הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בחדרה ת"ק 47328-11-16

התובעת
רות אופנהיימר
ת.ז. XXXXXX803

נגד

הנתבעות
1. הראל חברה לביטוח בע"מ
ח.פ. 520004078
2. אקספרס שירותים אחזקות ובינוי בע"מ
ח.פ. 511204901

פסק דין

1. בחודש פברואר 2015 אירעה ביתה של התובעת שריפה שגרמה לנזקים רבים.
התובעת היתה מבוטחת אצל הנתבעת 1.
שמאי מטעם הנתבעת 1 ערך חוות דעת והערכת נזק על סמך דו"ח הערכת תכולה משנת 2011, ובסופו של דבר הנתבעת 1 אישרה לבצע תיקונים בהיקף של 450,000 ₪ על פי אותו דו"ח שמאי.
מאוחר יותר, לאחר שהתובעת פנתה ליועץ הנדסה שמצא נזקים נוספים נטענים בסכום של 110,000 ₪, הסכימה הנתבעת 1 להוסיף עוד 50,000 ₪ על הפיצוי שאושר מלכתחילה.

2. התובעת טוענת שהנתבעת 1 המליצה לה לבצע את התיקונים באמצעות הנתבעת 2 והיא סברה שהתיקונים יבוצעו באופן מקצועי.
עבודות השיפוץ ארכו כשנה, לתובעת טענות רבות נגד איכות עבודתה של הנתבעת 2, אך התביעה כלל אינה נסבה סביב טענות אלו, אלא אך ורק על עניין של שלושה סוככים שהיו מותקנים בביתה וששופצו על ידי הנתבעת 2 ושנגרמו להם נזקים, לטענת התובעת, במהלך עבודות השיפוץ.
כאן המקום להדגיש שאותם סוככים נשוא התביעה הם אותם סוככים שהנתבעת 1 לא אישרה להחליף במסגרת דו"ח השמאי שאישרה, משום שלדעתה הם לא ניזוקו כלל בשריפה (הם נמצאו בצידו האחר של הבניין).

3. התביעה היא איפוא על תיקון שלושת הסוככים בסכום של 17,215 ₪, וכן עוגמת נפש של 10,000 ₪.

4. הנתבעת 1 בכתב הגנתה טוענת שהיא לא כפתה על התובעת לשכור את שירותיה של הנתבעת 2 והדבר גם לא נטען על ידי התובעת.
הסוככים נשוא התביעה לא ניזוקו כלל בשריפה, ולכן יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת 1.
5. הנתבעת 2 טוענת שאיש לא כפה על התובעת לשכור את שירותיה, שהיא פעלה לשיקום הבית בהתאם לכתב הכמויות שאושר על ידי המהנדס והשמאי של הנתבעת 1, היא לא היתה רשאית לבצע תיקונים שאינם מאושרים, החלפת הסוככים בצד הזה של הבניין לא אושרה ולכן הם לא הוחלפו.

6. בדיון שהתקיים בפני היום, חזרה התובעת על טענותיה, היא הוסיפה וטענה שהסוככים בצד המזרחי של הבניין נזוקו באופן שלא ניתן לראות אלא כאשר עומדים מתחת לסוכך ורואים כתמי אור.
היא צירפה תמונה של סוכך דומה במקום אחר כדי להסביר את התופעה הזו. אותו מסמך סומן ת/1.
היא אישרה שהיא חתמה על הסכם סיום התקשרות עם הנתבעת 2 ביום 31/1/16 לפיו אין לה עוד תביעות כלפי הנתבעת 2 והיא תשלם 200,000 ₪ ומע"מ (מוצג זה סומן ת/2).

7. מטעם הנתבעת 1 העיד השמאי שערך את חוות הדעת, הוא הסביר שאת הסוככים בצד המזרחי של הבניין הוא לא אישר במסגרת תביעת הביטוח כי הם לא ניזוקו, ולאחר שנטען שהם נפגעו כתוצאה מעבודות השיפוץ, הוא גם לא יכול היה לבדוק אותם כי הם הושלכו, ובכל מקרה לא מדובר בנזקים שהנתבעת 1 אחראית להם אם הם בוצעו במסגרת עבודות השיפוץ.
הוא הגיש מכתב של חברת ליעוץ הנדסי ובו הצילום של הסוככים שאושרו להחלפה והסוככים שלא אושרו להחלפה, ובין הסוככים שלא אושרו להחלפה, רואים היטב את צל השמש תחת אותם סוככים ללא כתמי אור, כלומר שהסוככים לא נפגעו כתוצאה מהשריפה (נ/1 ברשימת המוצגים).

8. נציג הנתבעת 2 העיד שלמיטב הבנתו הסוככים פורקו בשלב מסויים של הבניה, לאחר שקודם לכן הם רק קופלו. שהם לא נזוקו כלל במהלך העבודות, וכאשר ביקש לבדוק אותם, לא התאפשר לו כי הם נזרקו על ידי חברת סוככי השרון שהתקינה סוככים חדשים במקום, לכן נגרם לנתבעת 2 נזק ראייתי כי לא התאפשר לה לבדוק את הסוככים.
בנוסף הוא הסביר שלתובעת היו טענות רבות נגד הנתבעת 2, ומסיבה זו בדיוק הסכימו הצדדים לסיים את ההתקשרות ביניהם כנגד תשלום 200,000 ₪ ומע"מ ביום 31/1/16, תוך שהתובעת מתחייבת לא לתבוע את הנתבעת 2 כל תביעה שהיא.

במצב דברים זה, הוא ביקש לדחות את התביעה נגד הנתבעת 2.

דיון והכרעה:

9. ים העובדות שפורט בכתב התביעה רובו ככולו אינו רלוונטי לשאלה המצומצמת שעומדת בפני – האם שלושת הסוככים שבתביעה ניזוקו בתביעה, ואם לא ניזוקו בשריפה, האם ניזוקו במהלך השיפוצים על ידי הנתבעת 2, מה היה שוויים במצב דברים זה, והאם התובעת ויתרה על זכות התביעה שלה באותו הסכם ת/2.

10. לא עלה בידי התובעת להוכיח שהסוככים ניזוקו בשריפה.
הצילומים שב- נ/1 מראים לכאורה שלא, וכך גם העיד השמאי.
התובעת גם לא חלקה מעולם, עד ליום הגשת התביעה, על קביעתו של אותו שמאי.

11. לא הוכח שהסוככים ניזוקו על ידי הנתבעת 2 במהלך עבודות השיפוצים, וזאת משום שלנתבעת 2 נגרם נזק ראייתי עם השמדת הסוככים מבלי שהתאפשר לה תחילה לבדוק אותם, וכך נותרת מילתה של התובעת ללא כל אפשרות של הנתבעת 2 לבדוק את דבריה.
במצב דברים זה לא אוכל להעדיף את גרסת התובעת.

12. גם לו הייתי מגיע למסקנה שהסוככים הושחתו במהלך העבודות שביצעה הנתבעת 2, הרי בהסכם ת/2 שנערך כפי שהעידה התובעת עצמה לאחר שבדקה הנדסית את כל נזקי השיפוץ, סיכמו הצדדים שכנגד תשלום של 200,000 ₪ ומע"מ שהיא שילמה לנתבעת 2, לא תהיה לה כל תביעות נגדה.
הסכמה זו ניתנה לכאורה מרצון חופשי ומדעת, והיא מחייבת את התובעת.

13. סיכומו של דבר, התביעה נדחית.
כל צד ישא בהוצאותיו.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים, ומוסרת להם האפשרות להגיש בתוך 15 יום מהיום בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה.

ניתן היום, א' אייר תשע"ז, 27 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.