הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא ת"ק 59167-12-19

בפני
כבוד ה שופטת חגית בולמש

תובעת

רונית כהן

נגד

נתבעים

  1. אבי מנגו
  2. מרינה ברן
  3. אילון חברה לביטוח

פסק דין

לפניי תביעה כספית בגין נזקי רכוש שנגרמו עקב תאונת דרכים בין רכב התובעת לבין רכב הנתבעת 2, שבו נהג הנתבע 1. הרכב בוטח על ידי הנתבעת 3.

על פי כתב התביעה המפורט, הכולל שרטוט המקום, תמונות מזמן אמת ותכתובות בין הצדדים, בעת שחנתה התובעת בסמוך לנתבע במקביל, שמעה צפצוף חזק ברכב ש חנה מצידה הימני. מאחר וחזית רכבה קדמית לזו של הנתבע, הזיזה את רכבה לאחור כך שחלונה יהיה במקביל לחלון הרכב על מנת להבין במה מדובר. כשפתחה את חלונה ישב ברכב שמימינה הנתבע 1 והודיע לה שעליה להזיז את הרכב כי אינו יכול לצאת ממכוניתו. סגנון דיבורו מתלהם ותוקפני ולפיכך היא יצאה מהרכב על מנת לבחון כיצד ניתן לפתור את הבעיה. בעת שהייתה מחוץ לרכב, פתח הנתבע את דלת רכבו והכה מחמת זעם בדלתה בפתאומיות. מכונית התובעת הייתה חדשה מאוד. לטענתה, המרווח בין המכוניות החונות לא הפריע לנתבע לפתוח את דלתו, שכן בסופו של דבר אכן יצא בפועל מהדלת. באשר לבעלות ברכב, בעלת הרכב הנה אמה של התובעת והרכב הינו רכב שבו נוסעת התובעת עבור אמה. התובעת היא הייתה הנהגת והמחזיקה ברכב בזמן התאונה וגם באופן קבוע.

לאחר האירוע, הנתבע לא הסכים למסור את פרטיו, והתובעת התקשרה למשטרה על מנת שהנתבע ימסור את פרטיו, כן צירפה תלונה שהגישה למשטרה בגין האירוע.

לאחר התאונה התובעת ובן זוגה פנ ו לנתבע 1 על מנת שיתקן את הרכב, ומאחר שלא הסכים לעשות כן, לא ישירות ולא באמצעות סוכנת הביטוח, פנתה לקבלת חוות דעת שמאי בגין התאונה.

בטרם התביעה פנתה נציגת הנתבעת 3 בשם הנתבעים, ולאחר שהועברו לה על ידי התובעת מסמכים רבים שלחה הנתבעת 3 מכתב דחייה מחברת הביטוח. נימוק הדחיה - הנתבע עומד על טענותיו ואינו מכיר באחריותו לתאונה . הנתבעת 3 הפנתה במכתב הדחיה לסעיף 68 לחוק חוזה ביטוח תוך פירוט כי הנתבעת 3 מנועה לשלם את תביעתה של התובעת שכן "מבוטח לא הסיר התנגדות לטיפולינו בדרישת התובע. לטענת מבוטחינו, מתנגד לנזק שנגרם ורואה את צד ג' אחראי לתאונה".

סעיף זה קובע כי בביטוח אחריות, רשאי המבוטח לשלם לצד שלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו, אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי. מכתב זה ממוען לידי טשאואר שלומית והתובעת.

בהתאם לכתב ההגנה של הנתבע 1, בעת שחנה את רכבו בצורה מסודרת, נכנס לרכבו על מנת לצאת מהחנייה, ושכח את המפתחות בחנות שבה שהה דקות קודם לכן. כאשר רצה לצאת מהרכב נעמד רכב צד ג' צמוד לרכבו, הנתבע צפר לו על מנת שיתקדם ויחנה, ומאחר והתובעת לא התקדמה, יצא מהרכב באופן שלא יגרום נזק למי מהצדדים ובפתיחה דלתו נגעה בדלת קדמית ימנית של התובעת. לאחר היציאה מהרכב, התובעת צעקה עליו בשל הנזקים, אולם הנתבע שלל את הנזקים ואף טען כי התקשר למשטרה על מנת שתגיע.

הנתבע ציין כי חברת הביטוח פנתה אליו על מנת שישלם את ההשתתפות העצמית בסך 2,000 ₪ על מנת שחברת הביטוח תשלם את הנזק לתובעת. הנתבע שלל מחברת הביטוח את התשלום שכן לא גרם כל נזק לצד ג' והוא לא אחראי. כמו כן, טוען הנתבע 1 כי חוות דעת השמאי הנה כחודש אחרי התאונה, והסכום גבוה בהרבה מסכום סביר.

הנתבעת 3 טוענת מטעמה בלבד כי התובעת אינה בעלת הרכב, וכן כי מבדיקה להתרחשות האירוע עולה כי האירוע אינו בר כיסוי ביטוחי, שכן מדובר באירוע נזק בזדון. לחלופין נטען כי התובעת בדקה את רכבה כחודש ושבוע לאחר קרות התאונה, באופן שמנתק את הקשר הסיבתי. כן יש מחלוקת בגין תשלום חוות דעת השמאי, שכן התובעת בחרה שלא לתקן את רכבה ולפיכך יש לקזז ערך שרידי החלפים אשר נותרו ברכבה של התובעת ללא תיקון בשיעור של 50%, וככל שתעביר התובעת את החלקים המשומשים לידי הנתבעת 3, תשקול הנתבעת 3 את הפרש הפיצויים.

התובעת והנוסעת שהיו עמה העידו בדיון וסיפרו על פתיחת הדלת לכיוונן, ועל כך שלא מדובר ב פתיחה אחת אלא בפתיחה מספר פעמים. לדבריה, כאשר הנתבע רצה לצאת מהרכב, הוא חבט עם הדלת שלו בחלקו האחורי של רכבה ופגע בקימורים בצורה חזקה. לאחר שניסתה לפנות אליו ולסוכן הביטוח מספר פעמים, הנתבע סירב להכיר באחריותו והיא קיבלה מכתב שלילה מחברת הביטוח. לאחר מכן פנתה לשמאי של חברת איילון על מנת שלא ייטען כנגדה שמדובר בשמאי לא מוכר לנתבעת 3, והופק לה דוח השמאי. לדבריה, הנתבע איבד שליטה כאשר רצה לצאת מהרכב .

גם העדה מטעמה תיארה את פתיחת הרכב כאשר בעדותה זכרה שהנתבע היה מחוץ לרכב ורצה להיכנס לרכב, והיא ראתה את הדלת נפתחת ותיארה 3 חבטות חזקות ברכב. עדה זו זכרה את הפגיעות בדלת אולם ניכר כי לא זכרה חלקים רבים של האירוע, כולל מיקומו של הנתבע.

הנתבע 1 העיד כי הוא יצא מרכבו לאט כשניסה לא לפגוע בה, שכן לדבריו הוא אדם גדול ממדים והוא לא יכול לעבור לצידו השני של הרכב על מנת לצאת ממנו. ברכבו לא נגרם שום נזק, לטענתו התובעת היא שסירבה למסור את הפרטים והתובעת צילמה את האירוע. לאחר שלושה או ארבעה ימים פנה אליו סוכן הביטוח של התובעת והציע לו לשלם לביטוח סך של 2,000 ₪ ולהפעיל את הביטוח, אולם הנתבע ציין כי הוא אינו מכיר באחריות ולא הסכים להכיר בתביעה .

מאחר וחברת הביטוח שללה את הכיסוי הביטוחי הנתבע 1 תבע את חברת הביטוח בתביעה נפרדת באמצעות סניגור מהסניגוריה הציבורית. הנתבע 1 ביקש לעכב הליכים ולדחות את מועד הדיון על מנת שתתברר תביעתו מול חברת הביטוח, בשים לב להסרת האחריות של הנתבעת 3 (ת"א 34709-02-20). הנתבע 1 בחר להגיש תביעה נפרדת כנגד הנתבעת 3 ולא להגישה במסגרת הודעת צד ג' בתביעה זו. כמו כן הנתבעת 3 לא ביקשה להגיש הודעת צד ג' כנגד הנתבעים 1-2.

כפי שעולה מתמונות הנזק שצורפו על ידי התובעת, מדובר בפגיעה חזקה ולא בפתיחת דלת קלה. פתיחת הדלת הותירה חריץ עמוק בדלת ולא שפשוף, ונדרשת מכה חזקה על מנת להשאיר חריץ כה עמוק. כמו כן, הנתבע 1 לא מכחיש את עצם פתיחת הדלת, אולם מציין כי פתח את הדלת לצורך יציאה וללא נזק ומכחיש את כוונת הזדון. בשים לב לתמונות ולעדויות אני קובעת כי באשר לאחריות דין התביעה של התובעת כנגד הנתבעים להתקבל במלואה. תמונות הנזק תואמות את גרסת התובעת כפי שעלתה כבר בזמן אמת ותואמות את עדותה.

באשר לנזק - כתבי ההגנה לא כללו חוות דעת נגדיות. רק בתום הדיון ביקש הנתבע להגיש חוות דעת שמאית מטעמו, וזאת כשנגמר שלב ההוכחות וללא הגשת חוות דעת מטעמו במועד. הנזק לא תוקן במשך 8 חודשים, רכב התובעת עדין עם הפגיעה, ואף אחד מהנתבעים לא ביקש לבדוק את הנזק, לתקן אותו על חשבונו או להציע פתרון אחר לצורך תיקון בפועל ולקיחת אחריות . זאת על אף ניסיונות חוזרים ונשנים של התובעת להגיע להסדר לתיקון הנזק לפני הגשת התביעה, כפי שעולה מהתכתובות שצורפו לכתב התביעה. חברת הביטוח השאירה את המבוטח ואת הגנתה ללא חוות דעת נגדית בתיק זה, וגם בעניין זה יש לתת משקל בעת הדיון בשאלת קביעת האחריות בין הנתבעים, כפי שיפורט להלן. לא זו בלבד שהתובעת עשתה כל שביכולתה על מנת להקטין את נזקה, אלא שהיא בחרה שמאי שמקובל על הנתבעת 3, על מנת למנוע טענות דומות בעתיד. חלוף הזמן אינם משליכים על עצם הנזק, בשעה שהינו נזק ממוקד, התובעת הציעה להעמיד את רכבה לבדיקה ותיקון על ידי הנתבעים סמוך למועד האירוע, והנתבעים הם שבחרו שלא לעשות כן.

בשים לב לתביעה שבפני והעדר חוות דעת נגדית, יש לקבל את חוות הדעת במלואה, הן לעניין האחריות והן לעניין הנזק.

הנתבע 1 אינו מיוצג בהליך זה, הנתבעת 3 שללה ממנו, ביחסים בניהם, את הכיסוי הביטוחי , אולם לא ביקשה חוות דעת שמאי נגדית ואף לא שללה את הכיסוי הביטוחי בעת שהגישה מכתב דחייה לתובעת. הטענות של הנתבעים בינם לבין עצמם נדרשות להתברר בנפרד בתביעה שביניהם, ולא בהליך שלפניי, שהינו תביעה קטנה של התובעת וללא ייצוג לנתבעים 1-2 .

גם לאחר שמיעת העדויות, נותר ספק האם פתיחת הדלת הנה כתוצאה מיציאה מהרכב ברשלנות (ולכל היותר אם רשלנות רבתי, בשים לב לחריץ העמוק ב דלת) או פתיחה בזדון. לפיכך, בשים לב לתביעה המקבילה הקיימת ולהודעת חברת הביטוח לתובעת, שלא שללה את הכיסוי בשל הסרת אחריות אלא בשל סירוב הנתבע להכיר באחריותו, בכל הנוגע לתביעה של התובעת מול הנתבעים – דין התביעה להתקבל במלואה הן לעניין האחריות והן לעניין הנזק.

לפיכך, הנתבעים, באמצעות הנתבעת 3, יישאו בתשלום בגין נזקי התובעת בסך של 15,951 ₪ על פי חוות דעת שמאי, שכר טרחת שמאי בסך 585 ₪ ואגרת בית משפט בסך 189 ₪. כמו כן יישאו בשכר התייצבותה לדיון ושכר העדה מטעמה בסך כולל של 500 ₪.

מאחר ולא נוכו שרידי הרכב, ורכב התובעת טרם תוקן, בתוך 30 יום ממועד התשלום תעמיד התובעת לידי הנתבעת 3 את שרידי הרכב, וככל שתבקש הנתבעת 3 לקבלם. עלות קבלת השרידים והובלתם הינה על חשבון הנתבעת 3. לצורך כך, ככל שתבחר הנתבעת לעשות כן, הנתבעת תשלח לתובעת מכתב דרישה לתובעת לקבלת השרידים ואופן קבלתם. ככל שלא יתקבל מכתב לקבלת השרידים בתום 30 יום ממועד התשלום, יהיה בכך ויתור על השרידים והנתבעת תיתפס כמי שויתרה על קבלתם.

מאחר והתובעת הנה המחזיקה בפועל של הרכב, אולם הבעלים הרשום הנה טשאואר שולמית, הרי שתשלום זה כפוף לייפוי כוח מטעם בעלת הרכב שיומצא לנתבעת 3 בטרם התשלום. ככל שהתובעת רשומה כבעלת הרכב, הרי שמתייתר הצורך באישור כאמור.

התשלום ישולם תוך 30 יום.

טענות הנתבעים, בינם לבין עצמם , יתבררו בהליך המקביל שבו מיוצג הנתבע 1 על ידי סניגור מ טעם המדינה ובו יוכל ו לטעון את מלוא טענותי הם, שכן טענות להסרת ביטוח הנן טענות מורכבות, בפרט בשים לב לטענות הנגדיות של הנתבעים ולמורכבות שאלת רשלנות אל מול זדון. לפיכך, יש לאפשר לנתבע 1 את יומו מול חברת הביטוח, מבלי לעכב את תביעת התובעת, שהוגשה לאחר שלילת התביעה בשל העדר הכרה באחריות, ולאזן בין זכויות הצדדים כולם.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, י"ג אב תש"פ, 03 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.