הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בחיפה ת"ק 38992-10-18

בפני
כבוד ה שופטת קרן מרגולין-פלדמן

התובע

אלכסנדר שוסטרמן

נגד

הנתבעים
1.יוסף אדמוני
2.הראל חברה לביטוח בע"מ ח.פ520004078

פסק דין

לפניי תביעה לחיוב הנתבעים בפיצוי התובע בגין נזקים והוצאות שנגרמו לו לשיטתו בעקבות נזילת מים שארעה בדירת הנתבע 1, המצויה מעל לדירתו ואשר מבוטחת אצל הנתבעת 2.

יצויין כי אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לכך שאמנם ארעה נזילה בצנרת דירתו של הנתבע 1 (להלן: הנתבע), וכי בגין נזילה זו נגרמו נזקים לדירת התובע.

המחלוקת נסובה אם כן סביב השאלה האם פעלו הנתבע ים ביעילות ובנחישות לפתרון הבעיה, ומהו שיעור הנזקים שנגרמו לתובע בגין אותה נזילה, בגינם זכאי הוא לפיצוי מאת הנתבעים.

יובהר כי בין יתר הנזקים להם טוען התובע, כלולות הוצאות שהוציא התובע בקשר עם בירור מקור הנזילה, שומת הנזק בדירתו, דמי שכירות ששילם לדיור חלופי, וכן הוצאות שהוציא בקשר עם שיפוץ דירתו לאחר השלמת ייבוש דירת הנתבע.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ראיתי לנכון לקבל את עיקר התביעה, ואבהיר –
1. ראש וראשון ראוי לציין כי הנזילה נשוא הדיון כאן היא אינה נזילה ראשונה המתרחשת בדירת הנתבע, ואשר מטופלת על ידי הנתבעת 2 (להלן: הנתבעת). מעדויות הצדדים עלה כי נזילה קודמת ארעה כשנה קודם לכן, וגרמה אף היא לנזקים מרובים בדירת התובע. בהתאמה, דומה כי התובע ובני ביתו היו למודי נסיון מארוע הנזילה הקודם, בכל הנוגע למשך הטיפול הצפוי ובכל הנוגע למבנה תהליך הטיפול בפנייה אצל הנתבעת.

2. בהתאמה, ניתן לומר כי התובע ובני ביתו ידעו כי מרגע זיהוי הרטיבות בדירתם צפויה חברת הביטוח לשלוח אל הנתבע, עם פתיחת קריאה על ידו אצלה, שרברב אשר תפקידו לטפל בנזילה, ולאחר מכן ורק לאחר הייבוש צפויה הנתבעת לשלוח מי מטעמה לבצע עבודות לתיקון הנזקים בדירת התובע.

3. על מנת לסבר את האוזן יובהר כי פניית התובע אל הנתבע נעשתה לכאורה ביום 16.3.18.
ממועד זה, להלן הפעולות ששוכנעתי כי בוצעו על ידי הנתבעים לטיפול בטענות התובע - יומיים לאחר פניית התובע, ביום 18.3.18 פנה הנתבע אל הנתבעת. ביום 19.3.18 הגיע שרברב לדירתו של הנתבע וביום 26.3.18 הגיע מאתר אל הדירה. ביום 1.4.18 בוצעו עבודות סלילה מחדש של קו הצנרת על ידי שרברב עצמאי שהביא הנתבע לשם כך, וביום 11.4.18 הגיע מפקח מטעם חברת הביטוח על מנת להעריך את שיעור הנזקים ולהנחות בנוגע לאופן ביצוע עבודות התיקון הנדרשות. ביום 17.4.18 בוצעה בדיקת לחות בדירת הנתבע וביום 22.4.18 הונחה מערכת ייבוש בדירת הנתבע, כדי לייבש את החול המצוי במצע הרצפה של דירת הנתבע. ביום 9.5.18 הגיע שמאי מטעם הנתבעת לביקור בשתי הדירות וביום 12.6.18 הגיע מפקח מטעם הנתבעת אל התובע אשר אישר ביצוע שיפוץ בכל תקרות דירת התובע.

במקביל בוצעו הפעולות הבאות על ידי התובע ובני ביתו –
ביום 3.4.18 ולנוכח מצב הדירה פינו התובע ורעייתו את ילדיהם לבתי חברים כדי למנוע חשיפת בנם החולה במחלת האסטמה למצב הדירה . באותו מועד הוזמן על ידי התובע מאתר לאיור מקור הרטיבות. ביום 7.4.18 שכרו התובע ורעייתו דירה חלופית למשך שבוע, ביום 11.4.18 עברו התובע ובני ביתו להתגורר בדירה שכורה אחרת לאחר שחתמו על חוזה שכירות למ שך חודשיים וחצי, ביום 7.6.18 הזמין התובע שמאי מטעמו להעריך את שיעור הנזק לדירתו ואת עלות התיקון, ביום 18.6.18 הגיעה חברת שיפוצים מטעם התובע לבצע עבודות לשיפוץ תקרות דירתו של התובע, וביום 24.6.18 שבו התובע ובני ביתו אל הדירה.

4. לאחר שבחנתי את רצף הארועים נחה דעתי כי מעת שפנה התובע אל הנתבע והלין אודות סימני הרטיבות הניכרים בדירתו החל תהליך של טיפול בפניה, כאשר התרשמתי כי הנתבע פנה בתוך זמן קצר וסביר אל הנתבעת, וזו מצידה אכן שלחה לביתו שרברב, כמצופה. אין מחלוקת בנוגע לכך שהנתבעת לא שלחה מיד מאתר אל ביתו של הנתבע, וכי מאתר הגיע אל הבית בחלוף מספר ימים, ואולם דומני כי אך טבעי הוא כי תחילה יישלח שרברב ורק אם זה סבור שלא ניתן לתקן את הנזילה מבלי להעזר במאתר – או אז יישלח אף מאתר אל הבית.

בהתאמה, ובכל הנוגע למועד הגעתו של המאתר מטעם הנתבעת, נחה דעתי כי זה הגיע בתוך זמן סביר. כן התרשמתי כי הגם שהמלצת המאתר היתה לפתור את הנזילה באופן נקודתי על ידי שרברב מטעם הנתבעת בחר הנתבע להגדיל ולעשות ולהביא שרברב פרטי מטעמו אשר יבצע עבודה שאינה כלולה בכיסוי הביטוחי, ואשר יש בה כדי למנוע נזקים נוספים בעתיד לבוא, קרי סלילה מחדש של הקו כולו וביצוע מעקף. עוד התרשמתי כי הנתבע לא התמהמה באיתור השרברב הפרטי שהביא, וכי בהתאמה בוצעה עבודת המעקף והתיקון בתוך ימים ספורים ממועד ביקורו של המאתר, קרי ביום 1.4.18.

5. מן העדויות אשר נשמעו לפניי התרשמתי שהתובע ורעייתו היו מעורים ומעורבים בטיפול בדירת הנתבע ובקיאים במועדים שבהם בוצעו ביקורים והערכות מטעם חברת הביטוח - הנתבעת .

6. עוד התרשמתי כי לאחר שבוצע מעקף לצינור הנתבע המשיכה הרטיבות בתקרת בית התובע להתפשט, וכי בשל כך בחר התובע להזמין מאתר על חשבונו על מנת לבחון את האפשרות שקיים מקור רטיבות נוסף המחייב טיפול.

יחד עם זאת, הואיל והתובע ורעייתו היו כאמור מעורבים ומעורים בעבודות המבוצעות בבית הנתבע מצופה היה לטעמי כי אלו יפנו אל הנתבעת באמצעות הנתבע ויבקשו כי יישלח מאתר נוסף, אם חשדו שסימני הרטיבות המתפשטים עשויים להעיד על מקור רטיבות נוסף המחייב את טיפולה של הנתבעת בעניין.

במיוחד נכונים הדברים שעה שמאתר מטעם חברת הביטוח המבטחת את דירת התובע, אשר הגיע אל דירתו , הודיע כי איתור נזילה בדירת השכנים אינו כלול בשירותים להם זכאי התובע , ובהתאמה כי ייגבה סכום מאת התובע בגין איתור זה. מחובתו של התובע היה להקטין את הנזקים בש לב זה לא רק על ידי ביצוע איתור נוסף אלא על ידי הצגת דרישה לכך אל הנתבעים, ולא שוכנעתי כי זה פעל כנדרש להקטנת נזקיו אלו.

בהתאמה אני קובעת כי לשווא הוציא התובע הוצאה בקשר עם ביצוע איתור נוסף ביום 3.4.18, איתור שהעלה כי אין מקור רטיבות נוסף ממילא.

7. כאמור, משך זמן הטיפול בנזילה לא היה קצר, ונבע בין היתר מהצורך באיתור מקור הנזילה על ידי מאתר שנשלח אל בית הנתבע לאחר ביקור שרברב מטעם הנתבעת, וכן מביצוע מעקף לקו הקיים. בהתאמה, התרשמתי כי משך הטיפול בנזילה הוביל להחמרה במצב דירתם של התובעים, החמרה הנובעת מעצם נזילתם של מים אל רצפת דירת הנתבע, וחילחולם אל תקרת דירת התובע.

8. עיון במסמכים שהציג התובע בכתב תביעתו מלמד על בעיה רפואית המצדיקה פינוי התובע ובני ביתו מדירתם, ובהתאמה על הצורך במציאת דיור חלופי בדחיפות.

9. שמאי הנתבעת, אשר ביקר (כך התרשמתי) בדירת התובע ביום 9.5.18, הבהיר בדיון כאן כי לא מוסמך היה לומר לתובע האם מתעתדת הנתבעת 2 לתקן את דירתו אם לאו, ולפיכך ממילא מובן כי כל עוד לא ביקר המפקח מטעם הנתבעת, ביום 12.6.18 בדירת התובע לא יכול היה התובע לדעת אל נכונה האם מתעתדת הנתבעת 2 לשאת בתיקונים בדירת התובע, ואם כן – באיזה היקף ובאיזה מועד.

10. אין חולק, למעשה, כי עד לביקור המפקח מטעם הנתבעת בדירת התובע ביום 12.6.18 לא ניתן היה לקבל מענה ברור בנוגע לכוונתה של הנתבעת 1 לבצע שיפוץ בדירת התובע.

הואיל והסכם השכירות שעליו חתמו התובע ורעייתו (לאחר הארכתו) אפשר מגוריהם מחוץ לדירתם עד יום 23.6.18 לכל המאוחר, דומה בעיניי כי אין להתפלא על בחירתו של התובע להזמין שירותיו של שמאי מטעמו להערכת עלות ומשך התיקונים הנדרשים בדירת התובע ביום 7.6.18, ולאחר שהליך ייבוש הרצפה בדירת הנתבע החל כחודשיים קודם לכן.

11. מעדויות התובע, רעייתו ואף מעדות הנתבע עצמו התרשמתי כי התובע ורעייתו עשו כמיטב יכולתם על מנת לזרז את הנתבעת בביצוע תיקונים בדירתם עובר לסיום תקופת השכירות בדיור החלופי אליו פנו, וכי הגם שהנתבע עשה כמיטב יכולתו על מנת לשתף פעולה לשם כך, והגם שפניות בעניין הועלו אף לפני המפקח מטעם הנתבעת ביום 12.6.18, הרי שעד ליום 18.6.18, כ-5 ימים בלבד לפני מועד סיום תקופת השכירות, לא החלה הנתבעת או מי מטעמה בביצוע העבודות בדירת התובע.

כפועל יוצא, ועל מנת שלא להגדיל את נזקיו בדרך של הארכת תקופת השכירות עוד, פנה התובע ופעל בעצמו לביצוע התיקון בדירתו, בתיקון התואם, כך התרשמתי, את שהתכוונה הנתבעת עצמה לבצע בדירתו – תיקון תקרות.

12. אשר לעלויות השיפוץ בדירת התובע ראוי לציין שניים אלו – ראשית, בפועל בוצע השיפוץ בדירת התובע במחיר נמוך מזה שנאמד בחוות דעת השמאי מטעם התובע, עובדה שיש בה כדי ללמד על המאמצים שהשקיע התובע בהקטנת הנזקים, כנדרש. שנית, עלויות והיקף השיפוץ הנזכר בדו"ח השמאי מטעם הנתבעת לא יכול היה לעמוד לנגד עיני התובע עובר לביצוע השיפוץ על ידו, שכן חוות דעת השמאי מטעם הנתבעים הופקה רק בחודש אוקטובר 2018, לאחר שהסתיים השיפוץ ע"י התובע.

13. מכל האמור, התרשמתי כי בלית ברירה הוציא התובע את מרבית ההוצאות המפורטות במכתב הדרישה ששלח אל הנתבעים ביום 16/9/18 , וכי על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשפות את התובע בגין הוצאותיו הכרוכות בשמאות שנערכה בדירתו, בשכה"ד שבו נשא עבור דיור חלופי ובהוצאות שהוציא בקשר עם תיקון נזקי דירתו.

14. אשר להוצאות בגין שכ"ט עורכי הדין מטעם התובע, אציין כי לא מצאתי הצדקה לכך שהתובע פנה לשני עורכי דין ושלח שני מכתבי דרישה עובר להגשת התביעה, ולמעשה דומני כי בהיות הצדדים שכנים זה לזה, ניתן היה להסתפק במכתב דרישה ערוך בידי התובע, כפי שלכאורה פעל בהגשת כתב התביעה כאן.

לפיכך, אינני רואה לנכון לחייב את הנתבעים בהוצאות הכרוכות במכתבי ההתראה.

15. נוסף לכל ההוצאות שנדרש להוציא, ביקש התובע לחייב את הנתבעים בפיצוי בגין עוגמת נפש, בסך של 11,575 ₪. הסכום מהווה השלמה לסכומים הנקובים במכתב הדרישה ( לרבות הוצאות עריכת מכתבי הדרישה) לסך של 30,000 ₪ ודומה כי מדובר בסכום כללי, סתמי ומוגזם.

אין ספק כי לתובע נגרמה אי נוחות רבה בנסיבות העניין, ואולם משרכיב זה שמור למקרים של כאב וסבל של ממש, אני רואה לנכון להעמיד את שיעור הנזק בגין רכיב זה על סך של 2,000 ₪ בלבד בנסיבות העניין .

מכל האמור אני רואה לנכון לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 16,674 ₪ הכול לים את עלות השמאי, עלויות השיפוץ, עלויות שכה"ד וההוצאות הנלוות עבור דיור חלופי וכן 2,000 ₪ בגין עגמת הנפש שהיתה מנת חלקו, לפי הפירוט שלהלן - 2,000+6600+530+100+1446+2500+4500+300=16,674 ₪.

סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה – 17.10.18 – ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כן אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשאת בהוצאות התובע בגין ההליך כאן בסך של 750 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום במלא בפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לצדדים בדואר רשום.
ניתן היום, י"ז אייר תשע"ט, 22 מאי 2019, בהעדר הצדדים.