הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בחדרה ת"ק 70113-07-18

בפני
כבוד ה שופטת רקפת סגל מוהר

תובע

איגור שאולוב

נגד

נתבעים

1. אמ.אר.אף ייעוץ כלכלי

2. רגינה אברמוב

פסק דין

לפני תביעה להשבת תשלום בעד שירותי סיוע לקבלת כספי פנסיה מרוסיה.

רקע

1. בתאריך 13.11.17 התקשר התובע עם נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") בהסכם שבמסגרתו התחייבה הנתבעת באמצעות המנכ"ל מר מיכאל אברמוב , לסייע לו בקבלת כספי הפנסיה שלו מרוסיה (להלן: "ההסכם"). בתמורה לשירותי הנתבעת שילם לה התובע סך של
1,980 ₪. נתבעת 2 היא אשתו של מר מיכאל אברמוב.

2. בעתירתו לחיוב הנתבעים בהשבת הסכום ששולם להם כאמור, טוען התובע כי אלה לא מלאו את התחייבויותיהם כלפיו ולמעשה הוליכוהו שולל בכך שהסתירו ממנו את דבר קיומה של " אמנת הפנסיה מרוסיה" אשר נ חתמה בין מדינת ישראל לרוס יה מספר חודשים לפני מועד התקשרותו עמם (להלן: "האמנה") ולפיה מי שאמור היה לטפל בפנייתו מתחילתה ועד סופה היה המוסד לביטוח לאומי, כך שלמעשה הוא כלל לא היה זקוק לסיועם בקבלת כספי הפנסיה ובכלל.

3. הנתבעים טוענים להגנתם כי היה זה התובע שבקש את סיועם, כי בחלק מהטפסים שמולאו עבורו על ידי נציגי הביטוח הלאומי נעשו טעויות ש הובילו להחזרת הטפסים לישראל לצורך תיקונם, וכי התובע מיהר לפנות אל בית המשפט על אף שטיפולם בבקשתו טרם הסתיים באותה עת.

טענות התובע וראיותיו

4. בפתח עדותו בבית המשפט טען התובע כי היו אלה הנתבעים שפנו אליו תחילה וכי נכון לאותה עת הוא לא ידע דבר אודות קיומה של האמנה המייתרת את הצורך במעורבותם בתהליך הגשת הבקשה : "... החברה התקשרה אלינו ואמרו שהם מטפלים בנושא של פנסיה מרוסיה מההתחלה עד הסוף. אני לא ידעתי שחצי שנה לפני שהוא התקשר יצא חוק בין ישראל ופנסיה של רוסיה עובדים ישר. זאת אומרת שלא הייתי צריך את הנתבעת בכלל...". עוד טען התובע כי לאחר שהגיע אל משרדי נתבעת 1 ו התקשר עמה בהסכם לפיו היא היתה אמורה לסייע לו בקבלת כספי הפנסיה שלו מרוסיה ולטפל בענייניו "מהתחלה עד הסוף", הודיעה לו הפקידה שמילאה את טפסי בקשתו "עם טעויות", כי עליו לגשת בעצמו אל משרדי הביטוח הלאומי. את מה שארע מכאן והלאה, תיאר התובע כך: "... באתי לביטוח לאומי, הסתכלו על הטופס וצחקו שהם לא יכולים לקבל טופס עם טעויות כאלה ושיצא חוק לפני חודש, הנתבעת ידעה על זה, שגוף שלישי לא צריך להיות באמצע, שיכולתי לבוא בעצמי לביטוח לאומי ושם ממלאים את הטופס ושולח לרוסיה ומטפל בענין הזה... אני התקשרתי לנתבעת, שאלתי מה קרה ולא קיבלו את הטופס, הוא אמר לי אל ת דאג, אנחנו מטפלים בזה... עברה שנה ולא קיבלתי לא מכתב בדואר, לא טלפון... התקשרתי אחרי שנה כבר אליו, אמרתי לו תשמע, שילמתי כל כסף, הוא אמר ביטוח לאומי עושה טעויות, או אחת לא חותמת או משהו לא בסדר. הלכתי לביטוח לאומי ואמרו שלא עשו טעות ולא שום דבר, הוא מדבר סתם, כללי, ביקשו מאיתנו עוד נייר... ביטוח לאומי נתן לי מכתב שהם מטפלים ושלא צריכים אף אחד באמצע. ..". התקשרתי אליו, תשמע, תחזירו לי את הכסף והוא אמר אתה תצטער ואתה תשלם לנו את הכסף שאנחנו נלך לבית משפט. אמרתי על מה אני צריך לשלם, בגלל שאתם שיקרתם אותי? תגידו אמת שיצא חוק חדש וזה הכל. זה לא אני עשיתי, זה מדינה עשתה חוק, גם הוא לא יכול לשנות חוק. הוא לקח את הכסף וחשב אני אשב בשקט. זה הכל. ..".

5. לתמיכת גרסתו הגיש התובע את המסמך ת/1 – אישורו של סניף המוסד לביטוח לאומי בחיפה מיום 16.12.18, לפיו בקשת התובע לפנסיה במסגרת אמנת רוסיה התקבלה אצלו ביום 14.11.17 ונמצאת בטיפול, ובהמשך (לאחר הדיון שהתקיים בפני) עדכן כי כספי הפנסיה שלו מרוסיה הופקדו במלואם לחשבונו, כולל החזר רטרואקטיבי מיום הגשת בקשתו ב סניף המוסד לביטוח לאומי בחדרה, דהיינו תביעתו אושרה על ידי הרשויות ברוסיה ללא כל התערבות מצד הנתבעים (ר' הודעת התובע בכתב מיום 31.1.19).

טענות הנתבעים וראיותיהם

6. בעדותו בפני טען נציג הנתבעת, מר מיכאל אברמוב, כי היה זה התובע שפנה אל הנתבעת תחילה ולא להיפך, הפנה אל ההסכם שצורף לכתב התביעה וציין כי חותמת הפקס המופיעה עליו מלמדת על כך שטופס ההסכם הועבר אל התובע לבקשתו, עוד בחודש ספטמבר 2017 (ר' חותמות פקס מיום 10.9.17), אף אם הטיפול בבקשתו התבצע רק בחודש נובמבר 2017.

7. אשר לשירות הניתן על ידי הנתבעת, טען מר אברמוב כי נושאי השירות שהיא מעניקה כוללים בין השאר גם חידוש דרכונים, קבלת אזרחות רוסית ועוד. בהתייחסותו לאמנה אליה הפנה התובע, אמר מר אברמוב : "...מ – 1.10.17 נחתמה אמנה בין ישראל לרוסיה לגבי תשלומי פנסיה ובאמנה הזאת הוסכם שהמסמכים יוגשו דרך ביטוח לאומי. התפקיד היחיד של ביטוח לאומי זה לקבל את המסמכים ולהעביר לרוסיה", וטען כי מטרת גיבוש האמנה היתה לאפשר למי שעלו לישראל מברית המועצות במהלך השנים 1990-1991, דהיינו טרם פירוקה למדינות שונות , לקבל את כספי הפנסיה שלהם, אלא שמכיוון שהתובע עלה לישראל לאחר הפירוק, אזי אזרחותו הרוסית נשללה ממנו . לתמיכת דבריו הציג מר אברמוב בפני התובע את המסמך נ/1 הכתוב בשפה הרוסית, ולשאלתו אישר התובע כי מדובר במסמך שמקורו ב"מקום שממנו הוא בא" ו ציין כי היה זה הוא בעצמו שהעביר את המסמך הנדון לנתבעת. מר אברמוב הוסיף וטען כי מדובר במסמך משנת 2012 שהונפק ע"י הקונסוליה הרוסית בישראל, בו נכתב כי הקונסוליה אינה יכולה לאמת את אזרחותו הרוסית של התובע, ומשכך היתה מטרת פנייתו של התובע אל הנתבעת, כפולה: "... הוא פנה אלינו לחברה, ביקש לחדש את הדרכון ולטפל לו בפנסיה הרוסית.... האדון הנכבד מתאר שכאילו אני פניתי אליו לטפל לו בפנסיה אבל הוא פנה אלי בבקשה לטפל לו בשני העניינים". עוד טען מר אברמוב כי אמנם "כל מה שאנחנו עושים, כל בן אדם יכול לעשות את זה לבד ..." (ובבקשתו לתיקון הפרוטוקול לאחר הדיון בקש להעמיד דברים על דיוקם וטען כי גם אמר ש "עדיין אנשים פונים לחברתנו כי רוצים לקבל שירות מקצועי. אנשים לא יכולים להתמודד לבד מול ביטוח לאומי שברוסיה כי ביטוח לאומי בארץ לא עושה כלום חוץ משלוח מסמכים לרוסיה" – ר' הבקשה מיום 21.1.19) , ואולם מאחר שהתובע עלה לישראל מצ'צ'ניה, אזי מלבד הגשת הבקשה למוסד לביטוח לאומי היה עליו להשיג גם את תלושי השכר שניתנו לו בשעתם שם – פעולה שהמוסד לביטוח לאומי לא יכול לעשות : "... תהליך ההכנה שאנחנו עושים זה קבלת תלושי שכר שלו מרוסיה משנות השישים שבעים שמונים שבהן הוא עבד. ביטוח לאומי היום לא יכולים למצוא את כל התלושי שכר שלו שהוא עבד ברוסיה. הם לא מסוגלים לעשות את זה".

8. לשאלותי בדבר הפעולות אותן ביצעה הנתבעת עבור התובע בפועל ותוצאותיהן, השיב מר אברמוב כי לאחר שהסתבר לו כי האזרחות הרוסית של התובע נשללה ממנו, אזי הוא עצמו התקשר אליו , אמר לו כי הנתבעת תוכל לטפל בבקשתו לקבלת כספי הפנסיה ואף התחייב כי היה והיא לא תצליח לעשות כן, אזי כספו יוחזר לו (ר' הכיתוב בכתב יד על ההסכם). דא עקא, כך לגרסתו, שהמוסד לביטוח לאומי טיפל בבקשה באופן לקוי, ומאחר שלא הטפסים שמולאו על ידי הנתבעת היו אלה שנשלחו אל המוסד לביטוח לאומי ברוסיה, אלא הטפסים אותם מילאו פקידי המוסד לביטוח לאומי בישראל במקומם, החזיר המוסד לביטוח לאומי ברוסיה את הטפסים שנשלחו אליו, בחזרה. סוף דבר, כך אמר מר אברמוב: "... לא טיפלתי חוץ מהמילוי הראשוני כי מה שמילאנו הוא לא הגיש את זה. נכון שלא השלמתי את הטיפול אבל אני מוכן לעשות את זה ".

10. לשמע הודעת התובע כי הוא אינו מעוניין בהמ שך טיפולה של הנתבעת בבקשתו, אמר מר אברמוב כי מאחר שהנתבעת הביעה נכונותה להשלים את הטיפול בבקשתו ולנוכח קיומו של סעיף בהסכם שנחתם ביניהם המאפשר לה לתבוע את לקוחותיה במקרים בהם הם אינם משתפים עמה פעולה (ר' בהסכם), אזי אין בכוונתו להשיב לתובע את כספו , וכדבריו:
"...אני לא יכול כעסק להרשות לעצמי שכל לקוח יבוא אחרי שלושה חודשים ויגיד אני לא מעוניין שתמשיך לי בטיפול".

התייחסות התובע לטענות הנתבעים

11. בהתייחסותו לטענת נציג נתבעת 1 לפיה היה זה הוא עצמו (התובע) שפנה אל נתבעת 1 תחילה ולא היתה זו היא שפנתה אליו כטענתו דלעיל, אישר התובע כי אכן כך היה:
"... אני פניתי ולא הגעתי ואז הם פנו אלי והזמינו אותי לבוא...", אך חזר וטען כי דבר קיומה של האמנה לא היה ידוע לו וכי הנתבעים לא הביאו עובדה זו לידיעתו ואף הסתירוה ממנו.

12. בנוסף לכך אישר התובע כי מר אברמוב הבהיר לו שלא יוכל לקבל פנסיה בלי אזרחות של רוסיה וכי הוא ביקש ממנו ש"יעשה לו גם אזרחות", אלא שכאשר הגיע לקבל את הפנסיה, הסתבר לו שלא צריך אזרחות רוסית, כך שבסופו של דבר הנתבעים לא טפלו עבורו גם בעניין זה.

דיון והכרעה

13. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ובחנתי את הראיות שהונחו בפני, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל.

ואלה הם נימוקי:

א. גרסת התובע לפיה נציגי הנתבעת לרבות המנכ"ל מר מיכאל אברמוב לא הביאו לידיעתו את עובדת קיומה של האמנה שנכנסה לתוקף כחודש וחצי לפני חתימתו על ההסכם עמה (אף אם פנייתו הראשונית אל הנתבעת נעשתה כחודש לפני כן), נשמעה לי אמיתית ומשכנעת.

ב. מר אברמוב אישר כי בסופו של דבר הנתבעת לא עשתה עבור התובע דבר מלבד מילוי הטפסים הראשוניים , ולא הוכיח את טענותיו בדבר "הטיפול הלקוי של המוסד הלאומי" בבקשה זו.

ג. העובדה שהתובע קבל את כספי הפנסיה שלו באמצעות המוסד לביטוח לאומי ובאמצעותו בלבד, מדברת בעד עצמה.

ד. לו היתה הנתבעת מעמידה את התובע על האפשרויות השונות העומדות בפניו, לרבות פניה עצמאית אל המוסד הלאומי ברוסיה באמצעות זה שבישראל, והוא היה בוחר להיעזר בשירותיה בכל זאת, כי אז היתה דעתי שונה, לפחות בכל הנוגע להחלטתו להפסיק לשתף עמה פעולה בעניין זה באופן שהיה מעמיד אותו בסיכון של תביעה מצדה נגדו (בהתאם להסכם). דא עקא, שלא אלה היו פני הדברים.

14. מפני כל אלה החלטתי לקבל את התביעה, ומשכך אני מחייבת את הנתבעת להשיב לתובע את כספו בסך של 1,980 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 20.11.17 ועד ליום התשלום בפועל, וכן הוצאות בסך 500 ₪ . סכומים אלה ישולמו בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לנתבעת, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ז אייר תשע"ט, 01 יוני 2019, בהעדר הצדדים.