הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בחיפה ת"ק 21433-12-17

בקשה מס' 1

בפני
כבוד ה שופט ניר זיתוני

מבקש/נתבע

טאלב דהאמשה

נגד

משיבה/תובעת

אולגה אולחובצקי

החלטה

בענין : בקשה לביטול פסק דין

1. ביום 11.12.17 הגיש התובעת נגד הנתבע תביעה ע"ס 8,480 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכבה
ולבית הספר ללימודי נהיגה שבבעלותה בתאונה מיום 19.7.17 בה היו מעורבים רכב התובעת
נהוג ע"י תלמידה , בפיקוח מורה הנהיגה חיים קרס ( להלן "חיים") ורכב הנתבע .
נטען כי תוך כדי נסיעה במעגל תנועה ברח' מגורשי ספרד בחיפה הגיח רכב הנתבע ונכנס
מאחור ברכב התובעת .
לכתב התביעה צורפו תצהיר של חיים , רישום שערך חיים לאחר התאונה , חשבון עסקה
בגין שכר טרחת שמאי ע"ס 750 ₪ וחוות דעת שמאי לפיה נגרם לרכב התובעת נזק
במוקד אחורי שעלות תיקונו 5,090 ₪ . בנוסף לעלות התיקון ושכר טרחת השמאי , ביקשה
התובעת לחייב את הנתבע בהפסד הכנסות מוערך בגין אי חזרת התלמידה להמשך
שיעורי נהיגה בסך 1,200 ₪ ( עלות 10 שיעורים ) ובסך של 1,440 ש"ח בגין הפסד הכנסות
הנובע מהשבתת הרכב ליום אחד לשם תיקונו ( עלות 12 שיעורים ) .

2. הנתבע זומן כדין באמצעות בן משפחתו המתגורר עימו , אשר כתב את שמו בשפה הערבית
וחתם על אישור המסירה . הנתבע לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון .

3. ביום 26.4.18 התקיים דיון בתביעה אליו התייצבו התובעת , בן זוגה של התובעת שהוא
גם מנהל החברה שבבעלותה ומורה הנהיגה חיים . לאחר שמיעת התובעת ופסיקת שכרו
של העד חיים , ניתן פסק דין המקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם בנוסף לסכום
התביעה הוצאות משפט בסך של 700 ₪ .

4. פסק הדין נשלח לנתבע והתקבל ע"י הנתבע עצמו ביום 3.5.18 , כפי שעולה מאישור
המסירה הסרוק לתיק .

5. ביום 24.5.18 הוגשה הבקשה שלפני לביטול פסק הדין .
באשר לסיבת המחדל נטען כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק כיוון שהנתבע לא
קיבל את כתב התביעה ולא הוזמן לדיון . לגבי אישור המסירה הצהיר הנתבע כי
" התביעה וככל שנמסרה לאדם שהוא היא לא נמסרה למבקש ולא הזמנה לדיון כלל
וכלל " ( כך במקור – נ.ז.) .
עוד טען המבקש כי גם אם היה יודע על הדיון לא יכול היה להתייצב לדיון שכן היה חולה
ביום הדיון . לתמיכה בטענה זו צורף אישור מחלה של רופא המשפחה המלמד כי ביום הדיון
סבל הנתבע , יליד 9.6.94 , מכאבי ראש וחום .
כמו כן ציין המבקש כי הוא מתקשה לקרוא ולכתוב ולא מבין כלום בענייני משפטים ,
כולל הליכים ומועדים .
לגופו של ענין נטען כי הנהג של רכב התובעת סטה באופן פתאומי לעבר רכב המבקש וכנראה
איבד שליטה . המבקש בלם וניסה לחמוק אך לא הצליח למנוע את ההתנגשות בין הרכבים .
המבקש לא הכחיש את הצהרת חיים לפיה מסר לאחר התאונה שאין לרכבו ביטוח , אך
טען כי ענין הביטוח מיותר , שכן רק התובעת אחראית לתאונה .
לגבי גובה הנזק נטען כי למסמכי התביעה לא צורפו חוות דעת ותמונות שיוכל להתייחס
אליהן . רכיב התביעה שעניינו אובדן יום לימודים שלם אינו מוצדק כי התאונה התרחשה
בשעות אחר הצהריים ולא נלקחו בחשבון הוצאות בגין דלק והוצאות אחרות . כמו כן
לא הוכח שהיו ביום התיקון 12 שיעורים .
מטעמי זהירות , ביקש המבקש להאריך את המועד לאור סיכויי ההגנה , העדר זימון
כדין , והיותו חולה ביום הדיון .

6. ביום 24.6.18 הוגשה תגובת התובעת המתנגדת לביטול פסק הדין .
הנתבע ידע על התביעה , בחר שלא להתייצב לדיון והוציא אישור מחלה ליום הדיון .
לא ברור איזו מחלה מחייבת מנוחה ליום אחד . לא ברור למה התכוון המבקש בסעיף 6 של הבקשה כאשר טען כי ידע על התיק רק ממסמכים שהוסברו לו אם לא קיבל את
כתב התביעה . הנתבע לא מציין מתי קיבל את פסק הדין . פסק הדין נשלח לנתבע גם
ע"י התובעת , אך לא נדרש ע"י הנתבע .
טענות ההגנה הזויות שכן לא ברור איך רכב התובעת שעמד לפני כיכר יכול לסטות
באופן פתאומי באופן שיגרום לרכב שמאחוריו לחמוק מהסטיה ולהתנגשות של
שני הרכבים . גרסת הנתבע אינה מתיישבת עם העובדה כי רכב התובעת נפגע בחלקו
האחורי ורכב הנתבע בחלקו הקדמי . גרסת חיים ברורה ואמינה . הדרישה לפיצוי
בגין עלות של 12 שיעורים היא מינימלית , שכן כל שיעור נמשך 40 דקות וישנן ימים
בהם רכב התובעת מופעל באמצעות שני מורי נהיגה מ 6:20 עד 22:00 . הטענה לגבי
מועד התאונה לא ברורה שכן הרכב תוקן למחרת יום התאונה .

7. תגובת התובעת והחלטתי המורה לנתבע להשיב לאמור בתגובה עד 24.7.18 נשלחו
לנתבע לאותו מען אליו נשלח פסק הדין . משלא הוגשה תשובה לתגובה עד היום , התיק
בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק .

8. לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות מהטעמים
שיפורטו להלן .

9. ראשית , לא מצאתי בבקשה הסבר מניח את הדעת לאיחור של שבועיים בהגשת הבקשה .
מדובר בבקשה שניכר כי הוכנה בעזרת עורך הדין שאימת את חתימת הנתבע על התצהיר .
כך בפרט נוכח הצהרת הנתבע עצמו לפיה הוא מתקשה לכתוב ולא מבין כלום בעניני
משפטים . במצב דברים שכזה , היה על הנתבע להתייחס בגוף הבקשה למועד בו קיבל
את פסק הדין , שהעתקו צורף לבקשה , ולהסביר מדוע לא הגיש את הבקשה תוך 7 ימים
, כפי שנקבע כי עליו לעשות בסיפת פסק הדין .

10. שנית , הבקשה אינה כוללת הסבר מניח את הדעת לשני המחדלים שהובילו למתן פסק
דין בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות .
המבקש יכול וצריך היה לעיין באישור המסירה על בסיסו ניתן פסק הדין . היה על
המבקשת לומר בתצהירו מי מבני משפחתו חתם על אישור המסירה ומי מבני משפחתו
מתגורר עימו . במקום להתייחס עניינית לאישור המסירה , הועלתה טענת סרק לפיה
התביעה והזימון לא הומצאו כדין לנתבע .
לא מצאתי הסבר מניח את הדעת למשפט התמוה בס' 6 של התצהיר :
" הוכח שכתב התביעה לא נמסר למבקש בכלל והוא ידעה על התיק רק מהמסמכים
שהוסברו למבקש " .
גם אם אניח לטובת המבקש כי כוונתו למסמכים אותם קיבל בעקבות קבלת פסק הדין ,
אין למבקש הסבר לכל המסמכים המצויים בתיק אליהם נדרש להתייחס במסגרת
הבקשה לביטול פסק דין .

11. שלישית , למרות שהמבקש הפקיד את הסכום שהפקדתו נקבעה כתנאי לעיכוב ביצוע
פסק הדין , בחינת התנהלות המבקש כמכלול מלמדת על זלזול מתמשך של המבקש
בחובותיו כבעל דין .
על פי החומר המצוי בתיק בית המשפט עולה כי בן משפחה של המבקש קיבל את כתב התביעה וההזמנה לדיון ואף חתם על אישור המסירה . אין למבקש הסבר מי הוא אותו בן משפחה וכיצד ארע כי לא מסר מסמכים אלו למבקש כמתחייב . בחירת המבקש לטעון כי אינו מבין כלום בענייני משפטים , הליכים ומועדים ומתקשה לקרוא ולכתוב , מלמדת כי המבקש קיבל
את התביעה אך לא טרח להתייחס לאמור בה בדרך כלשהי . כך גם בחירת המבקש לצרף
לבקשה אישור מחלה מפורט המלמד כי היא חולה ביום הדיון . ככל שהמבקש היה סבור כי גרסתו לפיה לא ידע על מועד הדיון נכונה , לא היה צורך לצרף אישור מחלה .
בהעדר ידיעה של המבקש על מועד הדיון , אין קשר סיבתי בין המחלה לבין אי ההתייצבות של הנתבע לדיון .
המבקש לא טרח להסביר כיצד ארע כי דווקא ביום הדיון בתביעה הלך לרופא משפחה כדי
לקבל אישור מחלה ליום אחד . המבקש לא טרח להשיב לאמור בתגובה חרף החלטה המורה
לו לעשות כן במפורש . המבקש העלה טענות חסרות יסוד בנוגע למצורפי התביעה , דוגמת
הטענה לפיה לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת שמאי .

12. רביעית , לאור טענות ההגנה , איני סבור כי סגירת שערי בית המשפט תגרום למבקש עיוות
דין . הגרסה העובדתית של המבקש לגבי נסיבות התאונה אינה מפורטת ואינה כוללת התייחסות נדרשת למוקדי הנזק בשני הרכבים . לא ברור כיצד יתכן כי רכב בו נוהגת
תלמידה בלווית מורה לנהיגה יסטה באופן פתאומי לכיוון רכב הנתבע ויגרום להתנגשות
בין שני הרכבים כאשר רכב התובעת נפגע רק במוקד האחורי . כך בפרט כאשר אין מחלוקת
כי התאונה התרחשה בקרבת מעגל תנועה בו כל הנהגים מצווים לנסוע לאט , ובפרט נהגת
הנמצאת בשיעור נהיגה .
אין כל הסבר מדוע הנתבע , אשר עודנו משוכנע כי רק הנהגת ברכב התובעת אחראית לתאונה
, לא עשה דבר כדי לקבל מהתובעת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכבו בתאונה .

13. בנסיבות המקרה שלפני המשקל המצטבר של האיחור בהגשת הבקשה , ההתנהלות הדיונית
הלקויה של הנתבע והגרסה הסתמית לגבי נסיבות התאונה , מצדיקים במשקלם המצטבר
לדחות את הבקשה , למרות שהטענות בנוגע לגובה הנזק מעבר לסכום הנקוב בחוות דעת
השמאי ושכר טרחת השמאי , אינן משוללות כל יסוד .
אם המבקש היה מגיש את הבקשה במועד ולא מזלזל בחובותיו הדיוניות , היה מקום
לבחון בהליך משפטי מלא בנוכחות התלמידה את הטענה בדבר הקשר הסיבתי בין הפסקת
לימודי התלמידה לבין התאונה , את גובה הנזק שנגרם לתובעת בשל הפסקת הלימודים ואת
חבותו המשפטית של הנתבע לשאת בנזק זה . כמו כן , היה מקום לבחון האם עלות השבתת
הרכב הוכחה במלואה , או שמא יש צורך בנתונים נוספים מספרי הנהלת החשבונות של
עסק התובעת . כיוון שהטענות שהעלתה התובעת בנוגע לרכיבי נזק אלה סבירות על פני
הדברים , העדר בירור נוסף של הטענות בשל מחדלי הנתבע , לא יגרום לנתבע עיוות דין המצדיק למחול לו על כל מחדליו הדיוניים .

14. על כן , אני דוחה את בקשת המבקש לביטול פסק הדין מיום 26.4.18 ומחייב את
המבקש לשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 200 ₪ .
בהתאם , אני מורה על שפעול הליכי הביצוע של פסק הדין .
המזכירות תעביר את הפקדון שהפקיד הנתבע בסך של 500 ₪ לתובעת לאחר שהתובעת
תמסור למזכירות את הפרטים והמסמכים הנדרשים להעברת הפקדון לחשבונה
או לחשבון מיופה כוחה בהעברה בנקאית .
200 ₪ מכספי הפקדון ישמשו לגביית ההוצאות בהן חוייב הנתבע בהחלטה זו .
היתרה בסך של 300 ₪ הינה על חשבון ההוצאות בהן חוייב הנתבע בפסק הדין .

על החלטה זו ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום ממועד
קבלתה .

ניתנה היום, כ' אלול תשע"ח, 31 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.