הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בחדרה ת"ק 46778-04-17

התובעים

.1 נטליה נורזיץ ת.ז. XXXXXX767
.2 משה איידלמן ת.ז. XXXXXX026

נגד

הנתבע
סימיון ולץ ת.ז. XXXXXX950

פסק דין

לפני תביעה לתשלום פיצוי בסך 15,000 ₪ בגין זיוף והוצאת לשון הרע.

1. בתקופה הרלבנטית לתביעה היו התובעים חברי נציגות הבית המשותף ברח' הרברט סמואל 33 בחדרה, שבו התגוררו הם והנתבע באותה עת.

2. אין חולק על כך שבתאריך 16.2.17, ניתן על ידי המפקחת על רישום המקרקעין הגב' יעל ליבוביץ', פסק דין שבמסגרתו היא הורתה על כינוס אסיפה כללית חדשה שבה תיערכנה בחירות חדשות לנציגות (ר' פסה"ד).

3. התובעים טוענים כי בתאריך 27.3.17, בהתאם לפסק הדין כאמור, נערכה אסיפת דיירים בה הוחלט על המשך כהונתה של הנציגות הקיימת, קרי המשך כהונתם הם כנציגי הבית המשותף, ביחד עם דייר נוסף.

4. בשלב מאוחר יותר, כך לטענת התובעים, הסתבר להם כי הנתבע זייף את פרוטוקול האסיפה באופן שנחזה להיראות כאילו חברי הנציגות החדשה הם שני דיירים אחרים בבניין והוא עצמו, וגם תלה על לוח המודעות של הבניין מכתב שבו טען כי באסיפה שהתקיימה הוחלט לה חליף את חברי הנציגות.

5. בנוסף לכך, וזוהי טענתם העיקרית, טוענים התובעים כי הנתבע הוציא את דיבתם רעה בכך שכינה אותם "שקרנים, רמאים וגנבים ", ואף שיקר לשניים מבעלי הדירות והחתים אותם על הפרוטוקול במרמה. ועוד - כתוצאה מכל האמור לעיל, לא ידעו דיירי הבניין למי לשלם את מסי ועד הבית.

6. להוכחת טענותיהם צרפו התובעים לכתב תביעתם את הפרוטוקול המקורי מיום 27.3.17 ואת הפרוטוקול הנוסף שלטענתם זויף, את פסק הדין של המפקחת על המקרקעין ושני מכתבים שנכתבו על ידי שני דיירים בבניין המבקשים לבטל את חתימותיהם שלטענתם "נלקחו" מהם מבלי שהבינו את מטרת ומשמעות פנייתו של הנתבע אליהם. דיירים אלה לא העידו בפני.

7. בעדותו בפני בבית המשפט אמר תובע 2 על הנתבע:
"... הוא בא אל התובעת 1 ואמר לה שהיא גרה עם שקרן כשהוא מתכוון אלי.
מעבר לזה אנחנו קיבלנו מכתב רשום עם חתימה של הנתבע ועוד חתימות
שאנחנו כבר לא ועד הבית בכלל והוא שם העתק מהמכתב הזה על לוח
המודעות כשאנשים רואים דבר כזה הם לא יודעים למי לשלם ועד בית...
התובע גרר אותנו להליך משפטי מיותר. נגרמה לנו עוגמת נפש על הוצאת
לשון הרע. הנתבע שיקר את כל הדיירים והלך כמעט בכוח להיכנס
לתובעת הביתה, היא היתה לבד בבית, וזה היה עצבים. הוא לא פגע בה
אבל זה לשון הרע ו"סבוטאז'" ועוגמת נפש ...".

בהתייחסותו אל הנזקים שנגרמו לו כתוצאה ממעשיו של הנתבע, טען תובע 2 כי זה אילץ אותו ואת התובעת 1 לפתוח הליך נוסף בפני המפקחת בעלות של 648 ₪ (ת/3) בו נקבע כי התובעים ימשיכו לשמש בתפקידי נציגי הבניין (ת/2) וכן היה עליהם לשלם תשלום נוסף בסך 300 ₪ לשליח ( ת/4) וגם להתייעץ עם עורך דין לצורך הגשת תביעה זו.
המכתב שלטענת התובעים נתלה על ידי הנתבע על לוח המודעות הוגש וסומן ת/1.

8. הנתבע אשר הכחיש את כל טענות התובעים כנגדו, אמר: "...אני לא אמרתי לנתבעת 2 שהיא גרה עם שקרן. כשאני והתובע טיילנו עם הכלבים, אולי לפני שנה, ואמרתי לו מה אתה עושה, תיקנו צינור מים והוא אמר אני שילמתי 1,500 שקל. אני שאלתי את האינסטלטור למה לקח כל כך הרבה כסף והוא אמר לי שהוא בסך הכל לקח 800 שקל, אז בגלל זה אמרתי לו מה אתה עושה, ...אני לא אמרתי לגברת שהיא חיה עם שקרן. באסיפה אני סיפרתי על זה שהוא ביקש ממני 150 שקל עבור תיקון. אמרתי אני אפנה למשטרה, אמרתי למשה שאני אפנה למשטרה. באמת הוא חזר מהבקשה של 150 ש"ח . אני אמרתי לדיירים זה לא גניבה, שהוא שילם 800 ואמר 3,500? היום אני חבר ועד הבית וסופיה היא יו"ר ועד הבית. זה קרה אחרי פסה"ד של המפקחת כי התובע נתן מכתב שהוא לא רוצה יותר להיות בועד...".

אשר למכתב ת/1 אמר הנתבע: "אני אומר שכל מה שרשום בו זה אמת ומפנה לפרוטוקול שמצורף להודעה בדבר החלפת נציגות ועד הבית - נ/3".
9. לתמיכת טענותיו הגיש הנתבע העתק מכתב התביעה שהוגש נגדו ונגד שני הדיירים הנוספים - נ/1, פסק דינה של המפקחת מיום 13.7.17 - נ/2 ו כן מכתב מיום 15.8.17 שבו הודיעו ה תובעים על רצונם לסיים את תפקידם- נ/3. עוד הגיש הנתבע את בקשת תובעת 2 מהדיירים לתשלום הסך של 4,500 ₪ בגין שירותי האינסטלציה שניתנו לבניין – נ/4.

10. בהתייחסותם לטענות הנתבע, אישרו התובעים כי מכתב ההודעה בדבר סיום התפקיד במציגות - נ/3 נכתב על ידם, אך טענו כי הדבר נעשה בעקבות פעולות מזיקות מכוונות שבוצעו בבניין על ידי מאן דהוא (שפיכת שמן על המדרגות שבעקבותיה נחבלו כמה דיירים) . לשאלתי מדוע לא התלוננו במשטרה בגין זיוף פרוטוקול האסיפה כנטען, השיבו: "...זו טעות שלנו. ראינו שאין סוף בזה ובן אדם הבא יכול לשבור את הראש ולא רצינו לשבת בכלא. אישה עם עגלה החליקה...".

11. גם לאחר הדיון הוסיפו הצדדים והגישו לתיק בית המשפט מסמכים שונים בהם חזר על אחד מהם על גרסתו וטענותיו.

דיון והכרעה

12. לאחר ששמעתי את גרסאות הצדדים ועיינתי בראיותיהם, מסקנתי היא דין התביעה להידחות.
אין בכוחו ואף אין זה מתפקידו של בית משפט זה לברר טענות בדבר זיוף ואני סבורה כי בעניין זה היה על התובעים להפנות תלונתם למשטרה אשר לבטח היתה בודקת אותה.
גם טענת התובעים לפיה הנתבע הוציא את דיבתם רעה, לא הוכחה במידה הנדרשת.
כל שנותר הוא טענות הדדיות של שכנים בבית משותף, האחד כלפי רעהו ולהיפך – טענות הנובעות מסכסוך שנתגלע ביניהם בעיקר על רקע חילוקי דיעות בנוגע לאופן ניהול הבית המשותף.

13. סוף דבר, אני דוחה את התביעה ולנוכח נסיבות המקרה נמנעת מפסיקת הוצאות.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לביתה משפט המחוזי בחיפה בתוך 15 ימים.
המזכרות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום.
ניתן היום, כ"ה סיוון תשע"ח, 08 יוני 2018, בהעדר הצדדים.