הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בחדרה ת"ק 36976-08-19

בפני
כבוד ה שופטת רקפת סגל מוהר

תובע

משה עמרני

נגד

נתבעת
אחים כהן דוד ודני חיתוך וכיפוף פחים בע"מ

פסק דין

לפני תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב.

רקע

1. בתאריך 12.6.19, הגיע התובע אל מחסן הנתבעת לצורך רכישת פרופיל מתכת.

2. אין חולק על כך שבמהלך העמסת הפרופיל על גגון רכבו של התובע מסוג שברולט סוואנה מ.ר. 73-292-69 (להלן: "הרכב"), נפל הפרופיל מן הגגון והרכב ניזוק.

3. המחלוקת בין הצדדים נוגעת הן לנסיבות שהובילו לנפילת הפרופיל במהלך העמסתו והן להיקף הנזק שנגרם לרכב. בעוד שהתובע טוען כי היה זה שרון, בנו של דוד שהוא הבעלים של הנתבעת, אשר העמיס את הפרופיל על גגון רכבו אך עשה זאת באופן רשלני שהוביל לנפילתו ופגיעתו במראה ובכנף הקדמיות שמאליות של הרכב, טוענים דוד ובנו שרון כי היה זה התובע שביצע את ההעמסה וכי נפילת הפרופיל גרמה לפגיעה במראה הצדדית של הרכב ובה בלבד.

גרסת התובע

4. בעדותו בפני, תיאר התובע את שארע, כך: "... שילמתי לו (לדוד – ר.ס.מ) והוא אמר לי שהבן שלו שרון ייגש למטה ויעמיס לי את הפרופיל. מדובר בפרופיל של 6 מטר של 15 (ס"מ) על 15. ירדנו למטה, דוד אמר לבן שלו שיעמיס לי את הפרופיל, הגענו למגרש... אני נעמדתי בצד עם הסוואנה שלי, הוא התקרב עם המלגזה וניסה לאט לאט עם השיניים להחליק את הפרופיל על הגגון של הסוואנה. הפרופיל לא היה באמצע, הוא נזרק לצד שמאל וירד במכה אחת על הזרוע של המראה ונתן מכה על הכנף. .. אחרי שהפרופיל נפל הוא אמר לי שזה שטויות והוא יתקן לי יום יומיים ויביא לי מראה ואמר שהוא גם יתקן את הכנף... גם שרון אמר לי את זה וגם דוד... קשרתי את הפרופיל חזרה על הגג, נסעתי הביתה ואחרי יומיים צלצלתי לדוד והוא אמר לי אני לא נמצא בעבודה , נפטרה חמותי, אמרתי נעביר את השבוע, עבר עוד שבוע, התקשרתי שוב אחרי שבוע, אמר לי תשמע לא השגתי, ראיתי שהעסק נסחב, הלכתי לסוכן הביטוח שלי. הסוכן ביטוח לקח אותי למוסך וקיבלתי הערכת שמאי...".

5. לתמיכת גרסתו צרף התובע לכתב תביעתו את צילומי הרכב ואת חוות דעת השמאי בה נקבע כי הנזק שנגרם לרכבו היה "נזק לאורך הצד השמאלי" וכי החלקים שניזוקו והיו טעונים תיקון/החלפה בעלות כוללת של 4,212 ₪, הם הכנף והמראה הקדמיות שמאליות.

6. בהתייחסותו לגרסת דוד ושרון לפיה בשל מגבלת גובהו של גגון הרכב ביחס למלגזה, היה זה הוא שפעל לבדו לצורך הורדת הפרופיל מן המלגזה אל הגגון, אמר התובע: "...אני לא נגעתי בפרופיל וזה לא נכון שאני הורדתי אותו על הרכב שלי. זה שקר וכזב...אני לא התקרבתי לפרופיל ולא נגעתי. הוא הרים אותו וניסה לשחק עם השיניים של המלגזה כדי להחליק אותו. אני עמדתי בצד של הסוואנה".

גרסת הנתבעת

7. הבן שרון תיאר את מה שארע כדלקמן: "...ירדתי איתו למחסן כדי להעמיס את הפרופיל. הגגון אצלו באוטו זה גגון שאני לא יכול להניח... אני באתי עם הפרופיל מעל הגגון שלו , התובע עלה מאחורה כדי להוריד... הוא עמד על הטמבון ורצה להוריד את הפרופיל מהמלגזה ובגלל שהוא הזיז עם יד אחד לצד אחד החליק ונפל על המראה, שום מכה לכנף. יש לו בכנף מכות ישנות ואני כמי שעובד בעסק של ברזל יודע מה זה פגיעה בפח...". לשאלותי השיב שרון כי הוא מלכתחילה נמנע מלהעמיד את התובע על כך שלא יוכל להוריד את הפרופיל על גגון רכבו משום שרצה לעזור לו, וכן כי לא הסתייע בפועלים העובדים במחסן משום שהתובע היה איתו. בנוסף לכך אישר כי הוא אכן הבטיח לתובע שיתקן את המראה שניזוקה אך ציין כי עשה כן מטעמים של "שימור לקוחות" ולא משום ש היה אחראי למה שקרה.

8. דוד, הבעלים של הנתבעת ואביו של שרון, סיפר: "לנו יש בעסק ביטוח וכשהוא פנה אלי כשקרה המקרה אני ירדתי למטה לראות את הנזק שנגרם וראיתי שהזכוכית של המראה נשברה. אמרתי לו מה אתה עושה סיפור, תבוא אני אסדר לך את הזכוכית, יש לי משה הזגג. זה נכון שהוא התקשר אלי יום אחד ואמרתי לו שאני לא נמצא. זה היה שבוע או שבוע וחצי אחרי המקרה... רציתי לסדר את העניין שזה 400, 500 ₪. ההשתתפות שלי 1,200 ₪ והזכוכית להחליף זה 75 ₪".

דיון והכרעה

8. לאחר ששמעתי את גרסאות הצדדים ונדרשתי לראיות שהונחו בפני, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל.

ואלה הם נימוקי:

א. גרסת התובע נשמעה לי מהימנה וחלקים ממנה נתמכים בדברים ששמעתי מנציגי הנתבעת ואף בעצם העובדה שרכבו נבדק על ידי השמאי רק בחלוף כחודש וחצי ממועד הארוע, שהרי התובע טען כי במהלך משך הזמן הזה הוא הסתמך על הבטחותיהם של דוד ושרון לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו והמתין ל הם, אך לשווא.

ב. בבחינת חוות דעת השמאי וצילומי הרכב שוכנעתי כי נפילת הפרופיל מהגגון גרמה הן לשבר הנראה במראה הקדמית שמאלית של הרכב והן לחריץ הנראה על הכנף הקדמית שמאלית שלו בהמשך.

ג. אף לו הייתי מקבלת את גרסת הנתבעת (באמצעות שרון) לפיה היה זה התנהגות התובע תרמה לנפילת הפרופיל מהגגון, היתה דעתי בכל הנוגע לאחריות למה שארע, נותרת כשהיתה, שכן אני סבורה כי היה על שרון לפנות אל הפועלים שהיו באותה עת במחסן, ולבקש את סיועם בהעמסה, ולא להיעזר בתובע.

9. סוף דבר, החלטתי לקבל את התביעה ומשכך אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובע בגין סך נזקיו, בסכום כולל של 4,862 ₪ (עלות התיקון לפי חוו"ד השמאי (ללא מע"מ) + שכ"ט השמאי כולל מע"מ).
היה ומדובר ברכב המשמש את התובע לעבודתו והוא מזדכה בגין תשלומי מע"מ (נתון שלא שאליו לגביו, בטעות) ו, אזי יהא על הנתבעת לפצותו בסכום כולל של 4,767 ₪ בלבד.
סכום הפיצוי בתוספת הוצאות המשפט בסך 400 ₪ ישולמו בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לנתבעת, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום.

ניתנה היום, כ"ו ניסן תש"פ, 20 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.