הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא ת"ק 10688-07-17

בפני
כבוד ה שופטת עמיתה אביבה טלמור

תובעים

1.זינה פרבידלר עין דור
2.גיל עין דור

נגד

נתבעים

1.אל - רץ הסעות וטיולים 1999 בע"מ
2.שירביט חברה לביטוח בע"מ
3.פדילה חסן מחמוד

פסק דין

לפניי תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 16.2.17 בשעה 12:30 לערך בהרצליה בסמוך לצומת הרחובות סוקולוב – העצמאות (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב שבבעלות התובע 2 מ.ר. 16-784-65 נהוג בידי רעייתו תובעת 1 (להלן: "רכב התובעים"), ורכב נתבעת 1 מ.ר. 55-652-38 נהוג בידי נתבע 3 (להלן: "רכב הנתבעים") המבוטח בנתבעת 2.

בתביעתם עתרו התובעים לחיוב הנתבעים בסכום הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

א. נזק לרכב עפ"י דוח שמאי בסך של – 8 ,980 ₪.
ב. שכ"ט שמאי בסך של-600ש"ח.
ג. הפסד יום עבודה והוצאות בסך של -500ש"ח.

תובע 2, שהוא הבעלים של רכב התובעים בו נהגה רעייתו, תובעת 2 עובר לתאונה ותוצאותיה ציין בעדותו את הדברים הבאים:

"אני הבעלים של רכב שמספרו 16-784-65.
ביום 16/2/17 נהגה ברכב אשתי שהיא תובעת 2. היא נהגה ברכב ברשותי ובהסכמתי המלאה.
היא הודיעה לי שהרכב היה מעורב בתאונה ושנגרמו לרכב נזקים.
אני מציין שהנזק לרכב על פי דו"ח שמאי הוא 8,980 ₪, שכ"ט שמאי 600 ₪ ואני תובע גם הוצאות והפסד יום עבודה בסך 500 ₪. צורפו לתביעה כל המסמכים המעידים על הנזקים שנגרמו".
אני עצמי לא הייתי נוכח בתאונה.
אני מבקש לפסוק לזכותנו את סכום הנזק בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות".

עד זה לא נחקר בחקירה נגדית.

התובעת 2, אשר נהגה ברכב התובעים עובר לתאונה ותוצאותיה, תארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינה את הדברים הבאים:
"ביום 16/2/17 בשעה 12:30 לערך נהגתי ברכב שבבעלות בעלי ושמספרו 16-784-65. נהגתי בהרצליה, צומת סוקולוב פינת רחוב העצמאות. אני עצרתי בגלל שהיה אור אדום ברמזור כיוון נסיעתי והעצירה שלי הייתה בנתיב השמאלי שבכביש שממנו ניתן היה או להמשיך ישר או לפנות שמאלה לרחוב סוקולוב. בצד ימין שלי היה רכב גדול שהיה כתוב עליו "הסעות" וגם הוא היה בעצירה בגלל האור האדום שהיה ברמזור. הנתיב שבו עמד הרכב הגדול שהיה כתוב עליו הסעות, עמד כאמור בנתיב של ימיני שזה היה נתיב שמיועד או לנסיעה ישר או לנסיעה ימינה. כשהאור ברמזור התחלף מאור אדום לאור ירוק, החלו כלי הרכב בנסיעה ואני המשכתי בנסיעה ישר שזה היה כיוון נסיעתי והרכב לימיני גם המשיך בנסיעה ישר במקביל אלי, עברנו את הצומת ואחרי הצומת הנתיב שהיה לימיני שבו נסע רכב ההסעות שבדיעבד הסתבר שמספרו 55-652-38 משתלב לנתיב השמאלי והופך לנתיב אחד. אני כאמור המשכתי בנסיעה בנתיב השמאלי, פתאום ראיתי שהרכב סוטה שמאלה כיוון נסיעתו לעבר הנתיב השמאלי בו אני נסעתי והוא פגע ברכב שלי בחלק הצדדי קדמי ימני וכתוצאה מכך הוא דחף את הרכב שלי שמאלה כיוון הנסיעה לכיוון המדרכה בצד שמאל. אני מיד צפרתי ולקח כמה שניות לנהג הזה כדי לעצור. ברכב שלי היו שתי תינוקות. הזזנו את כלי הרכב לצד ימין והפעלנו וינקרים כדי לא ל הפריע לתנועה. הילדים התחילו לבכות, הרגעתי אותם עם מוצץ ויצאתי מהרכב וגם הנהג השני יצא מהרכב. אמרתי לנהג שפגע ברכב שלי, אתה לא רואה לאן אתה נוסע, ואפשר לומר אפילו שצעקתי עליו והוא אמר לי "מאיפה באת, אני בכלל לא ראיתי אותך". התחלתי לצלם את הרכב שלי ואת הרכב שלו. לרכב שלו לא נגרם נזק ולרכב שלי נגרמו נזקים. אחרי שסיימנו את החלפת הפרטים הוא אמר לי שוב פעם "אני לא ראיתי אותך, אני ממש מצטער".
הנזק לרכב על פי דו"ח שמאי כפי שציין בעלי הוא 8,980 ₪, שכ"ט שמאי 600 ₪ ואנו תובעים הפסד יום עבודה 500 ₪. צרפנו לתביעה את כל המסמכים המעידים על הנזקים".

בחקירתה הנגדית על ידי נציג נתבעת 2 לשאלה: "כשהיית בנתיב השמאלי לפני הצומת ושהיה אור אדום ועמדתם, את היית יותר קדימה בנתיב שלך מאשר הרכב של נתבע 3 שהיה בנתיב לימינך?"
השיבה: "היינו במקביל". לשאלה: "מתי ראית לראשונה את רכב הנתבעים?" השיבה: "כשעמדנו
לפני הרמזור שהיה אור אדום והמתנו." לשאלה: "האם הפגיעות היו בצד הימני של הרכב שלך?"
השיבה: "כן". לשאלה: "לא רק בצד הימני הקדמי בפנס?" השיבה: "לא. זה היה בפנס, במראה וזה
היה בכל הצד הימני קדמי ולאורך הצד הימני כפי שקבע השמאי". לשאלה: "האם זה נכון שאת זו
שסטית ימינה כיוון נסיעתך ופגעת ברכב של נתבע 3". השיבה : "לא נכון". לשאלה: "צילמתם את כלי
הרכב אחרי התאונה?" השיבה:"אני צילמתי באופן מידי וצירפתי את התמונות לתביעה".

בחקירתה הנגדית על ידי הנתבע 3 "אני אומר לך שהמכה שקיבלת ברכב זה לא בכל הצד הימני של הרכב שלך אלא נפגע רק הטמבון הקדמי ימני". השיבה: " לא נכון". לשאלה: "אני אומר לך שאחרי שהאוטו שלך פגע ברכב שלי את הסעת את הרכב שלך לאחור ואז צילמת את הרכב שלך". השיבה: "לא נכון".

נתבע 3 אשר נהג ברכב הנתבעים עובר לתאונה ותוצאותיה, תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע
וקרות התאונה בציינו את הדברים הבאים:
"ביום 16/2/17 בשעה 12:30 נהגתי ברכב שמספרו 55-652-38 שזה רכב שבבעלות נתבעת 1 ומבוטח בנתבעת 2. נסעתי בהרצליה ברחוב העצמאות, התקרבתי למקום שיש בו רמזור, דלק אור אדום ברמזור ולכן עצרתי את הרכב שבו נהגתי. אני הייתי בנתיב הימני מבין שני נתיבי נסיעה. הנתיב שבו אני הייתי מיועד לנסיעה ישר . אני לא שמתי לב איזה כלי רכב היו בנתיב השמאלי כי אני הסתכלתי קדימה. כשהתחלף האור ברמזור לאור ירוק, התחלתי בנסיעה, עברתי את הצומת ונסעתי אחרי הצומת לקראת הצומת השניה. אחרי הצומת עדיין נוסעים בשני נתיבים ובהמשך לפנינו יש כיכר ולכן הכביש נעשה צר יותר באופן שהנתיב הימני מתמזג לשמאלי ונוצר נתיב אחד. אין מרחק גדול בין הצומת שלפניו עצרנו בגלל אור אדום לבין הכיכר שנמצאת אחרי הצומת. מאחר והכביש הולך ונעשה צר ומשני נתיבים נוצר נתיב אחד, אז אי אפשר לנסוע מהר ואני נסעתי במהירות רגילה ופתאום שמעתי מכה בחלק האחורי שמאלי של הרכב שלי ועצרתי מיד. ירדתי מהרכב וראיתי שרכב שנהגה בו תובעת 2 ושבדיעבד הסתבר שמספרו 16-784-65 פגע ברכב שלי אז מיד שאלתי את הנהגת: "מה זה, איך נכנסת, איך את נוסעת כשאת מתקרבת לכיכר, ואיך היא רוצה לעקוף". נכון שהיא הייתה בצד שמאל שלי ואני בצד ימין אבל אני שאלתי אותה איך היא רוצה לעקוף. היא הייתה גם צריכה להשאיר מרחק בין שתי מכוניות. אני אומר שהיא פגעה ברכב שלי. אני טוען שאני לא אחראי לתאונה. אני אומר שהכנף האחורי שמאלי שברכב שלי נמעך פנימה. אני הסתכלתי על הרכב של התובעת ופשוט הטמבון הקדמי ימני שלה נקרע מהמקום. אני לא ביקשתי ממנה סליחה, לא היה לי על מה".

בחקירתו הנגדית על ידי התובעת לשאלה
"אני אומרת לך בבירור שאתה לא דובר אמת, אתה כן ביקשת סליחה ברגע שאמרתי לך שאני עם שני
תינוקות באוטו וזה לא עניין אותך. בסוף התהליך אמרת: "אני לא ראיתי אותך". השיב: " זה לא
נכון. זה לא קשור לילדים שהיו לך ברכב. גם לי היו ילדים באוטו. לא היה לי על מה להתנצל.
לשאלה "אני אומרת לך שלא היו שום ילדים באוטו". השיב: ."נכון, אני נסעתי כדי להביא ילדים, זה
רכב הסעות. חיכו ילדים שאני אגיע להסיע אותם".

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

עלי לציין כי מהימנה עליי ללא כל סייג עדותם של התובעים. עדותם הייתה כנה, רצינית, אחראית ומדויקת. נחה דעתי כי זכורים היו לתובעת 1 אשר נהגה ברכב התובעים עובר לתאונה ותוצאותיה, כל פרטי התרחשות אירוע התאונה וניתן לסמוך על עדותה הנתמכת בחוות דעת שמאי רכב ומעריך נזקים שלא נסתרה בראיה מקצועית ממשית כלשהי על ידי הנתבעים.

לא רק באשר לעדות נתבע 3 אשר נהג ברכב הנתבעים. עדותו הייתה בלתי כנה, חמקנית, ניכר היה כי "מתפתל" הוא בעדותו שנתגלו בה אי דיוקים תוך שמנסה הוא להרחיק עצמו מאחריותו לקרות התאונה ותוצאותיה להטיל האחריות לקרות התאונה על תובעת 1 וכל זאת על מנת שנתבעת 1, שהינו עובד בה ו/או הוא עצמו יימנעו מלשאת בנזקי התאונה כולם ו/או מקצתם.

נתבע 3 אישר טענת התובעת 1 לפיה היא נהגה וכדבריו "נכון שהיא הייתה בצד שמאל שלי ואני בצד ימין..." כך גם אישר כי שעה שנהג בנתיב הימני מבין שני נתיבי הנסיעה בנתיבה שמאלי – הא לא שם לב איזה כלי רכב נסעו בנתיב השמאלי וכדבריו "אני אל שמתי לב איזה כלי רכב היו בנתיב השמאלי כי אני הסתכלתי קדימה".

נתבע 3 אשר ציין תחילה בעדותו כי הוא נהג ברכב המיועד להסעות וכי בעת אירוע התאונה היו ילדים ברכבו ולא רק ברכב התובעת 1 וכדבריו: "גם לי היו ילדים באוטו". חזר בו מדבריו אלו ולשאלת התובעת 1 "אני אומרת לך שלא היו שום ילדים באוטו " השיב : "נכון. אני נסעתי להביא ילדים, זה רכב הסעות. חיכו ילדים שאני אגיע להסיע אותם".

בקבלי גרסת התובעת 1 המהימנה עליי ושאותה אני מעדיפה על פני עדות נתבע 3 בה אין אני נותנת אמון קובעת אני כי ביום התאונה נהגה תובעת 1 ברכב התובעים בהרצליה. בהגיעה לצומת הרחובות סוקולוב –העצמאות שזו צומת מרומזרת בה פעלו הרמזורים כסדרם, עצרה את רכב התובעים בו נהגה בנתיב השמאלי מבין נתיבי הנסיעה כיוון נסיעתה, נתיב המיועד הן לנסיעה ישר קדימה כיוון נסיעתה והן לפניה שמאלה לרחוב סוקולוב, וזאת עשתה בשל אור אדום שדלק ברמזור שבכיוונה. בנתיב הימני, זה שמימין לרכב הנתבעת 1, נתיב המיועד לנסיעה ישר וימינה עמד רכב הנתבעים, שהוא רכב "הסעות" כפי שהיה רשום עליו ,וזאת בשל אור אדום שדלק ברמזור כיוון נסיעתו. כשהתחלף האור ברמזור כיוון נסיעת רכב התובעת וכיוון נסיעת רכב נתבע 3, שכל אחד מהם רצה לחצות הצומת ולהמשיך בנסיעה ישר, מאור אדום לאור ירוק, החלה התובעת בנסיעה ובמקביל אליה החל נתבע 3 בנסיעה וכך חצו את הצומת בנסיעה ישר כשהתובעת 1 נוהגת ברכב התובעים בנתיב השמאלי מבין שני נתיבי הנסיעה כיוון נסיעתה, ונתבע 3 נוהג ברכב הנתבעים בנתיבה ימני מבין שני נתיבי הנסיעה כיוון נסיעתו.

בהמשך הדרך, הנתיב הימני שבו נהג נתבע 3 ברכב הנתבעים משתלב לנתיב השמאלי שבו נהגה התובעת 1 ברכב התובעים והופך לנתיב 1. נתבע 3, אשר נהג בנתיב הימני מבין שני הנתיבים, רצה להשתלב לנתיב השמאלי מהנתיב הימני שבו נהג וזאת עשה מבלי ששת לבו לנעשה בדרך, מבלי שהבחין כלל ברכב התובעים הנהוג בידי תובעת 1 הנוסע בנתיב השמאלי אליו רצה להשתלב בנסיעה, מבלי שנתן זכות קדימה לכלי הרכב הנוסעים בנתיב השמאלי, סטה שמאלה כיוון נסיעתו לעבר הנתיב השמאלי בו רצה להשתלב בנסיעה תוך שאצה לו הדרך ובנהיגה חסרת זהירות זו פגע עם רכב הנתבעים בו נהג ברכב התובעים וגרם לנזקים כמפורט בעדות התובעים ובחוות דעת השמאי ומעריך הנזקים מטעם התובעים שלא נסתרה כאמור בראייה ממשית כלשהי על ידי הנתבעים.

האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על נתבע 3 שנהג ברכב נתבעת 1 המבוטח בנתבעת 3 ועליהם לשאת בתשלום נזקי התאונה שנגרמו לתובעים. נזקי התובעים שהוכחו לפניי ולא נסתרו, כאמור, הינם כדלקמן:

א. נזק לרכב עפ"י דוח שמאי בסך של 8,980 ₪.
ב. שכ"ט שמאי בסך של 600 ₪.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבעים ,ביחד ולחוד, לשלם לתובעים ביחד ולחוד את סכום תביעתם שהוכח לפני בסך של -8,980ש"ח. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה 16.2.17 ועד התשלום המלא בפועל.

אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד , לשלם לתובעים ביחד ולחוד הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של 500 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז-לוד תוך 15 יום.

פסק הדין יישלח לצדדים על ידי המזכירות בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה.

ניתן היום, כ"ה כסלו תשע"ח, 13 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.