הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בנצרת ת"ק 11554-01-20

בפני
כבוד ה שופט העמית יובל שדמי

התובעת

חנאן זועבי

נגד

הנתבעים

  1. דומיקאר בע"מ
  2. דורון שפיצר

פסק דין

התובעת מספרת בכתב התביעה, שאביה נהג ברכב שלה ביום 13.10.19 בתוך כיכר בעפולה, כאשר רכב הנתבעים נכנס גם כן לכיכר, לא נתן זכות קדימה לרכב התובעת ופגע בו בחלקו הקדמי השמאלי.

התובעת מספרת שעל פי חוות דעת שמאי נגרם לרכב שלה נזק בגובה 5,000 ₪ והיא שילמה בנוסף 500 ₪ שכ"ט לשמאי.

הנתבעים טענו להגנתם, שנתבע 2 נהג את רכבם בנתיב השמאלי בתוך מעגל תנועה ובו שני נתיבים, כשלפתע נהג רכב התובעת שנסע בנתיב הימני, סטה לנתיב נסיעת רכב הנתבעים וגרם לתאונה.

מאחר והתובעת לא כתבה בכתב התביעה היכן אירעה התאונה ואביה לא יכול היה לומר זאת במהלך הדיון, התבקש אבי התובעת להעביר צילום של מקום התאונה לבית המשפט וכך עשה.

בסרטון רואים שסביב הכיכר וביציאה ממנה, ישנו נתיב רחב היכול להכיל בדוחק שני כלי רכב, ואין סימון של שני נתיבים שם, כך שיש להתייחס לכך כנתיב אחד.
ואילו בכניסה לכיכר יש נתיב אחד בלבד שאינו מאפשר לשני כלי רכב להיות במקביל זה לזה בכניסה לכיכר.

אציין שביקרתי במקום וכך התרשמתי גם שם.

מסקנתי על פי הזירה ומבחני השכל הישר, שהרכב מבין המעורבים שהיה ראשון להיכנס לכיכר, נעקף ע"י הרכב האחר , שהיה מאחוריו לפני הכניסה לכיכר .
העקיפה נעשתה ללא זהירות, כאשר הכיכר מכילה כאמור בדוחק מקום לשני כלי רכב במקביל.
על הרכב העוקף מוטל היה להימנע מעקיפה, בהעדר בטחון גמור שזו אפשרית ובטוחה .
הדעת נותנת שהרכב הראשון שנכנס לכיכר נסע במרכז הנתיב, ו הוא רשאי היה לעשות זאת משום שהיה בזירה כאמור נתיב יחיד.

השאלה המכרעת הינה, מי מבין המעורבים היה ראשון בכניסה לכיכר, ומי היה מאחוריו , עקף אותו ואחראי לתאונה.

בדיון עצמו העדפתי את גרסת התובע על גרסת הנתבע, על פי סימני האמת והזירה.

אבי התובעת טען אומנם תחילה שבכיכר שני נתיבים, אך בהמשך טען מספר פעמים בביטחון שבכיכר נתיב אחד בלבד.
נתתי דעתי לקושי של אבי התובעת להתבטא בעברית.

הוא גם אמר כמה פעמים בדיון , שהנתבע עקף א ותו משמאל וכך גרם לתאונה.

הנתבע לא הכחיש זאת.
גרסתו אותה תמך בשרטוט, מבטאת השקפה לפיה רשאי היה להיכנס לכיכר ולנסוע בה, משמאל ובמקביל לאבי התובעת הנמצא מימינו.
השקפה זו מוטעית והביאה אותו לנהיגה שגרמה לתאונה.
השרטוט שלו מבטא מחשבה מוטעית, שהשניים נכנסו במקביל לכיכר , אך הדבר אינו אפשרי בזירה.
הנתבע גם טען שבמקום יש סימון על הכביש וטעה בכך.

אבי התובעת סיפר לקראת תום הדיון, שעובר לתאונה עלה נתבע 2 עם החלק השמאלי של רכבו על האבנים המשולבות המהוות מעין אי תנועה במרכז הכיכר.
הנתבע הכחיש זאת.
בנסיבות העניין אין צורך להכריע בשאלה זו, הגם שאני נוטה להאמין שכך היה, משום שהעקיפה משמאל בנתיב הצר מדי לנסיעת שניים במקביל סביב הכיכר, "מזמינה" עליה על האבנים שבכיכר.

מסקנתי על פי מאזן ההסתברויות הינה שנתבע 2 אחראי לתאונה ונזקיה.

התובעת לא תיקנה את הרכב והיא זכאית לפיצוי גלובלי של 3500 ₪ על פי חוות דעת השמאי (70%) והחזר שכ"ט שמאי.

הנתבעים ביחד וחוד, ישלמו לתובעת בתוך 30 יום 4000 ₪ בצירוף 500 ₪ הוצאות.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתנה היום, כ' תשרי תשפ"א, 08 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.