו בפני, התרשמתי בברור שהעד אינו מחויב לאמירת אמת בבית המשפט ואינו מהסס מלסטות משורת האמת על מנת לסייע לחברו התובע .

בחקירתו הנגדית סיפר שהוא מרבה לנסוע עם התובע ברכב נשוא התביעה, הם חברים והתובע מספר לו תמיד אם קרה משהו לאוטו.

הוא הדגיש בעדותו שהיה עם התובע ביום 22.8.18 והוא זוכר זאת משום שבאותו היום היה חג, והוא מוסיף שארבעה -חמישה ימים לאחר מכן, נסע לבדו עם התובע וראה שיש שבר בשמשה.

התובע לא סיפר על עדות זו לפני שהוגש התצהיר לאחר הדיון הראשון בתיק, ובכך יש להוסיף מעבר לצורך על התרשמותי השלילית מהתובע ומהעד.

טענת התובע שלא סיפר על עד זה משום שמר ביבי לא נתן לו לדבר (במפגש ביניהם לפני המשפט) , אין בה ה סבר לכך שלא סיפר על עד זה עד תום הדיון הראשון בתיק.

מעדותו המהימנה של מר ביבי שחוזקה בחקירת עדי התובע, עולה שקיים היה קושי להבחין בשבר בשמשה, הן בצילום והן ברכב, ולכן אין תועלת בטענת העד שלא הבחין בשבר עד שהתובע סיפר על כך.

בין כך ובין כך, איני מאמין לעד זה ואיני מאמין לתובע.
לטובת התובע אני מניח שסבר בטעות בתחילת הדרך בה דרש פיצוי, שהנתבעות בדקו את תקינות השמשה לפני גילוי השבר ולכן הן חייבות בפיצוי. בהמשך כשנוכח שטעה בהנחה זו, היה התובע לכוד בטענותיו על שלמות השמשה בעת כריתת חוזה הביטוח ולא בחל באמצעים לבסס טענות אלה.

הנה כי כן מתברר שעדויות העדים מטעם התובע, משקלן אפסי.

בפסק הדין הראשון, ציינתי שהתרשמתי לטובה ממהימנות השמאי של הנתבעות מר מיכה ביבי, וחוות דעתו ועדותו של מר ביבי מכ ריעות את הכף , כך שמסקנתי האיתנה על פי מאזן ההסתברויות הינה, שהשבר בשמשת רכב התובע נוצר לפני שהתובע ביטח את השמשה אצל הנתבעות.

בפסק הדין הראשון כתבתי כאמור לעיל, שהתובע הסתמך בתביעתו על בדיקת הרכב במכון בעפולה, כאשר הסתבר שאותה בדיקה לא כללה את השמשה.
בפסק הדין ההוא הפניתי להקלטת שיחת טלפון שבה הודה התובע שהבדיקה לא כללה את השמשה, והצבעתי על כך שניסיון התובע בהמשך לאותה שיחת טלפון להסתמך על הבדיקה, מעורר סימני שאלה (באשר לתום ליבו ומהימנותו).

אשר על כן התביעה נדחית .

בהתחשב בכל ההליכים בפרשה זו והתרשמותי הברורה שהתובע סטה משורת האמת ביודעין , לרבות הפקת עדויות עזר שאינן אמת, אני מחייב את התובע לשלם לכל אחת מהנתבעות בתוך 30 יום, הוצאות בסך 2, 500 ₪ (בסך הכול 5,000 ₪) .

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתן היום, כ"ג אלול תשע"ט, 23 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.