הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא 10

בפני
כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר

תובע

מטוקו מלס

נגד

נתבעת
פלאפון תקשורת בע"מ

פסק דין

בפני תביעה בסך 33,429 ₪, שהגיש התובע נגד הנתבעת, שעיקרה דן בנזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב הליכי הוצאה לפועל בהם נקטה נגדו הנתבעת במסגרת תיק שנפתח לביצוע תביעה בשל חוב.

בקליפת אגוז: התובע היה לקוח של הנתבעת והתקשר בהסכם לפיו הועמדו לרשותו 3 קווי טלפון סלולרי, בהם עשו שימוש בני משפחתו. לימים, הוחלף אמצעי התשלום, ואחותו של התובע החלה לשאת בתשלומים, עד שחדלה מכך לאחר מספר חודשים. ביני לביני, רכשו בני משפחתו של התובע מאת הנתבעת 3 מכשירי "טאבלט" – לטענת התובע, זאת ללא ידיעתו. משחדלו התשלומים, הגישה הנתבעת תביעה להוצאה לפועל נגד התובע, בגין יתרת החוב (שכללה בעיקר את יתרת התמורה עבור המכשירים). הצדדים חלוקים באשר לאופן מסירת האזהרה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל, אולם לענייננו נתמקד בטענות התובע, לפיהן לא ידע אודות החוב, ואודות פתיחת תיק ההוצאה לפועל, עד שבאמצע יולי 2015 מצא את חשבון הבנק שלו מעוקל.

בירורים קדחתניים העלו כי מדובר בחוב לנתבעת, ולאחר שהסתייע בחברים גייס את סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל ושילמו. תיק ההוצאה לפועל נסגר. כשעמד לרשותו מעט יותר פנאי, מספר חודשים לאחר מכן, ריכז את כל המסמכים הרלבנטיים, והגיש תביעה זו, בו הוא עותר לחייב את הנתבעת בהחזר אותו חלק מהתשלום ששילם בתיק ההוצאה לפועל, ושאינו נובע מקרן החוב (כ-3000 ₪), וכן פיצוי עבור פגיעה בשמו הטוב (15,000 ₪) ועבור פגיעה בפרטיותו (15,000 ₪).

הנתבעת, מצדה, הגישה כתב הגנה ובו טענה יחידה – קיום מעשה בית דין, נוכח אי-הגשת התנגדות בתיק ההוצאה לפועל.

בדיון שהתקיים בפני נעשה מאמץ להביא את הצדדים לידי הסכמה, אך המאמץ כשל, ואין מנוס אלא להכריע בתביעה.

לאחר בחינת השתלשלות העניינים, כאמור לעיל, אני סבור שהדין עם הנתבעת, וכי דין התביעה להידחות, מחמת מעשה בית דין.

פסק-הדין המנחה בענייננו הוא עניין רע"א 2237/06 בנק הפועלים נ. ויינשטיין, שם נקבע, כי כאשר מוגשת תביעה (לפי סדר דין מקוצר), והנתבע אינו מגיש בקשת רשות להתגונן, הרי שהוא מנוע בהתדיינות מאוחרת מלהעלות טענות שהיה יכול להעלות בהתדיינות הראשונה.

הדברים האלה נכונים, עקרונית, גם בהגשת תביעות להוצאה לפועל, לגביהם נקבע כי החייב (הנתבע) רשאי להגיש התנגדות, אשר בית המשפט ידון בה כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן מפני תביעה שהוגשה לפי סדר דין מקוצר. כך קבע, בין היתר, בית המשפט המחוזי בירושלים בבר"ע 1014/09 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ. בטיטו, במקרה בו הגיש החייב שם התנגדות, אך הגישה באיחור, בלא בקשה נלווית המתייחסת למועד, ועל כן זו נמחקה בלא שנדונה כלל. גם שם קבע בית המשפט " משניתנה למשיב הזדמנות להתגונן בגדרי התביעה לסכום קצוב שהתנהלה בהוצאה לפועל, הוא היה יכול להגיש התנגדות במועד או להגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, אך משבחר לא לממש את זכויותיו הדיוניות באותו הליך... יש לדחות על הסף את תביעתו".

לא מיותר להדגיש, כי גם במקרה ההוא, כפי שמשתמע מפסק-הדין, לא היתה ראיה ברורה כי החייב קיבל את האזהרה, ובית המשפט הסתמך, בין היתר, על כך שידע על אודות התביעה במועד מסוים.

גם במקרה דנן, התובע אמנם חולק על קבלת האזהרה, אולם אין הוא חולק על כי ידע על אודות התיק מיום שגילה את העיקול, וכי גם ידע על אודות התביעה החל מסמוך לאחר שפרע את החוב בתיק ההוצאה לפועל, עת ליקט את כל החומר הרלבנטי.

אפילו באותו שלב, לאחר פרעון החוב, יכול היה התובע להגיש התנגדות, ולעתור לקביעה לפיה טרם חלף המועד להגשתה, מאחר והאזהרה (לטענתו) לא הומצאה לו כדין. לחילופין, יכול היה לבקש הארכת מועד להגשת ההתנגדות. מכל מקום, לבטח שתוך חודש מיום שגילה לראשונה אודות התיק יכול היה להגיש בקשות אלה.

אילו היה מגיש התנגדות, ובקשה נלווית לעניין המועד, כאמו לעיל, הרי שאלה היו נדונות בדרך הקבועה לכך בדין, וטענותיו לגוף העניין (באשר לאי ידיעתו אודות רכישת המכשירים על ידי בני משפחה שלא היו מורשים לכך, לשיטתו) היו נבחנות ומוכרעות.

עתה, אין הוא יכול עוד להעלות טענות אלה, ויש לדחותן על הסף.

במאמר מוסגר אוסיף, כי אמנם עיקר סכום התביעה מתבסס על עילות שאינן נדונות במסגרת התנגדות לביצוע תביעה (לשון הרע ופגיעה בפרטיות), אולם אין בכך כדי לסייע, באשר גם שתי עילות אלה נשענות על המסד העובדתי הנוגע לטענת התובע, כי התביעה שהגישה נגדו הנתבעת, בשעתה, לא היתה מוצדקת, שאחרת ממילא לא נפל פגם בהתנהלותה בתיק ההוצאה לפועל, ונשמט כל היסוד גם לשתי עילות נוספות אלה.

עוד אוסיף, לפני סיום, כי ממילא ספק אם היה ניתן לפסוק לתובע פיצוי בגין פגיעה בשמו הטוב, בשים לב לפסיקה הענפה המכירה בהליכי הוצאה לפועל כפעולות שנעשו אגב הליך משפטי, ואשר לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע ממילא זוכות לחסינות מפני תביעת לשון הרע.

לאור כל האמור, איני רואה מנוס לבד מתוצאה זו – והיא, שהתביעה נדחית בזה על הסף.

בנסיבות המקרה, לרבות נסיבותיו האישיות של התובע, והעובדה שמעיון ראשוני ולא מחייב עולה כי יכול ואכן נפל פגם באופן המצאת האזהרות בתיק ההוצאה לפועל, איני מחייב את התובע בהוצאות הנתבעת.

המבקש להשיג על פסק הדין, זכאי לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי, תוך 15 יום.

המזכירות תשלח העתק פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, ו' אב תשע"ו, 10 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.