הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בחדרה ת"ק 10361-11-15

התובע

ששון מיכאלי ת.ז. XXXXX171

נגד

הנתבע
גדי כהן ת.ז. XXXXX508

פסק דין

רקע
התובע הינו הבעלים של נגריה ( להלן: "הנגריה"), הנמצאת בקומת הקרקע של "מבנה קופלוביץ" - מבנה תעשייתי בן שתי קומות באור עקיבא ובו מספר "תאים" לבתי מלאכה ובתי עסק שונים, ואילו הנתבע הוא בעליו של ה"תא" הממוקם בקומה הראשונה מעל הנגריה - תא המשמש כמועדון למסיבות בת/בר מצווה (להלן: "המועדון").

התובע טוען לנזקים כבדים שנגרמו לרכושו עקב נזילת ודליפת מים מהמועדון אל הנגריה, בעוד שהנתבע טוען כי מקור הנזילה הנטענת איננו במועדון אלא בבית עסק אחר, נטוש ומוזנח בממוקם לצדו השמאלי של המועדון (להלן: "המבנה הנטוש").

טענות התובע
בעתירתו לחיוב הנתבע בתשלום סך של 31,000 ₪ - 25,250 ₪ שווי ה נזקים שנגרמו לנגריה, 750 ₪ שכ"ט השמאי שבדק אותה ו- 5,000 ₪ פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו, טען התובע בכתב תביעתו כי נזילות המים מן המועדון אל הנגריה ארעו בכל פעם שבה הופעל מתקן הג'קוזי שיש בו, ובעדותו בבית המשפט הוסיף ואמר:
"...פתאום הורידו את הג'קוזי לפני כמה חודשים והכל בסדר אז אם זה בא
מהמבנה הנטוש אז צריך היה להמשיך הלאה ועובדה שזה פסק... כל פעם
שיש אירוע למעלה, זה מתחיל לטפטף. לפני חצי שנה הורידו את הג'קוזי
והפסיקו כל הדברים האלה".
וכן:
"...כל פעם באתי בטענות והוא (הנתבע – ר.ס.מ) אמר שהוא יתקן לי ופתאום
התחיל כבר הטפטוף להיות מוגזם אז הנחתי קופסאות, זה היה במשרד,
כל פעם שהיו מתמלאות הייתי שופך... אחרי זה היה פיצוץ יותר רציני,
בצנרת, כבר המים התחילו לרדת על המכונות, עליתי למעלה, דיברתי עם
השותף שלו, הוא אמר לי שפיצוצים לפעמים קורים, פירקו את הפרקט,
הוא אמר שהוא יתקן ויצבע לי. זה נמשך כשנה, שנה וחצי..."

לתמיכת טענותיו הגיש התובע את תצלומי המבנה והנגריה ת/1 - ת/4, מהם ניתן ללמוד כי בקומת הקרקע מימין לנגרייה מתנהל מפעל גבינות הממוקם גם הוא מתחת למועדון השייך ל נתבע וכי בצמוד למועדון, משמאל, קיים המבנה נטוש אליו מכוון הנתבע (ר' ת/1). בתצלומים ת/2 מת ועד חלקה השמאלי של הנגר יה, דהיינו הצד הקרוב יותר למבנה הנטוש שמעליה וכך גם מדרגות הנגריה (ת/3) והמכונות ש יש בה (ת/4). התובע צירף גם את חוות דעת השמאי מר ישראל אביטל אשר נקרא על ידו לבדיקת הנזקים ומצא "סימני טפטוף בפועל, רטיבות בכל חלקי הנגריה באופן בולט וחד משמעי, סימני ירוקת ורטיבות קשה בשיפולי הקירות ובחלקים מהתקרה, ארונית עץ עם סימני רקבון, ניירות ספרים וקטלוגים שספגו מים, נקודת חלודה קשות במכונה לחיתך עץ ורטיבות קשה בחלק מלוחות העץ מהם בנויה הגלריה...".

טענות הנתבע
הנתבע, הטוען כי מקור הנזילות במבנה הנטוש הממוקם משמאל לבית עסקו ונמצא מעל לנגריה גם כן, טען בכתב הגנתו כי עם פניית התובע אליו הוא הזמין אל המועדון אינסטלטור אשר בדק ולא מצא בו מקור כלשהו לנזילת המים הנטענת. לביסוס גרסתו הוסיף הנתבע וטען כי ככל שטענות התובע היו נכונות, אזי דליפת מים וסימני רטיבות אמורים היו להופיע גם במפעל הגבינות הסמוך לנגריה וממוקם מתחת למועדון גם כן, ולא היא. בנוסף לכך טען הנתבע כי בדיקה שנערכה על ידו במחלקת המים העלתה שרמת צריכת המים במועדון בעת הרלבנטית היתה סבירה ומתאימה לממוצע וכי גם בממצאי בדיקה זו לא נמצאה אינדיקציה כלשהי לנזילת מים. לתמיכת טענות אלה צירף הנתבע לכתב הגנתו את הצהרתו של מר מור ברדה ממפעל הגבינות, את הקבלה שניתנה לו על ידי האינסטלטור בה נרשם כי לא נמצאו במועדון נזילות מים כלשהן ואת אישור מחלקת המים.
בעדותו בפני חזר הנתבע על טענות אלה ואמר:
"...במבנה לידי, יש מבנה נטוש שמן הסתם כל הנזילות היו בתקופת החורף,
המבנה הזה מבנה משותף, הגגון הזה שממנו היתה נזילה זה גגון שמשותף
גם אלי וגם אליו (התובע – ר.ס.מ) "......כדי שלא להיסחב ולא להטריד את
בית המשפט אני באתי והצעתי לו לצבוע...".

בתום הדיון הראשון שהתקיים בפני ובהעדר ראיה כלשהי לקשר סיבתי בין נזקי הרטיבות בנגריה לרשלנות כלשהי מצד הנתבע, הבהרתי לתובע כי יהא עליו להעיד את השמאי שהוזמן על ידו לבדיקת הנזקים ואילו הנתבע התבקש לזמן את האינסטלטור מטעמו. דא עקא שעדים אלה לא זומנו ולא הובאו על ידי מי מהצדדים.

התובע אשר חזר על טענותיו, הציג בפני חוות דעת נוספת שנערכה על ידי המהנדס מר פנחס פיכמן ובה הוערכה עלות תיקון הליקויים בנגריה בסך של 97,500 ₪. בנוסף לכך טען התובע כי בעקבות הדיון הראשון בבית המשפט הבטיח לו הנתבע "לתקן ולסדר את הכל" וכי הוא אף ניסה לעשות כן אך לא הצלחה. את אי זימון האינסטלטור הסביר הנתבע בגילוי מקור הנזילה, הציג בפני את המסמך נ/1 ואמר:
"...יש לי פה מכתב מאחד הדיירים, אחד העסקים שנמצא למטה, ויתר העסקים
אמרו שאין להם בעיה לבוא להעיד רק שהם הבטיחו לבעל העסק שנמצא למעלה,
מר אברהם אסולין, שלא יתבעו אותו. הם לא רצו לסבך אותו. אותו מר אסולין
סידר את הבעיה. אני תיקנתי לתובע את הנזקים שנגרמו לו מתוך שכנות טובה,
אלא שהוא מוסיף ורוצה עוד כסף למרות שהנזילה לא הייתה ממני. אני מציג
לביהמ"ש מכתב של אחת הדיירות שכותבת שהבעיה הייתה אצל אסולין ויש
גם דוח של מפקח בנין שהיה אצלי".

במסמך נ/1 מיום 29.7.15, עליו חתומה הגב' אילנית חפוטה, מנהלת סניף עמותת "מאיר פנים" שממוקם גם הוא בקומת הקרקע של "מבנה קופלוביץ " נכתב כך:
"במהלך תקופת השכירות היו במבנה בקומה א' (קרקע) מספר סתימות שגרמו
להצפות בקומה א' (קרקע) של כל המבנה. מבדיקה שנעשתה על ידי בעל מקצוע
התברר שהנז ילות מקומה ב' לקומה א' (קרקע) נגרמו בשל חסימת פיר וניקוז
שנמצאים בקומה ב' בתא ששייך לאברהם אסולין, על ידי דייר בקומה ב' בשם
אברהם אסולין. דיירים ואנוכי פנינו עשרות פעמים ובקשנו שיפתור לנו את הבעיה
וכל פעם נאלצנו לקרוא לבעל מקצוע בהזמנה פרטית בשם שלומי מלכה שברשותו
ביובית, לשחרר את הסתימות ושאיבת המים המציפים את הקומה התחתונה.
בקומה א' (קרקע) נ יזוקו כל המבנים, חלקם שלחו למר אברהם אסולין מכתבים
דרך עו"ד בבקשה לפתור את בעיית ההצפות והניקוזים ולאחר זמן ממושך ולפני
כשנה לערך, פתר מר אברהם אסולין את בעיית ההצפות והניקוזים ואז הוא
נאלץ לבנות מערכת ניקוזם חדשה שפתרה את הבעיה לעת עתה".

בנוסף לכך הגיש הנתבע את חוות דעתו של הנדסאי הבניין מר יוסי אדרי (נ/2) בה צוין כי פיצוץ מים שארע במבנה המערבי (המבנה הנטוש – ר.ס.מ) , גרם נזקים לכל המבנים בקומת הקרקע וכי בעליו של אותו מבנה תיקן את מערכת הניקוז. מר אדרי שלל בחוות דעתו את האפשרות לנזילת מים מהמועדון.

דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בראיות שהונחו בפני, מסקנתי היא כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח שנזקי הרטיבות בנגריה נגרמו כתוצאה מנזילות או דליפות מים מהמועדון.
אמנם למראה התצלומים ת/1-ת/4 לא ניתן לחלוק על כך שעל כך שהחלק השמאלי של הנגריה סבל מנ זקי רטיבות קשים הנראים ככאלה שנגרמו כתוצאה מנזילות מים מהתקרה, אלא שהתובע לא הניח בפני ראיה כלשהי שתוכיח כי מקור הנזילות הללו היה דווקא במועדון השייך לנתבע. המועדון אכן ממוקם מעל לנגריה ואולם בצדו השמאלי מצוי אותו מבנה נטוש ומיקום הנזילות הנראה בתצלומים שהוגשו מטעם התובע הינו ה"גבול" שבין המועדון למבנה (ר' בעיקר בתצלום 2 ב- ת/1). גם התובע בעצמו אישר זאת באמרו: "אני מאשר שכל הנזילות הן בצד השמאלי של המבנה..." אך הוסיף ש"היו גם נזילות במרכז בשעה שהיה שיטפון רציני יותר והיה קצר חשמלי". דא עקא, ש טענת התובע בדבר היות הג'קוזי מקור לנזילות לא הוכחה במאום, בעוד שהנתבע הצליח לשכנעני כי בעלי המקצוע (אינס טלטור ומהנדס) שבדקו את המועדון, לא מצאו בו כל נזילה. גם אישור מחלקת המים שהוצג מטעם הנתבע תומך בממצא זה ויש להניח כי במקרה בו היה מקור הנזילה במועדון הרי שגם מפעל הגבינות שמתחתיו היה צפוי להינזק. זאת ועוד, הנתבע הצביע על גורמים אחרים אשר עשויים היו להיות הגורם לנזילת המים. כך למשל, ניתן ללמוד מחוו"ד המהנדס (נ/2) והמכתב (נ/1) שבשלב מסוים הוצפה קומת הקרקע כולה וכי ולא מדובר היה בבעיה ייחודית לתובע, שכן מקורה במבנה הנטוש השייך למר אסולין. כל אלה שוללים לטעמי את קיומו של הקשר הסיבתי אשר לא הוכח ממילא, בין הנזקים בנגרית התובע לבין מועדון הנתבע .

סוף דבר – התביעה נדחית.
התובע יישא בהוצאות הנתבע בסך 500 ₪ שישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל.
זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 יום.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ז, 22 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.