הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בחיפה ת"ק 51317-01-17

בפני
כבוד ה שופטת מריה פיקוס בוגדאנוב

התובעת
סופיה קורצר (מטעם וועד הבית ברח' חשמל 63 חיפה)

נגד

הנתבעים
1.חברת מיגון 2000-מערכות אזעקה ומצלמות – עסק מורשה
2.רועי נחושי

פסק דין

בפני תביעה כספית על סך 15,000 ₪.

התובעת היא ראש ועד הבית ברח' חשמל 63 בחיפה, והתביעה היא מטעם ועד הבית (להלן: "הבניין").

התובעת הזמינה בתאריך 2.3.16 מהנתבעים התקנת מצלמות אבטחה בבניין ומערכת של קודנים לדלתות .

בהתאם לכתב התביעה, הנתבע, שהוא הבעלים של הנתבעת, התקין בתאריך 7.3.16 מערכת מצלמות אבטחה בבניין, וזאת בהתאם להזמנת עבודה שנחתמה בין הצדדים. התובעת העבירה לידי הנתבע את התשלום, כפי שסוכם ביניהם , בסך 17,747 ₪.

בתאריך 3.8.16 התקין הנתבע 3 מצלמות נוספות , וזאת בהתאם לבקשתה של התובעת.

סך הכול שולם לנתבע בגין התקנת המצלמות וקודני דלתות 20,397 ₪.

בתאריך 4.8.16 פנתה התובע ת לנתבע וביקשה לבדוק, מדוע איכות המצלמות ירודה, אך על אף הפניות החוזרות, הנתב ע לא חזר לתובעת.
לכתב התביעה צורפה הזמנת עבודה, פירוט עבודה בכתב יד, קבלות ומכתב ששלחה התובעת לנתבע. בנוסף צורף מסמך של מר מיכה אסף, לפיו הוא בדק את מערכת המצלמות ואופן התקנתה והגיע למסקנה כי העבודה שבוצע אינה מקצועית ואף רשלנית.

בכתב ההגנה נטען כי התקנת המצלמות בוצעה בהתאם להזמה. עוד נטען כי בהתאם לפניה של הוועד, הנתבע הגיע לבניין בתאריך 18.9.16, כשנטען בפניו כי ישנם ליקויים בתשתית של המערכת. בבדיקה גילה כי ישנו וונדאליזם בבניין, ונדרש לשים תעלות על הכבלים שהותקנו על ידו בטענה כי הדבר מסכן את הדיירים. לטענת הנתבע, אין כל תקן לתשתיות של מתח נמוך.
יחד עם זאת, הנתבע טען כי ב יצע תיקונים שנדרש, הגם שלא היה מחויב לעשות כן, לאחר התיקונים הוועד אישר את העבודה והבטיח לו כי לא תוגש נגדו כל תביעה.
על כן, ביקשו הנתבעים לד חות את התביעה.

דיונים בבית המשפט:
באופן חריג בתיק זה התקיימו 5 ישיבות.
בישיבה הראשונה הצדדים חזרו על טענותיהם בכתבי הטענות . התובעת הוסיפה כי היא וחברי וועד הבית האחרים הבינו כי איכות המצלמות ירודה רק לאחר שמשטרה הגיעה לבניין בחודש יולי 2016 , על מנת לקחת DVR בעקבות אירוע פלילי שהיה בחצר.

הנתבע הדגיש כי לאחר שהמצלמות הוחזרו על ידי המשטרה, החיבור של המצלמות ל- DVR נעשה באופן לקוי , וזו הסיבה לתקלות באיכות הצילום, ועל כן, אין הוא אחראי יותר למערכת שהתקין .

בסוף הדיון הראשון הצדדים הגיעו להסכם ביניי ם לפיו: "לאור הצעת בית המשפט אנחנו מסכימים להסדר ביניים לפיו הנתבעים יגיעו תוך 30 יום מהיום ויגיע לבניין ויבצע תיקונים כדלקמן: כיסוי חוטי תשתית בתוך הבניין עם תעלות, בדיקה פרטנית של כל מצלמה ומצלמה וביצוע תיקון הדרוש למצלמות. הרמת חוט תשתית מגג מרפסת של אחת הדירות כפי שהוצג בתמונות ת/1. כמו כן יבדוק שוב את גורלו של הקודן. לאחר ביצוע העבודה התיקונים יצולמו ויוגשו לבית המשפט בישיבה הבאה. התשתיות המחוברות לחוטי חשמל בתוך הבניין יתוקנו."

בישיבה השנייה הנתבע הציג בפני בית המשפט תמונות לפיהן הכבל הוסר מהגג, הכבלים בתוך הבניין כוסו בתעלות וכי הקודן עובד. בנוסף הציג צילום מסך , שבו רואים את כלל המצלמות, ועל פניו, התמונה בהן תקינה (ראה פרוטוקול עמ' 7 ש' 2-6).

התובעת ביקשה לתת לה הזדמנות להביא מומחה אשר יוכל להעיד על איכות צילום של המצלמות. לפנים משורת הדין נעתרת י לבקשתה של התובעת.

בישיבה השלישית התייצבה התובעת יחד עם עד מומחה, אך הנתבע לא התייצבו וניתן נגדו פסק דין בהעדר.

לבקשת הנתבע בוטל פסק דין שניתן בהעדר, והתקיים דיון רביעי, שאליו התייצבו כל הצדדים ומומחה מטעם התובעת.
בישיבה זו טען הנתבע כי קיבל את חוות הדעת רק ביום הדיון, ועל כן ביקש לדחות את חקירתו של המומחה.
בישיבה החמישית נחקר המומחה מטעם התובעת. המומחה הגיש חוות דעת, לפיה בחלק מהמצלמות בבניין ישנן הפרעות חשמליות קלות, בחלק ה הפרעות הן ברמה בינונית ובשלוש מצלמות ההפרעות הן קשות, כך שמתוך 12 מצ למות 6 מצלמות לא תקינות, ולא ניתן לזהות בהן אדם בלתי מוכר, כאשר החצי השני של המערכת מתפקד בצורה מניחה את הדעת, הגם שלא בצורה טובה.
עוד עלה מחוות הדעת כי החיווט שהותקן לאורך 200 מטר הוא חיווט של קאט-5, כאשר חיווט לא תקין ו באיכות נמוכה ולא מתאימה, וכי ישנה קירבה יתרה של חיווט מערכת הטמ"ס למערכת החשמל. עוד נכתב כי התקנה היא רשלנית ולא אסתטית.

במהלך החקירה ניסה הנתבע לפגוע במקצועיות של מומחה מטעם התובעת, הן מבחינת השכלתו וכן מבחינת עדכניות המומחה בתחום. עוד נטען כי נוכח העובדה שלא קיים תקן להתקנות מצלמות אבטחה, לא ניתן לבוא ולבק ר את עבודתו של הנתבע .
בנוסף, הנתבע טען כי בטרם נערכה חוות דעת על ידי המומחה, האחרון התקשר לנתבע והציע לו "להגיע לעמק השווה, כך שהוא ישלם את מחצית משכר טרחתו". המומחה השיב כי אכן התקשר לתובע, על מנת להציע לו להגיע "לעמק השווה" עם התובעת, מאחר והרגיש לא בנוח לכתוב חוות דעת לגבי עמית למקצוע, אך לא ביקש מהנתבע לשלם לו כסף (פרוטוקול עמ' 18 ש' 22-33). אציין כי טענה של הנתבע בהקשר זה לא הוכחה , ועל כן לא מצאתי מקום להתייחס אל יה בהמשך.

במהלך חקירתו של המומחה מטעם התובעת התברר כי הבדיקה נערכה בדצמבר 2017 וכי "הבלגן" בחוטים, אותו תיעד בתמונות (ת/7) , אינו קשור לחיווט המערכת, אלא לחיבורים DVR - עצמו (פרוטוקול עמ' 15 ש' 27-29). (אציין כי נוכח העובדה כי ה DVR- נותק ולאחר מכן חובר על ידי משטרת ישראל, לא ניתן לקבוע כי זה היה מצבו בעת ההתקנה על ידי הנתבע, ועל כן לא אתייחס לחוסר אסתטיקה בחיבורים בהמשך).
עוד התברר במהלך העדות כי הנתבע השתמש לצורך חיווט המערכת בתוך הבניין בכבלים מקטגוריה קאט 5 במקום קאט 7 , אותם התחייב להתקין בהזמנת העבודה.
המומחה הסביר כי שימוש בכבלים קאט 5, שהם לא מוגנים מפני הפרעות חשמל ברמה מקסימלית – זה ש הביא להפרעות באיכות צילום המצלמות , כאשר הכבלים הועברו בקרבה לחוטי החשמל . (פרוטוקול עמ' 16 ש' 3-33 ; עמ' 18 ש' 14-19).
אציין כי הנתבע לא הכחיש כי בתוך הבניין התקין כבלים מהקטגוריה קאט 5 ורק מחוץ לבניין התקין כבלים בקטגוריה RG59, כאשר לטענתו, אין תקן בנוגע לסוג הכבלים , ולא היה עליו לפרט מה הכבלים שבהם עשה שי מוש. לטענת הנתבע, אין משמעות לכך שהכבלים הם מהקטגוריה קאט 5 , וזו לא סיבה להפרעות באיכות הצילום, מאחר ומדובר באורך של 10-15 מטר בלבד , ו הוא הוסיף "בלונים" שמגבירים את האיכות של הכבל (פרוטוקול עמ' 17 ש' 25-35 – עמ' 18 ש' 1-2). אציין כי במכתב שצירף הנתבע לסרטונים אותם התבקש להגיש, נטען כי הוא התקין בתוך הבניין כבל מקטגוריה קאט 6 לאורך של כ- 10 מטר.

בסיכומיה טענה התובע ת כי היא פנתה לנתבע בטרם הגשת כתב תביעה וביקשה ממנו לבצע תיקונים במסגרת האחריות, אך הוא לא עשה כן. בהזמנת עבדה הנתבע התחייב להתקין כבלים מסוג קאט 7, אך בפועל התקין כבלים אחרים, ועקב החיווט הלקוי נגרמות הפרעות למצלמות שהותקנו. בהתאם להצע ת מחיר של חברה "דימיק מערכות" (ת/4), אותה הגישה התובעת, החלפה של חיווט יחד עם תעלות תעלה 12,000 ₪. בנוסף נטען כי לתובעת נגרמו הוצאות לצורך הוכחת תביעתה , כפי שעולה מקבלות שהוגשו לתיק.

בסיכומיו טען הנת בע כי יש לדחות את התביעה, מאחר והטענות של התובעת לא רלוונטיות, בשים לב כי טענות מצדה בדבר הפרעות באיכות הצילום הופיעו רק לאחר שהמשטרה לקחה והחזירה את ה- DVR. עוד נטען כי במסגרת הדיון הראשון הצדדים הגיעו להסדר ביניים, הנתבע פעל על פיו, ולא היה מקום להמשיך בבירור התביעה.

דיון הוכרעה:
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ואת עדותו של מר ניסן גור, לאחר שעיינתי במוצגים שהוגשו ובסרטונים שהועברו אלי לאחר הדיון בהתאם להחלטתי, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה בלבד .

בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בבית משפט לתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז – 1976, אנמק את פסק הדין בתמציתיות.

תיקונים קוסמטיים, קודן ותעלות:
בהתאם להסדר דיוני, אליו הגיעו הצדדים , הנתבע ביצע את התיקונים הנדרשים ממנו כולל תיקון הקודן , כפי שהוכיח בתמונות והסרטונים שהציג בפני בדיון השני (פ רוטוקול עמ' עמ' 7 ש' 2-6), ואין מקום להידרש עוד לטענות בעניין זה .

איכות צילום המצלמות:
לגבי איכות המצלמות העיד המומחה מטעם התובעת, ו לפי חוות דעתו, מחצית מהמצלמות פעולות באיכות ירודה , הדבר שנובע מחיווט לקוי .

לא מצאתי לקבל טענות של הנתבע בדבר מומחיות העד, נוכח השכלתו המקצועית, כפי שהיא מפורטת בחוות הדעת ובעדותו, ובשים לב להשתלמויות שעובר העד מעת לעת בתחום החשמל (ראה עדותו עמ' 14. אציין כי העד הגיש לאחר הדיון מסמכים נוספים, ללא אישור בית המשפט, כאשר רובם כבר הוגשו במסגרת התיק, לא מצאתי מקום להתייחס אליהם בנוגע לקביעת מומחיותו של העד).

אין בעובדה כי לא קיים תקן בתחום התקנת מערכות צילום, כדי לפסול את עדותו של העד המתמצא בתחום הרלוונטי , ואין בעובדה זו כדי להוות חסינות מפני ביקורת על העבודה שבוצעה על ידי הנתבע.

העד מטעם התובעת הסביר את הסיבה להפרעות במערכת הצילום , הנובע ות בעיקר מחיווט שאינו מוגן מפני הפרעות חשמל, כאשר חלק מהכבלים הותקנו קרוב לחוטי החשמל. עדותו זו של העד לא נסתרה והיא נתמכת בתמונות שהוצגו .
יודגש כי הנתבע בהזמנת העבודה התחייב להתקין חיווט מסוג קאט 7 (ראה הזמנת עבודה בכתב יד שורה 7; הזמנת עבודה מודפסת שורה 5, שצורפו לכתב התביעה) , אך במקום זה התקין בתוך הבניין חיווט מקטגוריה קאט 5. הנתבע אף לא הכחיש עובדה זו בבית המשפ ט, ובמכתב שצירף טען כי השתמש בכבל קאט 6. לטענת הנתבע הדבר אינו רלוונטי וכי המצלמות מקליטות באופן תקין.

הטענה של הנתבע כי אין עליו חובה לפרט את סוג החיווט בהעדר התקן, וכי הוא יכול להשתמש בסוגי כבלים שונים, אינה יכולה לעמוד לו במקרה זה.
כך גם הטענה שהועלתה על ידי הנתבע במכתב שצירף לצילומים שהגיש לבית המשפט, לפיה הוא התקין כבלים מסוג אחר כדי לא לכער את הלובי , אף היא לא יכולה לעמוד לזכותו של הנתבע.
הנתבע לא התקין חיווט שהתחיה עליו, ועשה זאת ללא אישור של מזמין העבודה, כשהוא משתמש בכבלים זולים יותר ( 2.2 ₪ למטר לפי מחירון שצורף (או לפי המכתב 2.5 למטר) ( כבל מסוג RG59 ) ו- 1.9 ₪ למטר (כאבל מסוג קאט 6)) במקום כאבל קאט 7, עליו התחייב , שמחירו לפי פירוט הזמנה הינו 3.6 ₪ למטר + מע"מ (ולא 300 ₪ כפי שנטען במכתב שצורף) .

מעיון בצילום של חלק מהמצלמות שהוגשו מטעם התובעת ניתן להתרשם כי אכן ישנן הפרעות בצילומם. כך לדוגמא באחת המצלמות נראית תמונה כפולה ובמצלמה אחרת נראות תזוזות בצילום. אציין כי גם באחד הסרטונים שהגיש הנתבע ניתן לראות כי באחת המצלמות ישנן הפרעות (דבר שלא ניתן לראות, כאשר מצולם מסך עם תמונות קטנות המרכז את כל המצלמות).

באשר לטענה כי במהלך חודש יולי 2016 משטרת ישראל תפסה את ה- DVR, ועל כן אין הנתבע יכול להמשיך לשאת באחריות למערכת, אף בה אין ממש. ניתוק ה- DVR מהמערכת הוא ניתוק הפלגים, דבר שאינו אמור להשפיע על איכות הצילום. גם לטענת הנתבע, כל מה שנגרם כתוצאה מתפיסת ה- DVR הוא חיבור הפוך של ה- DVR לאחר שהוחזר. הנתבע העיד כי לאחר שה- DVR הוחזר הוא היה בבניין, התקין מצלמות נוספות ואף סידר את החיבורים הלקויים (ראה פרוטוקול עמ' 4 ש' 8-9).

מכאן שהליקויים שנמצאו על ידי מר גור, אינם קשורים לניתוק של ה- DVR וחיבורו בשנית.

הגרסה המסתברת היא כי העדר חיווט ראוי, עליו התחייב הנתבע אך לא התקין, הוא זה שגורם להפרעות בצילום.

הטענה של הנתבע כי התביעה הוגשה לקראת סוף שנת אחריות, שניתנה על ידו על המערכת , אף היא לא יכולה לעמוד לו.
ראשית, גם לטענת הנתבע , התביעה הוגשה בפרק זמן של אחריות, גם אם לקראת סופה ועל כן , הוגשה כדין.
יתרה מזאת, מטופס הזמנה משנת 2.3.16 עולה כי הנתבע נתן לתובעת אחריות מלאה לשנתיים למערכת טמ"ס ואחריות של שנה לבקרי קרבה.
מכאן כי בתאריך הגשת התביעה (ינואר 2017) מערכת המצלמות הייתה עדיין באחריות, ואף הייתה באחריות בעת בדיקה על ידי המומחה מטעם התובעת בדצמבר 2017.
הטענה בכתב ההגנה כי האחריות היא רק על ציוד קצה ולא על ההתקנה, לא יכולה אף היא לעמוד, כאשר חיווט מהווה חלק ממערכת טמ"ס. לו רצה הנתבע להחריג את החיווט של המערכת מהאחריות היה עליו לעשות זאת מפורשות.

אשר על כן, אני קובעת כי הנתבע הפר את ההסכם , עליו חתם עם ועד הבית, לא סיפק את החיווט שהתחייב לספק, דבר שגורם להפרעות באיכות הצילום . ההפרה היא הפרה יסודית, ולאחר שהתובעת ביקשה לתקן את הפגם, אך הוא לא תוקן, על הנתבע לפצות את התובעת (ועד הבית) בעד הנזק שנגרם (ראה סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה),תשל"א – 1970) .

גובה הפיצוי:
התובעת הציגה הצעת מחיר על סך 12,000 להחלפת חיווט המערכת והתקנת התעלות כשהסכום מחושב לפי 855 ₪ פר מצלמה (ת/4) .
סבורני כי הצעת מחיר זו אינה סבירה, בשים לב כי בגין התקנת המערכת, כולל מסכים, מצלמות, קודן, מפתחות, צ'יפים ועוד, שילמה התובעת סך של 17,000 ₪, ולאחר שהזמינה מצלמות נוספות הגיעה לתשלום סכום כולל - 20,000 ₪.
זאת ועוד, החיווט הלקוי הוא החיווט בתוך הבניין לאורך 200 מטר סה"כ (ראה סעיף 2(ה) חוות הדעת) ואין צורך בהחלפת החיווט מחוץ לבניין.
יש עוד לתת את הדעת כי מחצית המערכת עובדת באופן מניח את הדעת, לפי חוות דעת של המומחה, וכי התובעת עשתה שימוש במערכת מאז שנת 2016.

בהעדר הצעת מחיר אחרת, שתתייחס לחיווט בתוך הבניין בלבד, אשתמש לצורך אומדן הנזק במחירים שפירט הנתבע בפירוט הזמנת עבודה שנתן לתובעת בשנת 2016 (ראה פירוט הזמנת העבודה שצורף לכתב התביעה). לפי מחירון זה: עלות כבל מסוג קאט 7 ה יא 3.60 ₪ למטר לא כולל מע"מ. מכאן כי עלות הכבל ל- 200 מטר הוא כ- 842.4 ₪ כולל מע"מ . (הגם שהנתבע טען כי מדובר בכבלים לאורך 10-15 מטר – הרי ברור כי הכוונה היא לכבל עבור כל מצלמה – מכאן כי חישוב הכ ולל הוא – כ- 200 מטר בדומה לחישוב של המומחה).
מחיר התעלות 30X30 הוא כ- 13 ₪ ליחידה + מע"מ (לפי החישוב של 200 מטר כבלים – ישנו צורך ב כ- 7 יחידות).
מחיר קופסאות החיבורים הוא - 10 ₪ ליחידה + מע"מ.
על דרך האומדנה מחיר ללא התקנה הוא כ- 1,200 ₪ כולל מע"מ.
באשר למחיר ההתקנה, על לדרך האומדנה אני קובעת כי הוא עומד על סך 1,500 ₪.

אציין כי לאחר הדיון הנתבע אף צירף מחירים של כבלים שונים לתיק בית המשפט, ולפיהם מחיר של כבל קאט 7 הוא 300 ₪ ל- 100 מטר (מדובר במחיר שונה מזה שנקב בו הנתבע בפירוט הזמנת עבודה ולא מצאתי מקום להתייחס למחיר זה ).

מכאן כי על הנתבע לשלם לתובעת (וועד הבית) סך 2, 700 ₪ על מנת ש תוכל להחליף את החיווט הלקוי.

נוכח העובדה כי הנזק שנגרם לתובעת, ושנקבע על ידי על דרך האומדנה, הוא רק כשישית מהפיצוי שנדרש על ידה בכתב התביעה, לא מצאתי לנכון לחייב את הנתבע במלוא ה הוצאות של התובעת.
על כן אני מחייבת את הנתבע לשלם את מחצית עלות חוות הדעת בסך 2,000 ₪ והוצאות בגין אגרת בית המשפט בסך 150 ₪ .

אציין כי בשים לב לעובדה כי התובעת לא הביאה חוות דעת בתחילת ההליך, ולא הביא ה עדים להעיד על המסמכים שצירפה לכתב התביעה , ובהמשך לא העבירה את חוות הדעת לידי הנתבע, דבר שגרם לדחייה נוספת של המשפט, לא מצאתי מקום לחייב את הנתבע בהוצאות נוספת.

סוף דבר,

הנתבעת 1 היא עסק מורשה ואינה מהווה ישות משפטית נפרדת, שיכולה לתבוע או להיתבע, ועל כן אני מורה על מחיקת התביעה נגדה.

הנתבע ישלם פיצוי בסך 2,700 ₪ לוועד הבית של הבניין ברח' חשמל 63 חיפה , וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אם לא, יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
הנתבע ישלם הוצאות משפט בסך 2,150 ₪ לוועד הבית של הבניין ברח' חשמל 63 חיפה , וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אם לא, יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ב שבט תשע"ט, 28 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.