הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בירושלים ת"ק 31276-06-19

בפני
כב' הרשמת הבכיר ה עדי בר-טל

תובעים

עדן חאבו

נגד

נתבעים

1.שלמה תחבורה (2007) בע"מ
2.סואן בן ארוס

פסק דין

בפניי תביעה כספית בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים.
ביום 5.2.19 החנתה התובעת את רכבה במקום המיועד לחניה. בשעות אחר הצהריים כאשר שבה לרכבה, מצאה כי הוא נפגע בחלקו הקדמי ימני.
יומיים לאחר האירוע (ביום 7.2.19) , פנה הנתבע 2 לתחנת המשטרה ודיווח על התאונה בה היה מעורב . בעניין זה אציין, כי גם התובעת הגישה באותו יום תלונה על תאונת פגע וברח.
התובעת פנתה למבטחת וקיבלה פיצוי בגין הנזק שנגרם לרכבה, בקיזוז דמי השתתפות עצמית וכינון, הנתבעים במסגרת התביעה הנדונה.
התובעת טוענת, כי לרכבה נגרם נזק בסך של 61,000 ₪ מה שמצביע על כך שהנתבע נסע במהירות גבוהה.
הנתבעים טוענים, כי כאשר הנתבע 2 נסע בנתיבו, במסלול הנגדי נסע אוטובוס. לפתע רוכב אופנוע, אשר נסע מאחורי האוטובוס, ניסה לעקוף את האוטובוס ו נכנס לנתיב רכב הנתבע. לטענת הנתבע, כדי להימנע מפגיעה ישירה ברוכב האופנוע, סטה באופן מידי ופגע ברכב התובעת.
הנתבעים טוענים, כי רוכב האופנוע אשם בתאונה, אלא שרוכב האופנוע נעלם והנתבעים לא הצליחו לאתרו או לרשום את מספר הרישוי של האופנוע.
דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בראיותיהם, מצאתי כי דין התביעה להידחות.
כאשר מזיק טוען שהוא איבד את השליטה ברכבו מטעמים שאינם קשורים בו, עליו להוכיח שהוא נהג ברכב באופן סביר עובר לתאונה, ושלא הייתה לו שליטה על הנסיבות שגרמו לתאונה - א. סומך "תאונות פח ושיבוב רכב" הוצאת נבו, עמ' 118.
במקרה הנדון הנתבע העיד באשר לנסיבות התאונה, והבהיר כי ניסה להימנע מפגיעה באופנוע, ולכן נאלץ לסטות ולפגוע ברכב התובעת. כעדותו: "זה היה עניין של שניה, שאם לא הייתי מגיב נכון הייתי מוריד את האופנוע, עשיתי הכל כדי למנוע פגיעה בנהג האופנוע. פגעתי ברכב בצד מקדימה." (עמ' 2 שורות 3-4).
מקום שבו התערבות של גורם זר היא צפויה, אין בה כדי לנתק את הקשר הסיבתי. ככל וההתערבות צפויה, יש בה כדי לנתק את הקשר הסיבתי. ראו, ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה, פ"ד לח (3) 1 וכן ע"א 2061/90 מרצלי נ' מדינת ישראל פ"ד מז (1) 802). עוד נקבע כי הציפיות צריכה להיות של האירוע בקווים כלליים ולסוג הנזק שנגרם.
במקרה הנדון, הנתבע לא יכול היה לצפות את סטייתו של האופנוע שהיה מאחורי אוטובוס , לנתיב נסיעתו. לדבריו " האופנוע פתאום צץ מולי במרחק ממש קטן, אני סטיתי ימינה." (עמ' 2 שורה 10).
הנתבע טען, כי נותר במקום משך כשעתיים, בכדי לאתר אנשים שראו את האירוע וכדי להמתין לבעל הרכב שנפגע. בעת שחיפש עדים, פנה אליו מר יצחק אלפי, אשר נסע מאחורי האופנוע והבהיר כי ראה כיצד אירעה התאונה. מר אלפי התייצב לדיון והעיד באשר לנסיבות קרות התאונה – " אני ראיתי את האופנוע עוקף את האוטובוס וראיתי את הרכב של הנתבע מסיט את הרכב כדי לא לפגוע באופנוע ואם הוא לא היה סוטה הוא היה פוגע באופנוע. האופנוע המשיך בנסיעה" (עמ' 2 שורות 15-17).
זוגו של הנתבע 2 נכחה אף היא באירוע. בעדותה, שהיתה כנה ומהימנה, הבהירה העדה, הגב' ביות, כי לא ראתה כיצד אירעה התאונה, שכן היתה עסוקה במכשיר הפלאפון שלה. היא אף העידה כי לא ראתה את האופנוע, אך חיזקה את עדות הנתבע 2 בכך, שהבהירה כי מיד לאחר התאונה אמר לה הנתבע, שאופנוע סטה לנתיבם. כמו כן העידה, כי הם נותרו במקום זמן רב בניסיון לחפש עדים לאירוע. מר אלפי, האדם שזיהתה כמי שהעיד, פנה אליהם ואמר שראה את התאונה. הגב' ביות העידה כי היא לא בטוחה שהעד ראה את האופנוע, אולם הבהירה, כי היא אינה דוברת עברית ולא הבינה את השיחה בין הנתבע 2 למר אלפי. היא הסיקה זאת לנוכח העובדה שאף אחד לא ראה את מספר הרישוי של האופ נוע (עמ' 4 שורות 1-10). אציין, כי עדותה ניתנה בשפה האנגלית (לצערי הדבר לא נכתב בפרוטוקול).
עדות זו של בת הזוג, ביחד עם עדות מר אלפי, מחזקים את גירסת הנתבע 2 באשר לקיומו של גורם זר מתערב בדמות רוכב האופנוע.
עוד אציין, כי הנתבעת 1 הגישה דו"ח חוקר מטעמה (נ/1). החוקר פעל לאיתור מצלמות באיזור התאונה, ולגביית עדות מהנתבע ומהעד. כעולה מדו"ח החוקר, אין מצלמות במקום האירוע. כמו כן עדות הנתבע והעד, תואמות את אשר נאמר על ידם בבית המשפט.
במצב דברים זה, ולנוכח העדויות שהוצגו בפניי, הנתבעים הוכיחו כי התאונה לא אירעה בשל נהיגה חסרת זהירות של הנתבע 2, כי אם בשל התנהלות רוכב האופנוע.
התובעת טענה כי גובה הנזק כפי שנגרם לרכבה, מצביע על כך שהנתבע נסע במהירות או שלא בהתאם לתנאי הדרך. אכן, הנזק שנגרם לרכבה של התובעת הינו נזק רב, אלא שבחינת חוות דעת השמאי מעלה, כי עיקר הנזק הינו כתוצאה מהחלפת חלפים, לחלפים מקוריים חדשים, בשל העובדה כי מדובר ברכב חדש יחסית (שנת ייצור 2017). כן ראוי לציין, כי מדובר ברכב יוקרה מדגם ב.מ.וו. 318 i ספורט. לא ניתן לקבוע אם כן, אך מנתון זה, כי בשל נהיגה בלתי זהירה, רכב הנתבע פגע ברכב התובעת.
אשר על כן, ולנוכח המפורט לעיל, מצאתי כי דין התביעה להידחות.
אכן צודקת התובעת בטענה, כי מכוניתה חנתה כדין. לטענת התובעת, בהינתן כי אינה אחראית לנזק שנגרם לרכבה, אין זה סביר שהנזק ישולם על ידה - אלא שהדין שונה. מקום בו הוכח קיומו של גורם זר מתערב, ומקום בו לא היתה רשלנות מצד הנתבע, דין התביעה להידחות.
בנסיבות המקרה הנדון, אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.
בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.
ניתן היום, י"א תשרי תש"פ, 10 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.