הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בירושלים ת"ק 71415-07-18

בפני
כבוד ה רשם הבכיר בנימין בן סימון

תובע

לוי חיימוב

נגד

נתבעים

1.יוסף חיים מנחם
2.סיון מנחם

פסק דין

1. בפני תביעה בגין נזקי שכירות.

2. התובע השכיר דירה לנתבעים. ביום 11.8.13 נחתם חוזה שכירות בין התובע לנתבעים. דמי השכירות עמדו על סך של 3,200 ₪ לחודש. כיוון שהנתבעים תיקנו רשתות של חלונות בדירה ושילמו על כך מכיסם, סוכם כי דמי השכירות יעמדו על סך של 3,000 ₪. זאת בהנחה שבבוא היום , שוב יעמדו דמי השכירות על סך של 3,200 ₪.

3. בין הצדדים סוכם, כי הנתבעים ישלמו את דמי השכירות באמצעות המחאות. ואולם, כיוון שלא עמדו בתשלום ההמחאות, הועברו תשלומי השכירות מהנתבעים לתובע במזומן.

4. כמו כן, סוכם בין הצדדים שהנתבעים יפנו את הדירה ביום 10.9.14. דא עקא, הנתבעים לא עמדו בהסכם זה. כיוון שהנתבעים סירבו לפנות את הדירה ביום 17.5.15 הודיע התובע לנתבעים חד צדדית, כי דמי השכירות יעלו לסך של 3,650 ₪ לחודש. אלא שהנתבעים לא שעו לו והמשיכו לשלם סך של 3,200 ₪ בגין השכירות.

5. התובע הגיש אפוא בקשה לפינוי מושכר לבית משפט השלום ירושלים. ביום 5.4.16 ניתן פס"ד על ידי בית המשפט ולפיו על הנתבעים לפנות את הדירה עד ליום 30.6.16.

6. במסגרת פסק הדין בעניין השכירות לא נדונו נזקיו הכספיים של השוכר ומשכך הוא תובע את הסכומים הבאים בגין הנזקים שנגרמו לו:

בגין המחאות שחוללו סך של 12,400 ₪;
בגין המחאת ביטחון סך של 5,000 ₪. סכום זה שימש לתיקוני טיח בדירה וכן לצביעת הדירה;
בגין הוצאות שוטפות סך של 2,834 ₪;
בגין הפרש דמי שכירות סך של 5,850 ₪;
הוצאות בגין ייעוץ משפטי סך של 1,170 ₪.

7. בכתב ההגנה טענו הנתבעים, כי למיטב ידיעתם הדירה במחלוקת נמכרה זה מכבר.

8. כמו כן טענו הנתבעים, כי התובע הטעה את הנתבעים בכך שפרסם כי הדירה תושכר יחד עם מחסן . אולם מששכרו את הדירה התברר להם שהמחסן אינו נכלל במסגרת השכירות.

9. למיטב ידיעתם של הנתבעים, הם שילמו את כל הסכומים שנדרש ו מהם. ואולם, הם הודיעו לתובע כי באם נותר חוב , הם מוכנים לפתור את כל המחלוקות שנותרו ביניהם בדרכי נעם.

10. השוכרים ציינו, כי הם ביקשו מהתובע לתקן ליקויים בדירה , אבל הוא מאן מעשות כן. הדירה שהושכרה להם הייתה במצב תחזוקתי גרוע ביותר , מוזנחת ולא מתוחזקת כראוי. הדירה הוחזרה לתובע במצב תחזוקתי טוב יותר משהושכרה לנתבעים. כך לדוגמה, הם ב יצעו תיקונים לקירות וצבעו אותם. כן, ניכשו עשבים וניקו את הגינה הצמודה לדירה.

11. כן נטען על ידי הנתבעים, כי לתובע לא הייתה סמכות ורשות להעלות את שכר הדירה על דעתו בסך של 450 ₪.

12. לטענת התובעים, התובע קיבל עבור ההמחאות שחוללו סכומים במזומן והוא מטעה את בית המשפט באומרו שההמחאות לא נפרעו ולא שולם דבר. כמו כן, לטענת הנתבעים בסיומה של תקופת השכירות הם שילמו לתובע סכומי כסף גדולים.

13. בעניין תביעה זו התקיימו שלושה דיונים וזאת על מנת לאפשר לצדדים להציג ולהוכיח את טענותיהם אשר הוצגו באופן בלתי מסודר לחלוטין.

14. גרסת התובע:

"הוא קיבל את הדירה לפני שעשיתי איתו חוזה והאמנתי לו. ביום ראשון הגענו עשינו את החוזה של הדירה. אחרי 3, 4 חודשים הוא אמר שאין לו וקשה לו ושלא אכעס עליו והוא עם משפחה וילדים. אמרתי לו שזו לא דירה להשקעה, אני משכיר ושוכר במקום אחר. הדירה נשכרה בסכום של 3,200 ₪ לחודש, אבל הוא ביקש רשתות והוא אמר שלא ישלם 3,200 ₪ אלא 3,000 ₪ כל חודש ושיעשה רשתות וישלם עליהם. הוא נתן לי צ'קים על השכירות. הוא ביקש שלא אפרע את הצ'קים ושהוא יעביר לי באמצעות הדואר ואחזיר לו את הצ'ק והסכמתי. כל הזמן הוא אמר לי לרחם עליו וקשה לו לשלם. המשכיר שאני שכרתי ממנו ביקש ממני את הכסף מיידי והייתי צריך לעשות מאמצים רבים כדי להשיג את הכסף. אני לא צריך כסף של אף אחד, אני רוצה רק מה שמגיע לי וכל ההוצאות שהוצאתי בשביל זה. הסכומים שאני דורש סך כללי 27,254 ₪. יש לי את כל העברות שהוא עשה בדואר והכל רשום ואני יכול להציג את כל הכספים שנכנסו באמצעות הדואר. יש בידי המחאות של צ'קים שלא פרעתי אותם בכלל (מציג) כל החודשים שהוא לא שילם היה מכניס בטפטוף בדואר בהעברה בנקאית בדואר."

15. גרסת הנתבעים:

"[הנתבעת] אני צרפתי את הקבלות שאליהם מתייחס התובע טען שלא שולם לכאורה, אבל יש לי את כל הקבלות של כל הזמן של השכירות אצלי בבית ואוכל לצרף אותם.
לעניין תיקוני הצבע, תיקנו הכל לפני שעזבנו ואמרנו לתובע שאם יש לו משהו שהוא יצלם ויודיע לנו אבל הדירה כבר נמכרה. השבנו את הדירה כמו שקיבלנו אותה ויש לנו תמונות של הדירה לפני שעזבנו אותה. אנחנו גם סידרנו דברים בדירה שלא היינו אמורים לעשות אלא הוא היה אמור לעשות כמו פנלים וכו'. הדירה כבר נמכרה מאז. לעניין הוצאות שוטפות על חשמל ומים הכל שילמנו עד שעזבנו את הדירה. ניסיתי לבקש מחברת חשמל את התשלום אך הם לא רצו לתת לי כי כבר איני רשומה על הדירה עצמה. עזבנו בפברואר 2017 את הדירה ואם היה לתובע טענה אז ביקשנו שהוא ידבר אתנו והוא שלח אלינו רק שליחים שאיננו מכירים שגם איימו עלינו והיה גם מעורב עורך דין שתיווך בינינו והוא קיבל. הוא קיבל גם 10,000 ₪ במזומן והוא לא היה מוכן לחתום שהוא קיבל אבל עורך הדין יודע על כך כי דיברנו איתו בהודעה ששילמנו לתובע את הסכום הזה. לקחנו הלוואה ממשפחה סכום של 5,000 ₪ ונתנו לו ואח"כ שילמנו לו עוד כסף, יש לי את הקבלות.

הנתבע 1: אני נתתי לו ביד את הסכום הזה וביקשתי שיחתום והוא סירב לחתום"

16. באשר להמחאות שחוללו בסך של 12,400 ₪. התובע טען בהזדמנות אחת כי חוללו המחאות בסכום של 12,400 ₪ ואולם בהזדמנות אחרת טען כי החוב בגין דמי השכירות הוא גדול יותר מהנטען בכתב הטענות:

"התובע: קודם כל סלע המחלוקת בעיקר זה בחודשים 11.8.2013 עד תאריך 9.3.2017. סליחה בתאריך 11.8.2013 ויצאו מהדירה בתאריך 9.3.2017. שכירות הדירה הוא 3,200 ₪ לחודש. סלע המחלוקת זה על אי תשלומים לחודשים 10/2014 עד 3/2016. 18 חודשים זה יוצא. 18 כפול 3,200 ₪ יוצא 57,600 ₪ . בפועל הם שילמו 42,400 ₪. החוב שנשאר לשלם זה 15,200 ₪ שזה נובע מחישוב של 57,600 ₪ פחות 42,400 ₪.

הנתבעת 2: אנו דיברנו על 12,500 ₪ שהשיקים חזרו, כעת הוא מוסיף "

17. לעיצומו של עניין, התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו בעניין ההמחאות שחוללו. זאת שכן הנתבעים טענו כי שילמו לו במזומן או באמצעות הפקדות בחשבון בבנק הדואר. כך לדוגמה ההפקדה המופיעה במסמך המסומן נ/2. במסגרת הפקדה זו עולה כי בוצעה הפקדה עבור חיימוב אורלי ולוי בסך של 2,200 ₪ ביום 10.5.16. באותו היום בוצעה הפקדה נוספת בסך של 1,000 ₪ לאותם נמענים. הסכום בסך של 3,200 ₪ הוא סכום דמי השכירות כנטען לעיל. אמנם הנתבעים לא הראו כי ביצעו הפקדות לגבי כל הסכומים הנטענים, אך טענו כי שילמו כספים במזומן לתובע. אני סבור שיש לקבל את גרסתם של הנתבעים בעניין זה ולהעדיפה על גרסתו של התובע. כיוון שהוכח שהתובע לא דייק בגרסתו פעם אחת, ניתן להניח בסבירות גבוהה שלא דייק בגרסתו בהזדמנויות אחרות בעניין שלפני.

18. יודגש, כי התובע והנתבעים העדיפו לנהל את ההתקשרות ביניהם ב אמצעות תשלום מזומנים. בכך נטלו סיכון כי באם הדברים ישתבשו, יתקשו להוכיח לבית המשפט את גרסתם, באין תיעוד מספק של חילופי הכספים ביניהם. התובע הציג לבית המשפט עשרות עמודים של חשבונות עובר ושב וציפה כי בית המשפט ייווכח באמצעות חישוב סכומים שהופקדו בחשבון העובר ושב כי הנתבעים לא הפקידו את כל הסכומים שצריכים היו לשלם בהתאם לדמי השכירות. דא עקא- התובע לא השכיל להראות אילו סכומים שולמו וקשורים לנתבעים ואילו סכומים לא שולמו. הרי ייתכן מצב שלא כל סכום שמסרו הנתבעים לתובע הופקד בחשבונו והראיה היא שהנתבעים הראו באמצעות נ/2 הייתה הפקדה שכזו והיא לא דווחה כלל על ידי התובע. התוצאה היא שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל בעניין זה.

19. באשר לסכום הנטען בסך של 5,000 ₪ בגין תיקוני קירות וצבע. התובע לא עמד בהוכ חת טענה זו. התובע ציין כי הוא ומשפחתו צבעו את הקירות, אך לא הוכיח דבר בעניין זה. התובע צירף קבלות שונות, אך לא הוכח כי הסכומים בקבלות שהוצגו הוצאו למטרת צביעה. אדגיש כי אני מקבל את טענת הנתבעים אף בעניין זה ומעדיפה על פני גרסת התובע, ולפיה הם החזירו את הדירה במצב טוב יותר משקיבלו אותה.

20. טענת התובע כי שכר הדירה הועלה דינה להידחות. התובע העלה את שכר הדירה על דעתו הוא ללא התיעצות עם הנתבעים, או באמצעות הסכם עמם. הנתבעים התכחשו לכך כי התובע העלה את שכר הדירה בהסכמתם והתובע לא הוכיח אחרת. מכאן, התובע לא השכיל להראות שהעלה את שכר הדירה בהסכם עם הנתבעים ובכך חדל. מכאן, דין טענת התובע בעניין זה להידחות.

21. התובע הוכיח כי שילם בגין חשבון חשמל הקשור לדירה סך של 1,201 ₪ ביום 23.7.17 וכן סך של 1,632 ₪ בגין חשבון גז וזאת ביום 19.7.17.

22. התובע הציג קבלה בסך של 1,170 ₪ בגין כספים ששילם לעו"ד חן דוד ביום 24.7.18. ואולם אינני משוכנע שמדובר בתשלום בגין תביעה זו בשל כך שמדובר בתשלום שנעשה זמן רב לאחר טיפול עורך הדין בעניינו. יצויין גם שבגין תביעת הפינוי חוייבו הנתבעים בתשלום הוצאות בסך של 1,500 אשר לא צוינו על ידי התובע בתביעתו זו.

23. הנתבעים טענו טענת קיזוז. לפי הטענה שילמו לתובע כספים רבים כדלקמן:

"עו"ד בשם התובע ביקש סך של 10,000 ₪ ע"ח החוב והסכמנו לכך למרות שהחוב היה 7,000 ₪ ויש לי הוכחות. לפתע חזר בו התובע וביקש סכום מופקע של 30,000 ₪ כאילו מדובר בשוק האפור, אחרי הכל שולם לתובע סך של 7,000 ₪ וזה נסגר ואז סיכמנו עם העו"ד שנפנה את המושכר ביום 2/2017 וכך עשינו. כמו כן הוסכם שהתובע יקבל כסף שאנו לא חייבים ולא ידענו על מה אנו חייבים הכסף הנ"ל שולם לו במזומן כשהוא הגיע ברכבו ליציאה מן העיר וסירב לאשר זאת. היה לנו ידוע שעו"ד דינו היה מעורב בכל הסכומים שהוא קיבל ויש לנו וואצ'פ והפקדות שהפקדנו לו בסך של 10,000 ₪ שהוא טען."

24. הנתבעים הציגו מסרונים המעידים על התקשרות בינם לבין עורך דינו חן ביטון לאחר שכבר עזבו את הדירה. מתוך המסרונים ניתן להבין שהתנהל משא ומתן בין הנתבעים לתובע, באמצעות עורך הדין , וכי הועברו כספים על ידי הנתבעים לתובע. הנתבעים הציגו לבית המשפט ביום 13.6.19 הפקדות שבוצעו לחשבון של התובע כדלקמן: סך של 5,000 ₪ מיום 10.11.16, הפקדה בסך של 6,000 ₪ כנראה מיום 19.12.16, הפקדה של 4,000 ₪ מיום 16.1.17. סכומים אלה תומכים בטענותיהם של הנתבעים ששילמו לתובע כספים בסיוע עורך דינו של התובע .

25. התובע לא ציין בכתב תביעתו שנעשה משא ומתן ליישוב המחלוקת הכספית בינו לבין הנתבעים. התובע אף לא ציין ולו גם ברמז שהנתבעים העבירו לחשבונו כספים במטרה ליישב את המחלוקת. אי אזכור פרטים כה מהותיים במחלוקת פוגם במידה יסודית באמינותו של התובע ועל כן הגעתי למסקנה כי דין תביעתו להידחות על כל מרכיביה . אני סבור שהנתבעים סילקו את כל החובות כלפי התובע , לרבות חובות שנטענו במסגרת תביעה זו, באמצעות העברות כספים אליו, לאחר שפינו את הדירה . מ שכך, לא היה מקום לתביעה זו.

26. מכל המקובץ דין התביעה להידחות. כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, י"ב תמוז תשע"ט, 15 יולי 2019, בהעדר הצדדים.