הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בירושלים ת"ק 13672-01-18

בפני
כבוד ה רשם בכיר בנימין בן סימון

תובעת

איילת לוי

נגד

נתבעת

הוט מובייל בע"מ

פסק דין

1. התובעת היא לקוחה של הנתבעת חברת שירותי הסלולר "הוט מובייל".

2. לטענת התובעת, הנתבעת גבתה ממנה במשך מספר שנים סכומי כסף קטנים מידי חודש אשר הצטברו ל סכום בסך של 1859.72 ₪,₪. לטענתה, בדקה את חשבונותיה בחברת האשראי והופתעה לגלות חיובים שהופנו לחברת הוט מובייל.

3. לטענתה של התובעת , היא טרחה לברר עם הנתבעת באשר לחיובים ונענתה, כי נוידו שני מספרי טלפונים והם: 053-XXXX473 וכן 053-XXXX492 . לדבריה, הסבירה ששני מספרי הטלפון הללו אינם שייכים לה. לדברי התובעת, ביקשה מהנתבעת הסבר כיצד נודעו לה פרטים כה רבים לגביה, אך נציגיה מיאנו למסור לה. לדבריה, הסכים נציג הנתבעת להעניק לה זיכוי בסך של 300 ₪ וכן לנתק את קווי הטלפון.

4. התובעת אשר לא קיבלה הסבר נאות לדעתה, באשר לקווים האמורים הגישה תלונה למשטרה, כי תחקור בדבר, אך נענתה על ידי המשטרה כי אין עניין לציבור ועל כן לא תחקור בעניין כבקשתה.
5. לטענת הנתבעת, הסכום אותו שילמה התובעת עומד על סך של 1,360 ₪ ולא מעבר לכך. שני הקווים מצויים בחזקתה של התובעת. לטענת הנתבעת בסעיף 30 לכתב ההגנה, היא קיבלה הוראה להחזר תשלומים שבוצעו מיולי 2017 מחברת האשראי ואכן בוצעו החזרים בסך של 541 ₪.

6. לפי הטענה בשנת 2015 התקשרה התובעת עם הנתבעת. במסגרת עסקה זו התובעת מסרה לנתבעת את פרטי כרטיס האשראי שלה והיא שילמה דמי שימוש חודשיים במשך כשנתיים וחצי. לצורך ביצוע הניוד של המספרים נשלחו כרטיסי סים לתובעת והיא ביצעה פעולת אקטיבציה של כרטיסי הסים באמצעות אתר האינטרנט.

7. למרות האמור ולמרות שלא דבק כל רבב בהתנהגות הנתבעת הוצע לתובעת לזכות את חשבונה בסך של 300 ₪, אך היא סירבה להצעה.

8. גרסת התובעת:
" לא היה לי הסכם מעולם עם הוט מובייל, שכחתי להגיד שבחודשיים האחרונים הם לא מפסיקים להתקשר לבן שלי להצטרף לחברת הוט מובייל, לא היה מעולם הסכם אני לא נותנת את כרטיס האשראי שלי, אני מאד מחושבת, הם יצרו איתי קשר כמה פעמים ותמיד הייתי מנתקת אני בחיים לא ביצעתי עסקאות טלפונים, אני מחושבת אני אם חד הורית, אני לא מבינה איך הם הגיעו לפרטים של כרטיס האשראי שלי, אני לא צריכה לשלם את זה , אם אתם אומרים שהייתי במשך שנתיים, למה לא שלחתם לי חשבונית במשך שנתיים. גם במייל לא קיבלתי, בדקתי את כרטיס האשראי, בדקתי אחרי שנתיים כי גיליתי שגביתם ממני, הייתי מאושפזת ופתאום גילתי. לא קיבלתי זיכוי של 300 ₪ ואין לי חוב. ויזה זיכתה אותי ולא הוט מובייל. "

9. גרסת הנתבעת:

" בשנת 2015 הייתה הזמנה של מכר מרחוק, הוקמה עסקה של מכר מרחוק, כל מסמך חתום לא יהיה, מדובר בשיחה טלפונית, ואין אסמכתא, יש העתק שהוא לא חתום. עסקת מכר מרחוק לא מחתימים לקוח, בעסקה הזאת נמסר השם הפרטי והכתובת שהיא לא מכחישה שהיא גרה בה, מספר כרטיס אשראי ושני מספרים שאמורים להיות מנוידים, 050-XXXX264 ואותו מספר עם 3 בסוף. יצרתי אתה קשר לפני כתב ההגנה, אני לא עורכת דין, ניסיתי להבין ממנה מה זה שני המספרים האלה שמופיעים בהסכם היא אמרה לי שזה שלה ושל הבן שלה, אמרתי לה שאני מתקשרת אליה לרענן את הזיכרון, אמרתי לה שהעסקה לא הגיעה מאדם זר אלא שיחה מולה, היא אמרה שאין סיכוי שהיא עשתה את העסקה הזאת. יכול להיות שהתחרטת אבל בסופו של דבר מדובר בעסקה שיצאה לפועל .... לשאלת בית המשפט אתם אומרים שנוצר חוזה באמצעות הטלפון ואין חתימה, בעסקות מכר טלפוניות לא מחתימים לקוח, כך בחברת התקשורת, אני לא יודעת איך זה בחברות אחרות. אנחנו כחברה יש לנו מליון וחצי לקוחות, החברה לא עוקבת אחרי נתח שימושים, על פי משרד התקשורת אסור לי לנתק קו בגלל שהלקוח לא משתמש אלא אם הלקוח מתקשר לנתק. זיכוי של 300 ₪ וההחזרה לא בוצעה אליה פיזית, הנציג זיכה אותה ב-307 ₪ בזיכוי טלפוני, הזיכוי לא בוצע פיזית. .....אנו אכן א ומרים שאין לנו חוזה רשום, אין שיחה מוקלטת משנת 2015 , לא אותרה שיחה. זה מתיישב על מה שציינתי על החוב, מה שחב' האשראי זיכתה אותה היא העלתה איתנו לגבי החוב. לפי החוק אני מחוייבת לשמור שיחה למשך שנה וחצי, בדקתי בעבר עם המחלקה המשפטית.

10. לאחר עיון בטענות הצדדים ובראיות שהוצגו הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להתקבל בחלקה.

11. התובעת טוענת מצד אחד, כי לא יצרה קשר כלל עם הנתבעת בעוד שהנתבעת, ה ציגה חוזה לא חתום המכיל פרטים רבים לגבי הנתבעת. התובעת הגישה תלונה במשטרה באשר לפרטים הרבים המצויים אצל הנתבעת, אך התלונה לא התבררה עקב חוסר עניין לציבור. הנתבעת לא צירפה כל הקלטה של התקשרות עם התובעת. במצב דברים זה לא ניתן לומר שנוצר חוזה בין התובעת לנתבעת.

12. ככלל, הסכמה חוזית אפשר שתיעשה בעל פה או בכל צורה אחרת. זאת, בכפוף לאמור בסעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. ואולם, על כתפי הטוען לקיומו של קשר חוזי, מוטל הנטל להוכיחו. בעניין ת"א 27082-04-12 שמעון נ' פרטנר נדונה סוגיית ערכיות חתימה אלקטרונית ויזואלית על ידי לקוח של חברת פרטנר. כב' השופט אלכסנדר רון קבע כי מקום שלא הוכחה החתימה, אין מדובר בחוזה חתום ומוסכם:

" ייתכן, שבנסיבות אחרות, היה על בית המשפט לתת את דעתו לכך שהמדובר בחוזה אחיד, על כל המשתמע מכך, כפי שאישרה בהגינותה נציגת פרטנר. ואולם, דומה, מאבד נושא זה, בנסיבות העניין, את עיקר חשיבותו. שעה שהחתימה, אינה חתימה כלל, מה לי אם המדובר בחוזה אחיד, אם לאו: מלכתחילה אין לראותו כחתום וכמוסכם." בענייננו לא הוכח כי התובעת חתומה על החוזה ולא הוצגה כל שיחה המתעדת התקשרות בין הצדדים. אשר על כן אין לומר כי הנתבעת הציגה חוזה מוסכם.

13. התוצאה היא שדין התביעה להתקבל. הסכום שהוכח כי הנתבעת גבתה ביתר עומד על 1,360 ₪ וזאת בקבלי את טענת הנתבעת ולפיה הוחזרו תשלומים בסך של 541 ש"ח . סכום זה ישולם על ידי הנתבעת לתובעת תוך 30 יום. וזאת בנוסף לסך של 350 ₪ הוצאות משפט.

ניתן היום, ד' אלול תשע"ח, 15 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.