הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בירושלים ת"ק 30148-06-17

בפני
כב' הרשמת הבכיר ה עדי בר-טל

תובע

יוסף חיים ספיקר ת.ז. XXXXXX447

נגד

נתבעת

דוד לובינסקי בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקים והוצאות שנגרמו לרכב התובע, אשר טופל במוסך שבבעלות הנתבעת.
טענות התובע
הרכב נרכש על ידי התובע ביום 10/6/15 בעסקת טרייד-אין מחברת " אוטו-סנטר", כאשר מד אאוץ עמד על 91,284 ק"מ. לטענת התובע, הרכב נרכש עם היסטוריית טיפולים מלאה ותקינה של חברת ליסינג ובבדיקה מקצועית שעבר הרכב במכון הרישוי מ.מ.מ. (להלן: "מכון הבדיקה") לפני רכישתו, הוא נמצא תקין.

התובע טוען, כי למחרת יום הרכישה, החל הרכב להשמיע רעשים עליהם דיווח ל"אוטו-סנטר". 6 ימים לאחר מכן, התחמם מנוע הרכב ונתקע במהלך נסיעה. הרכב נגרר למוסך שבהסדר עם " אוטו-סנטר", ובחלוף יומיים הוחלט על העברתו למוסכה של הנתבעת ביד חרוצים בירושלים ( להלן: "מוסך הנתבעת"). עוד מציין התובע כי עבור התיקון שילמה חברת "אוטו סנטר".

בתביעתו מתאר התובע את התקלות והטיפולים שעבר הרכב, תוך פירוט המועדים בהם נגרמו התקלות ועלויות תיקונן, אשר נגרמו לדבריו, בשל חוסר מקצועיותה של הנתבעת.

לדברי התובע, במשך שנה וחצי בהן היה הרכב ברשותו הוסיפו להופיע תקלות והרכב נזקק שוב ושוב לטיפולים, עד למכירתו בלית ברירה, בעלות נמוכה משמעותית ממחירו.

בנסיבות העניין, עתר התובע לחיובה של הנתבעת בתשלום הנזקים, ההוצאות וההפסדים שנגרמו לו בשל חוסר מקצועיותה של הנתבעת בטיפול ברכבו, המגיעים לסך של 27,708 ₪.

טענות הנתבעת
הנתבעת כופרת באחריותה לנזקיו של התובע וטוענת, כי מדובר ברכב שהתבלה באופן מואץ כאופייני לרכבי ליסינג/השכרה, וכבר בעת רכישתו על ידי התובע מידי " אוטו-סנטר" נמצאו בו ליקויים ופגמים, כעולה מבדיקה שעבר הרכב סמוך לפני רכישתו.

לאחר ניסיון שלא צלח, מטעם " אוטו-סנטר" לתקן את הליקויים עליהם הלין התובע כבר בסמוך למועד הרכישה, הוכנס הרכב למוסך הנתבעת על ידי " אוטו-סנטר", אשר הנחתה את הנתבעת לבצע תיקון " מקומי" בלבד, שאין בכוחו לתת מענה לכל הליקויים עליהם התריע מכון הבדיקה.

המשך נסיעתו של התובע ברכב במצב זה, החריפה את מצבו המכאני הירוד, הוביל להופעתם של תקלות נוספות וגרם נזקים נוספים. לתמיכה בטענותיה, הגישה הנתבעת חוות דעת שמאי מטעמה.

עוד טענה הנתבעת, כי הרכב נרכש מחברת אוטו סנטר בהפחתה של כ – 15% ממחיר המחירון.

הנתבעת ממשיכה ומבהירה, כי לא מוטלת עליה כל חובה לספק לתובע רכב חלופי, כאשר התיקונים שנדרשו לא חוסים תחת אחריות היצרן.

מהלך הדיון
בדיון שהתקיים בנוכחות הצדדים ביום 12/11/2017 הסכימו הצדדים על מינוי מומחה מטעם בית המשפט אשר ממצאיו יכריעו במחלוקת ביניהם.

ביום 25/3/18 ניתנה החלטה על מינויו של המהנדס, מר נחמיה גולן. במאמר מוסגר יצוין כי קודם להחלטה זו, ניתנו 3 החלטות מינוי אשר הושבו ריקם בשל אי התאמה או ניגוד עניינים של המומחים שמונו.

ביום 13/9/2018 הגיש מר גולן את חוות דעתו, וביום 27/1/2019 נמסרו תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה מטעם התובע.

חוות דעת המומחה המכריע מטעם בית המשפט
לצורך עריכת חוות דעתו עיין מר גולן בכתבי הטענות של הצדדים, בדוח בדיקה שנערך ע"י מכון הבדיקה לפני רכישת הרכב ע"י התובע ובדוח היסטוריית כניסות הרכב למוסך. מר גולן קיים פגישה משותפת בה נכחו התובע ומר ניר בן צבי, נציג הנתבעת.

בסיכום הדוח פירט המומחה את מסקנותיו באופן הבא:
שנת הייצור של הרכב היא 2011 ובעליו המקוריים היא חברת " קשר רנט א קאר", עד לרכישתו על ידי התובע ביום 10/6/2015. מדיווח שנמסר למומחה מטעם חברת " קשר רנט א קאר", בוצעו טיפולי אחזקה ברכב בהתאם להוראות היצרן, אם כי אין תיעוד בדבר מהות הטיפולים שבוצעו ( עבודות, חומרים וחלקים). לדברי המומחה, תקינותו של רכב תלויה בטיפול נכון של הרכב לפי הוראות היצרן/היבואן, אולם כאמור, במקרה הנדון אין לדעת אילו טיפולים עבר הרכב עד לרכישתו על ידי התובע.
המומחה חיווה דעתו, כי הפעולות שביצעה הנתבעת לגילוי התקלות ברכבו של התובע בעת שהובא לטיפולים במוסכה, כולל הבדיקה הממוחשבת, נעשו כמקובל.
ביחס לטענות שהועלו בתביעה, המתייחסות לתקלות המערכת המנוע, מפנה המומחה לדוח הבדיקה שבוצעה ברכבו של התובע בסמוך לפני רכישת הרכב על ידו ( נספח " ב" לחוות הדעת), בו צוין: "יש נזילות שמן קלות, רעש ממערכת תזמון ושסתומים, דליפות לחץ בינוניות בצילינדרים בלאי פנימי, לבדוק תצרוכת דלק גבוהה, לתאם מנוע".
בהתייחס לטענת התובע על תקלה בטורבו של הרכב, באחת הפעמים בהם הוכנס הרכב למוסך הנתבעת, הסביר המומחה, כי היות שמדובר ברכב בעל נסועה גבוהה בעת רכישתו על ידי התובע, התקלות המוזכרות בו כגון כשל בטורבו או צורך בהחלפת ממיר קטליטי, אינן חריגות.
בסיכום חוות דעתו קבע המומחה, כי אין בסיס להגשת התביעה נגד הנתבעת ויש מקום לשקול הגשתה נגד מוכר הרכב או בעליו הקודמים.
לאחר שמיעת הצדדים ועיון בחומר המונח לפניי החלטתי לקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ולדחות את התביעה, משלא הרים התובע את הנטל להוכיח כי הנתבעת פעלה באופן רשלני, לקוי או לא מקצועי במהלך הטיפול ברכבו.

מדובר ברכב שעלה לכביש בתאריך 26/12/2011 ונמסר לבעלותה של " חברת קשר רנט א קאר", שעיסוקה בליסינג והשכרת כלי רכב. בעת רכישת הרכב עבר הרכב כ-90,000 ק"מ.

בניגוד לאמור בכתב תביעתו של התובע, לפיו בדיקת הרכב על ידי מכון בדיקה בסמוך לפני רכישתו מצאה שהרכב תקין, הרי שבדוח הבדיקה צוינו הליקויים הבאים:

"יש נזילות שמן קלות, רעש ממערכת תזמון ושסתומים, דליפות לחץ בינוניות בצילינדרים בלאי פנימי, לבדוק תצרוכת דלק גבוהה, לתאם מנוע" (נספח " ב" לחוות דעת המומחה).
טענת התובע, כי לרכב דוח היסטורית טיפולים מלאה ותקינה לא נתמכה בראיות וכל שמונח לפניי הוא דוח המלמד באופן כללי על מועדי כניסתו של הרכב למוסך מעת עלייתו לכביש ותיאור כללי של הפעולות שנעשו במוסך, ללא פירוט ממנו ניתן ללמוד על טיב והיקף הטיפולים שבוצעו או מהות הליקויים והתקלות שנתגלו בו, עובר לרכישתו על ידי התובע.

על קיומן של בעיות ברכב, ניתן להסיק מהעובדה שיום לאחר שהועבר לחזקתו של התובע, עלו רעשים מהרכב, בעת התנעתו. כך גם ביחס לאירוע המתואר בכתב התביעה, שהתרחש מספר ימים לאחר מכן, בו התחמם מנוע הרכב והוא הפסיק " לסחוב".

רכב התובע טופל במוסך הנתבעת שלוש פעמים. פעם ראשונה, ביום 18/6/15 בטיפול שכלל החלפת משאבת שמן ותרמוסטט ופעם שניה, בחודש 10/2015 . בטיפול זה הוחלפה רצועת אלטרנטור והוחלף צינור אוויר. הפעם השלישית היתה ביום 26/10/15 והוחלפו מכסה ראש מנוע וגלגלת משאבת מים.

הטיפול השני בוצע בחלוף כארבעה חודשים ממועד הטיפול הראשון, ולא " לאחר מספר שבועות" כטענת התובע בתביעתו. אין מדובר בהבדל זניח, שכן מדובר בפרק זמן לא מבוטל בן כארבעה חודשים, בו היה הרכב במצב שמיש ותקין, דבר שיכול ללמד כי התקלה בגינה הובא רכבו של התובע למוסך הנתבעת לראשונה ביום 18/6/15 באה על פתרונה.

יצוין כי בטיפול זה, נמצאה נזילת שמן דרך מכסה המנוע והוחלפו מכסה ראש מנוע, מכסה שסתומים, גלגלת משאבת מים, צינורות, מסנן שמן ואטם מנוע.

רכבו של התובע הובא למוסך הנתבעת פעם נוספת כחצי שנה לאחר מכן, בחודש 4/2016 לאחר ש"הטורבו של הרכב שבק חיים". באותו ביקור הומלץ לתובע על החלפת הטורבו והממיר הקטליטי של הרכב בעלות בת 15,000 ₪, אך הוא בחר לפנות לטפל ברכבו במוסך אחר. בהקשר זה חיווה המומחה דעתו, כי מדובר בתקלה הנובעת מבלאי טבעי של הרכב, אשר אינה קשורה לפעולה כזו או אחרת שביצעה הנתבעת.

סמיכות הזמנים בין מועד רכישת הרכב לבין כניסתו של הרכב למוסך הנתבעת ( מספר ימים) וחלוף הזמן בין הטיפול הראשון לבין הטיפול השני ( כארבעה חודשים), מהות הטיפולים שבוצעו ומהות התקלות שנמצאו ברכב בשלוש הפעמים בהם נבדק על ידי הנתבעת – כל אלו מובילים למסקנה כי מדובר בתקלות שלא נגרמו בשל פעולות שביצעה הנתבעת ואין לזקוף את האחריות להופעתם לחובתה.

בעניין זה, חיווה המומחה דעתו, כי לא נפל פגם בפעולות שעשתה הנתבעת לגילוי התקלות וכאמור, לאחר יציאת הרכב ממוסך הנתבעת הוא פעל באופן תקין לתקופות לא מבוטלות, עד להופעתה של תקלה אחרת.

ככלל, בית המשפט יאמץ ויעדיף את חוות דעתו של מומחה אשר מונה מטעמו, באשר חוות דעתו אמורה להיות אובייקטיבית וחסרת פניות. בית המשפט לא יאמץ קביעה של מומחה מטעמו, רק כאשר נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות כן ( ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' יוסף לוי ובניו בע"מ , פ"ד נב (4) 563 (1998); ע"א (מחוזי חיפה) 288-03-13 נחמני נ' גרופית הנדסה אזרחית ועבודות ציבוריות בע"מ (30.9.2013); ע"א (מחוזי חיפה) 42128-03-16 גליל א.ג. יזמות נכסים והשקעות בע"מ נ' שמאי (5.7.2016)).

עוד נפסק שמומחה הוא ככל עד, אשר שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט, ובית המשפט לא ייטה לסטות מחוות דעתו של מומחה שמונה על ידו, בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעו אותו לעשות כן ( ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי (23.4.1990)).

מכאן, כי חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט נהנית ממעמד מיוחד. במקרה הנדון לא מצאתי כל סיבה לפקפק במהימנותו וביושרו המקצועי של המומחה , ובאמור בחוות דעתו, אשר לא נסתרה על ידי התובע.

למעשה, די לי בנאמר עד כה על מנת לדחות את התביעה. עם זאת, מצאתי להתייחס למכתב שצירף התובע לכתב תביעתו, אשר לטעמו מוכיח את אחריותה של הנתבעת לנזקיו.

מדובר במכתבו של מר אורן בן סימון ממוסך " אורן שירותי רכב", אליו פנה התובע לטפל ברכבו, לאחר ביקורו האחרון במוסך הנתבעת בעקבות התקלה בטורבו של הרכב. מכתב זה, הנושא תאריך 20/2/2017 מציין "שלל של תקלות" כנכתב בו, שנמצאו ברכבו של התובע בבדיקה מיום 4/6/16:

"מערכת השימון נמצאה מלאה בבוצה דבר שגרם לנזק בלתי הפיך למגדש ( כך במקור – ע.ב) הטורבו כתוצאה מהרעבת שמן. שרשרת התזמון התארכה, מחליקי שרשרת התזמון נמצאו שבורים. נמצא מצב של איבוד שמן מגומיות שסתומים".

מדובר במכתב מאת בעל המוסך שסיפק שירותים לתובע ואינו בגדר מומחה מטעם התובע. אציין כי גם לו הייתה מוכחת אמיתות הממצאים שצוינו, אין בהם להוביל בהכרח למסקנה כי פעולותיה של הנתבעת הן אשר גרמו לנזקים המצוינים בו. בשים לב, כי התובע, לא זימן לדיון את מר בן סימון. גם מכתבו של בן סימון, באשר לעלויות התיקונים, אינו יכול להוות ראיה ממשית לגובה התשלומים ששולמו, באשר אין מדובר בקבלה, כי אם במכתב. בשים לב, כי מכתבו של בן סימון עוסק ברכב מסוג סיטרואן פיקאסו, בעוד שרכב התובע הינו פג'ו . כמו כן, מד המרחק אשר מציין מר בן סימון במכתבו, הינו 54,018 ק"מ, בעוד שאין מחלוקת כי הרכב נרכש על ידי התובע כאשר מד המרחק הראה כ – 91,000 ק"מ.

כשלים אלו במכתב, בצירוף העובדה כי מר בן סימון לא הגיע להעיד, מובילים למסקנה כי לא ניתן להתייחס למכתב זה. זאת ועוד, הלכה היא, כי הימנעות מהבאת ראיות פועלת לחובתו של הנוקט בה, כיוון שמתחייבת ממנה המסקנה שאילו הוצג המסמך או אילו הושמע העד, היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב ( ראו למשל: ע"א 55/89 קופל נהיגה עצמית נ' טלקאר, מ"ד(4) 595 (1990); ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ, פד"י (1) 239, 245 (1990)).

אם כן, משלא הרים התובע את נטל התביעה להוכיח כי הנתבעת אחראית להוצאות ולנזקים אותם תבע יש להורות על דחיית התביעה נגדה.

אשר על כן התביעה כנגד הנתבעת נדחית. בנסיבות העניין לא מצאתי לפסוק לחובת התובע הוצאות, מלבד השבת שכר המומחה כפי ששולם על ידי הנתבעת בסך 2,400 ₪ בצירוף מע"מ. התשלום ישולם בתוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, י"ד אדר ב' תשע"ט, 21 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.