הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בנצרת ת"ק 35868-09-19

בפני כבוד השופט העמית יובל שדמי
תובע
מוראד מנאסרה

נגד

נתבע
פח'רי חביבאללה

פסק דין

התובע מספר בכתב התביעה שהינו מהנדס ושמאי מקרקעין, ב עוד הנתבע הינו בעלים של משרד שירותי אדריכלות.
התובע טוען שעשה עבודות תכנון ואישור תכניות חלוקת קרקע, במשותף עם הנתבע, במספר הזדמנויות.
בהמשך לכך התקשרו הצדדים בחוזה לא כתוב , לפיו התמודדו בשני מכרזים לאספקת שירותי שמאות מקרקעין והכנת טבלאות איזון בכפר כנא, על ידי הגשת הצעת מחיר משותפת לוועדה המקומית הרלוונטית.
התובע טוען, שעל פי הנוהל, ההצעה מוגשת על ידי האדריכל (הנתבע), לאחר שהאדריכל מתקשר בחוזים נפרדים עם בעלי המקצוע הנדרשים לצורך ההצעה.
התובע מפנה להצעות שהגיש הנתבע והתקבלו על ידי הוועדה המקומית, ובהן מפורטים שמות אנשי המקצוע הנדרשים אשר אמורים להשתתף בהכנת התכנית נשוא המכרז.
התובע טוען עוד, שבינו לבין הנתבע הוסכם, שהתובע יקבל מהנתבע שכר טרחה בסך 50,000 ₪ פלוס מע"מ, בעבור מתן שירותי התובע.
התובע טוען שהסיכומים בינו לבין הנתבע קיבלו ביטוי גם בהתכתבויות בדוא"ל, אך לאחר שהצעת הנתבע זכתה במכרז, התעלם הנתבע מחובותיו כלפי התובע.

התובע טוען שהנתבע ניצל במרמה את המוניטין של התובע במסגרת המכרז.

הוא מוסיף, שבשל ההתקשרות בינו לבין הנתבע, הוא התחייב להימנע מהגשת הצעות אחרות בשיתוף עם אדריכלים אחרים .

התובע טוען שהנתבע גם רימה אותו במסגרת עבודות נוספות, בגינן התחייב לשלם לתובע סך של 10,000 ₪ פלוס מע"מ ולא שילם דבר.

בסך הכל טוען התובע, שהנתבע חייב לו סך של 60,000 ₪ בתוספת מע"מ , אך הוא מגביל את תביעתו לסכום המקסימלי האפשרי במסגרת תביעה קטנה.

הנתבע טוען להגנתו, שעבד עם התובע בש תי הזדמנויות קודמות וחדל לשתף אתו פעולה משום שעבודת התובע לא נעשתה כראוי.

הוא מוסיף שביקש הצעת מחיר מהתובע לפרויקט האמור בתביעה, אך לאור ההצעה הגבוהה של התובע, הצדדים לא סיכמו על שיתוף פעולה.

הוא מציין שהתובע ביקש עבור עבודתו בפרויקט 50,000 ₪ פלוס מע"מ, והנתבע התקשר עם שמאי אחר ששמו פאדי, שביקש 19,000 ₪ פלוס מע"מ.

הנתבע מציין עוד, שהצעות יועצים כגון התובע, לא מוגשות לוועדה המקומית כי אם לאדריכל בלבד, אשר מגיש הצעה כוללת לוועדה.

הוא צירף הצעה שכזו על מנת לתמוך בטענתו.

הנתבע טוען כי מעולם לא התחייב לדבר כלפי התובע בפרשה זו.

הוא מוסיף שלא השתמש בהצעת התובע כלל, ומשום כך הוא דוחה את הטענה על ניצול כביכול של מוניטין התובע.

הוא טוען שלא ביקש מהתובע כל התחייבות להימנע משיתוף פעולה עם אדריכלים אחרים.

הנתבע מוסיף, ששכר הטרחה הנדרש ע"י התובע בגין שת י עבודות נוספות על סך 10,000 ₪ פלוס מע"מ, אמור להיות משולם לתובע ע"י בעלי הקרקע (היזמים) .

בדיון עצמו התרשמתי לטובה עד מאוד מעדות הנתבע, בעוד מעדות התובע התרשמתי לרעה ועלה בי רושם ברור שהנתבע מוסר עדות תוך "עיגול פינות" והפרזה רבה .

על פי ת/1, התובע מופיע כשמאי מקרקעין ברשימת הצוות המקצועי שהשתתף בהגשת ההצעה, ואמור היה להשתתף בהכנת התוכנית במידה וההצעה תתקבל.
הכל במסגרת מכתב של הנתבע למהנדס הוועדה.

ואולם מקובלת עלי טענת הנתבע, ששמות היועצים כאמור בת/1, מבטאים הצהרת כוונות בלבד ללא מחויבות, והתובע ידע זאת היטב.

מקובלת עלי טענת הנתבע, שלא נסתרה ואשר נאמרה במהלך הדיון , ונתמכה במסמך שהעתקו הועבר לתיק לאחר הדיון, שיום למחרת ובטרם דנה הוועדה בהצעתו, הוא עדכן את הוועדה על החלפת התובע בשמאי אחר (פאדי) , שמאי שהיה קודם לכן בחו"ל ועם שובו נתן לנתבע הצעת מחיר זולה בהרבה מהצעת התובע.

בנסיבות אלה ברור שה"מוניטין" של התובע לא הביא תועלת לנתבע וגם לא הובאה לכך כל ראיה.
לא הובאה גם כל ראיה שלתובע מוניטין מיוחד בהקשר הרלוונטי.

במסגרת עדותו המהימנה של הנתבע, הוא סיפר שהצעות היועצים (לרבות שמאים) הניתנות לאדריכל המשתתף במכרזים, ניתנות כעניין שבשגרה כמעט מדי יום, מצריכות עבודה של שעות ספורות, והכל מבינים שמדובר בהשקעה של היועץ שרק לעתים תישא פרי.

בנסיבות אלה גם אין מקום לטענת התובע על כך שהפסיד אפשרות להיכלל בקבוצה אחרת שניגשה למכרז זה או אחר, מה עוד שמדובר בטענה בעלמא וללא ראשית ראיה.

הנתבע הודה ששיבץ את התובע ב"נבחרת" שלו שהוגשה במסגרת המכרז, כשידע שהתובע דורש על עבודתו סך של 50,000 ₪, ובשלב זה אכן ניתן היה לראות הסכמה של הנתבע להצעת התובע.

ואולם על פי הנוהל וה"מנהג" עליהם סיפר הנתבע והתובע אף אישר בעקיפין, קיימת גמישות רבה בהחלפת היועצים בנבחרות של האדריכלים, והחלפת התובע בשמאי אחר נעשתה במסגרת הגמישות הזו ובלא שהתובע נפגע ממנה.

התובע הודה במהלך הדיון בפה מלא, שלנתבע הייתה זכות מלאה להחליפו לאחר שזכה במכרז.
במסגרת זו גם אמר התובע, שהוא משאיר לבית המשפט להחליט כמה מגיע לו על פרשי ה זו.
לכך כיוונתי כשקבעתי לעיל, שהתובע אישר בעקיפין את הנוהג.
אם כך רשאי הנתבע לנהוג לאחר המכרז, קל וחומר לפניו.

התובע ביקש לחייב את הנתבע לשלם לו בנוסף, סך של 10,000 ₪ על עבודה בשני פרויקטים נוספים (בכל אחד מהם 5,000 ₪), פרויקטים שיצאו אל הפועל במסגרת זכיית הנתבע בשני המכרזים וכאשר התובע היה כלול בנבחרת של הנתבע.

בהקשר זה מקובלת עליו טענת הנתבע, לפיה היזם הוא שאמור לשלם את שכרו של התובע.

מקובלת עליו גם הטענה, שהתשלום לחברי הנבחרת נעשה על פי "אבני דרך" והתובע לא הוכיח בהתאם לכך שהוא זכאי לשכר שלא שולם לו.

לאחר הדיון הציף התובע את בית המשפט במסמכים של עשרות דפים .
לא למותר לציין שבשל כך התעכב פסק הדין, ולו ידעתי מראש על היקף הראיות והטענות של התובע, לא היה מקום לנהל הליך זה כ"תביעה קטנה".

בין השאר טען שם התובע , שאין לו קשר ליזמים והחוזה קיים בינו לנתבע.
טענה זו לא עלתה בדיון ולא הוצגו חוזים כאלה.

טענות התובע שם, על כך שבפרויקטים אחרים קיבל שכר גבוה ומכאן שדרישתו בפרויקט הנדון כאן, סבירה, הינה טענה שאינה רלוונטית , שכ ן הנתבע רשאי היה לבחור "שמאי" אחר וכך עשה כשקיבל הצעה זולה בהרבה.

אשר על כל אלה התביעה נדחית.

לא זו בלבד שלהשקפתי מדובר בתביעה מופרכת ומיותרת, התובע גם הכביר מסמכים שלא לעניין, ונסיבות אלה תתבטאנה בשיעור ההוצאות.

התובע ישלם לנתבע בתוך 30 יום הוצאות בסך 5000 ₪.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתן היום, י"ז שבט תש"פ, 12 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.