הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא ת"ק 60357-06-20

בפני
כבוד ה שופט שרון דניאלי

תובעים

  1. רות עבדו
  2. סלח עבדו

נגד

נתבעים

  1. מגדל חברה לביטוח בע"מ
  2. סקיי ליין עגורנים וטכנולוגיות בע"מ
  3. אשר אברהמוב

פסק דין

לפניי תביעה כספית בגין נזקי רכוש מתאונת דרכים שא רעה ביום 6.6.18 ב כפר נבי אליאס שבשומרון . בתאונה היו מעורבים שני כלי רכב פרטיים.
על פי הנטען בכתב התביעה נגרם לרכב התובעים נזק שהוערך בסך של 9,239 ₪. בתוספת הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪, הועמד סכום התביעה על סך של 10,239 ₪ (בתוספת אגרת בית משפט).

טענות הצדדים
בכתב התביעה טענו התובעים כי ביום 6.6.18 נסע התובע 2, מר סלח עבדו, עם רכבו בכפר נבי אליאס, ואז רכבה של נתבעת 2, נהוג על ידי נתבע 3, מר אשר אברהמוב, "הגיח מצידו השמאלי ... על מנת להיכנס לחניה ופגע עם חלקו הימני בחלקו השמאלי של רכב התובע" (סעיף 10 לכתב התביעה).
התובעים הדגישו בתביעתם כי רכב התובעים נסע בצידו הימני של נתיב הנסיעה באיטיות, על מנת להתקדם לכיוונה של חנות בה שהתה כלתו של תובע 2, כדי להעמיס לרכב בקלות יתרה את המצרכים שקנתה.
בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי נתבע 3 אכן נהג את רכבה של נתבעת 2 בכפר נבי אליאס, "בכביש ראשי בו עוצרות מכוניות על מנת לקנות ו/או לפרוק סחורה". בסעיף 8 לכתב ההגנה נטען: "הנתבע ביקש להחנות את רכבו בצידו הימני של הכביש (מותרת חניה), עצר את מכוניתו הביט במראות על מנת לוודא כי אין מניעה לנסוע בהילוך אחורי להחנות את הטנדר לחניה" (ההדגשה במקור) .
בסעיף 9 לכתב ההגנה נטען כי: "הנתבע הבחין מבעוד מועד ברכב התובעים שהיה במרחק סביר מרכבו ולא יהווה מניעה ו/או סכנה לביצוע חניה. בזמן ביצוע החניה, כאשר חלקו של הרכב בתוך מפתן החניה, נפגע מאחור על ידי רכב התובעים" (ההדגשה במקור) .

הראיות שהובאו בפני בית המשפט
במסגרת פרשת התביעה העידו מטעם התובעים תובע 2 בעצמו, שנהג ברכב, וכן כלתו של התובע, גב' אורית עבדו, ומר אדוארד עבדו, שישב ברכבו של תובע 2. במסגרת פרשת ההגנה העיד מטעם הנתבעים נתבע 3, שנהג ברכב הנתבעים.
בתמצית, עדי התביעה תיארו בעדויותיהם את התיאור העובדתי האמור בכתב התביעה, לפיו רכב התובעים ביקש ל התקדם לחניה הקרובה למכולת בצד הכביש, תוך נסיעה ישרה קדימה. כן טענו עדי התביעה כי נתבע 3 נטל אחריות על התאונה בזירת האירוע, ואף התחייב, יחד אדם נוסף שהיה ברכב עימו, לפצות את התובעים.
בפרשת ההגנה, לעומת זאת, נתבע 3 טען בעדותו: "נכנסנו לכפר, התקרבתי לחנות, מרחוק ראיתי שהם הכניסו את הדברים לבגז' וסגר את הבגז'. אני רואה שהוא הולך לצאת קרוב לא יודע מתי, הוא התקדם מטר אחד קדימה ואני כבר הייתי ממש צמוד אליו ופתאום הוא סטה שמאלה" (ע' 2, ש' 31 ואילך). הוא ציין בעדותו כי נכח עימו ברכב חמו (ולא אביו כפי שטענו התובעים), הכחיש טענה לפיה אמר לתובעים כי לאביו (שנפטר) ולו יש חברת מנופים, והסביר כי חמו לא התייצב להעיד מטעמו מאחר שהוא עצמאי "ולא יכול היה להגיע".

דיון והכרעה
לא מצאתי לנכון להרחיב בעניין עדויות העדים, כמו גם להתייחס לשאלת אי התייצבותו לעדות של עד רלוונטי מטעם הנתבעים, שכן כבר במהלך הדיון הציגו לפניי הצדדים סרטון המתעד את אירוע התאונה, ולאחר שהצדדים הודיעוני כי לא ניתן יהיה להגיע להסכמות בפשרה, ביקשתי מהצדדים שימציאו לעיוני את הסרטון במדיה דיגיטלית, על מנת שאוכל לשוב ולצפות בטרם תינתן הכרעת הדין.
וכך עשיתי. צפיתי בסרטון הקצר מספר פעמים, ומצפייה בו אכן ניתן ללמוד כי רכב התובעים נסע בצידו הימני של הכביש, בסמוך לחנויות המצויות במקום, בנסיעה איטית, ואז מגיע רכב הנתבעים משמאלו, וסוטה ימינה לתוך מסלול הנסיעה של רכב התובעים. תיעוד זה עולה בקנה אחד עם גירסת התובעים, וסותר את גירסת נתבע 3 בעדותו בדבר סטייה של רכב התובעים שמאלה. יתרה מזאת, גירסת נתבע 3 בעדותו אינה מתיישבת עם גירסת הנתבעים בסעיפים 8-9 לכתב ההגנה, כפי שהובאה לעיל, המתארת כוונה של נתבע 3 לבצע חנייה לאחור.
בנסיבות אלו, האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים. אציין כי שבתי ועיינתי בסרטון מספר פעמים, גם על מנת לבחון שמא הייתה סטייה מסויימת של רכב התובעים שמאלה, אך צפייה בסרטון מלמדת כי לכל היותר מדובר בסטייה זניחה, וניתן להתרשם כי מסלול הנסיעה של רכב התובעים היה בנתיבו הימני, קדימה.
למעלה מן הצורך אציין כי גם מצאתי את עדויות התובעים מהימנות, וניתן אכן לקבוע כי תובע 2 ביקש להתקדם עם רכבו על מנת להתקרב לחנות בה שהתה כלתו, על מנת להקל עליה את העמסת המצרכים שקנתה.
עם זאת, בנסיבות העניין, כן מצאתי לייחס לתובעים אשם תורם מסוים, בשיעור של 15% בלבד. אדגיש כי מדובר באשם תורם שאינו מקים אחריות לפיצוי הנתבעים (לעניין זה ר' רע"א 2809/18 קסברי נ' רוזן ואח' (נבו, 26.11.18) ). אני סבור שיש לייחס לתובעים אשם תורם זה, שכן אף אם התובע נסע בנתיב נסיעתו קדימה, הרי שלו היה נוקט בזהירות מירבית, היה יכול להבחין ברכב הנתבעים, גם אם לא היה בכך כדי למנוע את התאונה בכלל.

סיכומו של דבר
התובעים העמידו את תביעתם על סך של 10,239.37 ₪, מהם 1,000 ₪ בגין "טרחה, עוגמת נפש וביטול זמן", ומובן כי חלק הארי של סכום התביעה מתייחס לנזק שנגרם לתובעים על פי דו"ח שמאי, ירידת ערך ושכר טרחתו של השמאי.
לנוכח קביעותיי לעיל, אני מורה לנתבעים, באמצעות נתבעת 1, לשלם לתובעים את הסכומים הבאים:
א. פיצוי חלקי בעד הנזק בסך של 7,853 ₪.
ב. הוצאות בסך של 300 ₪.

סכומי פסק הדין ישולמו בתוך 30 יום. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.
פסק הדין יישלח לצדדים.

ניתן היום, ט"ז סיוון תשפ"א, 27 מאי 2021, בהעדר הצדדים.