הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בחיפה ת"ק 34180-02-16

בפני
כבוד ה שופטת תמי לוי יטח

התובע
עו"ד רוני לוי

נגד

הנתבעת
פלאפון תקשורת בע"מ

פסק דין

1. בפני תביעה לפיצוי התובע בסך של 25,000 ₪, בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו, בשל עיכוב מצ ד הנתבעת בהמצאת פירוט שיחות, שנתבקש על ידו.

לטענת התובע:
2. ביום 29.3.15 הוא פנה לנתבעת לצורך קבלת פירוט שיחות של המכשיר הסלולארי שלו . נציג הנתבעת הסביר לו כי אם יעשה זאת דרכו בטלפון, יצטרך לשלם 12.2 ₪ וככל שיעשה זאת באמצעות התקשרות למספר 189* , יינתן לו שירות בחינם.

3. התובע בחר בקבלת שירות חינם, והתקשר עוד באותו היום לשירות 189* והזמין פירוט שיחות . ההזמנה נרשמה ונאמר לו שהפירוט יישלח אליו, ואולם לא נתקבלה בידיו הודעת מסרון המהווה אישור לבקשתו.

4. ביום 15.4.15 התקשר התובע לשירות לקוחות, הואיל וטרם קיבל הפירוט הנדרש. נציג הנתבעת לא הצליח לספק לתובע תשובות מספקות. משכך, בחר התובע להזמין שוב את השירות באמצעות התקשרות ל- 189*. גם הפעם לא קיבל מסרון כי בקשתו נקלטה.
הדבר חזר על עצמו שוב ביום 25.6.15.

5. ביום 5.8.15 התקשר התובע שוב לשירות הלקוחות של הנתבעת. נציגת הנתבעת, הציעה כי התובע ימלא טופס בקשה דרכה, בעלות של 10 שקלים. התובע הסביר שמעולם לא התבקש למלא טופס ומחה על הדרישה, אולם לבסוף הסכים לכך . עוד באותו יום, התובע מילא את הטופס שנשלח אליו ושלח אותו באמצעות הפקסימיליה למספר הפקס שצוין על גבי הטופס.

6. ביום 17.8.15, משטרם הגיע פירוט השיחות לידי התובע, התקשר התובע בפעם השביעית לשירות לקוחות. נציגת הנתבעת, אישרה את הפרטים ומסרה כי הפירוט יישלח אליו מיד, לרבות מסרון ואף שיחה טלפונית על מנת לוודא קבלת הפירוט. ברם, דבר מכל האמור לא בוצע.

7. ביום 30.9.15 התקשר התובע בפעם השמינית לשירות הלקוחות. נציגת הנתבעת טענה לראשונה כי חסר פירוט מספר כרטיס האשראי וחתימת התובע על גבי טופס הבקשה. התובע הלין על כך שהדברים לא נמסרו לו קודם לכן, ומדוע לא נעשה שימוש במספר כרטיס האשראי שלו הידוע לנתבעת.

8. על אף האמור, שוב מילא התובע את הטופס כנדרש ושלח אותו בפקס, אך שוב לא קיבל דבר.

9. ביום 14.1.16 פנה התובע שוב לשירות לקוחות. נציגת הנתבעת, הבטיחה לו , לאחר בירור עם המחלקה הרלוונטית, כי הפירוט יישלח מהר והתובע אף קיבל מסרון לפיו הפירוט יישלח תוך 4 ימים.

10. ביום 18.1.16 התקשרה נציגה מטעם המחלקה הרלבנטית להנפקת פירוט שירות, וטענה כי נדרש קוד מחמיר לצורך הוצאת הפירוט. התובע ציין את הקוד אך היא אמרה שזה לא מספיק וצריך לשלוח עוד טופס. כל זאת , חרף העובדה כי בעת ביצוע כל פעולה אחרת, מסתפקת הנתבעת בציון הקוד בטלפון בפני הנציג.
בעקבות שיחה זו של נציגת הנתבעת, חש התובע ברע ביממה שלאחריה.

11. התובע פנה במכתב דרישה לפיצוי עוד באותו היום. בתגובה למכתב התובע, התקשרה נציגת הנתבעת, ביום 27.1.16 , וטענה כי הואיל ולא ניתן קוד זיהוי מחמיר, לא סופק הפירוט ולכן אין מקום לפיצוי.

12. התובע טוען כי התנהלות זו של הנתבעת חייבה התקשרויות חוזרות ונשנות, התמודדות עם טענות שווא של הנתבעת, אשר גזלו ממנו זמן רב וטרחה מרובה, על חשבון עבודתו השוטפת ותוך פגיעה בבריאותו.

13. התובעת נמנעה מלהציג את הקלטות השיחות שהתנהלו בין התובע ונציגי הנתבעת. הוכח כי ביום 5.8.15, לכל המאוחר, היו בידי הנתבעת מלוא הפרטים הנדרשים לקבלת הפירוט. לכן התובע זכאי לקבלת הפיצוי בגין תקופה זו ואילך.

14. אשר לתקופה שמיום 29.3.15 ועד 5.8.15, הרי שאין מחלוקת כי בוצעה פנייה לשירות החינם של 189* לקבלת פירוט השיחות, כבר ביום 29.3.15. במסגרת פנייה זו, הדרישה לקבלת קוד מחמיר ומס' כרטיס אשראי הינה חלופית ולא מצטברת. לאור האמור, דרישת הנתבעת למסירת הפרטים המצטברים האמורים הייתה מיותרת.

15. פניית התובע לשירות החינם של 189* מתועדת במחשב התובע וצורפה לסיכומיו, כמו גם השיחה הטלפונית מאותו היום לנציגת הנתבעת.

16. הנתבעת הלינה על כך שלא ניתן לשלוח את הטופס למספר פקס שצוין על ידי הנתבעת עצמה, ובכך גרמה לעיכוב נוסף במתן השירות.

17. עד להגשת התביעה לא קיבל את פירוט השיחות שדרוש לו לצורך עבודתו. הנתבעת העבירה את פירוט השיחות לתובע, רק לאחר הגשת התביעה בחודש 6/2016, וזאת באמצעות באת כוח הנתבעת . עובדה היא כי הפירוט נמסר ללא צורך בהמצאת פרטים נוספים, כפי שנטען קודם לכן. די בכך כדי ללמד כי הדרישה הקודמת הייתה מיותרת.

18. על אף פניות התובע לשירות החינם של 189*, פניות אלו אינן מתועדות בפירוט השיחות שהתקבל מטעם הנתבעת.

19. התובע דרש במסגרת תביעתו, פיצוי בגין הפסד שעות עבודה לשם התקשרויות והמתנה – 6,000 ₪; הפסד יום עבודה – 4,000 ₪; שיבוש עבודה – 5,000 ₪; טרדה ועוגמת נפש – 10,000 ₪. סה"כ – 25,000 ₪.

20. בסיכומים שהוגשו על ידי התובע, פירט התובע את הנזקים הנטענים על ידו ואותם הוא מעריך בסכום מוגדל מסכום התביעה, בסך של 65,300 ₪. (סכום זה חורג מסמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות וחורג מזה שפורט בתביעה ).

21. התובע צירף לסיכומיו את פירוט פניותיו לנתבעת, תמליל הפנייה לשירות 189* לכאורה מיום 29.3.15, תצהיר עו"ד שושנה בן דוד ארז התומך בטענת התובע כי פירוט השיחות נדרש לצורך הגשת תביעה כנגד לקוחה של התובע, וכן פירוט השיחות שהתקבל מהנתבעת.

לטענת הנתבעת:
22. התובע מנסה להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעת. אין כל קשר סיבתי בין הנזק הנטען לבין התנהלות הנתבעת הנטענת ודי בכך בכדי לדחות את התביעה.

23. הנתבעת מעמידה לרשות לקוחותיה מספר דרכים לקבלת פירוט שיחות, כאשר הדרך הקלה והמהירה ביותר הינה באמצעות כניסה לאתר הנתבעת באינטרנט. התובע סירב להמלצות הנתבעת להגשת הבקשה באמצעות הכניסה לאתר, בטענה מופרכת ולפיה אין לו גישה למחשב , על אף שכפי העולה מטענותיו יש לו גישה ישירה למחשב.

24. האפשרות השנייה לקבלת פירוט השיחות הינה באמצעות פנייה לנקודת שירות פרונטלית של הנתבעת, ואולם גם דרך זו לא נוצלה על ידי התובע.

25. האפשרות השלישית לקבלת פירוט השיחות הינה באמצעות פנייה לנציגי הנתבעת ומילוי טופס מתאים, לאחר זיהוי הלקוח בהתאם לנהלים.

26. התובע אכן פנה לשירות הלקוחות לצורך קבלת פירוט שיחות והופנה לשירות הממוחשב
(189*). אין באפשרות הנתבעת לדעת האם מילא התובע אחר ההנחיות של השירות הממוחשב. לראיה, התובע בעצמו טוען שלא קיבל מסרון המאשר את הזמנתו, דבר המעיד כי לא ביצע את ההזמנה כראוי. התובע נתקל בקושי בקבלת הפיר וט בשל קיומו של קוד מחמיר אשר הוסף לבקשתו של התובע עצמו.

27. עת פנה התובע לנציגת השירות של הנתבעת וטען שלא קיבל פירוט שהזמין בשירות הממוחשב, הציעה לו הנציגה לעשות זאת דרכה, בתשלום סמלי.

28. התובע לא קיבל את פירוט השיחות לאחר פנייתו ב – 5.8.15, מאחר ולא מילא את הספרות
האחרונות של אמצעי התשלום. גם בפנייתו מיום 17.8.15 לא ציין אמצעי תשלום על הטופס ולכן לא קיבל הפירוט לידיו .

29. בפניית התובע מיום 30.9.15 , הסבירה לו נציגת הנתבעת כי בקשתו לא נענתה , מאחר ולא מילא את הפרטים. התובע מילא את הפרטים אך ביקש לשלוח את פירוט השיחות למספר פקס שאין באפשרות מערכ ות הנתבעת לשלוח אליו.

30. הנתבעת נוקטת במשנה זהירות ובזיהוי קפדני, ככל שהדבר נוגע לפירוט שיחות, מחמת הרגישות שבמסירת פרטים מעין אלו. לכן, אין רלוונטיות לידיעתה של הנתבעת את פרטי החיוב של התובע.

31. יש להדגיש כי באחריות התובע כלקוח וצרכן, לעקוב אחר בקשות שונות שהוא שולח ולוודא אם התקבלו, ומהו סטטוס הטיפול בהן . התובע מנוע מלשלוח בקשות ולזנוח אותן, תוך הסתמכות שהנתבעת תחזור אליו כל פעם שלא מילא טופס כראוי.

32. התובע החסיר כל פעם פרט חיוני אחר, ובכך מנע את השלמת תהליך הגשת הבקשה לקבלת פירוט שיחות. בפעם האחרונה היה חסר קוד מחמיר לצורך זיהוי התובע. כאשר הנציגה הסבירה לו שהוא נדרש לשלוח טופס עם הקוד המחמיר, הוא סירב בכל תוקף.
33. התובע, פעם אחר פעם, שלח טפסים עם פרטים חסרים , בהתנהלותו שלו, גרם לכך שלא ישלח אליו פירוט השיחות.

34. לאור האמור, אין מקום לפסוק לתובע פיצוי כלשהו, לרבות בגין עוגמת נפש. כמו כן, הסעדים המבוקשים מופרזים ומבוססים רובם ככולם על אובדן יום עבודה, שעות עבודה ושיבוש עבודה, ללא כל ראיה או תימוכין.

35. הנתבעת המציאה את פירוט השיחות לידי התובע בחודש 6/16, לאחר הגשת התביעה דנן וטרם הגשת כתב ההגנה. אף אם נגרם נזק כלשהו לתובע, הרי שחלה עליו חובת הקטנת הנזק. באמצעות הפקת פירוט השיחות באחת מהאפשרויות האחרות, יכול היה התובע להקטין את נזקיו. יתרה מכך, התובע לא הוכיח את מרבית נזקיו וסירב להצעות פשרה הוגנות שהועלו על ידה.

דיון והכרעה:
36. לאחר ששמעתי טענות הצדדים ולאחר עיון בכלל המסמכים שהוגשו לעיוני, אני רואה לנכון לקבל את התביעה בחלקה כפי שיפורט להלן.

37. בראש ובראשונה אציין כי יש לזקוף לחובתה של הנתבעת את העובדה כי נמנעה מלצרף הקלטות ו/או תמלול ו/או תרשומת של כלל השיחות שנוהלו בין התובע ונציגי הנתבעת. הנתבעת לא סיפקה כל הסבר המניח את הדעת להימנעות זו שלה להמצאת הראיות האמורות. מיותר לציין שהיה בראיות אלה כדי לשפוך אור אודות תוכן פניות התובע לנתבעת והמענה שניתן על ידי נציגי הנתבעת לפניות אלה. יתירה מכך, הנתבעת נמנעה מלהעיד את נציגי הנתבעת אשר שוחחו עם התובע במסגרת פניותיו. בכך נמנעה מלהוכיח גרסה נגדית לגרסתו של התובע, באשר לתוכן פניותיו אל הנתבעת , לרבות מועדי הפניות ומספרן.

38. הלכה פסוקה היא כי אי הבאת עד רלוונטי ו/או ראיה רלוונטית המצויה בשליטתו של בעל הדין, יוצרת את ההנחה כאילו אם נשמע אותו עד ו/או הובאה אותה ראיה, היה בהם כדי לתמוך בגרסת היריב וכי הסיבה לאי הבאתו , הינה החשש של בעל הדין מעדותו וחשיפתו לחקירה שכנגד. (ראה בעניין זה ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו, פ"ד מ"ה(4) 651).

39. הדברים מקבלים משנה תוקף במקרה דנן בו מדובר בנתבעת שהינה חברת תקשורת אשר כידוע, שיחותיה עם לקוחותיה מוקלטות ומתועדות במערכת המנוהלת על ידה , ובפרט שעובדה זו לא הוכחשה על ידי הנתבעת.
40. נוכח האמור, ובהיעדר גרסה סותרת, הנני רואה לנכון לקבל את גרסת התובע באשר ל עצם הפניות הטלפוניות שבוצעו על ידו לנציגי הנתבעת, מועדיהן ותוכנן.

41. התובע פירט בכתב תביעתו את מכלול פניותיו הטלפוניות אל נציגי הנתבעת במועדים שונים במהלך התקופה שמיום 29.3.15 ועד 27.1.16 בסמוך להגשת התביעה. במסגרת פניות אלה ביקש התובע לקבל לידיו פירוט שיחות ולאחר שהובהר כי יש באפשרותו לקבל את השירות בחינם, באמצעות פניה לשירות החינם (189*) , הוא הזמין פירוט שיחות . ההזמנה כפי הנראה לא נתקבלה ו/או לא נקלטה שכן לא נשלח לידיו מסרון המאשר כי בקשתו נקלטה. התובע ניסה לבצע מאוחר יותר עוד 2 פניות נוספות לשירות החינם ואולם, גם אז לא נשלח לידיו מסרון המאשר את קליטת הבקשה.

42. במעמד דיון ההוכחות התובע ביצע התקשרות לשירות החינם (189*). אז התברר כי אין גורם אנושי המשיב לפניה וכי כלל הפרטים מוזנים באופן ישיר באמצעות הלקוח. נוכח האמור נחה דעתי כי התובע לא הצליח להוכיח כי מילא את מלוא הפרטים הנדרשים במסגרת הפניה לשירות החינם האמור, ובפרט נוכח העובדה כי התובע הודה כי לא נשלח אליו מסרון המאשר את קליטת הבקשה.

43. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שבאופן תמוה, בפירוט השיחות שהונפק על ידי הנתבעת , לא מופיעות פניותיו של התובע לשירות החינם (189*).

44. השמעת הפניה לשירות החינם (189*) כפי שבוצעה במסגרת הדיון, מלמדת מהם הפרטים הנדרשים לשם קבלת פירוט השיחות. ודוק, במסגרת הבקשה לקבלת פירוט שיחות יש צורך להקליד את הקוד הסודי ולחילופין ארבע ספרות אחרונות של כרטיס האשראי, מספר חשבון, מספר לקוח, או מספר חברה.

45. כפי שיפורט להלן, דרישה חלופית זו להמצאת פרטים, כתנאי לקבלת פירוט השיחות , הינה רלוונטית ביותר לענייננו, וזאת נוכח דרישות הנתבעת מהתובע במסגרת פניותיו הטלפוניות, להמצאת פרטים נוספים כתנאי לקבלת פירוט השיחות.

46. מעיון בפירוט פניות התובע לנתבעת עולה, כי פניותיו התייחסו בתחילה לעובדה כי התובע כשל מלקבל את פירוט השיחות באמצעות שירות החינם (189*) . ואולם , מאוחר יותר , ביום 5.8.15, הובהר לתובע כי ככל שהוא מעוניין בקבלת פירוט השיחות באמצעות נציגת שירות מטעם הנתבעת, הדבר יהיה כרוך בתשלום בסך של 10 ₪ ובמילוי טופס בקשה. עוד באותו היום מילא התובע את הטופס שנשלח אליו על ידי נציגת הנתבעת. התובע שלח חזרה את הטופס לפקס שצוין על גבי הטופס עצמו ("מס' פקס להחזרה – 050-XXXX241") . התובע הגיש לבית המשפט את האישור למשלוח הפקס (סומן ת/1).

47. מעיון בטופס הבקשה האמור, אשר צורף כנספח א' לכתב ההגנה, עולה כי אכן צוין על גבי טופס זה את מספר הפקס להחזרת הטופס לאחר מילויו . עוד עולה כי התובע פירט במסגרת טופס זה את הקוד האישי (הקוד המחמיר) כפי שנדרש בטופס זה. אומנם התובע נמנע במועד האמור מלציין את מספר כרטיס האשראי או את מספר חשבון הבנק שלו, ואולם כפי שעולה מתיעוד הפניה לשירות החינם (189*) שפורט לעיל, הדבר ממילא אינו נדרש, שכן התובע ציין את פרטי הקוד האישי /המחמיר שלו.

48. מאז ה-5.8.15 ועד לחודש ינואר 2016 וחרף פניות נוספות של התובע, נמנעה הנתבעת מלהמציא לידי התובע את פירוט השיחות המבוקש , תוך העלאת תירוצים שונים ומגוונים. כך למשל נטען כי, לא ניתן להסתפק בקוד המחמיר וכי על התובע לציין גם את מספר כרטיס האשראי. כמו כן נטען כי , מספר הפקס שצוין על ידי הנתבעת עצמה אינו אפשרי לקבלת הפקס מאחר ומדובר בתיבת פקס. נציגת הנתבעת נשאלה בעניין זה על ידי בית המשפט ואולם לא ניתן על ידה כל הסבר להטעיה של התובע וציון מספר פקס שגוי למשלוח על גבי טופס הנתבעת.

49. לנוכח העובדה כי הטופס מולא כנדרש כאמור, כבר ביום 5.8.15 , ונשלח למספר פקס שצוין על ידי הנתבעת עצמה ועל גבי טופס שנערך על ידה, אין מנוס אלא לקבוע כי ממועד זה ואילך העיכוב שחל בהמצאת פירוט השיחות לידי התובע , נובע ממחדלי הנתבעת עצמה.

50. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שרק בחלוף מספר חודשים לאחר הגשת התביעה, קרי, בחודש יוני 2016 נשלח פירוט השיחות לידי התובע, באמצעות ב"כ הנתבעת . כל זאת, מבלי שהתובע נדרש להמציא פרטים נוספים מעבר לאלו שהומצאו על ידו עד להגשת התביעה.

לא זו אף זו, התובע הציג במסגרת הדיון אסמכתא לכך שביום 18.10.15 המציא לידי הנתבעת את טופס הבקשה ובו מולאו פרטי כרטיס האשראי וזאת בנוסף לפרטי הקוד המחמיר (ראה עמוד ראשון של מוצג ת/1).
למרות הכפילות בהמצאת הפרטים, לא נמסר לידי התובע פירוט השיחות, אלא לאחר הגשת
התביעה כאמור בחודש יוני 2016.

51. אין מחלוקת כי הבסיס ליחסים שבין התובע לנתבעת מקורו בהסכם התקשרות לקבלת שירותי תקשורת מהנתבעת. אומנם הסכם זה לא צורף כראיה לתיק זה ואולם הצדדים אינם חלוקים בנוגע לעובדה כי התובע זכאי לקבלת פירוט שיחות מהנתבעת במסגרת ההתקשרות החוזית שבין הצדדים. משכך, לא יכולה להיות מחלוקת כי בעת פניית התובע לקבלת פירוט זה , הוא זכאי לקבלת שירות ראוי מהנתבעת.

52. תמיכה בקביעה האמורה, ניתן למצוא בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 הקובע כי "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה".

53. כמו כן, הנתבעת הינה חברה גדולה המעניקה שירותי תקשורת להמוני צרכנים פרטיים. השירות הניתן לצרכנים אלו הינו למטרות רווח ונעשה תמורת תשלום בפועל. משכך, מצופה מהנתבעת כי תעניק שירות ראוי ללקוח, מבלי שהלקוח י יאלץ לפנות אליה באופן תדיר באותו עניין, תוך בזבוז זמנו היקר ותוך גרימת טרחה מרובה שלא לצורך. צפייה זו נובעת כאמור מחובתה הבסיסית של הנתבעת לקיום התחייבותה החוזית כלפי התובע, ובפרט שעה שמדובר בהתקשרות בין צדדים להסכם שיש ביניהם פערי כוחות ניכרים, וכשהצד "החזק" מחזיק בידיו את המידע המבוקש ע"י הלקוח, ומטריח אותו לשם קבלתו "בלך ושוב" משך חודשים ארוכים.

54. נוכח העובדה כי עם משלוח הטופס ביום 5.8.15, הדרישות הנוספות של הנתבעת, נדרשו שלא לצורך, יש לקבוע כי השירות שניתן לתובע, לכל המאוחר מיום 5.8.15 ואילך , היה בלתי ראוי ובלתי מקצועי. עצם העלאת דרישה שלא לצורך , להמצאת פרטים נוספים ו/או הטעיית הלקוח במשלוח הטופס למספר שגוי ו/או לא מתאים, והכל תוך גרימת עיכוב וטרחה נוספים ללקוח הינה התנהלות חסרת תום לב, בלתי ראויה , רשלנית וגובלת בחוסר מקצועיות. לא אפריז באם אציין כי יתכנו מקרים בהם התנהלות לא ראויה ו/או בלתי מקצועית שכזו, עשויה לעיתים להגיע עד כדי התעמרות בלקוח הפרטי, אשר אינו יכול עוד לסבול את הדרישות החוזרות ונשנות ו/או החדשות המועלות על ידי הנתבעת, ללא כל ביסוס וללא כל היגיון.

55. טענת הנתבעת כביכול התובע נמנע מלהמציא את מלוא הפרטים הנדרשים, ולכן האשם בעיכוב רובץ לפתחו, דינה להידחות. התובע מילא את כל הפרטים הנדרשים במסגרת הטופס שנשלח על ידו ביום 5.8.15 וכלל הדרישות הנוספות היו דרישות חדשות שלא עלו במסגרת הפניה מיום 5.8.15. דרישות אלה נבעו דווקא ממחדליה של הנתבעת עצמה (הטענה בדבר מספר פקס שגוי או הדרישה ביתר להמצאת פרטי כרטיס האשראי).

אף אם הייתי מקבלת את הטענה כי היה חסר פרט כזה או אחר בטופס שנשלח על ידי התובע, הרי שמצופה כי תמורת השירות עליו שילם התובע כאמור 10 ₪, יפנה אליו נציג של הנתבעת, ויסדיר את בקשת התובע עד לסיום הטיפול בה, ולא שהתובע יצטרך לשוב ולפנות לנתבעת אחת למספר ימים ו/או שבועות, ורק אז לגלות כי נפל לכאורה פגם ו/או חסר כזה או אחר, אשר אינו מאפשר את השלמת הליך קבלת פירוט השיחות המיוחל. ציפייה זו מתגברת שעה שנציגי הנתבעת היו אמורים להיווכח במסגרת פניות התובע בחודש 8/15 כי התובע פנה כבר בעבר באותו עניין, וכי בקשתו לקבלת פירוט השיחות לא מולאה חודשים רבים.

56. למעלה מן הנדרש יצוין כי גם תשובות נציגי הנתבעת באשר לפניות התובע לשירות החינם (189*) לא היו אחידות ועקביות ואף הם לימדו על חוסר המקצועיות של הנתבעת ו/או טיב השירות שניתן על ידה.

57. לאור כל האמור, אני סבורה כי יש מקום לפצות את התובע בגין התנהלות הנתבעת בנוגע לבקשתו לקבלת פירוט שיחות.

58. התובע תבע במסגרת תביעתו תשלום פיצוי בסך 6,000 ₪ בגין בזבוז שעות עבודה, התקשרויות והמתנות, 4,000 ₪ בגין הפסד יום עבודה, 5,000 ₪ בגין שיבוש עבודה וסך של 10,000 ₪ בגין טרדה ועוגמת נפש.

ביום 1.1.17 הגיש התובע בקשה להעברת התביעה לבית משפט השלום תוך הגדלת סכום התביעה לסך של 65,300 ₪. ברם, הואיל ובקשת התובע, הוגשה לאחר קיום דיון ההוכחות ולאחר הגשת הסיכומים, הבקשה נדחתה, במסגרת החלטתי מיום 3.1.17.

59. התובע לא צירף לתביעתו אסמכתאות להוכחת הנזקים הנטענים בגין הפסד ימי עבודה ו/או שיבוש עבודה ו/או הפסד הכנסות כלשהן שנגרמו לו בגין התנהלות הנתבעת.

לסיכומי התובע צירף התובע מסמכים נוספים, והנתבעת לא התנגדה לצירופם. התובע צירף לסיכומיו, בין היתר, תצהיר מטעם עו"ד שושנה בן-דוד ארז ולפיו התובע פנה אליה בתחילת שנת 2015 , על מנת שתוגש על ידה תביעה בנוגע לשכ"ט שלא שולם לתובע על ידי לקוחתו, וכי לשם הגשת התביעה נדרש פירוט השיחות.
לא ניתן להתעלם מכך כי התובע לא המציא כל הוכחה לכך כי מאז הומצא לידיו פירוט השיחות ביוני 2016 ועד היום, הוגשה על ידו התביעה האמורה.

60. בהקשר זה לא ניתן גם להתעלם מטענת הנתבעת, ולפיה על התובע מוטלת החובה להקטין את נזקיו הנטענים. ככל שמבוקש להגיש תביעה כנגד לקוח ובפרט שסכום התביעה נאמד בלמעלה מ- 100,000 ₪, ומתעכבת קבלת פירוט השיחות הנדרש להגשת התביעה, מצופה מהתובע כי יפנה לנתבעת באחת מהדרכים האחרות אשר נמנו על ידה בסיכומיה , לשם קבלת פירוט השיחות. ודוק, התובע לא טען כי ניסה לפנות לנקודת שירות פרונטלית של הנתבעת לשם קבלת פירוט השיחות, ולמעלה מכך, לא נתן כל הסבר מדוע לא פנה לקבלת השירות באמצעות אתר האינטרנט של הנתבעת.
נוכח חובת הקטנת הנזק, ובהיעדר ראיות ישירות המלמדות על נזק ישיר ומוכח שנגרם לתובע בדמות הפסדי יום עבודה ו/או אובדן הכנסות ו/או שיבוש עבודה כנטען על ידו, הנני מורה על דחיית הדרישה לקבלת פיצוי בגין רכיבי נזק אלו.

61. אשר לדרישה לקבלת פיצוי בגין בזבוז שעות עבודה עקב התקשרויות והמתנות, טרדה ועוגמת נפש, הרי שבעניין זה התובע צירף לסיכומיו , פירוט של מועדי פניותיו לנתבעת במועדים השונים . פניות אלה, שתכליתן קבלת פירוט השיחות, מסתכמות ב-52 שיחות טלפוניות (!) מיום 29.3.15 ו אילך. כאמור פניות התובע לנתבעת, מספרן ותוכנן לא נסתר על ידי הנתבעת.

62. עצם הטרחה המרובה ובזבוז הזמן לשם קבלת פירוט השיחות, הוכחו באמצעות הפניות הרב ות להן נדרש התובע משך חודשים רבים. ברי כי לשם ביצוע פניות אלו נדרש התובע לבזבז מזמנו הפרטי ו/או מזמן עבודתו. זאת ועוד, נוסף על הטרחה ובזבוז הזמן, התרשמתי כי הנתבעת הטרידה את התובע בהעלאת דרישות מיותרות אשר הגדילו את טרחתו וגרמו לו לעוגמת נפש.

63. אשר על כן, אני רואה לנכון, לקבוע כי התובע זכאי לפיצוי בגין עוגמת נפש, טרחה ובזבוז זמן שנגרמו לו עקב התנהלות הנתבעת שפורטה לעיל, בסך כולל של 7,000 ₪.
במסגרת פסיקת פיצוי זה לתובע, נלקחה בחשבון חובת הקטנת הנזק המצופה מהתובע, כפי שפורט לעיל.

64. הנתבעת תשלם לתובע הסך של 7,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, לנוכח העובדה כי התובע הינו עורך דין, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪ כולל מע"מ , וזאת תוך 30 יום מהיום , שאם לא כן סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור תוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י"א טבת תשע"ז, 09 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.