הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בחדרה ת"ק 55699-12-19

בפני
כבוד ה שופט אהוד קפלן

תובעת

עינת אייכנבוים
נגד
נתבעת
סמינר הקיבוצים - המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות

פסק דין

1. התובעת - בעלת תואר אקדמאי - נרשמה בספטמבר 2019 ללימוד תעודה במסלול פתוח מקצועי במגמת הכשרת מדריכי אמנות ויצירה בקמפוס של הנתבעת.
ההרשמה התבצעה בצורה מקוונת - תוך אישור תקנון שמופיע באתר (להלן: התקנון).

2. ביום 31.10.19 התובעת החלה את לימודיה בקמפוס ולאחר 3 מפגשים היא הודיעה בכתב על כוונתה לסיים את לימודיה וביקשה לקבל החזר שכר הלימוד ששילמה.
היא שלחה ביום 17.11.19 מכתב לנתבעת, במכתב היא פירטה את טענותיה כנגד הרמה הירודה של סביבת העבודה והמתקנים, ארגון הכיתות וניקיון, העדר אספקת חומרי יצירה ראויים והצפיפות – 20 תלמידים בכיתה כשלכל תלמיד/ה יש בקושי חצי שולחן.
היא טענה גם שלא חולק "סילבוס".

3. הנתבעת בכתב הגנתה הסבירה שהתובעת הפסיקה את הלימודים ביוזמתה לאחר 3 שבועות ובהתאם לתקנון הוחזר לה שכר הלימוד ששילמה ב ניכוי 20% ( כ- 1800 ₪).
בכתב ההגנה הנתבעת מכחישה את טענות התובעת בכל הנוגע לאספקת חומרי יצירה וטענה שבתחילת כל שנה נערכת רכישה של חומרי יצירה איכותיים שמונחים בכיתות לשימוש התלמידים .
תוכנית הלימודים עצמה קיימת כבר מספר שנים ומטרתה לשלב סטודנטים מרקעים שונים בתוכנית לימודים משותפת ע ל מנת לגשר על הפערים.
עוד נטען כי כבר לפני ההרשמה ראש התוכנית יעצה לתובעת לשקול לימודיה במקום אחר כי היא בעלת תואר ראשון בתולדות האמנות וקיים חשש שיתגלה פער בינה לבין התלמידים האחרים בקורס.

באשר להעדר ה"סילבוס", נטען בכתב ההגנה שה"סילבוס" מפורסם באתר המכללה, התלמידים יכולים להדפיס אותו ולא מדובר ב"סילבוס" קשיח אלא משתנה ולכן אולי לא תמיד הוא תואם לחלוטין לחומר הנלמד ב פועל.
לגבי ארגון וניקיון הכיתות נטען כי נעשית החלפה בין הכיתות בהתאם לצרכים ונושא המזגן - יטופל.

4. בדיון הוסיפה נציגת הסמינר כי התקלות ככל שהיו (המזגן והצפיפות) טופלו כ – 3 שבועות לאחר התחלת שנת הלימודים אך לתובעת לא ה ייתה סבלנות להמתין.
מנגד טענה התובעת כי ההסתמכות של הנתבעת על התקנון אינה במקום כי התקנון עצמו הוא חוזה אחיד שתאיו מקפחים.

דיון והכרעה:

5. באשר לתקנון, ברור שהוא חוזה אחיד אך איני יכול לקבוע שהתניה שבמקרה של ביטול תשאיר הנתבעת בידיה 20 אחוזים משכר הלימוד – מקפחת או לא הוגנת.
במוסדות רבים מקובל שמי שמתחיל שנת לימודים מחויב לשלם את מלוא שכר הלימוד לכל השנה גם אם הוא מפסיק באמצע השנה מסיבות מוצדקות.
משכך, עקרונית צדקה הנתבעת שהשיבה לתובעת רק 20% משכר הלימוד ששולם.

6. עם זאת, אין ספק שחלו כשלים מסוימים הן מבחינת הצפיפות והן מבחינת מיזוג האוויר במקום, כשלים שבעצם הנתבעת הודתה, גם אם לא בפה מלא בקיומן אך טענה שהללו באו על פתרונם לאחר מספר שבועות.
במצב דברים זה, התובעת גם אם אינה זכאית להחזרת יתרת שכר הלימוד מעבר ל – 20% היא זכאית לפיצוי מסוי ם על אי הנוחות שהייתה מנת חלקה ב- 3 השיעורים שהתקיימו.
אני מעריך את אי הנוחות הזו ב – 600 ₪ .

7. אשר על כן, בימ"ש מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 600 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 150 ₪ ובסה"כ 750 ₪ . הסכום יישא ריבית חוקית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין.
ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לרשות ערעור בתוך 15 יום.

ניתנה היום, כ"ה אייר תש"פ, 19 מאי 2020, בהעדר הצדדים.