הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בירושלים ת"ק 12757-02-19

בפני
כבוד ה שופט דוד שאול גבאי ריכטר

התובע (המשיב)

זאק כהן

נגד

הנתבעים (המבקשים)

  1. סזאן קייטרינג (1999) בע"מ
  2. אייל בורמן

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקשים ביום 31.7.2019, במסגרת תביעה קטנה שהגיש נגדם ונגד נתבע אחר, ששימש צלם בעת האירוע (להלן – הצלם).
בכתב התביעה נטען, כי המשיב נכח באירוע בגן אירועים - המבקשת 1 – שבבעלות המבקש 2. לטענת המשיב בזמן טקס החופה, עת עמד ליד החופה, נפל על ראשו גוף תאורה מגובה רב שגרם לו לדימום וחתך בראש. גוף התאורה שייך לצלם.
ביום 31.7.2019 התקיים בפניי דיון, אליו התייצב הצלם ונציג מטעם חברת הביטוח שלו. לאחר שמיעת טענות הצדדים, ניתן פסק הדין על דרך הפשרה , ונפסק לטובת המשיב פיצוי בסך 3,000 ₪. הואיל והמבקשים לא הגישו כתב הגנה ולא התייצבו לדיון, ולאחר שקבעתי כי כתב התביעה והזמנה לדיון הומצאו להם כדין, ניתן נגדם פסק דין על יתרת סכום התביעה בסך של 12,594 ₪.
בבקשתם לביטול פסק הדין טוענים המבקשים, כי כתב התביעה מעולם לא הומצא להם, ודבר ההליך נודע להם, לראשונה, במועד המצאת פסק הדין. עוד הם טוענים, כי בתיק בית המשפט נמצאים אישורי מסירה עם חתימה שאינה שלהם או של איש מטעמם , ולא ידוע להם לידי מי נמסר ו כתב התביעה וההזמנה לדיון. לגופו של עניין טוענים המבקשים, כי ברשותם טענות הגנה טובות, שכן המבקשת 1, אינה החברה המפעילה את גן האירועים, ולכן אין יריבות בינה לבין המשיב. מבקש 2 טוען כי הוא בעל 50% ממניות החברה שאכן מפעילה את גן האירועים, ומבדיקה פשוטה יכול היה המשיב לגלות עובדות אלה , ולהמציא את כתב התביעה לנתבעים הנכונים במען הנכון. המשיב טוען בתגובתו, כי כתב התביעה נמסר כדין למבקשים, וטענתם להיעדר יריבות נטענה בעלמא ולא הוכחה על ידם כלל, שכן מעיון בדו"ח רשם החברות שצירף לתגובתו, מופיע מבקש 2 כבעלים של מבקשת 1, שלפי מיטב ידיעתו , היא שמפעילה את גן האירועים. על-כן מבקש המשיב לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה
ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ייתכן בשני מקרים: המקרה הראשון, כאשר פסק הדין ניתן למרות שכתב התביעה וההזמנה לדין לא הומצאו לנתבע כדין. במקרה זה, רשאי בעל דין לדרוש את ביטולו של פסק הדין מחובת הצדק. המקרה השני, ביטול פסק הדין מכוח שיקול דעתו של בית המשפט, כאשר נמצא שכתב התביעה הומצא כדין, אך נפל מחדל מצד הנתבע, ויש צורך לברר את סיבת המחדל, ובמקביל לבדוק את סיכויי ההצלחה שהגנתו תתקבל [ר': אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 12, 2015), ע"ע 641-642].
ולגופו של עניין:
בעניינו, שוכנעתי בהתאם לאישור המסירה שבתיק "נט המשפט", כי כתב התביעה נמסר כדין למבקשים בדרך של מסירה לידי מבקשת 1 ובדרך של מסירה לבן משפחה של מבקש 2. העיון בתיק מלמד, כי כתב התביעה נשלח ביום 7.2.19 באמצעות שליח למענם של המבקשים , כפי שמופיע במרשם החברות. כתב התביעה נמסר למבקשת לידי ב. שושי ביום 17.2.2019. שעה שמבקש 2 לא נמצא במענו, כתב התביעה נמסר לידי בן משפחתו , מר ניסים כהן ביום 24.2.2019. בנסיבות אלו, משמדובר בשליח דואר שנשלח על-ידי בית המשפט, נחה דעתי כי בוצעה המצאה כדין , והטענה כי המבקשים אינם מכירים את האנשים שחתמו על אישורי המסירה, דינה להידחות, ויש לבחון אם יש מקום להפעיל שיקול דעת בקבלת הבקשה וביטול פסק הדין. בעניין זה, די בהצבעה על כך שההגנה אפשרית, כדי שבקשה מעין זו תתקבל.
עיון בבקשת ביטול פסק הדין מלמדת, כי המבקשים מעלים טענות הראויות להתברר, ועל-כן אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 31.7.2019 באופן מותנה, ככל שהנוגע נוגע למבקשים ולהם בלבד – מובהר כי פסק הדין בעניין הצלם, שהושג בפשרה, יוותר על כנו. כתנאי לביטול פסק הדין, ישלמו המבקשים למשיב, ללא קשר לתוצאת ההליך, סך של 1,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום. סכום זה נקבע לנוכח קביעתי כי בוצעה המצאה כדין, ולא הוצגה לי סיבה משכנעת למחדל אי-ההתייצבות.
לאחר שאקבל אסמכתא על ביצוע האמור, ולאחר שיוגש כתב הגנה מטעם המבקשים באותו מועד, ייקבע מועד לדיון.
המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.
ניתנה היום, ט' חשון, התש"ף, 5 בנובמבר, 2019 בהיעדר הצדדים.