הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בחדרה ת"ק 44740-01-19

בפני
כב' הרשמת הבכירה טלי מירום

התובע

אריאל (ארקדי) אדלמן

נגד

הנתבעות

  1. דנה אבן חן
  2. ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה לנזקי רכוש שנגרמו לתובע, לטענתו, בתאונת דרכים שאירעה ביום 30.8.16, במעורבות רכבו, הנהוג בידי אביו ודים (להלן: הנהג) ורכבה של נתבעת מס' 1 (להלן: הנהגת), המבוטח על ידי נתבעת מס' 2.
לטענתו, כתוצאה מהתאונה נגרם לרכבו נזק בפגוש הקדמי, שיצא ממקומו, וכן לדלתות הימניות, קדמית ואחורית. בהתאם לחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה, הוערך נזקו בסך של 8,085 ₪.
טענות התובע וראיותיו
בכתב התביעה נטען, כי בעת שהנהג נסע ברכב התובע בכביש החוף צפונה, בדרכו מכפר סבא לביתו באור עקיבא, וביקש לרדת מהכביש במחלף שליד נתניה, נפגע רכבו על ידי רכבה של הנהגת, אשר הגיחה משולי הכביש, מעבר לקו ההפרדה הצהוב , והתנגשה בו. לטענת הנהג, לאחר התאונה אמרה לו הנהגת כי היא מיהרה לקחת את ילדה מהגן. לכתב התביעה צורפו תצהירים מיום 30.12.18, של הנהג ושל בת זוגו לודמילה שנסעה עמו, המתארים, בנוסח זהה כמעט, את נסיבות התאונה דלעיל. כן צורפו הודעותיהם של השניים במשטרה, גם שם נמסרה גרסה זהה, אלא ששם צויין גם כי התאונה אירעה במחלף חבצלת.
בנוסף צורפו לכתב התביעה תמונות של שני כלי הרכב במקום התאונה, אשר צולמו, לטענת הנהג בדיון , על ידי לודמילה מיד לאחריה. יצויין, כי בחלק מהתמונות נראית לודמילה עצמה יושבת בתוך רכב התובע, מה שאינו מתיישב עם טענה זו. מכל מקום, לפי התמונות, לאחר התאונה נעצר רכב התובע בתחילתו של נתיב היציאה ימינה מכביש החוף, ואילו רכב הנתבעות צולם מעט בהמשך, על נתיב היציאה ימינה, כאשר חלקו הימני נמצא מעבר לשוליים הצהובים.
בדיון שהתקיים בפניי הסביר הנהג, כי התאונה אירעה "כנראה" בכביש החוף ולא ביציאה ממנו, וכי הנהגת נסעה בשוליים של כביש החוף, אם כי הוא "לא מקצועי בזה" ואינו בטוח בכך. בתחילת עדותו אמר כי הנהגת עמדה על שולי הכביש הראשי, אך בהמשך עדותו מסר כי היא נסעה בשוליים. בשרטוט שהכין הנהג (ת/1) הוא שירטט את כביש החוף, ללא ירידה כלשהי ממנו, כאשר רכבו עובר מהנתיב האמצעי לנתיב הימני ואילו הנהגת מגיעה אל הנתיב הימני משולי הכביש. לשאלתי, מדוע ירד מכביש החוף במחלף חבצלת, אם התכוון להגיע לביתו באור עקיבא, השיב, כי נסע בהתאם להנחיות אפליקציית "וייז", וכי ניתן להגיע לאור עקיבא גם מהמחלף בו התכוון לרדת.
העדה לודמילה, שלא נכחה באולם בעת מסירת עדותו של הנהג, העידה אף היא כי התאונה אירעה בעת שירדו מהכביש המהיר לכיוון נתניה. בשרטוט שהכינה (ת/2) הציגה את כביש החוף וכביש משתלב לתוכו מצד ימין, כאשר רכבה של הנהגת מגיע מהכביש המשתלב מימין ופוגע ברכב התובע הנוסע בכביש החוף. בהמשך עדותה הסבירה לודמילה, כי הנהגת ניסתה להשתלב אל הכביש הראשי מכביש צדדי.
טענות הנתבעות וראיותיהן
בכתב ההגנה כפרו הנתבעות בטענות התובע וטענו, כי התאונה אירעה בעת שהנהגת נסעה בנתיב הימני לשם יציאה מהכביש הראשי ועליה למחלף, ואילו רכב התובע סטה לתוך נתיב נסיעתה ובכך גרם לתאונה. כן כפרו הנתבעות בטענה לפיה נסעה הנהגת על שולי הכביש.
בדיון תיארה הנהגת את מקום התאונה ואופן התרחשותה בהתאם לאמור בכתב ההגנה, והסבירה כי נסעה בכביש החוף מאזור התעשיה בנתניה והתכוונה לרדת מכביש החוף במחלף חבצלת. בהתאם, נסעה בנתיב הימני היורד לכיוון המחלף. לטענתה, כפי הנראה הנהג התבלבל וסטה לתוך נתיב הנסיעה שלה, התנגש בה והדף אותה לשוליים, מה שגרם לו, כנראה, לסבור בטעות כי נסעה על השוליים, ולא היא. עוד טענה, כי לא אמרה לו כי היא מיהרה לגן הילדים, אלא כי במסגרת שיחתם לאחר אירוע התאונה, כאשר חנו בצד הכביש, וכאשר השיחה התארכה, אמרה לנהג כי היא ממהרת לגן הילדים.
הנהגת הציגה את טופס ההודעה על התאונה שמסרה לנתבעת מס' 2, אשר נערך ביום 11.9.16. בתאור התאונה בו נכתב: "ניסיתי לעלות למחלף בנתיב הימני ורכב מצד שמאל נכנס בי בנתיב".
כן הציגה הנהגת את תמונות רכבה לאחר התאונה.
דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את העדויות, לרבות השרטוטים שהכינו הצדדים, תמונות המקום ותמונות כלי הרכב, מסקנתי היא כי התובע ועדיו לא הצליחו להרים את הנטל להוכיח את התביעה, ומשכך דינה להידחות.
ראשית דבר, האופן בו תוארה התאונה על ידי הנהג, לרבות בשרטוט שהכין, שונה לחלוטין מתיאורה של העדה לודמילה ומהשרטוט שהכינה: כאמור, בעוד שהנהג כלל לא שירטט ירידה מהכביש המהיר, אף לא עליה אליו, ובעדותו הסביר כי "כנראה" אירעה התאונה לפני היציאה מהכביש, הרי ש העדה הסבירה כי הנהגת ניסתה להשתלב מכביש צדדי אל כביש החוף, ובהתאם הראתה בשרטוט שהכינה כי הנהגת הגיעה מכביש צדדי המשתלב מימין ופגעה בנהג שנסע בכביש הראשי; זאת בסתירה מוחלטת לגרסה בכתב התביעה, לעדות הנהג ואף לתצהירה היא שצורף לכתב התביעה. לו היה מדובר בקושי בשפה העברית, ניחא, אלא שהמדובר בשרטוט שערכה העדה במו ידיה, עניין בו אין לשפה כל משמעות. מדובר בשתי גרסאות סותרות לחלוטין, של מי שנכחו שניהם באירוע, מה שמטיל צל כבד על הגרסה בכללותה.
אוסיף, כי התרשמתי לחיוב מעדותה של הנהגת ומאופן מסירת עדותה שנראתה בעיניי עקבית ומהימנה, מה גם שהיא תאמה במלואה את הגרסה שבטופס ההודעה על התאונה שמולא בסמוך לאחר התאונה. עדותו של הנהג, לעומת זאת, היתה מהו ססת, כללה סתירות פנימיות (כאשר טען, לדוגמא, כי הנהגת עמדה על השוליים, ובהמשך - כי נסעה על השוליים), ולא התיישבה עם מצב הדברים והגיונם, והחשוב מכל - נסתרה מניה וביה בעדותה של עדת התביעה.
במאמר מוסגר אוסיף, כי אין כל הגיון בירידה מכביש החוף במחלף חבצלת במטרה להגיע לאור עקיבא (אם כי תיאורטית הדבר אפשרי), וייתכן מאוד כי אכן הנהג התבלבל וסטה ימינה על מנת לרדת למחלף חבצלת מתוך טעות או הכוונה שגויה של אפליקציית "וייז".
באשר למיקום הנזקים לכלי הרכב ואופיים, אלו אופייניים להתנגשות כלי רכב ואין בהם, כשלעצמם, כדי לתמוך באילו מהגרסאות לגבי אירוע התאונה, קרי, האם רכב הנתבעות סטה אל רכב התובע והתנגש בו, או שמא רכב התובע הוא זה שסטה אל רכב הנתבעות והתנגש בו. אשר על כן, אין במיקום הנזקים ובאופיים כדי לתמוך בגרסת התביעה.
סוף דבר:
אשר על כן, אני קובעת כי לא הורם הנטל להוכחת התביעה, ולפיכך דינה להידחות.
התובע יישא בהוצאות הנתבעות בסך של 600 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ד סיוון תשע"ט, 27 יוני 2019, בהעדר הצדדים.